יה חמאר?? אתה בעצמך!!

יהודה זיו | 24 במרץ 2015

יהודה זיו על תרבות הקיצורים שהשתלטה על צה"ל, וגם יצרה מקום לעלבונות ואי הבנות 

ארגון ההגנה במחתרת הרבה ליצור לשון סתרים, הבנויה על קיצורים, שייקראו כאן ק"ש (קיצורי שמות). רוב בעלי התפקידים היו מכונים אז בשמות אותיות ראשי-התיבות של תפקידם: מֵ"ם-כַּ"ף (מפקד כיתה), מֵ"ם-מֵ"ם (מפקד מחלקה), וכן מֵ"ם-פֵּ"א (מפקד פלוגה). לכל אחד מהם היה גם סָמֶךְ (סְגַן). תפקידים אחרים נשאו ק"שים למהדרין: מַגַ"ד (מפקד גדוד) או מַחַ"ט (מפקד חטיבה). בראש הפירמידה עמד הרַמַ"א (ראש המטה הארצי), מה שהוליד לימים בתולדות ההגנה  גם את רשימת הרָמַ"אִים.

יצחק לַנְדוֹבֶּרְג הקים בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט את פלוגות השדה, אשר זכו  בראשי-התיבות הנודעים פוֹ"שִׁים, ואף סיגל לעצמו מאז את שם המשפחה 'שָׂדֶה'; אך את הקרב הראשון ניהל נגד סעדיה (סַצְ'קוֹ) גולדברג, הממונה על המינוח מטעם ההגנה. גולדברג תבע ממנו בנחישות להגות את כינוים פּוֹ"שִׁים, בהתאם לכללי בג"ד כפ"ת ובמלרע, שבשינוי קל נשמע כארגון פושעים. לפיכך, שעה ששב יצחק שדה והקים גם את פלוגות המחץ של ההגנה, אל מול החשש מפני פלישת צבא גרמניה לארץ, קבע להן מראש כינוי קַ"שׁ: פַּל-מַח! לראשי התיבות האלה הוצמד מדרש חצוף, הזכור לי מימי היותי בפלמ"ח (1945-1943), כביקורת בוטה על הישיבה באפס מעשה: 'פקקים לכל מיני חורים'. משנאלצנו לקיים את עצמנו בעבודה בקיבוצים בהם חנינו, פירשנו אותם גם: 'פועלים לעזרת משקים חקלאיים'; הגעגועים אל החֲבֵרָה הממתינה לנו בבית, הולידו אף את התחינה: 'פה לא מקבלים חופש!!'

בתַּעַ"שׂ (קַ"שׁ של תעשיית-הנשק במחתרת) כינו אז את הסְטֶן הזכור לטוב בשם  תַּמַ"ת, ראשי-התיבות: תת-מקלע תוצרת; על קנה מרגמת 2 אינטש (51 מ"מ) הוטבעו האותיות OZEK, ראשי-התיבות: 'עוד צעד אחד קדימה!'. רימון-היד נשא על גופו דווקא את האותיות USA. לכאורה, ראשי-תיבות השם ארצות-הברית של אמריקה, אך בפועל: אוּנְזעֶר שְׁטִיקְל אַרְבֵּייט, שביידיש משמעותו: חתיכת עבודה שלנו. ואכן, היה אז במה להתגאות.

ימפוץ ושמפוץ

גם לאחר קום המדינה והקמת צה"ל (קַ"שׁ של צבא הגנה לישראל), הנושא את נשקו בגלוי, נמשך עדיין השימוש באותם קַ"שִׁים. שיטת-קיצור זו הולידה בראשיתה צירופים מוזרים ואף משעשעים: 'יחידת מפות וצילומים' נשאה תחילה את ראשי-התיבות יַמְפּוֹ"ץ. לאחר שהפכה מיחידה לשירות הוסיפו לכנותה שַׁמְפּוֹ"ץ. לימים, משקיצרו את שמה כדי לשמור על לשון נקייה, עדיין נקראה שְׁמוּ"ץ – שביידיש משמעותה לכלוך. קצין קשר ראשי נקרא תחילה קַקָ"ר – וכדי שלא יתבזה אף הוא במשמעות היידישאית של כינויו, היינו סתם קָקֶר, עיקמו את הכתוב ועשו אותו קַשְׁרָ"ר.

