גדי החירש ותלמה העצובה

אהרן מוריאלי | 17 באוגוסט 2016

אהרן מוריאלי, איש השמות של אתר הזירה הלשונית, חושף תופעה מפתיעה: לא מעט שמות משפחה הם למעשה מומים: עיוורים, חיגרים ואילמים

שני גורמים אחראים על מתן שם משפחה לאדם: ההורים נותנים את השם הפרטי שהופך במשך הזמן לשם משפחה, והסביבה שבאמצעות שם המשפחה (שעובר בירושה בדרך כלל) מבחינה בינו לבין אחרים. בין שלל האפשרויות שעומדות בפני ההורים קיימת האפשרות שהשם הפרטי של היילוד יבטא תכונה גופנית או אחרת, למשל: טוויל או צדיק. ברור שבמתן שם כזה מביעים ההורים משאלת לב שהילד יממש אותה בבגרותו, שהרי אין ההורים יכולים לנבא מה יהיה מסלול חייו של הילד. מובן מאליו שההורים לא יעניקו לילד שם שמבטא תכונה שלילית.

לא כן הסביבה, שמטרתה להבחין בין נושא השם למשנהו. היא יכולה לתת לאדם שם המתאר תכונה גופנית או נפשית, חיובית או שלילית לפי ראות עיניה האובייקטיבית או הסובייקטיבית. שמות כאלה הם למעשה שמות תואר. אנו ליקטנו מתוך המאגר שלנו (ספר הטלפונים של גוש דן לשנת 2004) את שמות המשפחה שמתארים מומים גופניים. רק השמות המודגשים מופיעים במאגר.

הבלינדער, הקאליקער והשלעפער

נתחיל במילה הכללית נָכֶה. ביידיש, בגרמנית, ובאנגלית הוא קריפֶּל, קריפ[ע]ל, Krüppel, cripple בהתאמה; ברוסית ובפולנית וביידיש הוא קָליקָה kaлeka, kaleka, קאליקע – גם בהתאמה. בטורקית הוא סָקָט sakat וגם טוֹפָּל topal.

העיוור הוא סְלֶפּוֹי cлeпoй ברוסית; שְׁלֶפִּי şlepy בפולנית; בלינד[ע]ר, בלינדרמן ובלינדמן ביידיש; בָּציר بصير בערבית; וַק vak בהונגרית; קור كور בפרסית וגם kör בטורקית. השם סיסי Sissie או Sissy הוא שם חיבה של ססיליה Cecilia, שבבסיסו עומד שם התואר הלטיני caecus, שפירושו: עיוור.

על רשימה זו נוסיף שתי הערות: התואר בציר לעיל פירושו עיוור בלשון סגי נְהור, כלומר במשמעות הפוכה, ואילו ברגיל פירושו: רואה, פיקח, רואה את הנולד, ואלבציר הוא אחד מכינויי האֵל באיסלאם. אין במאגרנו שם משפחה בשם סגי נהור, אבל יש לנו דוגמה יפה של שם משפחה שעוברַת בלשון סגי נהור: טראוריג traurig, שפירושו: עצוב או נוגֶה, עוברת על דרך השלילה לאַליגון.

הפוזל הוא אַחוָול احول בערבית; קוֹסוֹי kocoй ברוסית ושאשי şaşi בטורקית. החירש הוא טאוּב taub בגרמנית; טויְב ביידיש; סוֹרדו sordo באיטלקית וגלוּחוֹי - глухо́й   ברוסית. האילם הוא שְׁטוּמֶה stumme בגרמנית; דַם dumb באנגלית ולַאל لال בפרסית. המגמגם הוא שטַמלר (שטאמלער) וזַייקה (זאאיקע) ביידיש; זייקה зaиka גם ברוסית ובֶּג bègue בצרפתית.

