הו, רב חובל: רצח רבין והמוזיקה הישראלית

יוני אילת | 31 באוקטובר 2018
חלק מן הדברים הושמעו לראשונה בכנס: מי אני שיר ישראלי, הכנס השנתי של עולם המוזיקה הישראלית באוניברסיטת בר אילן, יוני 2018

רצח רבין הוליד שורה של שירי זמר שבוצעו על ידי טוב הזמרים, והושמעו בעצרות ובערוצי התקשורת. רבים מהם נשכחו, כמה מהם נכנסו לקנון. חלקם עוסקים בעצב על מותו של מנהיג, חלקם על הכמיהה לשלום שנרצחה יחד עם המנהיג

"כָּל עַל פְּנֵי אֶרֶץ

הוּא בֶּן-חֲלוֹף,

רַק שִׁיר הַזֶּמֶר

חַי עַד אֵין סוֹף"

(גרסה עברית של שמואל בס לשיר עם גרמני).

אחד המפעלים התרבותיים הגדולים של הציונות, אם לא הגדול שבהם הוא הזמר העברי, המלווה אותה משנותיה הראשונות, עד כל שבעים השנים של מדינת ישראל. היסטוריון שירצה להתבונן ולבחון ‏את ראשית הציונות, העליות לארץ, הקמת המדינה ומלחמת השחרור, עבור בכל המאורעות ההיסטוריים של המדינה, מלחמות ישראל שגרת החיים בה ואף הרגעים משמחים שלה, יוכל לעשות זאת דרך התבוננות בזמר שנכתב אודות הרגעים הללו, במוזיקה הישראלית.

‏פירמידות בעיניים ושלום במקטרתו

הארבעה בנובמבר מציין את אחד המאורעות הטראומטיים בשנות קיום המדינה: הירצחו של ראש הממשלה המכהן יצחק רבין בידי בן עוולה יהודי, שהתנגד לדרכו המדינית. את האירוע ליוו ומלווים שירים ישראלים. הם אינם מעטים, אך גם אינם רבים שנכתבו ובוצעו, ונחרתו בקאנון השירים הישראלי.

‏רצח רבין התרחש בעקבות הסכמי אוסלו, בסופו של תהליך מדיני שכונה בעבר 'תהליך השלום'. בעוד שירים לא מעטים ליוו חלק ממלחמות ישראל, תהליכי שלום לא זכו כמעט  לשירים.  את חתימת הסכם השלום עם מצרים ‏ב-1979 ליוו כמה שירים שנחרתו בזכרון הלאומי דוגמת "נולדתי לשלום", שכתב עוזי חיטמן לרגל הולדת בנו בסמוך לחתימת הסכם השלום, "יהיה טוב" של דיוויד ברוזה למילותיו של יהונתן גפן ("הנה בא נשיא מצרים/ איך שמחתי לקראתו/ פירמידות בעיניים/ ושלום במקטרתו"), ‏וכן: "הנה בא השלום" מאת אהוד מנור בלחנה של נורית הירש ובביצוע אילנית, שיר שכמעט נשכח: "הנה בא השלום/ הוא יצא לדרכו שלשום/ הוא קרוב, הוא קרב כל יום".

התהליכים של שנות התשעים כמעט שלא זכו לשירים. באלבומה ‏של ירדנה ארזי "מתוך שאהבתי" (שיצא במאי 95'). אחד מהם הוא "חדש באוויר", גם הוא מאת אהוד מנור.

את השיר "קיץ של נחמות" כתב לארזי רוני ערן: "הקיץ נהיה קצת יותר מרוצים/ סכינים יחתכו אבטיח/ כי בקיץ הזה נחכה בלי בושה/ לעב"ם או לאיזה משיח". זהו האלבום הכי פחות מצליח של ארזי, שבאותה העת כבר ירדה מגדולתה ככוכבת ‏על, לפני שהפכה ל"סיניור" ולמעמד מכובד לו היא זוכה היום. השירים לא זכו להצלחה.

יציאת צה"ל משטחי יו"ש ועזה הולידה שיר בודד שנתפס כקוריוז, "שלום לך עזה" של נתי לוי. הזמר המזרחי עדיין לא שלט אז במיינסטרים של הזמר וברדיו. לוי היה אז כוכב סקטוריאלי בלבד ולא אמן מיינסטרים אהוד ומקובל כפי שהפך כמה שנים מאוחר יותר. השיר מתאר בבדיחות ובקריצה את הנעשה אז במדינה: יציאת צה"ל משטחי עזה הפלסטינים עוד בטרם ההתנתקות. זהו שיר במסורת שירים בזמר המזרחי שהם תגובה מחויכת לאקטואליה, בדומה ל"איזו מדינה" של אלי לוזון, "יהיה בסדר" של אביבה אבידן או "חי את מה שיש" של שימי תבורי).

מדברים שלום, מדברים המון

כאשר זכו שמעון פרס ויצחק רבין בפרס נובל לשלום, ליוו אותם שני אמנים, כמתבקש מן הפרוטוקול השוודי. ‏עפרה חזה נבחרה על ידי שמעון פרס וביצעה את השיר "קופסת צבעים", שיר שנכתב על ידי הילדה טלי שורק שנים קודם לכן, וכבר זכה ללחן בידי ראובן גבירץ ולביצוע הגבעטרון עוד בשנת 78'. השיר הולחן בשנית, הפעם ע"י קובי אשרת,  והופק לו קליפ ששודר בערוץ הראשון בסמוך להענקת הפרס. השיר לא נחקק כלל בתודעה, ועוד פחות ממנו "ימי סליחה וחסד", מאת תלמה אליגון ואורי קריב, שיר שביצע יהורם גאון, ‏האמן אותו בחר יצחק רבין לליווי בטקס.

מעניין לציין בהקשר זה את השיר "כל מה שקדם" של אורנה ומשה דץ, להיט גדול מאמצע שנות ה-90, שהוא בעצם גרסה עברית ללהיט הטורקי שיקידם שיקידם (Şıkıdım) של הזמר טארקן. על פי עדותה של מחברת המילים בעברית חמוטל בן זאב, היא כתבה אותו בהתייחסה להסכם השלום שחתמה אז ישראל עם ירדן: "מה שלא הורג אותי/ בטח מחזק אותי/ ומי שלא חושב כמותי/ קם ומחשל אותי") בני הזוג דץ חששו שהשיר ‏יקושר עם אירועי אותו הזמן, ולפיכך שינו את המילה "שלום" שהופיעה בפזמון: "מדברים, מדברים שלום/ וכבר בוער בידיים/ וחיים עם זה פתאום/ כאילו ככה זה תמיד", למילה "המון", והשיר הפך לחסר פשר ומנותק מכל הקשר. השיר הפך ללהיט גדול.

שיר נוסף המתייחס אל התהליך המדיני ופונה אליו במילה "שלום" באופן מהוסס וזהיר, ציני אפילו, הוא "שלום" של אביב גפן: "שלום שלום, טוב שכבר הגעת/ כי פחדנו פה/ שלום שלום, המתים היו מתים/ לראות אותך היום/ אבל האם אתה יכול/ לנקות את הכותל מהדם?/ אבל האם אתה יכול/ להחזיר הביתה את כולם?" . כזהו גם השיר "שלום לך, שלום" שנכתב ע"י אהוד מנור לפני הרצח, ולמיטב ידיעתי הולחן בידי שלמה גרוניך רק אחריו: "אנחנו בעצם לא מכירים/ רק מה ששמענו בשירים וסיפורים/ סיפרו לנו עלייך כל כך הרבה שנים/ ולא אמרו שניפגש פנים מול פנים/ קראנו לך ושרנו לך ולא העזנו לקוות/ כתבנו אותך וציירנו אותך, לא האמנו שתבוא/ אז חכה לנו רק רגע ותהיה קצת סבלני/ כן חכה לנו עוד רגע, כי ההלם הוא זמני/ ותן לנו להתרגל אלייך שלום/ שלום לך, שלום".

בואו נצעד לחלום בלי גזע ולאום

מיד לאחר הרצח הפכו כמה שירים שנכתבו עוד הרבה קודם לכן לכאלה המזוהים אתו ביותר עד היום. הראשון הוא "לבכות לך" מאת אביב גפן. השיר שוחרר לרדיו בידי אריק איינשטיין עוד בשנת 93' בעיבודו של יוני רכטר, ‏ואחר כך בשנת 95' באלבום "יש בי אהבה" של איינשטיין בעיבוד שם טוב לוי. השיר נכתב לזכרו של ניר שפינר, חברו הטוב של אביב גפן שנהרג בתאונת דרכים. גפן החליט לשיר אותו בסיום עצרת השלום בה נרצח רבין. לטענתו הוא שינה בדקה התשעים את החלטתו לשיר את השיר "מיליארד טועים". זהו השיר האחרון שהושמע בעצרת, ‏וכבר מיום המחרת הפך למזוהה ביותר עם הרצח. בעצרת הזיכרון שנערכה שבוע לאחר הרצח שר אותו אביב גפן בביצוע אקוסטי, שאף הוא מושמע מאז רבות.

בשנים שלאחר רצח רבין כתב גפן מספר שירים הנוגעים באירוע זה והמהדהדים אותו. בשיר "מרד הדמעות" הוא שר: "רצחו שלום בכיכר/ ראיתי מול עיני איך הוא נגמר/ והתברר שאיש דתי בלי אלוהים/ ראה יותר מדי שלטים/ ועוד חייך במעצר/ מתי אתם תבינו כבר/ שהאשמה עלינו". בשיר "עורי עור" כתב: "האימה, האיבה/ קולות המלחמה/ ושנאת אחים/ שבכל יום גוברת". ב"שיר תקווה" שר גפן: "בואו נצעד לחלום/ בלי גזע ולאום/ בואו ננסה/ עד שיהיה טוב/ עד שיהיה/ נכבוש את השלום/ ולא את השטחים/ בואו ננסה/ עד שיהיה טוב/ עד שיהיה".

שיר נוסף שהושמע באירוע ונכרך לנצח ‏כקשור ברצח הוא "שיר לשלום", שהושר בסיום החגיגי בעצרת השלום על ידי מירי אלוני, הסולנית המקורית של השיר בלהקת הנחל, יחד עם ראש הממשלה רבין, שר החוץ ‏שמעון פרס ושאר מנהיגי אותה תקופה. בהלווית רבין הראה איתן הבר, ראש הלשכה של רבין, בהספד שנשא, את דף השיר מחורר מהקליעים ומילות השיר מגואלות בדם, כפי שנמצאו בז'קט של רבין. רבין הניח את מילות השיר בכיס הפנימי שלו לאחר ביצוע השיר, ממש דקות ספורות לפני הרצחו.

"שיר לשלום" עורר ‏פולמוס כבר בשנת יציאתו ב69'. על להקת הנח"ל של אותה עת ‏נאסר לבצע אותו בתחומי פיקוד המרכז בפיקודו של אלוף רחבעם זאבי וכן בפיקוד דרום בפיקודו של האלוף אריאל שרון. השורה בשיר הקוראת "אל תביטו לאחור/ הניחו להולכים" מפיהם של הנופלים ממש, לא נתקבלה על ידי האלופים בעין ‏יפה. בשנים שעד הרצח היה זה שיר שהושמע בעתות שמחה דווקא. הוא השיר המסיים את סרט הפולחן "הלהקה". אולם ‏מאז רצח רבין הוא מקושר אליו באופן ישיר.

"שיר הרעות" של חיים גורי וסשה ארגוב זכה אף הוא לתחייה מחודשת, ומושמע באופן תדיר ביום הזיכרון ליצחק רבין. זה היה אחד השירים האהובים ביותר על רבין. נהגו סיפר עוד טרם הרצח, שרבין הפלמחניק לשעבר אוהב לשמוע בנסיעותיו שירי פלמ״ח, ובמיוחד את שיר הרעות. ‏גידי גוב בתוכניתו "לילה גוב" גיבש לאחר הרצח את ההרכב של להקת הנחל, שביצעה בתוכניתה "הפלנ"חניק" ב-72 את הביצוע המפורסם ביותר לשיר הרעות בעיבוד בני נגרי:.

זאת רק שמועה רעה שהתפשטה בחושך

בעצרת השבעה לרצח ביצעה עפרה חזה את שירה "לאורך הים" משנת 94'. זהו הלהיט היחיד כמעט שהיה באלבום האחרון שהוציאה בעברית, "כל הנשמה". הביצוע שהוקלט מעצרת זו הוא הביצוע המושמע והידוע ביותר לשיר זה, ובעצם שירה האחרון של ‏חזה שנכנס אל קאנון השירים הישראלי.

השיר "האיש ההוא" נכתב על ידי נתן יונתן והולחן על ידי שלמה ארצי כבר בשנת 78', לאלבומו "גבר הולך לאיבוד". על פי עדותו של המשורר הוא כתב אותו כהספד על עצמו, אולם בגלל שהשיר הושמע רבות בימים שלאחר הרצח, הקדיש אותו יונתן בערוב ימיו ליצחק רבין.

‏מיד לאחר הרצח צצו כפטריות ‏לאחר הגשם שירים רבים שעסקו ברצח, אך רובם נשכחו. אורנה ומשה דץ שרו את "השיר הזה נכתב בדם לבו" מאת דודו ברק ימים ספורים לאחר הרצח. נראה שלפתע חשו צורך להזדהות דווקא עם דרכו של רבין ולבטא בשירם את מאורעות הזמן, לאחר  שסירבו לעשות זאת בשיר "כל מה שקדם" טרם הרצח.

בועז שרעבי שר את "זה לא יכול להיות", למילותיו של ‏אהוד מנור: "זאת רק שמועה רעה/ שהתפשטה בחושך/ זאת רק שמועה רעה/ שהתקנאה באושר הקרב/ בשמש העולה בתוך הלב/ ובחלום המתגשם/ שעוד נושם". השיר לא שרד ולא הושמע, ובבחירות 96' שר שרעבי את הג׳ינגל "רק נתניהו" של הליכוד.

ארצי, ארצי, ארצי, אני סובל מאוד

כחודש לאחר הרצח יצא אוסף כפול בשם "שלום חבר", שאיגד בתוכו את השירים שהושמעו רבות ברדיו באותו זמן, וכן הקלטות מעצרת השבעה. האוסף הופק בשיתוף פעולה חריג על ידי חברות התקליטים אן-אם-סי, הד ארצי, הליקון ופונוקול. האמנים, היוצרים, המפיקים והטכנאים שהשתתפו בהפקת האלבום עשו זאת בהתנדבות, וויתרו על התמלוגים ממנו. ההכנסות ממכירותיו הועברו לקרן על שם יצחק רבין.

חצי שנה לאחר הרצח הלחינה חוה אלברשטיין את מילות השיר "ארצי ארצי" של המשורר יהודה קרני, והקדישה את השיר לזכרו של רבין: "ארצי, ארצי, ארצי, אני סובל מאוד/ מוקד ערוך לי פה, ושר אני על הוד". השיר מופיע באלבומה "יונת האהבה" משנת 96'.

באלבום "שניים" של שלמה ארצי שיצא אף הוא בשנת 96' הופיע השיר "דו״ח רצח". השיר עורך השוואה בין רצח הנשיא האמריקני ג׳ון קנדי לבין רצח רבין, מבלי להזכיר, באופן תמוה, את שמו. השיר הושמע בהופעותיו של שלמה ארצי בשנים שלאחר הרצח אך כמעט שלא שרד.

בשירו הפופולארי של ארצי "לאן לאן לאן" הנמצא באותו אלבום, מוזכר רצח רבין גם בשורות הבאות: "ושואל אם ראו אותך, אף אחד כבר לא ראה/ ומחפש תרוץ לדבר עלייך/ מטח יריות של מטורף אחד על ראש הממשלה/ אני בוכה עליו כשאני בוכה עלייך".

הנה האור בקצה מהבהב בחושך

האמן שהקדיש את מספר השירים הרב ביותר לרצח רבין הוא אריק איינשטיין. בסדרה שנעשתה לא מזמן על חייו בהפקת יס-דוקו מוקדש חלק נרחב באחד הפרקים לאופן הקשה בו קיבל אריק איינשטיין את הרצח. השיר הראשון שהוציא בנושא היה "זה פתאום נפל עליה", מעין משחק מילים המבקש למתוח קו ‏בין אלמנת ראש הממשלה ("זה פתאום נפל על לאה") לבין מדינת ישראל. משמעותי ממנו הוא השיר "שלום חבר", שיר המושמע באופן תדיר בעצרות הזיכרון הנערכות בכיכר רבין מאז הרצח. המילים של יענקלה רוטבליט חזקות וחריפות, ומסכמות את האירוע והשלכותיו. הלחן הוא של שלום חנוך, מה שבישר אולי את שיתוף הפעולה‏ המחודש של השניים שבא לידי ביטוי באלבום מוסקט משנת ‏99'.

