מי מפחד ממילים לועזיות

יורי מור | 19 בינואר 2016

יורי מור כותב על המאבק הישראלי במילים לועזיות, ומספר שלרוסים דווקא אין בעיה עם מילים לועזיות בשפתם, והם לוקחים מכולם

ביום העברית השנה, שהפך כבר למסורתי, שידר הערוץ הציבורי קטע מישיבת האקדמיה ללשון העברית. זכיתי לראות  במהלך עבודה מספר חברי האקדמיה המוערכים עלי במיוחד: את רות אלמגור-רמון, רוביק רוזנטל, רונית גדיש. בישיבה הצביעו על סדרת המילים החדשות שאמורות לבוא במקום המילים הלועזיות. זה הזכיר לי סיפור מלפני מספר שנים. אחד המדענים הישראלים עתר אז לבג"ץ נגד הקרן הלאומית לקידום המדע, אשר דרשה ממנו להציג מסמכים גם באנגלית. האיש טען כי ממילא בשפה העברית קיימות יותר מדי מילים לועזיות, ומדיניותה של הקרן 'מחמירה את המצב'. בג"ץ לא גילה עניין בסכסוך, החליט לא להתערב והמליץ לצדדים לפנות לאקדמיה ללשון העברית.

אני לעומת בג"ץ דווקא התעניינתי, וערכתי השוואה בין שתי השפות, המוכרות לי פחות או יותר: העברית, ושפת האם שלי – הרוסית.

נהוג לחשוב שהעברית החדשה כשפה צעירה נאלצת להשתמש במילים מושאלות יותר משפות אחרות, אשר לא לקחו פסק זמן של אלפיים שנה. השפות הזרות התפתחו ביחד עם האנושות, עם הקדמה. הרוסית נחשבת לאחד השפות המפותחות ביותר, שהעניקה לאנושות לא מעט סופרים גדולים. לכן ההשוואה היא תקינה – קורקטית בלעז.

שוטר עם תסביך? לא ברוסית

הופתעתי לגלות כי העברית הרבה יותר 'נקייה' מהמילים הלועזיות מאשר הרוסית.  אין לרוסים מילים משלהם למושגים רבים כגון 'שוטר', 'בידוד', 'מדד' (המחירים), 'שר' (בממשלה), 'מומחה', 'מחשב', 'קיצוניות', 'חמישייה', 'מבוך', 'תסביך' (פרויד),  'חזית', 'חשמל', 'אתר' (באינטרנט), 'תשבץ', 'סם', 'שידור', 'אחוז', 'ריבית', 'מזכיר' (המדינה) וכדומה. אלפי מלים לועזיות, אם לא רבבות, חדרו במשך מאות שנים לשפתם של הרוסים, אשר לא טרחו להמציא מושגים משלהם. במקרים רבים דוברי הרוסית 'התאהבו' במילים לועזיות, והעדיפו אותן על פני המילים האותנטיות הרוסיות שכבר היו בשפה. המילים הלועזיות התבססו בשפה הרוסית עד כדי כך שחבריי דוברי הרוסית מוחים לפניי: מה פתאום 'מֶתוד' (שיטה) היא מילה זרה? ו'גֶרוֹי' (גיבור),  או 'לוגיקה'? מה, אלה לא מלים רוסיות אסליות?

למרות המצב המדאיג לכאורה ברוסיה הגדולה, עם המשאבים הבלתי מוגבלים שלה, אין בה אקדמיה או גוף אחר השוקד יום וליל על המצאת מילים מקוריות למונחים לועזיים. זאת כנראה דווקא בשל היותה ענקית, עם האוכלוסייה של 150 מיליון דוברי השפה, ויש להוסיף מספר זהה של הדוברים מחוץ לגבולותיה. אולי בצדק שקועים הרוסים בשאננות ובתחושה שהלעז אינו מהווה איום קיומי על רוסית. לכן הרוסית אינה מרגישה אי-נוחות, ומשתמשת ללא תסביך נחיתות במילים לועזיות במקומות בהם אפילו העברית מפגינה עצמאות. בפיהם של הרוסים שגורות המילים 'טרדיציה' (מסורת), 'פּלאן' (תכנית), 'פרשיוט' (מצנח), 'פאוזה' (אתנחתא), ואפשר להמשיך מכאן ולהודעה הבאה.

הישראלים הצעירים יופתעו לגלות שעוד לפני כמה עשורים לא היו קיימות בעברית המילים 'מידע', 'אלתור' (אימפרוביזציה), 'שדולה' (לובי). לעומת העברית, גם כאן הרוסים הסתפקו במילים לועזיות.

מרגל זה לא שפיון

קורה בלא מעט מקרים, שהמילים הלועזיות נשארות בשפה גם אחרי הכנסת המילים העבריות, ותופסות שם מקום לא מאויש בשורה של מילים נרדפות. כך המילים 'פוליטי' ו'פוליטיקאי' אינן מתחרות במילים מדיני ומדינאי, כי לכל אחת מהן יש נישה משלהן, חשובה ביותר. "דה-גול היה מדינאי, מיטרן - פוליטיקאי", אמר פרשן ביום מותו של פרנסואה מיטרן, נשיא צרפת לשעבר. "רבין היה מדינאי גדול ופוליטיקאי גרוע", אמר אחד מחסידי ראש הממשלה המנוח. לא בכדי ברשת ב' יש כתב פוליטי לצד כתב מדיני, ואין כאן כפל משרות. "מי צריך פרוטקציה אם יש קשרים", - חגגו העיתונאים, כאשר ראש הממשלה אריאל שרון הסתבך בפרשת קרקעות בתחילת ‏אוגוסט‏ ‏2003. האלופים כבר מזמן החליפו אצלנו את הגנרלים, אך האחרונים לא עזבו את מקומותינו לצמיתות. פה ושם פוגשים במאמרים את המילה 'גנרלים' בהתייחסות לאלופי צה"ל. הדבר מיד מעיד שהמאמר הוא ביקורתי.  אותו סיפור עולה כאשר בעל הטור פתאום מכנה את חברי הממשלה 'מיניסטרים'. התופעה, יש לומר, משותפות לשתי השפות. למשל ברוסית, לצד המילה הרוסית разведчик  (razvedchik - מרגל) קיימת  גם המילה הלועזית шпион, shpion. לכאורה אלה צמד המילים הנרדפות ואין שום הבדל ביניהן, אבל כל דובר רוסית יודע שבמילה  разведчик  משתמשים רק לתיאור של סוכן רוסי, כלומר – 'שלנו', בין הטובים, והמילה הלועזית 'шпион ' שמורה רק למרגלים זרים, אויבי המולדת.

כל פעם כאשר האקדמיה משחררת קובץ נוסף של המילים החדשות מתעורר בארץ הוויכוח האם העם יאמץ את המושג החדש, יתרגל אליו, יסכים אתו. לדגמה, לפני מספר שנים ניסו להשתיל בתודעת העם את המילים 'יחדה' ו'נגדה' כתחליפים ל'קואליציה' ו'אופוזיציה'. המילים החדשות לא עמדו במבחן. אולי אחת הסיבות לכך היא הבדיחה של חבר הכנסת דאז יוסי שריד ז"ל, אשר הביע צער על אובדן האפשרות לגנות קואליציה כושלת 'גועליציה'. ניתן למנות עוד כמה חידושים אשר לא תפסו גובה.

למה אין בישראל כדורגל?

למרות זאת אני נוטה לגלות אופטימיות: הניסיון מלמד שרוב החידושים נקלטים. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לקליטה מוצלחת של מספר מילים כגון 'מסרון', 'סחריר' (ספין תקשורתי), 'תגובית' (טוקבאק) ועוד.   

לספקנים אביא סיפור מתולדות רוסיה. הפוטבול האנגלי הגיע לאימפריה הצארית בתחילת המאה ה-20. כמה עשורים הרוסים השתמשו במונחים האנגלים השייכים למשחק: 'גולקיפר' (שוער), 'פורווארד' (חלוץ), 'פנאלטי' (בעיטת עונשין), 'אופסייד' (נבדל) 'רֶפֶרִי' (שופט). כעבור תקופה החליטו להכניס במקומן מילים רוסיות, למרות שאת שם המשחק לו שינו - פוטבול. תחילה זה נשמע לאוזני האנשים מוזר ואפילו מגוחך: מה פתאום משמשות המילים הרוסיות הפשטניות לתיאור המשחק האצילי שבא מבריטניה? אבל עם הזמן כולם התרגלו, וכיום כאילו מאז ומתמיד קיימים מונחים רוסיים לפוטבול, הוא הכדורגל האנגלי. לכן כאמור אני אופטימי לגבי גורלן של המילים החדשות גם בעברית.

אגב כדורגל. החבר שלי, כתב הספורט באחד העיתונים הרוסיים בארץ, סינן פעם בתסכול אחרי הפסד נוסף של הנבחרת ביורוליג: "בארץ לא יודעים לשחק פוטבול, הם משחקים כדורגל. חבל שהמציאו שם מקומי למשחק".  התאוריה שנויה במחלוקת. הרוסים דווקא השאירו את השם האנגלי למשחק, אבל גם להם אין הישגים גדולים בכדורגל. כנראה סוד ההצלחה טמון במקום אחר.

ברור שהכול הוא שאלה של מינון ואין  מקום לקיצוניות (אֵקִסִטִרֵמיזִם), גם בתחום הלשון. יש מילים בינלאומיות, מקובלות בכל שפות, שלהערכתי האקדמיה לעולם לא תעז להרים עליהן את ידה: ‘תאטרון’, ‘מוסיקה’, ‘ספורט’, ‘ציטטה’ ‘אנרגיה’, ‘רפורמה’, ‘הומור’, ‘קומי’, ‘סאטירה’, ‘אקדמיה’ וכדומה. מה לעשות? – ‘אידיוט’  הוא אידיוט, גם ברוסיה, גם באמריקה, וגם במקומותינו. אין צורך וטעם לחפש לו מילה עברית.

יורי מור הוא סופר, מחזאי, פובליציסט, יו"ר אגודת הסופרים דוברי רוסית בישראל, מחברם של ארבעה ספרים על העברית בשפה הרוסית שהפכו לרבי מכר ברחוב הרוסי בארץ, בעל טור שבועי על עברית בעיתון המוביל בשפה הרוסית בארץ "נובוסטי נדלי". מאמריו מופיעים בעשרות אתרים בשפה הרוסית בארץ ובחו"ל.

yuramedia@gmail.com


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים

עושים אהבה בלשון

19 באוגוסט 2020

הלהט"בים

21 ביולי 2020

מעשה בשקית

11 במאי 2020