לאף אחד לא קוראים חורף

אהרן מוריאלי | 22 ביוני 2016

אהרן מוריאלי כותב על פרקי זמן כשמות משפחה בישראל, מעונות השנה ועד ימי השבוע

אחד מנוהגי מתן השם של הורים לילדיהם בכל העולם הוא לציין את פרק הזמן (עונה, חודש, יום, חג וכו') שבו נולד היילוד. בדקנו במאגר ספר הטלפונים של גוש דן לשנת 2004 מהם שמות המשפחה בשפות השונות המציינים פרקי זמן אלה. יש לזכור ששמות פרטיים הופכים במשך הזמן לשמות משפחה ומהווים חלק נכבד מהם. כל השמות המופיעים ברשימה  נמצאים במאגר, אלא אם כן נכתב אחרת.

דובי לנץ ויואב קיש

נתחיל בעונות השנה. עונת האביב היא פרילינג Frühling בגרמנית. שם פיוטי לעונה זו באותה שפה הוא לֶנץ Lenz. בערבית הוא רָביע ربيع; בפרסית (פרסית) הוא בָּהָר بهار וכן הוא baha בטורקית (טורקית). בָהָרי הוא שם משפחה ידוע בעיראק ופירושו: אביבי.

עונת הסתיו, שם משפחה בפני עצמו, היא הרבסט Herbst בגרמנית (גרמנית), וביידיש היא הַארבסט. בערבית (ערבית) היא כָריף או חָריף خريف.

עונת החֹרף היא וינטר Winter בגרמנית ובאנגלית; איבֵר hiver בצרפתית (צרפתית); ברוסית (רוסית) היא זימה зиma וכן  zima בפולנית; בהונגרית היא טֶל tél ובטורקית היא קיש kiş.

עונת הקיץ היא זומר Sommer בגרמנית וביידיש; וָרָה vară ברומנית ונִיָיר nyár בהונגרית.

תדירות מופעי שמות העונות בעברית לפי סדר יורד היא: אביב, סתיו, חֹרף (החורף אינו משמש כשם משפחה!) וקיץ (רק מופע אחד!). סדר זה משתנה כמובן בשפות לועזיות. בגרמנית, למשל, הסדר הוא: זומר, ווינטר (קרובות מאוד בשכיחות), הרבסט, פרילינג.

שבתי טבת ועמנואל סיוון

ומכאן לשמות החודשים.

החודשים העבריים כולם מיוצגים במאגר, מלבד חודש תשרי: חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב ואלול. גם במאגרים אחרים השם נפקד. לעומת זאת, רק ארבעה חודשים בלוח המוסלמי מיוצגים במאגר: צָפָר صفر – החודש השני; רָגָ'ב رجب – החודש השביעי; שַעְבאן شعبان – החודש השמיני; רָמָדאן رمضان – החודש התשיעי.

מופעים בודדים ביותר משמות החודשים בלוח הגרגוריאני מיוצגים בתעתיק העברי המקובל. שישה חודשים (ינואר, פברואר, אפריל, ספטמבר, אוקטובר ודצמבר) נעדרים, אבל מקבילותיהם בשפות השונות מופיעים גם מופיעים. ינבָר нbapьЯ הוא חודש ינואר ברוסית; יֶנֶר  Jänner- בלהג הגרמני של אוסטריה ושווייץ. השם קשור לאל הרומי יאנוס בעל שני הפרצופים הצופים לכיוונים מנוגדים. זהו האל השומר על פתחי הבתים ועל העיר כולה, חודש ינואר פותח כביכול שער לשאר חודשי השנה.

פֶבֶּר Feber הוא פברואר בגרמנית, ולוטי Luty - בפולנית. חודש זה הוא חודש ההיטהרות, שבחמישה עשר בו מתקיים פסטיבל רומי פגני.

חודש מֶרץ März (גרמנית) קרוי על שם אֵל המלחמה הרומי. מקביל למַרס Mars, مارس (צרפתית, ערבית, פרסית) ולמָרט Mart, Mapt (טורקית, רוסית).

חודש מאי קרוי על שם מאיה, אלת האדמה או אלת האביב הרומית. בצרפתית וברומנית הוא mai; בגרמנית – Mai; בפולנית – maj; ברוסית – maй; בלטינית – מאיוּס Maius; בספרדית – מאיוֹ או מָיו mayo, בטורקית מאיִס mayis ובערבית – מאיוּ مايو.  

חודש יוני קרוי על שם האלה הרומית יוּנוֹ, אשתו של יופיטר. בגרמנית הוא Juni; באנגלית - ג'וּן June; בלטינית - יוּניוּס Junius; ברוסית - יוּן июнь; בפולנית – צֶ'רביֶץ czerwiec וברומנית – גם יוני iunie.

הקיסר והבז'ז'יניות

חודש יולי נקרא על שמו של המצביא והמדינאי הרומי יוליוס קיסר. ברומנית הוא גם יולי iulie; בלטינית – יוליוס Iulius; בהונגרית - גם יוליוס július; בפולנית – ליפּיֶץ lipiec.

חודש אוגוסט קרוי על שם אוגוסטוס קיסר, ראשון הקיסרים של רומא. בגרמנית ובאנגלית הוא August, וברוסית - אַבְגוסט Abгyct.

הפירוש המילולי של חודש ספטמבר הוא: השביעי (septem הוא שבע בלטינית), כאשר על פי הספירה המקורית של הרומאים חודש מרץ נחשב לחודש הראשון. סֶנטְיַאבְּר Ceнtябpь הוא חודש ספטמבר ברוסית ובז'זיֶן Wrzesień בפולנית (במאגר קיים הפטרונים בז'זינסקי).

הפירוש המילולי של חודש נובמבר הוא: התשיעי (novum הוא תשע בלטינית) באותה שיטת ספירה, ואילו חודש דצמבר נחשב לחודש העשירי (decem הוא עשר בלטינית). חודש זה נקרא גרודזיאן grudzień בפולנית ואָרָליק aralik בטורקית.

שמעון שבס וחיים סבתו

מכאן נעבור לימי השבוע. ימים אלה בשמותיהם העבריים אינם מופיעים במאגר מטעמים ברורים, חוץ מאשר יום השבת, שלו נקדיש פסקה מיוחדת.

יום ראשון בגרמנית הוא זוֹנטג Sonntag וסַנדֵי Sunday באנגלית (מילולית: יום השמש בשתי השפות); דוֹמֶניקה Domenica באיטלקית (מילולית: יום האדון הוא ישו. במאגר מצוי השם דומיניק Dominique). ברוסית יום ראשון הוא ווֹסקרֶסֶנְיה bockpeceньe (במאגר מצוי הפטרונים: ווֹסקרֶסֶנְסקי).

יום שני בגרמנית הוא מונטג Montag; באנגלית הוא מַנְדֵי Monday. המשמעות זהה בשתי השפות: יום הירח. ברומנית יום שני הוא לוני luni.

יום שלישי הוא מַרדי mardi בצרפתית (על שם האל או כוכב הלכת מרס); סָלי Sali - בטורקית.

מיטווֹך Mittwoch בגרמנית הוא יום רביעי. מילולית: אמצע השבוע. ברוסית הוא סְרֵדה cpeдa לעומת סֶרְדָה szerda בהונגרית.

יום חמישי הוא חמיס خميس בערבית.

יום שישי הוא פרייטג Freitag בגרמנית; פּיונטֶק piątek - בפולנית; פְּיַאטניצה пя́тница ברוסית (במאגר: פיאטניקה) וג'ומְעה جمعة בערבית.

לשבת כשם משפחה יש ההסתעפויות הרבות ביותר – יותר מכל ימות השבוע על כל הסתעפויותיהם. הסיבה היא, כנראה, הקרבה הפונטית בין המילה בעברית למקבילותיה בשפות השונות: סָבָטו (איטלקית), סָבָדו (ספרדית), סובוֹטה (רוב השפות הסלביות), סוּבוֹטה (רוסית), סַבָּת (אנגלית, צרפתית, גרמנית) וסַבְּת (ערבית, פרסית). צורות אלה אינן מופיעות במאגר אלא רק בנטיות ובהרכבים שונים בשפות השונות (סובוטניק, שֶבֶס, שבָתוב, שַפטַשוילי, שַפשְלוביץ, שפטֶל ועוד). רק שתי מקבילות מצאנו במאגר למילה שבת, ולשתיהן אין קרבה פונטית לה: סַמְדי samedi (צרפתית) וגומַרטֶסי Cumartesi (טורקית).

שבתאי הוא גרסה של שבת, אבל הוא גם השם של כוכב הלכת סטורנוס. כוכב זה עומד בבסיס המילה סטרדיי Saturday באנגלית, שפירושה: יום סטורנוס, כמו שסנדיי וזונטג הם יום השמש ומנדיי ומונטג הם יום הירח.

כפי שאולי סוברים אחדים, לשם המשפחה הבדלה אין שום קשר לשבת. הוא פשוט עברות של השם עבדאללה.

פול אוסטר ומירי פסקל

קטגוריית החגים שייכת במובן מה לנושא שלנו. השמות חג ומועד מצויים במאגר, וכן גם השם חגא, שהוא כינוי לחג של גויים. יש גם השמות יום טוב ויומטוב, יונדף ויונטף. פֶט fête היא המקבילה בצרפתית; עִיד عيد – בערבית ובפרסית; בֵּירם bayram – בטורקית. השם גוטנטג! gutentag, שפירושה בגרמנית יום טוב!, נועד רק לברך מישהו ביום יפה ואין לו קשר לחג.

יש במאגר רק שלושה שמות של חגים עבריים כשמות משפחה והם: פורים, חנוכה ופסח. חג הפסח שלנו מקביל לחג הפסחא אצל הנוצרים, שמציין את תחייתו של ישו. חג הפסחא הוא איסטר Easter באנגלית; אוסטר Oster - בגרמנית; אוסטרן (אָסטערן) - ביידיש; פָּק Pâques - בצרפתית ופסחא Πacxa - ברוסית. המילה פסקל Pascal פירושה: שייך לפסח בצרפתית. זמן הפסחא הוא אוסטרוייל Osterweil בגרמנית.

הורים רבים שנולד להם ילד סמוך לאחד החגים קוראים לו לא בשם החג, אלא באחד הסמלים השייכים לו. נציין להלן כמה חגים ולצדם השם הקשור אליהם שנבחר על ידי ההורים:

יום הכיפורים: מוריה (בשל אזכור עקדת יצחק), מיה (ר"ת: מלחמת יום הכיפורים)

סוכות: אסיף, הדר, עומר, עמיר, הדס

חנוכה: מכבי, נסים

שבועות: נעמי, רות, בן-תורה, חורֵב, סינַי

פורים: אסתר, הדסה, הדס, גָדָס, הוֹדל

פסח: גאולה, חירות, מצה, טל (בגלל תפילת הטל)

יום העצמאות: רעות, ישי (ר"ת: יחד שבטי ישראל)

אהרן מוריאלי הוא מחבר הספרים "ספר השמות" ו"ספר הכינויים"


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים