גל טרור מול רוח מתפרצת

אלכס שפי | 03 בנובמבר 2015

אלכס שפי מראה איך רותמים שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, תופעות אקלימיות לתיאור  מטאפורי של האירועים האחרונים

נוסף להתמודדות הכמעט יומיומית בשטח, מתנהל מאבק לשוני, ‘מלחמת  מינוח’, בינינו לבין הפלסטינאים. מעניין לציין ששני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, משתמשים במטאפורה הקשורה ביסודה לתופעה אקלימית כדי לתאר ולהגדיר, כל צד מנקודת מבטו, את האירועים שפרצו במזרח ירושלים ובשטחים, וגלשו לתוך  הקו הירוק מאז ראשית אוקטובר: 'גל' מול 'פֶּרֶץ רוּח'.

גל חולף או נחשול

הצד הישראלי  מתאר ומכנה את האירועים הנ’ל בתור 'גל טרור. ‘גל’ מקפל בתוכו את הדימוי של ים שקט ורוגע, כשלפתע יש התרוממות של מים בתנועה מתגלגלת או סיבובית, ואחריה ירידה של המים או התנפצותם אל החוף, כלומר, תופעה חולפת לאחר פרק זמן כזה או אחר. אלא שהגל בים חולף אומנם, אבל  אחריו באים במחזוריות גלים נוספים. נשאלת השאלה אם אחרי שגל הטרור  הנוכחי ידעך ויחלוף, יבואו גלי טרור נוספים. הגל עלול גם חס וחלילה להפוך  לנחשול או לצונאמי.

 המונח העיקרי שבו משתמש הצד הערבי-פלסטיני בתקשורת וברשתות הוא 'הַבַּה', התפרצות: ‘הַבַּה שַעְבִּיָּה’ בעברית: ’התפרצות עממית’, או ‘הַבַּה  גַ'מַאהִרִיָה’, ‘התפרצות  המונים’. כינויים נוספים  בשימוש עם המילה ‘הַבַּה’ בהקשר הזה: ‘הַבַּת אלקֻדְס ואלדַפֶה’, או בסדר הפוך ‘הַבַּת אלדַפֶה ואלקֻדְס’: ’התפרצות מזרח ירושלים והגדה’, או 'התפרצות הגדה ומזרח ירושלים'.

המילה הערבית ‘הַבַּה’ משמעותה הבסיסית קשורה לרוח או לרוח סערה. הצירוף ‘הַבַּת רִיח’ הוראתו בעברית משב רוח קליל, אבל גם פֶּרֶץ רוח, משב רוח חזק ופתאומי. גם כאן נעשה שימוש במטאפורה הקשורה ביסודה לתופעה אקלימית: מזג אוויר נוח  ורוגע, המופר לפתע  על ידי משב רוח פתאומי בעוצמה כזו או אחרת, לעיתים עד לכדי סערה, ואחר כך חזרה  למצב של רגיעה ודעיכה.

ראוי לציין שהפועל  הערבי הַבַּ, הוראתו הבסיסית היא נָשַב, סָעַר, השתולל, התחולל, פָּרַץ, התלקח. כמו כן הפועל משמש גם במשמעויות של התעורר, קם, החל לפעול, נחלץ לפעול במרץ.

המונח ‘הַבַּה‘ אינו חדש בזירה  הלשונית הערבית -פלסטינית, וכבר השתמשו בו לציון מהומות  מנהרת הכותל בספטמבר 1996, שפרצו בעקבות החלטת נתניהו לפתוח מוצא למנהרת הכותל. בתקשורת הפלסטינית מכנים את המהומות האלה ‘הַבַּת אלנַפַק’: ‘התפרצות המנהרה’. בנוסף לכך, האינתיפאדה השנייה מכונה בתקשורת  הערבית-פלסטינית גם ‘הַבַּת אלקֻדְס ואלאַקְצָא’ (התפרצות ירושלים  ומסגד אלאקצא).

ראוי לציין כי הצירוף 'הַבַּה שַעְבִּיָּה' או ‘הַבַּה ג'מאהיריה’ אינו מוגבל בשימוש רק  ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. התקשורת הערבית משתמשת בו גם לציון  האירועים בכמה מדינות ערביות כמו תוניס, לוב, מצרים, תימן ועוד, במסגרת מה  שמכונה ‘האביב הערבי’.  

