אסתר, האשה הכותבת הראשונה

רחל אליאור | 05 במרץ 2015

פרופ' רחל אליאור מביאה תפילה המצויה בתוספות למגילת אסתר, ומזכירה לנו את תפקידה של אסתר בעיצוב הזיכרון היהודי

עדות הראשונה בשפה העברית על אישה כותבת, מצויה בסיום מגילת אסתר, שם נאמר: "ותכתוב אסתר המלכה בת-אביחיל... לקיים, את איגרת הפורים הזאת השנית...ומאמר אסתר קיים דברי הפורים האלה, ונכתב בספר" (ט, כט-לב). אולי אין זו רק יד המקרה שהאישה הראשונה המתוארת ככותבת, אסתר המלכה, במגילת הנקראת על שמה, ששם אלוהים אינו נזכר בה, היא זו שהייתה מודעת למשמעות הכתיבה כזיכרון ועדות לדורות, ולחשיבותה המכרעת בזיכרון הקהילתי המשותף, בשעה שביקשה מחכמים להיכנס להיסטוריה: 'שלחה להם אסתר לחכמים, קבעוני לדורות' (ירושלמי, מגילה א).

בתוספות למגילת אסתר הנמצאות בתרגום השבעים ומתורגמות לעברית בספרות החיצונית, שיש הסבורים שהיו חלק ממגילת אסתר המקורית, נמצא תפילה ארוכה של אסתר, שהחוקרים סבורים שנכתבה במקורה בעברית בארץ ישראל במאה השנייה לפני הספירה, והיא מצויה גם במדרש אסתר רבה ובמדרש לקח טוב. אולם שמה של אסתר ככותבת נפקד בתוספות אלה, ומודגש שמרדכי הוא הכותב. בתוספות למגילת אסתר הנמצאות בתרגום השבעים ומתורגמות לעברית בספרים החיצוניים במהדורת אברהם כהנא, נמצא בפרק ד תפילה ארוכה של אסתר הפותחת בתיאור הנסיבות

לא אכלה אמתך משלחן המן

"גם אסתר המלכה נסה לעזרת אלהים כי אימת מות אחזתה: ותסר את בגדי הכבוד אשר לה ותלבש בגדי אבל ומספד ותחת התמרוקים היקרים כסתה ראשה עפר ואפר ותענה את נפשה מאד ותכס במקלעות שערותיה [הפרועות] כל מקום שם עדי חמד. ותתפלל אל ה' אלהי ישראל ותאמר: 'אדוני אתה לבדך מלכנו הושיעני נא כי נשארתי לבדי באין מושיע מבלעדיך. כי הנה נגעה אלי הרעה.

מיום הולדי שמעתי משבטי במשפחת בית אבי כי אתה ה' בחרת את ישראל מכל העמים ואת אבותינו מכל אשר היו לפניהם לנחלת עולמים ותעש להם כאשר דברת. ועתה חטאנו לפניך ותתננו ביד אויבינו על עבדנו את אלוהיהם. צדיק אתה ה' ועתה לא די להם במרירות עבדותנו כי גם תקעו כפם בכף אליליהם להפר מצות פיך ולהשמיד את נחלתך ולסגור פי משבחיך ולחלל כבוד ביתך ומזבחך. ולתת פתחון פה לגויים להאדיר את צדקות הבליהם ולהעריץ מלך בשר ודם לנצח.

אל תתן ה' שבט מלכותך לאשר לא המה ואל ישחקו לאידנו כי אם תן עצתם בראשם ושים את האיש אשר התגרה בנו למשל. זכור ה' והודע לנו בעת צרתנו ואמץ לבי מלך האלוהים ואדוני האדונים. תן בפי מענה לשון לפני הארי והפוך לבו לשנוא את לוחמנו לאבדנו ולאבדן מתי סודו. ואותנו הצילה בידך ואותי הושע נא כי נשארתי לבדי ואין לי מושיע מבלעדיך ה'.

אתה יודע כל ותדע כי שנאתי כבוד מרעים ואתעב משכב ערל וכל נכר. אתה תדע צרתי כי תעב אתעב את אות הגאון אשר על ראשי ביום הראותי אתעבנו כבגד עדים [בגדי נידה, ישעיה סד ה] ולא אשאנו בימי מנוחתי. אף לא אכלה אמתך משלחן המן ואת משתה המלך לא כבדתי ויין נסכו לא שתיתי. אף לא שמחה אמתך למן היום אשר העבירוני הלום ועד עתה כי אם בך ה' אלוהי אברהם. ה' האדיר על הכול: שמע קול אובדי תקוה והצילנו מכף שוקדי און והושיע לי מפחדי".

החוקרים סבורים שהתפילה נכתבה במקורה בעברית בארץ ישראל במאה השנייה לפני הספירה, והיא מצויה גם במדרש אסתר רבה, ובמדרש לקח טוב.


1
תגיות :
תמונה ראשית
עוד בנושא
מאמרים קודמים