בראש שני חילות קרביים מן המעלה הראשונה עומד היום קצין מודיעין ראשי. ראשי-תיבות כינויו אז, קַמָ"ר, נשמעו כאילו הם באים מלשון Camera (חדר בלטינית), וגימדו את  תחום פעילותו. לפיכך הוא נושא את התואר קַמְנַ"ר. לקצין צנחנים ראשי, אשר לוחמיו הוכשרו לפעילות ארוכת-טווח, לא התאימו ראשי התיבות קָצָ"ר, שלא לדבר על גבה-קומתם של הרמטכ"לים יוצאי חיל-הצנחנים, משה לוי, המכונה 'מוֹיְשֶׁה וָחֵצִי', ובֶּנִי גַנְץ! הקצין נקרא קצח"ר, בעיקר משום שהוא עומד בראשם של שני חילות: חיל צנחנים ואף חי"ר (חיל-רגלים).  

המשעשע שבכולם הוא המעשה בראשי-התיבות יַחְשָׁ"מ. מטבעה של שיטת הק"שים הוענק תחילה ל'יחידת חימוש מרחבית' הכינוי יַחְמָ"ר. הכינוי לא הפריע לאיש, עד שהועמד בראשה מפקד בן עדות-המזרח, דובר ערבית. משצלצל הטלפון על שולחנו, הרים את השפופרת, שמתוכה שאג הקול: 'יָא-חְמָאר???'  האיש מיהר להשיב: 'אתה בעצמך!!!', טרק את השפופרת ומיהר להגיש בקשת-העברה. גם כאן, ללא ספק, הציל עיקום הכתובים 'יַחְשָׁ"מ' את המצב.

עד היום, על-אף כל אלה, 'שיטת הק"שים' חוגגת. ברוב הכינויים הללו ניכרת השתלטות הַפַּתַּח על צה"ל. תחילתה בבעלי-הדרגה הזוטרים – טַרַ"שׁ [טוראי ראשון], רַבַּ"ט [רב-טוראי] וכל מַשַׁ"ק אחר. ספק אם מי מהם יודע היום כי האחרון אינו אלא ק"ש של 'מפקד שאינו קצין', תרגום שנשאל מצבא בריטניה: Non Commissioned Officer. את סַמַּל-הדת אפשר, לפיכך, לכנות 'מַשַּׁ"ק כנפי-השכינה'.

מטבעה של הלשון המדוברת, נטמעו גם בה רבים מן הק"ש'ים הצה"ליים הללו. על-כן הכל  אומרים היום, כדבר המובן מאליו, "פתאום השליכו בַּקְתָּ"בּ (בקבוק תבערה) ונפלו שני פַּצְמָ"רִים (פצצות מרגמה) – מזל שלבשתי שַׁכְפָּ"ץ (שכבת פִּצּוּץ'!!!). האחרון אינו אלא כינויה של 'אפודת-מגן', אשר ייעודה  משתמע מעצם צלצולו של זה: 'שַׁכְ-כְ-כְ-כְ-פָּץ-ץ-ץ!!!' כך חזרנו אל היַמְפּוֹ"צ עם השַׁמְפּוֹ"צ, שבהם פתחנו.

יהודה זיו שימש שנים רבות דמות מרכזית בתחום קביעת שמות ליישובי הארץ


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים

עניין של טעם

01 בינואר 2021

כללי ההנגשה היעילה

15 בדצמבר 2020

עושים אהבה בלשון

19 באוגוסט 2020

הלהט"בים

21 ביולי 2020