תנועה או התפרצות

מונח נוסף שהצד הערבי-פלסטיני משתמש בו לתיאור גל האירועים הנוכחיים הוא ‘חַרַאכּ שַׁעְבִּי’, התעוררות עממית. מזווית השלטון מדובר על -אי-שקט עממי. המונח הזה נחשב מעט יותר מתון מאשר ‘הַבַּה‘ או אינתיפאדה. צירוף חלופי ל'חראכ שעבי': 'חראכ ג'מאהירי' - התעוררות המונים/המונית. התמונה היסודית של  ‘חַרַאכּ’ מצביעה על דינאמיות ופעילות, התעוררות ממצב סטטי של חוסר תנועה, חוסר פעילות וקיפאון  למצב דינאמי של אקטיביות ופעלתנות. המונח הזה נהוג בשימוש גם לתיאור מצב של אי-שקט בקרב האוכלוסייה במדינה ערבית כזו או אחרת.

ימים יגידו אם העברית תאמץ ותקלוט לתוכה את  המונח הזה כפי שנעשה לגבי ‘אינתיפאדה’, או שנמשיך להשתמש במונח ‘גל'. בהקשר זה  ראוי להזכיר שבשתי האינתיפאדות הקודמות אימץ הצד הישראלי באופן חלקי אך לא שיטתי את המינוח הפלסטיני של כמה ממילות המפתח הקשורות באינתיפאדה. ראשית כל, המילה ‘אינתיפאדה’ (שפירושה ‘התנערות’) עצמה; וכן המונחים הפלסטיניים שהיד, ג'יהאד, הודנה, תהדייה; נוּחְ'בָּה (יחידת העילית  של הזרוע הצבאית של החמאס); נַכְּבָּה; פאוֹדָה (שפירושה כאוס ואנרכיה), אללה אַכְּבַּר ועוד. מונחים אלה בשפה הערבית נקלטו בעברית ברובם הגדול בכתיב מלא, ובסיומת הריבוי  העברי –ים, כמו 'שהידים', בעוד הריבוי הערבי הוא שֻהַדַאא).

מצד שני נשארנו עם המונח העברי מחבלים או מְפגעים, ולא אימצנו את המונח  הערבי ‘פִדַאאִיוּן’, למרות שבשנות החמישים של המאה שעברה נקלט  בעברית המונח ‘פדאינים’ או ‘פדאיון’. כך כונו חוליות המסתננים, כפי שנקראו אז, שחדרו לשטחנו ממצרים כדי לעשות פיגועים. המשמעות  הבסיסית של ‘פדאיון’ בערבית הוא לוחמים המוכנים לחרף את נפשם, ולהקריב את חייהם לביצוע משימה שאולי לא יחזרו ממנה חיים. עד היום משתמש הצד הערבי-פלסטיני במונח הזה,  שהפך אצלנו לנחלת העבר.

בתקשורת, באינטרנט וברשתות החברתיות הערביות-פלסטיניות יש המתחבטים ומתלבטים בשאלה באיזה מונח להשתמש כדי לתאר ולהגדיר את מה שקורה מאז ראשית אוקטובר. האם לקרוא לכך מבחינת ממדי העוצמה והאלימות ‘חראכּ’, ‘הַבַּה’, או ‘אינתיפאדה שלישית'. התקווה  בשיח שלהם היא שמעשי הבודדים היום יהפכו לאינתיפאדה שלישית בהקדם, וראשי החמאס הנייה ואלזהאר מכנים כך את האירועים. הנייה הזדרז להכריז כבר לאחר חטיפת שלושת הנערים ביוני אשתקד שהאינתיפאדה השלישית החלה  בגדה המערבית. גם אצלנו יש עיתונאים, פרשנים בכירים ופוליטיקאים הסבורים שהאינתיפאדה השלישית הגיעה לפתחנו, והיא כבר כאן, או בדרך לכאן.

אלכס שפי כיהן בעבר כמנהל חטיבת החדשות של קול  ישראל בערבית, וכעורך הלשוני של קול ישראל


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים