מלאכת הניקוד

נילי אושרוב | 02 באוגוסט 2015

 נילי אושרוב כותבת על מי שמצאה מרגוע במלאכה השמורה למעטים

זו בכישור ידה מהלכת

זו כפיה בפלך תומכת

זו תופרת מלבושי עוז והדר

זו צורפת רביד על צוואר

 

זו בנחושת עדי רוקעת

זו מחבל אורגת מרדעת

זו רוקמת מונוגרמה על כר

זו מכיירת כדים מחימר.

זו מפסלת, סורגת, רוקמת

זו מציירת, צובעת, רושמת

 

וזו שידיה עילגות, זו מה?

לאן תוליך נשיות נאלְמה?

לערוגות המילים בצר לה תֵרֵד

ושם תלך הלוך ונַקֵּד

בעיפרון רך, בדקדוק נוקשה,

מילים בנקודות בשקידה תקשט.

 

כל מילה ומילה, תשים ניקודהּ,

תַחֲרַת נקודות תרקום לכבודהּ,

עם הרוח תפזר פתותי קמָצים

ופאייטים של חִיריק וסֶגול נוצצים

 

שני פלחי צֵירֶה כישבן תציב

וכוכב על ו"ו חוֹלמו להיטיב

לפַתָּח מחויך זוג דמעות תצמיד

חוטפות חיוכו אחת ולתמיד

(זה עונשה של שביעות רצון עצמית).

 

את גלגלי הַקֻּבּוּץ תניע חרש

בדָגֵש ושוּרוּק תּרפד את הערש

מַפִּיק תטמון בחיקהּ של הה"א,

כך בכל מילה שבדרכה תיקָרֶה,

מטביעה חותם, מנקדת ניקוד,

והוא טוב לה מכל בישול וריקוד.

מרגוע יביא ללבה המתייסר,

אולי אפילו אֹשר, בחולם חסר.

 

נילי אושרוב היא סופרת, משוררת, עורכת ותסריטאית


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים