השרה שאכלה כלב

יורי מור | 31 במאי 2016

יורי מור כותב על אוצר בדיחות של עולים דוברי רוסית בעקבות הדמיון בין מילים בעברית וברוסית

אין עלילה חמורה יותר מן ההאשמה שמאשימים את העולים מברה"מ באדישות לשפה העברית, בטענה שהם מנוכרים לה. עובדה היא למשל שמאות מילים עבריות חדרו לשפת אמם של העולים מרוסיה, ושינו אותה במידה כזאת שהיא כבר אינה מובנת על ידי הרוסים שנשארו ברוסיה הגדולה. בין היתר נוהגים הרוסים בארץ לחבר בדיחות מיוחדות שנולדות מחיכוך בין שתי השפות: רוסית ועברית. את ההומור של הבדיחות מסוג זה מסוגל להבין רק מי ששולט בו זמנית בשתי השפות.

מתרחצים בבור ונותנים רעל

הבדיחות הופיעו ונפוצו כמו אש בשדה קוצים כבר בשנה הראשונה של העלייה של שנות התשעים. העולים הבחינו מיד שלשורה הארוכה של מילים עבריות יש תאומים בשפת אימם. אחד העיתונים הרוסיים באותם הימים פרסם במדור הסאטירי שלו מכתב, אותו חיבר כביכול עולה חדש, ושלח לחבריו ברוסיה. העולה מתלונן על קשיי הקליטה ומוסיף: "אנחנו כאן סובלים נורא. גרים בחור עלוב (לצליל 'דירה'     дыра, dira יש ברוסית משמעות 'חור עלוב'), מתרחצים בבור (הצליל 'ים' ברוסית מזכיר את המילה 'בור'  שפירושה ימה -яма, yama). כשאתה מושיט לישראלי יד, הוא נותן לך רעל ('יד' ברוסית – 'רעל' - яд, yad).

אחת הבדיחות הראשונות ששמעתי אז היתה כדלקמן: אישה בשם מַשַה חוזרת הביתה, ומספרת לבעלה שכאן בישראל כולם מכירים אותה. "בתחנת אוטובוס, בתור לסופר, בקופת חולים כולם פונים אלי: 'מַשַה?". כפי שוודאי הבנתם,  הישראלים ניסו לברר בעזרתה מה השעה.

אני עצמי התבדחתי באותם השבועות הראשונים בהם צללתי לתוך השפה החדשה, והרגשתי שלעולם לא אצליח לרכוש אותה: "עברית – שפה קשה, בגללה יש לי 'קַשַה' בראש" (דייסה ברוסית – каша - kasha).

אחד הפובליציסטים הרוסיים כתב בזמנו: 'אתה ישראלי אמיתי אם אתה כבר אוהב חומוס, עוזב כל שעה עגולה הכול כדי לשמוע חדשות, ולא צוחק על שם העיתון ידיעות אחרונות". לאוזני הרוסים זה נשמע כמו 'אידיוט אחרון'.

את העיר הנפלאה ראשון לציון הרוסים מזמן מכנים 'רַשֶן לציון', בגלל האחוז הגבוה של העולים בה. דבר מבורך – יש לציין, שמעיד על כך שבעיר מקבלים את העולים בסבר פנים יפות.

זינאידה לא השתגעה

סיפרו לי על מקרה משעשע שהתרחש באולפן ללימודי עברית בתחילת שנות ה-90. זוג העולים סרגיי וזינאידה היו תלמידים למופת, אף פעם לא איחרו, שאלו הרבה שאלות, ורשמו הכול בחוברות שלהם. המורה ציפי חיבבה אותם במיוחד. יום אחד התייצב סרגיי לשיעור לבדו. ציפי התעניינה: "זינאידה תבוא?" סרגיי מיהר להרגיע: "לא, היא בסדר גמור, היא תאחר קצת". 'תבוא' ברוסית: 'השתגעה': того – tavo.

מקרה אחר התרחש גם הוא באולפן עם זוג עולים נוסף, הפעם לא מצטיין במיוחד בלימודים. באמצע  השיעור זרק הגבר ברוסית כמה מילים קשות לאשתו, קם ועזב בכעס. המורה שואלת את האישה: 'בעלך מודאג ממשהו?' האישה עונה: "כן, הוא בכלל 'מודק' כזה". מודק ברוסית – מנייק. мудак – mudak.  

לסיפור הבא הייתי עד בעצמי. ילד בן שמונה שעברית היא שפת מולדתו (תהיה זו טעות להגדיר אותה כשפת האם –אמו דווקא דוברת רוסית), יכול להתקשר עם סבתו רק ברוסית הקלוקלת שלו. הוא נשאר בבית ולא הלך לבית ספר כי כאב לו הראש. הסבתא המליצה לו ליטול כדור נגד כאבי ראש. הילד עונה ברוסית: "כבר בלעתי שני כדורים". צחקתי, כי בין האופציות האפשריות ברוסית למילה העברית 'כדור' – טבלייה, כדורגל, כדור של אקדח – הוא בחר ברוסית את המילה 'כדורגל'. שני כדורי טניס הוא כבר 'שתה'.

במפעל באשדוד ניגש מנהל לפועל רוסי ושואל אותו אם ביצע את המשימה שהטיל עליו מקודם: "ניקית?" הפועל עונה: "לא, אני אלכס". – "אני יודע שאתה אלכס. אבל ניקית?" – "לא, אני אלכס". 'ניקיטה' – שם רוסי גברי – Никита - Nikita.

לפרה יש עיניים יפות

משפחות עולים לא מעטות עושות מאמץ כביר לשמר את השפה הרוסית גם אצל הדור הבא - הילדים והנכדים שנולדו בארץ. ההורים רושמים את צאצאיהם לחוגים ללימודי הרוסית במרכזים למיניהם.  הדבר ללא ספק מוסיף, מעשיר, יש רק לעודד ולתמוך, אך לפעמים קורים דברים משעשעים. סבתא ממשפחה כזאת, המעלה על נס את ידיעת הרוסית, אוספת את הנכד בן התשע משיעור רוסית, ובדרך הביתה מתעניינת מה למדו בכיתה היום. הילד עונה: "שיר של אלכסנדר פושקין על פרה עצובה עם עיניים יפות". הסבתא: “לא מכירה שיר כזה”. – “אבל המורה אמרה שזה שיר מפורסם מאוד”. – “ואיך זה בא?” הנכד: "Унылая пора, очей очарованье. Unilaya para, achey acharovan”e”.

כל מה שנשאר למעריצה המבוגרת של המשורר הלאומי הרוסי הוא להתגלגל מצחוק. כן, כל דובר רוסי יודע בעל פה את השיר, אך הוא לא על פרה עם עיניים יפות. המילה 'пора - para' – פירושה 'עונה'. פושקין היה ידוע באהבתו לעונת הסתיו, ומשמעות השורה שמוקדשת לעונה היפה והצבעונית של רוסיה: 'העונה שאחרים קוראים לה העצובה – היא היפה בעיניי'.  

סבתא אחרת עוברת עם הנכד הצבר שלה ליד חנות לבעלי חיים. הילד מנדנד: “בואי נקנה לנו תוכי”. – “אבל זה יקר, אין לי מספיק כסף”, - מסבירה הסבתא. “אז תקני תוכי ללא כלוב” – הציע לה פשרה הנכד הקטן. כל המילים במשפטו היו ברוסית, מלבד המילה האחרונה, 'כלוב', אותה לא ידע לומר ברוסית. פירושו של הצליל 'כלוב' ברוסית – 'מקור' (клюв, kluv). סבתא בהלם: “למה שנקנה תוכי ללא מקור?!”

את הדוגמה הבאה מצאתי בטורו של רוביק רוזנטל במעריב לפני מספר שנים. קורא הטור שעובד בתזמורת כתב לרוביק שמוזיקאים ממוצא רוסי מתקפלים אחרי כל חזרה ואומרים אחד לשני: “עכשיו זמן ללכת לפאב ולהיסטגרם”. המילה החדשה נוצרה מהפיכה לפועל באמצעות צירוף המילים הרוסיות 'סטו גראם', 'מאה גרם' –  сто грамм – sto gramm, מקבילו הרוסי של המושג האנגלי 'דרינק', במשמעות כוסית משקה.

מימונה עם פלמני

עוד סיפור אמיתי. לחברה שיש בה עובדים וותיקים ועולים בא בחור חדש - צעיר רוסי בשם אנדריי. מדי פעם הייתה אשתו מתקשרת אליו ומבקשת לעשות משהו בשעות העבודה, מפני שבערב כל המשרדים סגורים: לשלם חשבונות בדואר, לקפוץ לעירייה, לקנות תרופות וכדומה. אנדריי לא אהב מטלות כאלה, והיה עונה לאשתו בשלילה כשהוא משתמש במילה הרוסית 'שאס' (השיבוש של המילה   сейчас, seichas = 'עכשיו'). כלומר: תפסיקי לחלום, אין בכוונתי לעזוב עכשיו הכול ולרוץ למלא אחרי בקשותייך. העמיתים שלו שלא ידעו רוסית שמעו רק את המילה המוכרת. לבסוף אחד מהם ניגש למכרה שלי, דוברת רוסית, ושאל: “תגידי, העובד החדש הזה, אנדריי – מה, הוא שייך למפלגת ש"ס?”

ביום העצמאות האחרון יצאנו לחגוג ולשמוח ברחוב הראשי בעירנו. כתמיד – מסתובבים המון אנשים. כל כמה מטרים – מחסומים מאולתרים. החיילים והשוטרים שואלים את כל מי שמבקש לעבור: “נשק יש?” ואני כל פעם עונה בצייתנות: “אין”. בשלב מסוים נמאס לי והגבתי בציניות:  “יֵם” (“יש” ешь, yesh  ברוסית “אתה אוכל”? והתשובה שלי גם ברוסית: “אני אוכל” -  ем, yem) . התברר שהשוטר גם יודע רוסית ויש לו חוש ההומור, ענה לי באותה הרוח ברוסית: “לבריאות”.

ביום בו כלל ישראל חגגה את המימונה, והפוליטיקאים התחרו מי יצליח לגמור בביס אחד מופלטה רוויה שומן, הזמינה אחת המסעדות הרוסיות היוקרתיות בתל-אביב דוברי רוסית לחגוג אצלה חג חדש רוסי: 'פֵלְמֵמוּנַה'. המילה נוצרה מצירוף המילים 'מימונה' ו'פלמני' ( пельмени-pelmeni כִּיסָנֵי בָּשָר), שהוא האוכל הרוסי המפורסם והטעים.

סוחב את המגן דוד שלו

קיים ברוסית ביטוי 'סוחב את הצלב שלו' במשמעות מי שממשיך לעבוד בהכנעה, סוחב את עול החיים הקשים והמטלות בלי להתלונן. הרוסים בארץ רואים פסול בשימוש במושגים מהברית החדשה (צלב), והציעו תחליף: “סוחב את המגן-דוד שלו”. ביטוי רוסי אחר עם אותה המילה: “נצטרך לשים צלב על זה” (לוותר, לסגת מהעניין, לבטל). רוסי כשר בארץ חייב שוב להמציא תחליף ונעזר בסימבול המקומי: “יש לשים על זה מגן-דוד”.

הפתגם “כשעורפים ראש לא מבכים את השיער” קיבל שינוי קוסמטי: “בעריפת ראש לא מתאבלים על הפאות”. פתגם רוסי “כל צפרדע משבח את הביצה שלו” הפך ל“כל חסיד מהלל את החצר שלו”. ויש הרבה דוגמאות מצחיקות כאלה.

הרבה בדיחות משחקות עם מילים וביטויים עבריים שמזכירים מילים וקללות הגסות ברוסית: 'מחויבות', 'צ'ק דחוי', 'פסגה' ואחרים. שחררו אותי מהצורך להסביר איזו מילה עברית מזכירה איזו מילה גסה רוסית. אני ממילא כבר מסמיק. אם אינכם מוותרים ונחושים להגיע לחקר האמת – תפנו למכריהם דוברי רוסית.  

קיים ברוסית פתגם נפוץ: “אכל כלב בנושא”, שמשמעותו: הוא בקי בנושא, מומחה גדול. אין באמירה גוון שלילי. לפני כ-20 שנים הביטוי כמעט והביא לנו צרות צרורות. פרשן של העיתון בשפה הרוסית בו עבדתי אז חיבר מאמר בעקבות האמירה האומללה של אחת משרות הממשלה דאז, שהשמיעה טענה פוגענית ומגוחכת כלפי העולים מרוסיה. בין השאר כתב הפרשן שהשרה ידועה בסלידתה כלפי העולים, ובעבר לא פעם השמיעה האשמות כאלה. “היא אכלה כלב בנושא” כלשונו של הכותב. למחרת קיבלה מנכ"לית העיתון מכתב חמור מעורך דינה של השרה, שאיים לתבוע בשמה את העיתון על הוצעת הדיבה. “השרה שומרת על כשרות ולא אוכלת בשר של כלבים”, טען עורך הדין. הצטרכנו להסביר מה המשמעות האמיתית של הפתגם. המקרה האחרון הוא דוגמא לתרגום חובבני, שגוי. יש לי במחשב קובץ בו אני אוסף מקרים רבים דומים. את הרשימה הבאה אייחד לנושא זה, בו אני “אכלתי כלב”.

 יורי מור הוא סופר, מחזאי, פובליציסט, יו"ר אגודת הסופרים דוברי רוסית בישראל, מחברם של ארבעה ספרים על העברית בשפה הרוסית שהפכו לרבי מכר ברחוב הרוסי בארץ, בעל טור שבועי על עברית בעיתון המוביל בשפה הרוסית בארץ "נובוסטי נדלי". מאמריו מופיעים בעשרות אתרים בשפה הרוסית בארץ ובחו"ל.

yuramedia@gmail.com


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים