המפטי דמפטי מדבר בווֹקי טוֹקי

דוד בן שחר | 15 בספטמבר 2015

דוד בן שחר ז"ל, המכונה דב"ש, כותב על מטבעות לשון ופתגמים הבאים בצמדים

אנחנו אוהבים חרוזים, והם לא משמשים רק בשירים ופזמונים, אלא גם בביטויים ובמטבעות לשון, בעברית כמו בשפות רבות אחרות. ולהלן מבחר רב לשוני.

לחש נחש, הוקוס פוקוס

אוּ"ם שְמוּם. הברקתו המזלזלת של דוד בן-גוריון שוודאי הושפעה מיידיש. הוא לא ממש התכוון לזלזל.

איפה? בחיפֹו! אולי זה הופיע בפזמון באיזו הצגת בידור של "המטאטא" בשנות הארבעים-חמישים (אלתרמן?).

גרָאם שְטְרָאם. ביטוי לעגני ביידיש לחריזה פשטנית או מאולצת (גראם פירושו חרוז).

הֶלְטֶר סְקֶלְטֶר. באנגלית helter skelter. גם זה בא מאנגלית: במהירות, בחיפזון (אולי כמו צ'יק צ'אק).

המפטי דמפטי. זה מ"אליס בארץ הפלאות" ובמקבילה עברית: נחום-תקום. בתרגום הומוריסטי לצרפתית:  un petit d'un petit (בערך: קטן שבקטנים). בגרמנית הוא נקרא ווירגֶל-ווארגֶל.

ווֹקִי-טוֹקִי. באנגלית walkie-talkie. כיום כבר לא מתפלאים כשרואים מכשיר קשר לדיבור תוך הליכה, היו זמנים שזה הדהים וחייב המצאת שם מתוחכם. בעידן המזעוּר והניוּד הרי גם walkman  כבר נראה היום שם ארכאי.

חָאפּ-לָאפּ. קרוב במשמעותו לנ"ל, אבל בגינוי כלשהו לחיפזון ולחוסר תשומת לב לאיכות.

לַחַש-נַחַש. אחד מרצף צמדים נחרזים חמודים הקשורים במילות קסם, כּישוּף והַפלָאָה: הוֹקוּס-פּוֹקוּס, אַבְּרָא-קַדַבְּרָא וגם הצמד הבא המקובל באנגלית: hanky panky, שפירושו אחיזת עיניים, רמאות, הונאה.

פריש מיש. כנראה הגיע מיידיש וקיים גם בגרמנית.  Frisch  פירושו טרי, חדש.  mischen פירושו לערבב, לבחוש. פירושם ביחד: חלוקה מחדש של כל קלפי המשחק. ממשחק הקלפים עבר הביטוי  גם לתחום הפוליטי, למשל שינוי תפקידים בין שרי הממשלה.

רַחַש בַּחַש. השר לשעבר איתן כבל השתמש בביטוי זה לתיאור התסיסה וההתעוררות התקשורתית והפוליטית בעקבות המלחמה.

פליק פלאק במיש מאש

לצד החריזה ידועה גם תופעת האליטרציה, ביטוי שיש בו חזרה על צליל או על צירוף צלילים מסוים במילים סמוכות. גם לתופעה הזו ייצוג בביטויים מוכרים.

אוֹבְּלָדִי אוֹבְּלָדָה. השיר של הביטלסׁ (אגב, הוגדר פעם כשיר הגרוע ביותר לאותה שנה). אם יש לביטוי זה משמעות, אני איני יודע אותה.

הַסְטָה לָה וִיסְטָה.  ביטוי שהגיע מספרדית לשפות שונות, ואנגלית בכללן. נאמר כמילות פרידה שלום ולהתראות, ופירושו המילולי: עד לָהתראוּת, עד שנתראה, עד לפגישה.

טווידל די וטווידל דאם. דמויות מ"עליסה בארץ המראה".

טִיפּ טוֹפּ. ביטוי שנועד לתיאור דבר מוקפד ומושלם, ובביטוי עברי כמעט מקביל: טיב-טוב.

מישׁ מאשׁ. תערובת של דברים שונים, ואולי גם לא מתאימים זה לזה. וראו 'פריש מיש'.

פליק פלאק. זה מתחום תרגילי ההתעמלות, ובהשאלה גם לתחומים אחרים. שינוי כיוון פתאומי, או שינוי קיצוני בלתי מוסבר בדעה ובגישה.

צ'יק צ'אק. לתיאור ביצוע מהיר מאוד. בווריאציה עברית פשטנית וחסרת חן: תיק תק, כמו החיקוי המקובל אצלנו לצליל השעון המכני המתקתק מימים עברו. אגב, היה פעם משחק ילדים עם מקל גדול ומקלות קטנים שקראו לו בשכונתי  צ'יק-צ'אק.

קומסי קומסה. בצרפתית: comme ci comme ça. שלונסקי ניסה לתרגם זאת ל'כָּכִי כָּכָה', בשתי מלים מלרעיות.

בשבילי אסון, בשבילו ששון

לצד הביטויים הקצרים צצים חרוזים גם בפתגמים ובניבים. הפתגם והמכתם המחורז הם על הגבול שבין השפה מדוברת והשפה הספרותית, ויש אומרים שרוח השפה גלומה בהם.

אוי לי מיִּצְרי ואוי לי מיוֹצְרי. מביע היטב את המלחמה הפנימית המתמדת בנפשנו.

לחַכִּימא בִּרְמִיזָא ולשַטְיָא בכוּרְמִיזָא. בדרך כלל ידוע רק חלקו הראשון, ועל משמעות חלקו השני יש מחלוקת: האם כורמיזא פירושה אגרוף או שוט. לגמרי ברור שעדיף להיות חכם, זה חוסך באלימות.               

מערבית:

אִילִי פָאת – מָאת. בערבית, מה שעָבַר – מֵת.

אַל-חַרַקֶה – בַּרַכֶּה. המהירות מבורכת. היפוך הפתגם אַל-עַגְ'לוּן מִן אַש שַׁייטָאן, המהירות היא מהשָׂטן, ובאנגלית מחורזת: haste makes waste.

יום עַסַל יום בַּסַל (בַּצַ'ל). מערבית: יום דְבַש יום בָּצָל.

ביידיש:

אַ מענטש טראַכט אוּן גאָט לאַכט. ביידיש, האדם מתכנן ואלוהים צוחק.

מיין בּאָבּע אוּן דיין זיידע ליגן אין דער ערד ביידע. ביידיש: הסבתא שלי והסבא שלך שוכבים באדמה שניהם. הצעתי לחריזה: שלי הסבא ושלך הסבתא מונחים בקבר בצוותא.

מיין טוֹיט איז זיין בּרוֹיט. ביידיש: המוות שלי הוא הלחם שלו, או בחרוזים: בשבילי אסון, בשבילו ששון.

נישט צו קייען, נישט צו שפייען. יידיש. מילולית: לא ללעוס ולא לירוק. נוסח מוכר יותר: לא לבלוע ולא להקיא.

מוטב פגום מאשר לא כלום

ניבים מחורזים באנגלית:

Better aught than naught. הצעה לתרגום מחורז: מוטב פגום מאשר לא כלום.

He that has an art has everywhere a part.  או במילותיו של ביאליק: למי תודה למי ברכה? לעבודה ולמלאכה.

ואחד מגרמנית:

Morgen nicht heute. sagen alle faule Leute. בגרמנית: מחר, לא היום, אומרים כל העצלנים. ואצלנו? ציניות בלי חריזה: אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים.

לסיום, ממכתמיו  של חנניה רייכמן, שעיבד לפני כ-50 שנה ממקורות שונים:

"אם אין למצוֹא את הרצוּי. יש לרצוֹת את המצוּי!"

"לא נורא אם האורֵחַ/ לפעמים לבוא שוֹכֵחַ,/ אך נורא הוא בהֶחְלֵט/ אם שוכח הוא לָצֵאת".

"עצלן תופר בחוּט ארוך, לחסוך בהשחָלָה;/ סוֹפוֹ זוֹכה בִּסְבַךְ החוּט לעבוֹדה כפולָה!"

דוד בן שחר ז"ל, המכונה דב"ש, התגורר בקיבוץ יזרעאל. הוא פרסם לאורך שנים פינה לשונית בעלון הקיבוץ


1
תגיות :
תמונה ראשית