תחיית הלשונות האבוריג'יניות

גלעד צוקרמן | 03 במאי 2016

פרופ' גלעד צוקרמן כותב על עבודתו בהחייאת לשון אבוריג'ינית, שנועדה לעזור לילידים לתקן את העוול שביצעו האנגלים

באוסטרליה התאהבתי ממבט ראשון ב-2001, כשהוזמנתי לשאת הרצאה באוניברסיטת סידני. באותה התקופה הייתי פרופסור אורח באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, בשנת שבתון מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה. חזרתי לקיימברידג', אבל החלטתי לחפש משרה אקדמית באוסטרליה. כשהגעתי למלבן (מלבורן) ב-2004 (לפני ברית'-בין, בריזבן, ועדלאידע, אדלייד), שאלתי את עצמי כיצד אוכל לתרום לחברה האוסטרלית, שמארחת אותי כל כך יפה. זיהיתי שתי בעיות מרכזיות באוסטרליה. האחת, הביורוקרטיה המרגיזה. יש מדינות דמוקרטיות, יש גם אריסטוקרטיות, אוסטרליה נוסדה מלכתחילה כביורוקטיה; השנייה: העוול שנעשה לאבוריג’ינים. כיוון שאין לי השפעה על הביורוקרטיה האוסטרלית, החלטתי להשקיע את מאמציי בסוגייה האבוריג'ינית. 

מדינה ברת מזל? ממש לא

אם הייתי רופא שיניים הייתי מתנדב לשפר את בריאות השן בקרב האבוריג'ינים. אם הייתי פסיכולוג הייתי מנסה לגמול אותם מההתמכרות לאלכוהול. כבלשן המומחה להחייאת העברית ולהיווצרות הישראלית, מצאתי נישה מרתקת, קרקע בתולה בעליל: החייאת שפות אבוריג'יניות.

אבוריג'ינים חיו ביבשת האוסטרלית לפחות 51,000 שנה. לפי מיטב ידיעתנו, מדובר על קבוצת ההומו-ספיינס-ספיינס – אלה שלא רק יודעים, אלא גם יודעים שהם יודעים – העתיקה ביותר שעזבה את אפריקה, ערש האנושות. כיום מהווים האבוריג’ינים כ-3% מאוכלוסיית אוסטרליה: כ-700,000 מתוך כמעט 24 מיליון איש.

מצבם של האבוריג'ינים ולשונותיהם קשה. ידוע על כ-330 שפות אבוריג'יניות שונות זו מזו, אבל רק 4% מהן (13 לשונות) "בריאות", דהיינו מדוברות גם בפי הילדים של הילידים. 96% מהשפות האבוריג'יניות כבר הפכו ליפהפיות נרדמות או מצויות בסכנת הכחדה מיידית. למרות זאת, החייאת שפות באוסטרליה החלה רק בשנים האחרונות. האם אוסטרליה היא אכן "המדינה בת המזל" (Lucky Country)? מהבחינה הלשונית: ממש לא!

מדוע להחיות שפות אבוריג'יניות?

מדוע להחיות שפות אבוריג'יניות? באמתחתי שלוש סיבות: 

ראשית, סיבה מוסרית: לשונות אבוריג'יניות ראויות להחייאה מתוך שאיפה לצדק חברתי היסטורי. הכובשים האנגלים ואחרים חיסלו את השפות האלה במודע בתהליך שאני מכנה linguicide, או בישראלית: "רצח-שפה". אני מאמין ב-Native Tongue Title (על משקל Native Title), מתן פיצוי כספי לפעילויות החייאה על אובדן לשון. שפה חשובה הרבה יותר מאדמה! אובדן שפה מוביל לאובדן האוטונומיה התרבותית, הריבונות האינטלקטואלית, הרוחניות והמורשת. רצח שפה הוא איבוד הנפש. הסיבה המוסרית מספיקה מבחינתי.

שנית, סיבה אסתטית: רבגוניות יפה לעין. בדיוק כפי שכיף לחבק קואלות קצוצות-ציפורניים או להצטלם עם קרנפונים ופילונים, כך כיף להאזין לשפות שונות ומשונות (אולי לא בטיסה של 14 שעות), וללמוד מילים מוזרות וייחודיות.

צוקרמן תמונה

גלעד צוקרמן עם ידידו האבוריג'יני ג'והן וילטון

למשל, אני אוהב את המילה מַמִיהְלַפִּינַטַפַּי mamihlapinatapai בשפת ה-יאגאן (Yaghan), המדוברת בארץ-האש שבצ'ילה. מילה זאת תמציתית ביותר. בניסיון לתרגם אותה לישראלית אין מנוס משימוש ב-21 מילים: "להסתכל זה על זה בתקווה שהצד השני ייזום משהו ששני הצדדים חושקים בו, אבל לאף אחד אין את האומץ להתחיל אותו". חרף העובדה שניתן לתרגם כל מילה, קיים הבדל, לפחות אסתטי, בין לומר מַמִיהְלַפִּינַטַפַּי לבין להגיד "להסתכל זה על זה בתקווה שהצד השני ייזום משהו ששני הצדדים חושקים בו אבל לאף אחד אין את האומץ להתחיל אותו". כפי שאמר נלסון מנדלה: "אם אתה מדבר אל אדם בשפה שהוא מבין, זה חודר לראש שלו. אם אתה מדבר אליו בשפה שלו, זה חודר ללב שלו".

שלישית, סיבה תועלתנית: החייאה לשונית מעצימה בני אדם שאיבדו את המורשת שלהם ולעיתים גם את הסיבה לחיות. הרי אנשים תחת כיבוש שונאים שני סוגי אנשים: את הכובשים ואת עצמם. העצמה זאת חוסכת לממשלה ביליוני דולרים המושקעים בבריאות הנפש, בבתי-כלא ובהתמודדות עם התאבדויות נוער. נערים אבוריג'ינים הנוטלים חלק בהחייאת לשונם משתפרים בבית הספר, למשל בלימודי המתמטיקה. יתר-על-כן, דוברים דו-לשוניים ילידיים, אלו שבאמתחתם שתי שפות-אם, חכמים יותר, מתרכזים טוב יותר במקרה של רעש רקע, וחיים ללא קהיון (שיטיון, דמנציה) ארבע שנים וחצי יותר מדוברים חד-לשוניים.

מה בין הישראלית לשפות האבוריג'יניות?

כיצד ישראלי יהודי חילוני דובר ישראלית מחייה לשון אבוריג'ינית כדי לעזור לילידים לתקן את העוול שביצעו אנגלים ואחרים? באמצעות מילון שנכתב ב-1844 על ידי גרמני נוצרי לותראני. מדובר אם כן על מיזם קוסמופוליטי בעליל.

שפת הבאנגלה (Barngarla), שאני מחייה כבר מספר שנים, היתה מדוברת עד לפני 50 שנה בחצי האי אייר בדרום אוסטרליה (Australia australis). קלאמור וילהלם שירמן גר בפורט לינקולן (Port Lincoln) וב-1844, לפני 172 שנה, כתב את מילון הבאנגלה כדי לנצר את האבוריג'ינים. אירוני הוא שבעוד ששירמן למעשה כתב את מילונו כדי להרחיק את האבוריג'ינים ממורשתם, ולחשוף אותם ל"אור" הנוצרי, אני משתמש באותו המילון ממש כדי לקרב את האבוריג'ינים למורשתם.

סטודנטים מגלים את שפתם, שפת הבנגלה

מכיוון ששירמן לא היה בלשן מקצועי אלא מיסיונר דתי, מילונו איננו מקצועי במונחים של היום. לכן עלי לבצע רה-קונסטרוקציה, שחזור, באמצעות לשונות אבוריג'יניות הקרובות גנטית לשפת הבאנגלה, למשל לשון האדניאמאתאנה. חשבו על אליעזר בן-יהודה שאהד את השימוש בערבית ובארמית כדי לתחדש, לטבוע תחדישים, מילים חדשות, בישראלית. כפי שהעברית קרובה לארמית, לשון הבאנגלה קרובה ללשון האדניאמאתאנה, שפה בסכנת הכחדה ברכס הרי הפלינדרז (Flinders, דרום אוסטרליה), שעדיין מדוברת בפי מספר מצומצם של אבוריג'ינים.

כדי להחיות את שפת הבאנגלה אני מקיים סדנאות במהלכן אני מלמד את האבוריג'ינים את לשון אבותיהם. אנחנו כותבים שירים, לומדים ביטויים, ממציאים תחדישים, משננים את ה-Welcome to Country בבאנגלה, מתכננים לשנות את הנוף הלשוני (langscape, linguistic landscape) של האיזור, למשל על ידי תרגום שלטים מאנגלית לבאנגלה.

אנשי הבאנגלה ואני המצאנו תחדישים רבים. למשל: גאביווה gabiwa הוא "מחשב", קיצור של גאגא-ביבי-וואריבירגה gagabibiwaribirga. גאגא משמעו "ראש", ביבי (bibi) משמעו "ביצה". גאגאביבי, אם כן, משמעו "מוח" (הביצה שבתוך הראש). וואריבירגה משמעו "ברק". לברק יש אסוציאציה לא של נפוליאון (עם או בלי ביצים) אלא של חשמל. ה"מחשב" בבאנגלה הוא אם כן "מוח חשמלי": ביצת-ראש ברקית.

ומה אפשר ללמוד מכך בדיון על החייאת העברית?

אילו לקחים ניתן להפיק מהחייאת העברית בארץ המובטחת לטובת החייאת שפות אבוריג'יניות ב"מדינה בת המזל"? רבים ומגוונים. 

למשל: החייאה לשונית איננה אפשרית ללא הפריה הדדית, הכלאה, העברה גנטית אופקית (horizontal gene transfer) עם שפות-האם של המחיים. לכן, על מחיי השפות האבוריג'יניות להיות מציאותיים ולא טהרניים. בנוסף: קיימים יסודות לשוניים הניתנים להחייאה יותר מאחרים, ולכן כדאי למקד את המאמים היכן שהם יכולים להצליח, כמו באוצר המילים הבסיסי או בנטיית פעלים ולא בהגייה או בסמנטיקה (משמעות).

