רוסית קשה שפה

יורי מור | 27 במרץ 2016

יורי מור מספר איך השפיעה הרוסית על העברית באוצר מטבעות הלשון, מציע אוצר ניבים רוסיים להעשרת המילון העברי, ומצביע על טעויות תרגום משעשעות

דן אלמגור, אשר כתב את השיר 'עברית קשה שפה', אִבחן באופן מדויק את אחד ההבדלים העיקריים בין העברית לרוסית. ברוסית שם התואר תמיד בא לפני שם העצם, בעברית זה הפוך. אני מכיר חריגה אחת מהכלל: 'אחלה בחורה', אבל כאן כנראה קיימת ההשפעה של הערבית. בשירו הפזמונאי תיעד את העובדה שרוב העולים בתקופה ההיא היו דוברי רוסית. נדמה לי שרבקה מיכאלי, ששרה את השיר יחד עם יוסי בנאי, יכולה לשוחח איתי ללא קושי בשפתם של טולסטוי וצ'כוב,).

במהלך רכישת העברית מגלה דובר רוסי בשפה החדשה ביטויים עבריים שמקורם ללא ספק ברוסית. למשל, אריק איינשטיין שר: "שלוש ארבע ולעבודה". מדוע אות הזינוק לפעולה הוא דווקא 'שלוש-ארבע' ולא 'אחת-שתיים', או 'חמש-שש'? התשובה פשוטה: "שלוש ארבע' הוא ביטוי רוסי עתיק.

הפתגם 'לטיפש לא מראים חצי עבודה' מושאל גם הוא מרוסית. רק הישראלים, בעקבות הרוסים, קוראים למולדתם של היינה, בטהובן, וגטה 'גרמניה'. הגרמנים עצמם מכנים את ארצם 'דויטשלנד' (Deutschland), האנגלים – 'ג'מיני' (Germany), הצרפתים – Allemagne.

הקוקייה של הלילה והקוקייה של היום

אני רואה מנהג פסול בשימוש במילים לועזיות בעברית ללא צורך והצדקה, כאשר קיימת מילה עברית שאינה נופלת ממילה מיובאת. לעומת זאת אין לי שום התנגדות לשימוש בביטויים מתורגמים לעברית משפות אחרות. התופעה לדעתי מעשירה את השפה שלנו, מוסיפה לצבעה, משמשת כוח עזר לסופרים. יש לי אוסף מרשים של הביטויים שאומצו על-ידי העברית מהאנגלים, כגון 'קיבל רגליים קרות' (got cold feet), 'לחשוב מחוץ לקופסה' ( to think outside the box), 'אנחנו על המפה' (we are on the map), 'גנב את ההצגה' (steal the show) וכדומה. מבחינתי התהליך מבורך, העיקר שהביטוי יהיה מתורגם, ולא בשפת המקור. אתמול שמעתי מפיו של מנחה הרדיו את הביטוי 'יו ניים איט' – וכעסתי. מה הוא מתחכם לנו?

כסופר עברי מתחיל אני מתכוון לנסות ולהחדיר לשפה כמה ביטויים רוסיים אותם אני אוהב במיוחד, וחושב שהם ייקלטו היטב. למשל, הביטוי 'הקוקייה הלילית תמיד תגבר על הקוקייה של אור היום'. המשתמש בביטוי הזה טוען שגבר נשוי ימלא תמיד אחרי דרישתה של אשתו, המכונה כאן 'הקוקייה הלילית', ולא יעזרו כל מאמציהן של אמו או אחותו, 'הקוקיות של אור היום'.

יש לי הרגשה שהישראלים הצעירים יאמצו בשמחה את הפתגם הרוסי 'חייל ישֵן – הפז"ם דופק'. המשמעות די שקופה: חייל אינו צריך לדאוג אם אין לו מה לעשות ברגע מסוים. גם אם אתה ישן – זמנך בצבא עובר, השחרור מתקרב.

האם מוצא חן בעיניכם הביטוי 'מרוח בדבש'? הוא נאמר על מקום שליו כולם שואפים, על משרה נחשקת כמו כיסא  בפרלמנט, שממנו קשה להיפרד גם אם הפוליטיקאי נאלץ לעשות דברים המנוגדים לעקרונותיו המוצהרים, לאג'נדה הפוליטית שלו.

לא בועטים בשוכב

אתם ודאי יכולים לדמיין שימוש בביטוי הרוסי 'החתול יודע למי שייכת ליטרת הבשר אותה הוא אכל'. אומרים זאת על אדם הפוחד להתעמת עם האיש שממנו גנב.

הרוסים מאמינים ש'הטבע נח אצל ילדים'. כלומר, בדרך כלל הילדים של אישים דגולים לא בולטים בכישרונם. אתם הרי לא תבקשו ממני להביא דוגמאות, לא?

יש לרוסים כלל אצילי: 'לא בועטים בשוכב', לא גורמים סבל נוסף למי שנפל ולא מסוגל להשיב קרב. לא יזיק לאמץ את הביטוי לאור המתרחש אצלנו בזמן האחרון.

לא פעם אני זורק בצער: 'עסוקים בתפיסת הפשפשים', שנאמר על הרשויות, כאשר הם מתעסקים בקטנות ומפספסים את העיקר, לא מטפלים בסיבות הבעיה, אלא בדברים שוליים.

'לעולם אל תתנער מכלא ועוני'  - עצה טובה לאנשים גאוותנים.

באחד הסיפורים שלי מחליט הבלש הפרטי 'לא לשים את העניין לתוך המגירה התחתית, והתחיל לפעול מיד'. מדוע במהלך התרגום לחפש ביטוי דומה עברי, אם אתם ממילא הבנתם במה מדובר?

יש לי בקנה פתגמים וביטוים רוסיים רבים שבהם אני נחוש להשתמש בהרחבה בכתיבתי בעברית, ואני מצפה שקוראי העתידיים יקבלו זאת בברכה.

הכיכר האדומה והנסיך איגור

שמתי לב שבזמן אחרון יותר ויותר ישראלים שורשיים מתעניינים בשפה הרוסית. אני אישית מכיר שני אנשים משכילים שאין להם שום זיקה לרוסיה, אך הם למדו רוסית על בוריה, מדברים ומתכתבים איתי ברוסית. שלא לדבר על מה שנקרא 'דור אחד וחצי', ילדי העולים שגדלו בתוך שתי התרבויות.

כמובן, כאשר מאמצים ביטויים יש להיזהר מטעויות ואי-הבנות. הלשונאי רוביק רוזנטל מספר באחד מספריו על הביטוי האמריקאי שחדר לעברית במשמעות שגויה: 'פעם שלישית – גלידה' (third time I scream). לרוסים עוד במאה ה-19 קרה סיפור דומה. מישהו תִרגם לא נכון את הביטוי הצרפתי  n'être pas dans son assiette (במצב לא נוח, מביך) כ'בצלחת לא שלו', בלי לדעת שלמילה הצרפתית assiette יש שתי משמעויות: גם 'צלחת' וגם 'מצב'. הביטוי נפוץ מאוד ברוסית. המשמעות דווקא נשמרה; עבור הרוסים אם פלוני נמצא 'בצלחת לא שלו' אז הוא 'במצב לא נוח'.

מצאתי בעברית תרגומים לא מדויקים למונחים רוסיים. הידעתם שאין במרכז בירת רוסיה כיכר בשם 'הכיכר האדומה'? לא, עדיין לא הקימו ברחבה המפורסמת הזאת מחוץ לכותלי קרמלין גורדי שחקים. פשוט השם תורגם לעברית (וגם לשפות אחרות) לא נכון. סיבת הבלבול - שתי משמעויות שונות למילה הרוסית 'קראסניה'  (Красная - Krasnaya). פעם זה 'אדומה', אבל גם – 'יפה'. לכן 'קראסניה דאביצה' (Красна девица – Krasna devitsa) אינה 'בחורה אדומה', אלא... נכון, אחלה בחורה, יפיפייה. גם בשם הכיכר 'קרסניה פלושאד' (Красная площадь – Krasnaya ploshad') מילת התואר 'קרסניה'  פירושה 'יפה', ולא 'אדומה'. יש סבורים שהכיכר קיבלה את התואר 'אדומה' בגלל הצבע הכתום של כותלי קרמלין. את קירות הכותל צבעו בכתום רק לפני מאה שנה, אבל את השם הכיכר קיבלה הרבה לפני זה, כאשר הקרמלין היה לבן.  

טעות נוספת: שם האופרה של המלחין הרוסי בורודין הוא 'הנסיך איגוֹר', כנראה בעקבות האנגלים, אשר קוראים לאופרה " Prince Igor".

איגור של המאה ה-12 לא היה נסיך. התרגום המדויק למילה 'קניאז' הוא 'המלך'. איגור היה מלך לכל דבר. אומנם של הישות הלא כה גדולה כמו רוסיה של היום, אבל כן, הוא היה שליטה של חלקת הארץ ההיא. היה לו ארמון עם כס מלכותי, היה חצר עם מקורבים בוגדניים ויריבים פוליטיים הטוענים לכתר. וחשוב מכל: יש באופרה נסיך אמיתי – בנו של איגוֹר בשם ולדימיר, שיש לו סיפור נפרד.

כמובן שאינני קורא לתקן את הטעויות. כבר התרגלנו, אין צורך לטרוח. לפי עוד פתגם רוסי חכם: קרא לי אפילו פטרייה, רק אל תשים אותי בסל', וברוסית: Хоть груздем зови, только в кузов не клади – Hot' gruzdem nazovi, tol'ko v kuzov ne kladi.

יורי מור הוא סופר, מחזאי, פובליציסט, יו"ר אגודת הסופרים דוברי רוסית בישראל, מחברם של ארבעה ספרים על העברית בשפה הרוסית שהפכו לרבי מכר ברחוב הרוסי בארץ, בעל טור שבועי על עברית בעיתון המוביל בשפה הרוסית בארץ "נובוסטי נדלי". מאמריו מופיעים בעשרות אתרים בשפה הרוסית בארץ ובחו"ל.

yuramedia@gmail.com


1
מאמרים קודמים