אני כותבת

ליטל דיין | 23 באוגוסט 2016

ליטל דיין בשיר עתיר דמיון ודרמטי על נפתולי הכתיבה והניקוד בשפה העברית

אנִי כּוֹתֶבֶת...

אוֹתִיּוֹת שׁוֹרְקוֹת,

הֲבָרוֹת צוֹפְרוֹת,

מִלִּים צוֹוְחוֹת,

מִשְׁפָּטִים רוֹשְׁפִים,

פִּיסְקָאוֹת רוֹעֲמוֹת!

הָעֵט טָעוּן וְהַדְּיוֹ נוֹתֶבֶת,

וַאֲנִי כּוֹתֶבֶת.

 

שׁוּרוֹת-שׁוּרוֹת -

דּוֹהֲרוֹת רַכָּבוֹת שְׁחֹרוֹת -

חוֹרְשׁוֹת אֶת דַּף הַקֶּטֶל,

הַפְּסִיקִים לֹא פּוֹסְקִים,

הַנְּקֻדּוֹת... אֵינָן בְּרוּרוֹת,

קַרְסֵי שְׁאֵלוֹת נִתְפָּסִים בִּגְדֵרוֹת,

יִתְדוֹת הַקְּרִיאָה בְּחָזְקָה נִנְעָצוֹת,

מִתְמַלֵּא הַדַּף כְּתָמִים שֶׁל פֶּטֶל.

 

יוֹ"דִים נוֹפְלִים וְקָמִים, נֶאֱחָזִים בְּקוֹצִים,

מְבֹעָתִים בּוֹעֲטִים הַבֵּי"תִים לְכָל עֵבֶר,

רֵי"שִׁים מִתְגַּלְגְּלוֹת, מְפַלְּסוֹת דֶּרֶךְ

לְאַחֲיוֹתֵיהֶן הַמְּכַחְכְּחוֹת בְּגָרוֹן נִחָר.

הַלְּשׁוֹנִיּוֹת תּוֹלוֹת דַּנְטֶלֵיהֶן עַל עַנְפֵי עֵצִים,

וְדֶנְטָלִיּוֹת אוֹתָם שׁוֹסּוֹת וּמְשַׁסְּפוֹת.

גְּדוּד פ"א-פָּרָשִׁים נוֹשֵׂא וָ"וֵי חֲנִיתוֹת,

מִסְתַּעֵר אֶל כְּרֵסוֹת כָּ"פִים רַכּוֹת

הַסֵּדֶר שֶׁבַּתֹּהוּ עוֹדֶנּוּ נִשְׁמַר.

 

קְרָב אָלֶ"ף בְּאָלֶ"ף:

אֶיתָ"ן נִצָּב אֵיתָן עַל מִשְׁמַרְתּוֹ

מְחַלֵּק פְּקֻדּוֹת - כָּל גּוּף לְגוּפוֹ;

מַתְרֶה עַל מַשְׁמָעוּת בִּטְחוֹן-שָׂדֶה סֶמַנְטִי

מַזְכִּיר לְהַקְפִּיד עַל הַסְוָאָה וְהִדַּמּוּת,

וּמוֹרֶה בְּהַדְגָּשָׁה לַחֲגוֹר בֶּגֶ"ד כֶּפֶ"ת.

הַהֵ"א מְיַדַּעַת בַּקֶּשֶׁר-  

בּוֹרֶרֶת שֵׁמוֹת וְכִנּוּיִים מְרַמְּזִים,

(מְאוֹתֶתֶת לְבַת דְּמוּתָהּ הָרֶטוֹרִית

"שֶׁזּוֹ לֹא הָעֵת לַקֻּשְׁיוֹת וְרָזִים!")

מֹשֶ"ה וְכָלֵ"ב עוֹשִׂים שִׁמּוּשׁ בְּמִגְוַן הַכֵּלִים

מְצַיְּדִים וּמְחַמְּשִׁים כָּל 'שֵׁם חַם וְיֶפֶת'.

 

פִּקּוּד וּשְׁלִיטָה מַחְלִיט עַל שִׁנּוּי הַטַּקְטִיקָה:

לְשֵׁם כָּךְ נִדְרַשׁ תִּרְגּוּל לָשָׁ"בּ קַל,

פִּעֵל, פֻּעַל וְהִתְפַּעֵל - עפ"י הַמִּשְׁקָל.

נוֹכָחִים/נוֹכָחוֹת, נִסְתָּרִים/נִסְתָּרוֹת

פֹּעַל יוֹצֵא, פֹּעַל נִכְנַס

צֶמֶד חוֹבֵר 'וְנָסוֹג אָחוֹר'...

כְּמוֹ-כֵן נִשְׁלַחַת יְחִידַת הַנְדָּסָה נְקֻדָּתִית

לְטַפֵּל בַּמִּכְשׁוֹלִים; לְפַלֵּ"ג וּלְסַלֵּ"ק!

יֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה,

בְּדִּקְדּוּק לְדַקְדֵּק - 'לְתַקְתֵּק' 'וּלְטַקְטֵק'!

 

פֶּתַע נִשְׁמַע שׁוּרוּק, וּבּוּמָ"פ!

'מוּסַא', הַמְּזַהֶה נְפִילַת פָּגָ"ז,

מְסַמֵּן לַמַּשְׁקִיפִים כְּפוּלֵי הַעַיִ"ן

לְכַוֵּן אֶת הַסַּיָּרִים לְגִזְרַת הַמְּרֻבָּעִים.

סַמָּל 'שְׁבָא' נָע בְּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה,

קוֹרֵא "אַחֲרַי" לַדְּגּוּשִׁים וְלָרָפִים,

וְדוֹחֵק 'בְּאָחִיו' נֹחַ שֶׁיַּפְסִיק 'לְרַחֵף'.

מִסָּבִיב שְׁאוֹן פּוֹצְצִים וְחוֹכְכִים.

מוּסַא נוֹשֵׂא אֶת הַנָּשׂוּא בַּמִנְשָׂא

וְדוֹרֵשׁ לְקַבֵּל גִּבּוּי וּתְמוּרָה.

דְּגֵשִׁים חֲזָקִים נִזְעָקִים לְהַעֲסִיק אֶת הַמַּטָּרָה

מַפְעִילִים אַרְטִילֶרְיָה כְּבֵדָה וּמָרָה.

 

אָץ פּוֹצְצִים בְּנֵי פּוֹצְצִים - פִּיצוּצֵי-פִּיצוּצִים,

הֲמֻלָּה, אֵשׁ וְנִדֵּי עָשָׁן מִתַּמְּרִים

הַפְּעֻלּוֹת, הַשֵּׁמוֹת, הַתְּאָרִים

שָׁרָשִׁים נֶעֱקָרִים

בִּנְיָנִים קוֹרְסִים

מִשְׁתַּבְּרוֹת עַצְמוֹת הָעֲצָמִים.

חוֹבֵשׁ מִשְׁפָּטִי נִקְרָא לְאַבְחֵן -

'פָּשׁוּט', 'מְאֻחֶה' אוֹ 'מֻרְכָּב'...

וּכְבָר כִּמְעַט לֹא נִתָּן לְהַבְדִּיל

מִי הַסָבִיל וּמִי הַפָּעִיל.

 

הַתְּנוּעוֹת נֶחְטָפוֹת בַּחֲטָף.

נֶעֱרַךְ מִפְקָד וּמִתְחַוֵּר

כִּי הַחוֹלָם חָסֵר!

(עוֹלֶה חָשַׁשׁ שֶׁהַשִּׁין' תְּשַׁעְבֵּד...)

גַּם הַנּוּ"נִים נֶעֶלְמוּ בַּגִּזְרָה

וּמִמִּסְתּוֹרָם מַפִּילִים מְטוֹסִים וּמַסּוֹקִים.

מ"פ מ.ש. יְפֵה הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר...

                נָפַל חָלָל.

הָאַלּוּף הָרַב-לְשׁוֹנִי זֻמַּן לִקְרֹא פְּסוּקִיּוֹת,

וְלָתֵת כַּמָּה מִלּוֹת יַחַס.

הַנּוֹכָחִים מַרְכִּינִים רֹאשָׁם,

וְנִכָּר אֵיךְ כָּל בַּכְלָ"ם נִכְלַם.

 

וְעַתָּה, כֵּיצַד יוֹצְאִים מִמְּבוֹךְ הַמְּבוּכָה?!?

הָאוֹתִיּוֹת מְאוֹתְתוֹת

הַמִּלִּים מְמַלְמְלוֹת

הַמִּשְׁפָּטִים מִתְפַּשְּׁטִים

הפִּיסְקָאוֹת מְשַׁוְּעוֹת לְפֶסֶק.

עִצּוּרִים!

מַעֲצוֹרִים!

מַעֲצוֹרֵי עִצּוּרִים!!!

מִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט.

 

אֶל הַכַּתָּבִים-הַפַּרְשָׁנִים יוֹצֵאת הַדּוֹבֶרֶת

מַטְעִימָה מִלְּעֵילִית וּמִלְּרָעִית בִּתְאִימוּת מֻבְרֶרֶת

מְנַסָּה לְהַסְבִּיר, בְּסֵבֶר סָבִיר;

מָה מַצַּב הַמַּעֲרָכָה -

הַאִם יָדֵינוּ עַל הָעֶלְיוֹנָה אוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה,

וְאֵיךְ בִּכְלָל הֵחֵלָּה כָּל הַמְּהוּמָה.

אַחַד הַמְּבַקְּרִים מַזְהִיר "לְבַל תַּכְבִּיר בְּתַּחְבִּיר -

יֵשׁ עוֹד גְּזָרוֹת לִסְקֹר וְדִוּוּחִים לְהַעֲבִיר,

וּכְבָר דֵּי מְאֻחָר!"

 

יוֹרֵד הָעֶרֶב, זְרוֹעַ הַיַּבָּשָׁה כּוֹאֶבֶת, פְּצוּעָה וַחֲבוּלָה,

מַפְקִידָה עַיִ"ן תּוֹרָנִית וּפוֹרֶשֶׁת לַחֲנִיַּת לֵילָהּ.

הַלְבָּנָה מְקַדֶּשֶׁת – עַל טַל וּמָטָר

הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר...

אֵין עוֹד אוֹתִיּוֹת וְאֵין אוֹתוֹת (וּמוֹפְתִים,)

רַק אִמּוֹת הַקְּרִיאָה עוֹד מִתְנַשְּׁפוֹת:

אֶהֱוִ"י... אֶהֱוִ"י... אֶהֱוִ"י...   אֶהֱבִי!

סוֹף דָּבָר.


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים