ברכה לבטלה

יואל נץ | 19 בנובמבר 2014

יואל נץ מביא פיוט המהלל את הברכות שאנו מברכים זה את זה בוקר וערב, פרט לאחת...

אָז נָכוֹן – זֶה כָּזֶה וּכְאִלּוּ... כִּסְתּוּ"חַ:

כְּשֶׁפּוֹסֵעַ מוּלִי אִישׁ מֻכָּר (שֶׁמָּא לֹא!),

הוּא הָאִישׁ? רַק דּוֹמֶה לוֹ? אֵינֶנִּי בָּטוּחַ –

בְּכָל זֹאת מְקַדֵּם אֶת פָּנָיו לְשָׁלוֹם.

 

עַל סוּגֵי הַ"שָּׁלוֹם" נְשׂוֹחֵחַ הַפַּעַם,

וּכְלָל לֹא נַעֲסֹק בִּרְאִיָּתִי הַדְּפוּקָה.

הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בִּבְרָכוֹת מְשֻׁפַּעַת;

עַל בֻּרְיָן כָּל זָב חֹטֶם בָּהֶן מְעֻדְכָּן.

 

אָז אֲפִלּוּ שֶׁקַּמְתִּי הַיּוֹם "עַל הָעֹקֶם"

לֹא חָדֵל מִלְּגַדֵּף, מִלִּרְגֹּן וְלִרְטֹן –

אִם אֶפְגֹּשׁ בְּדַרְכִּי עוֹבֵר-אֹרַח בַּבֹּקֶר,

קֹד אֶקֹּד לוֹ קִדָּה וְאֹמַר: "בֹּקֶר טוֹב".

 

וּבְאוֹתָהּ הַמִּדָּה כְּשֶׁהָעֵת מִתְאַחֶרֶת,

בְּעוֹד אוֹר נִצָּתִים פָּנָסִים בָּרְחוֹבוֹת,

צִיּוּצֵי צִפֳּרִים חֲדֵלִים; רַד הָעֶרֶב –

הַבְּרָכָה "עֶרֶב טוֹב!" עֲרֵבָה עַד מְאֹד.

 

כָּךְ בְּאֹפֶן דּוֹמֶה אֲהַלֵּל, אֲשַׁבֵּחַ

בְּרָכוֹת לְשָׁלוֹם לְכָל עֵת וּמוֹעֵד.

הָרְשִׁימָה מַרְשִׁימָה וְעוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ,

כָּל בְּרָכָה לִזְמַנָּהּ הַמַּתְאִים בְּהֶחְלֵט:

 

          "לַיְלָה טוֹב!", "שָׁבוּעַ טוֹב!", "שַׁבָּת שָׁלוֹם!", "שָׁנָה טוֹבָה!"

          אֲפִלּוּ "הַי!" וְ"אַהֲלָן!", "לְהִתְרָאוֹת חַבּוּבּ!", "יוֹם טוֹב!"

          וַאֲפִלּוּ "אֵשׁ-יָה בֵּייבִּי!" הַמְּיֻשָּׁן, בִּמְשׁוּבָה,

          וְעוֹד כָּהֵנָה וְכָהֵנָה אִחוּלֵי בְּרָכָה לָרֹב.

 

רַק בְּרָכָה נְלוֹזָה – שֶׁתֵּרֵד מִן הַגַּב לִי –

הִיא מֻקְצֵית בְּאָזְנַי מֵחֲמַת הַמִּאוּס

(שֶׁתִּסְלַח לִי מְאֹד הַמְּנוֹחָה, גְּבֶרֶת בָּבְלִי);

אֲנִי חוֹטֵף מִין חֲרָרָה, נִשְׂרָף לִי הַפְיוּז,

 

          לֹא מֵשִׁיב, לֹא מֵגִיב – כִּבְיָכוֹל לֹא מֵבִין:

          מִין בְּרָכָה לְבַטָּלָה כָּזוֹ –  "צָהֳרַיִם טוֹבִים!". 


1
תמונה ראשית
עוד בנושא
מאמרים קודמים

עושים אהבה בלשון

19 באוגוסט 2020

הלהט"בים

21 ביולי 2020

מעשה בשקית

11 במאי 2020