יחד עם זאת, למחיי העברית היו מספר יתרונות. אציין שבעה:

  1. לאומיות: היהודים רצו להקים מדינה. לרוב האבוריג'ינים, גם אם לא לכולם, אין שאיפה שכזאת. לאומיות תורמת רבות להצלחתה של החייאת שפה.
  2. אוריינות: יהודים קראו את המשנה ואת התנ"ך לאורך הדורות. לעומת זאת: כמו רוב שפות העולם כיום, השפות האבוריג'יניות היו חסרות-כתב עד לאחרונה.
  3. יוקרה. העברית, בניגוד ליידיש למשל, נחשבה יוקרתית, בעוד שלשונות אבוריג'יניות לא נחשבות יוקרתיות כאנגלית, שפה הכובשים.
  4. בלעדיות: ליהודים מכל רחבי תבל הייתה רק שפת מאחדת אחת: עברית (מעט ארמית). לאבוריג’ינים יש כאמור כ-330 לשונות השונות זו מזו.
  5. חוסר בעלות: בניגוד למקרה האבוריג'יני, בו אפשרית בעלות על שפה בלי לדעת אותה, לכל אחד יש זכות ללמוד ולדבר עברית. יש אבוריג'ינים שלא מרגישים צורך להחיות את לשונם כי היא כבר שייכת להם. יש גם שלא יתנו לאדם שאיננו אבוריג'יני לדבר או להחיות את לשונם.
  6. חוסר תלות גיאוגרפית: ניתן להחיות את העברית בכל מקום בעוד שיש אבוריג'ינים שלא ירשו להחיות את לשונם על אדמה שאיננה חלק בלתין (בלתי-נפרד, built-in) ממורשתם.
  7. העדר טאבו: בתרבות האבוריג'ינית כשמישהו מת לא ניתן להשתמש במילים שצלילן מזכיר את שמו. ההנצחה, הזכירה, מתבצעת, אבל על ידי טאבו, מניעת אזכור. אצלנו אין מסורת שכזאת. אדרבא. בישראל בילינסון יכול להיקרא על שם רבין, ו"זה הולך בלי לדבר" שנתב"ג אולי ייקרא בעתיד על שם מדינאי נוסף. אם בצלאל ביטון המתגורר בברלין נפטר חס וחלילה, אשתו עדיין תוכל לומר במסעדה: Bezahlen bitte. אם הילארי קלינטון תבקר בלונדון אחרי שבעלה נפטר חס וחלילה, היא עדיין תוכל לבקש את ה-bill מבלי להשתמש באמריקניזם check. אם גב' ביטון וגב' קלינטון היו אבוריג'יניות הן לא היו יכולות לעשות זאת, לפחות לשנה או שנתיים.

צרצרים ואהבות

ולמרות ההבדלים, ניכר שהחייאת שפות אבוריג'יניות מגלה סימנים דומים מאוד למאפיינים שבהחייאת העברית. למשל:

כפי שההגייה הישראלית ינקה מן היידיש, כך ההגייה של שפת הבאנגלה, שאני מחייה, יונקת מן האנגלית האוסטרלית, שהיא שפת האם של רוב האבוריג'ינים שבאים לסדנאות שאני מעביר.

כפי שהתחביר הישראלי יונק משפות אירופה, סדר הרכיבים במשפט של שפת הגאנה (Kaurna) בעדלאידע (אדלייד) הוא נושא-פועל-מושא כבאנגלית, ולא נושא-מושא-פועל כבגאנה העתיקה.

באוצר מילים יש בבואות (תרגומי שאילה) רבות, למשל בגאנה המילה yartapirditi (איות מקורי: yertabiritti), שמשמעותה המקורית "צרצר" משמעותה כיום היא גם "קריקט" (משחק הספורט הקבוצתי). הסיבה היא שבאנגלית "צרצר" גם הוא, גם אם לגמרי במקרה, cricket. השוו ליידיש אמריקאית, גלייכן "לאהוב", בבואה של like, גם אם אין קשר בין like "לאהוב" ל-like "כמו" (גלייך ביידיש).

העבודה עם האבוריג'ינים היא בהתנדבות. בתחילה מימנתי את הנסיעות לשטח בעצמי. בהמשך הצלחתי להשיג מענק ממשלתי העוזר לי לכסות את הוצאות הנסיעה והמזון במהלך עשרות הסדנאות שאני מעביר. הסיפוק מהעבודה עם האבוריג'ינים הוא אדיר. רבים מהם רוצים לבקר בישראל כדי ללמוד על החייאת העברית שיצרה את הישראלית.

פרופ' גלעד צוקרמן, בעל דוקטורט מאוניברסיטת אוקספורד, הוא בלשן ישראלי השולט ביותר מ-10 שפות והמחייה לשונות ברחבי תבל. הוא מכהן כראש הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד וכמדען אורח במכון ויצמן. בין ספריו: "ישראלית שפה יפה" (עם עובד).


1
מאמרים קודמים