לגרמנים יש מונח מיוחד המציין את שפת העילגים, הג'יבריש – Kauderwelsch. במאגרנו יש שם משפחה בשם קאודרר. אנו מעריכים שהמשמעות היא עילג. לעומתם אצל הערבים קיים המונח עג'מי שבמקור התכוונו בו למי שאיננו ערבי, וייחדו את הפרסים כדוגמה לכך. על כן נקראת פרס בפיהם בלאד אלעג'ם. במשך הזמן תיארו את שפתם כשפה זרה לא ברורה ולא מובנת. כך קיבל השם עג'מי את המשמעות של עילג, ובהמשך גם כקשה הבנה. המונח המקביל בשפות המערביות הוא ברברי, שבמקור התכוונו בו לבן תרבות הזרה לתרבות היוונית-רומית. המייצג של מושג זה במאגרנו הוא השם בָרברה, ושם החיבה שלה בָרבי.

ג'סיקה החיגרת וגורבצ'וב הגיבן

החיגר הוא אַערג' اعرج בערבית; חְרוֹמוֹי Xpomoй ברוסית; לאם או לם lahm בגרמנית וכן קרוּמבַיין krummbein (בעל רגל עקומה); לַנג ﻠﻨﮓ בפרסית (השווה: טימורלנג, הכובש המונגולי); טוֹפָּל topal בטורקית. קְלַבְדיה Kлabдия היא צורת הנקבה ברוסית של קלאודיוס, שפירושו: צולע (הקיסר הרומי קלאודיוס היה, כידוע, חיגר). קלוד Claude הוא הגרסה הצרפתית של קלאודיוס. השם קלוד התחיל כשם דו-מיני והתפתח לשם של גבר בעיקר (קלוד מונה, קלוד לנצמן, קלוד ללוש ועוד).

גוֹרבּוּן Гopбyн ברוסית הוא גיבן (במאגר: גורבן) וממנו אנו מגיעים לשם גורבצ'וב Горбачёв. בצרפתית הגיבן הוא בוֹסוּ bossu. בערבית הוא אחדב احدب (במאגר יש בלחדב, שהוא בן הגיבן).

אַקטָע اقطع הוא שם משפחה תימני ופירושו בערבית: גידם, כרות יד. איטרות אינה נחשבת למום, אבל היא גורמת לקושי מסוים בתפקוד. בשפות שונות מי שלא רגיל להשתמש ביד ימין נחשב למגושם לעומת המיומן, שיודע להשתמש ביד ימין. האיטר בערבית הוא אשוָול اشول. יש הסוברים שהשם לַסרי קשור למילה הערבית אליסארי, שפירושה: איטר, מלשון יסאר يسار, שהוא צד שמאל. בטורקית, האיטר הוא סוֹלָק solak ובהונגרית הוא בָּלוֹג balog.

עשיר וקירח

גם הקירחות איננה מום, אבל היא סימן היכר בולט שגורם לאי-נוחות של הקירח עצמו וללעג של הסביבה. על פסוק 23 בפרק ב בספר מלכ"ב מעיר פרשן המקרא א"ש הרטום "והקרחת הייתה נחשבת למום". במאגר שלנו אין שמות מהשורש קר"ח אלא השם קוֹרַח בלבד. זה שם של דמות מקראית שמתוארת על ידי פרשנים כבעלת קרחת. בתרגומי המקרא של ימי הביניים לערבית-יהודית, תורגם השם קורח: אל-אקרע الأقرع, לאמור: הקירח.

לתואר קירח יש מקבילות בהרבה שפות: בערבית, כאמור, הוא אקרע ובהקטנה גְרֵיע. צורת הרבים בערבית-יהודית היא קֶרעין (משפחה מפורסמת בקרב יהודי עיראק); בפרסית הוא טַס طاس או קַל كل; בטורקית הוא קֶל kel; בגרמנית הוא קַ[ה]ל kahl; בספרדית ובאיטלקית קַלווֹ או קַלבו calvo; בפולנית ליסי łysy  וכן ברוסית лыcый; ברומנית פְּלֶשוּב pleşuv; בצ'כית פְּלֶשָתי pleşaty ובצרפתית שׁוֹב chauve. אברהם לרדו בספרו שמות היהודים במרוקו מפרש את השם אמזלג כקירח. אין לנו אישוש לכך משום מקור אחר.

אהרן מוריאלי הוא מחבר הספרים "לקסיקון השמות" ו"ספר הכינויים"


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים