חולירע, בובה ופארי עמודים

רינה בן שחר | 13 בינואר 2016

פרופ' רינה בן שחר כותבת על חידוש מילים עבריות על סמך דמיון צליל למילים לועזיות

לפני שנים לא רבות נוצרה מילה עברית חדשה - קַלֶטֶת. מילה זו מתרגמת, כידוע, את המילה הלועזית 'קסטה'. והנה, המילה החדשה 'קלטת' זכתה להצלחה רבה, ותוך זמן קצר נעשתה שכיחה בשימוש ודחקה את קודמתה הלועזית 'קסטה'.

לא כל מילה עברית חדשה עולֶה בידה לעקור כל כך מהר מילה לועזית שקדמה לה והיתה מורגלת בפינו. הסיבה להצלחתה של המילה 'קלטת' בולטת לעין, או יותר נכון לאוזן - היא דומה מאוד לצליל המילה הלועזית 'קסטה', דבר שהקל מאוד על קליטתה בעברית. בדרך יצירה זו החידוש שבמילה העברית ממותן על-ידי הצליל המוכָּר.

חידוש מילה עברית על-סמך דמיון צליל למילה זרה מקבילה היה מקובל בתקופת ההשכלה ובתקופת תחיית הלשון, כאחת הדרכים למילוי החסר בעברית. הנה כמה דוגמאות.

בבת העין מסניפה

המילה 'בּובָּה' הומצאה על-ידי אליעזר בן-יהודה בראשית המאה העשרים, על-סמך דמיון הצליל שלה למילה pupet (פופה, שפירושה בצרפתית בובה). הנחתו של בן-יהודה הייתה, שיקל על דוברי העברית לקלוט מילה עברית חדשה, אם תהיה דומה מאוד בצלילה למילה לועזית מוכרת המקבילה לה במשמעות, כי החידוש ימותן על-ידי הצליל המוכָּר. אך מן הראוי לציין שאין כאן המצאה יש מאין סתם, רק כחיקוי צלילי, אלא בחירת אמצעי לשוני עברי מתוך האמצעים הקיימים בלשון - בגלל התאמתו הצלילית. כיצד? ביצירת המילה החדשה 'בובה', לדוגמה, השתמש בן-יהודה במילה המקראית 'בָּבָה', המשמשת בביטוי 'בבת עין'. פירושה המילולי הוא אישון העין, ובהשאלה, בביטוי 'בבת עין' - דבר היקר לאדם מאוד. את המילה העברית הקיימת 'בָּבָה' טבע בן-יהודה במשקל אחר, שקירב אותה לצליל המילה pupet, וכך נוצרה 'בובה'.

חידושים כאלה נוצרים לא רק בלשון התקנית. באופן דומה נוצרה בלשון הסלנג המילה 'להסניף', במשמעות של להריח סמים, על סמך הפועל האנגלי  'to sniff'. הדובר טבע את השורש העברי 'סנף' דווקא בבניין הפעיל, כדי לשמור על הצליל המקורי של החיריק במילה הלועזית, ואולי גם כדי "לעלות טרמפ" על שם העצם העברי המוּכָּר 'סניף'.

סופרי ההשכלה באירופה אהבו לחדש מילים עבריות בדרך של חיקוי צלילי למילים לועזיות. הם דבקו בלשון המקרא, אך אוצר המילים, המצומצם יחסית, של המקרא לא הספיק לצורכיהם. אחת הדרכים שנקטו סופרי ההשכלה למילוי החסר היתה הענקת משמעות חדשה למילה מקראית, משמעות הזהה למשמעות של מילה לועזית הדומה לה בצליל. לדוגמה: המילה המקראית 'מכונה', מילה שימושית כל כך בעברית של ימינו, משמעותה  במקרא כַּן, בסיס. משום דמיונה של מילה זו למילה האירופית machina, העניקו לה סופרי ההשכלה אותה משמעות, כלומר: משמעות של מכשיר מורכב המבצע עבודות, וכך התמסדה מילה זו בעברית החדשה. דוגמה נוספת: המילה 'מַסֵּכָה' פירושה במקרא פסל יצוק (נסוך). בגלל דמיונה של מילה זו למילה הלועזית  masque, ייחסו לה משמעות חדשה שלא הייתה לה בשימושה המקראי - 'מסכה' קיבלה משמעות של מסווה על הפנים לשם הִתְחַפְּשוּת, וכך היא משמשת בימינו.

גם בעברית של ימינו אנו נוקטים דרך חידוש זו. מילה עברית קיימת (ולא רק מן המקרא) "תופסת טרמפ" על מילה לועזית הדומה לה בצליל, ומאמצת לעצמה את משמעותה של אותה מילה לועזית. בעברית המדוברת נהוגה הקריאה 'יש!', כנראה על-סמך הקריאה האנגלית 'yes!'.

פרטי כל ודילוג רב

רבים מחידושי הלשון של סופרי ההשכלה נוצרו כצירוףשל מילים עבריות אחדותהמחקות את צלילה של מילה לועזית יחידה. לצירוף החדש יוחסה משמעות הזהה למשמעות המילה הלועזית. לדוגמה, המילה 'חולירע' (צירוף של המילים 'חולי' ו-'רע') נוצרה כמקבילתה של 'כולירה'; כך נוצרה גם המילה 'פרָטֵיכּול', שבאה להמיר את המילה הלועזית 'פרוטוקול'. חידושים אלה אינם משמשים עוד בעברית שלנו. חלק מצירופי הלשון שחודשו בתקופת ההשכלה בדרך של חיקוי צלילי למילים לועזיות מעלים היום חיוך על שפתינו. מה פירושו של הצירוף 'קְנֵה-און'? חידוש זה יצרו סופרי ההשכלה לציון משמעות של תותח, כחיקוי לצליל המילה 'canon' שפירושה תותח. ומה משמעו של הצירוף 'דילוג רב'? - טלגרף. ו'פְאֵרי עמודים'? פיראמידים (פיראמידות). משעשע במיוחד הוא הצירוף 'לו כמו תוף', שבא לציין קטר, על פי צליל המילה הצרפתית 'לוקומוטיב', שפירושה קטר, רוצה לומר: כלי תחבורה שהמנוע שלו מרעיש כמו תוף.

תופעה מעניינת של חיקוי צלילי מצויה בתרגומים ספרותיים לעברית. בדרך הטבע מושפע המתרגם מהמבנים הלשוניים של לשון המקור ושל טקסט המקור של היצירה הזרה שאותה הוא בא לתרגם, וכך הוא נגרר לעיתים, במודע או שלא במודע, לחיקוי צלילי של מילים שבטקסט המקור הזר. לדוגמה, המילה הצרפתית 'petit' (או 'petite', בנקבה), שפירושה המילולי 'קטן' ('קטנה'), מתורגמת לעיתים קרובות ל'פעוט' ('פעוטה'), בגלל דמיונה הצלילי למילה הצרפתית, אף כי פריסת המשמעות של 'פעוט' העברית שונה מזו של המילה הצרפתית, ואף שימושיהן התקשורתיים שונים. בהקשרים רבים משמשת 'petit' הצרפתית בביטויי פנייה לנמען ככינוי חיבה, לאו דווקא לילד, במשמעות קרובה למילה העברית 'חמוד'. לדוגמה: במחזה 'קרנפים' ליונסקו פונה גבר לאשה בלשון קרבה: ma chere petite dame,  ונסים אלוני תרגם פנייה זו כך: "גברת יקרה פעוטה שלי". כל דובר עברית ירגיש מיד, גם אם אינו דובר צרפתית, עד מה מלאכותי רצף לשוני זה, שאין לו כל קיום בסיטואציות תקשורתיות אותנטיות בעברית. ניתן לראות אפוא, שהתכונות הצליליות של המילה בשפת המקור השפיעו על המתרגם יותר מאשר השאיפה להציב בתרגום העברי מקבילה טבעית למקור במשמעות ובסיטואציה. דוגמה דומה: במחזה 'הכיסאות' ליונסקו פונה האישה לבעלה בחיבה ובהערצה: "mon petit Marechal", פנייה שתורגמה על-ידי מתי מגד כ"אלופי הפעוט".

בספרו של לואיס קארול Alice's Adventures in Wonderland פונה הכובען לאליס (עליזה) במילים "eh, stupid", פנייה שתורגמה על-ידי אהרן אמיר כ"הה, שטיא". ניתן לראות בבירור שצליל המילה האנגלית הוא שהשפיע על המתרגם לבחור במילה הארמית 'שטיא', הדומה לה בצליל ומקבילה לה במשמעות המילולית הבסיסית. אך מובן ששתי המילים אינן מקבילות בסגנון ובסיטואציה.

ולסיכום

ראינו דרכים אחדות לחידוש מילים עבריות בדרך של חיקוי צלילי למילים לועזיות. נסכם את דרכי החידוש:

1. יצירת מילה עברית חדשה משורש עברי, הדומָה בצלילה למילה זרה. לדוגמה: קלטת, בובה, להסניף.

2. שימוש חדש במילהעברית קיימת, תוך שינוי משמעותה לפי משמעות מילה זרה הדומה לה בצליל. לדוגמה: מסכה, מכונה, יש! (כמילת קריאה בלשון הדיבור). לכאן שייכים גם השימושים שהבאנו מתרגומים ספרותיים לעברית, של מילים עבריות קיימות המאמצות את משמעויותיהן ותפקידיהן התקשורתיים של מילים זרות הדומות להן בצליל. יסודות תרגומיים כאלה אינם חודרים בהכרח לשימוש הכללי של השפה, ונשארים כמקרים אד-הוק ביצירה זו או אחרת.

3. יצירת צירוף מילים חדש בעל צליל דומה למילה זרה יחידה, תוך הענקת משמעות לו כמשמעות המילה הזרה. לדוגמה: חולירע, פרטיכול.

פרופ' רינה בן-שחר היא חוקרת לשון ותרבות מאוניברסיטת חיפה וממכללת אורנים


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים

עושים אהבה בלשון

19 באוגוסט 2020

הלהט"בים

21 ביולי 2020

מעשה בשקית

11 במאי 2020