‏באלבום "לאן פרחו פרפרים" של איינשטיין מ-97' מופיעים מלבד שני השירים שהוזכרו עוד שניים העוסקים אף הם ברצח. האחד הוא "קשה לכתוב דמעות" מאת אילן גולדהירש שהגיע אל אריק איינשטיין בתיווכו של מוני מושונוב, והועבר להלחנתו של ברי סחרוף. השני הוא השיר הידוע "האור בקצה", של יעקב גלעד לחן ויהודה פוליקר: "יש כתובות על הקיר /בכיכר של העיר/ יש לפעמים רגעים שנדמה /הנה האור בקצה/ מהבהב בחושך/ כל הנרות שהדלקנו בלילה/ לא יגרשו את החושך הקר הזה/ כל הרוחות שנשבו כל הלילה/ לא יכבו את האור בקצה/ לא יכבו את האור/ שעולה בבוקר".

ניסיון נוסף להלחין משפט מפתח הקשור לרצח, בדומה לשיר "שלום חבר", נעשה בשיר "חבר אתה חסר", מלים של אהוד מנור, בלחנו של מתי כספי. השיר הושמע בעצרת של שנת 97', ולא שרד. אפשר להבחין בניסיונות חוזרים ונשנים של אהוד מנור לנסח, ללא הצלחה, את הלוך הרוחות של שנים הללו בשירים שלא הצליחו לזכות בפופולריות.

מי שאוהב, אוהב, מי ששונא, שונא

במלאות שנה לרצח תרגמה והלחינה נעמי שמר את מילות השיר "הו, רב חובל" ובמקור: Oh Captain! My Captain! מאת וולט וויטמן, שנכתב ב-1865. זהו שיר קינה על נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן, לאחר שנרצח. הקפטן שֶבַשיר, שנרצח בדיוק בעת בה עוגנת ספינתו, הוא מטאפורה למנהיג שנרצח בזמן בו מוגשם חזונו. במקרה של האמריקאים זה היה סוף מלחמת האזרחים. "הו, רב חובל" הושמע ‏בספיישל טלוויזיוני שנערך במלאת שנה לרצח בערוץ הראשון, וביצעה אותו הזמרת מיטל טרבלסי. הוא התקבל וזכה להצלחה מיידית, והוא השיר הידוע ביותר שנכתב על הרצח והמזוהה עמו ביותר. זהו גם השיר האחרון של נעמי שמר שנכנס עמוק לתודעת הציבור אחרי שלל ההמנונים שכתבה והלחינה לאורך שנות יצירתה. בעת פרסום השיר היתה שמר בת 66, והיא הוכיחה כמה איתן מעמדה הבלתי מעורער בשדה הזמר גם באמצע שנות התשעים. היא גם הראתה בדרך מופלאה כיצד יכול שיר עתיק, באמצעות תרגום רגיש ומדויק, לפרוט על נימים רבים ולרגש מדינה שלמה.

שיר נוסף של שמר שהרצח מהדהד בו הוא "שיר יובל". בשנת 98' חגגה ישראל יובל שנים. בניגוד למסורת שירי היובל שנכתבו עד אז, כמו "ארבעים" של עפרה חזה, "חג יובל" של אבי טולדנו, "לארצי יש יום הולדת" מאת דודו ברק ועוד, שיר היובל שכתבה נעמי שמר ושבוצע לראשונה בדואט על ידי הכותבת עצמה עם גידי גוב בתוכניתו בערוץ שתיים ‏ביום העצמאות, הוא שיר עצוב, המהדהד את השמחה הלא שלמה ששרתה על חגיגות היובל בעקבות הרצח. "מי שאוהב, אוהב, מי ששונא, שונא/ אולי ישנו מקום למשהו שונה/ מי שהסכים, הסכים, מי שמחה, מחה/ ולך תמצא בזה מעט שמחה./ מי שאהב, אהב, מי ששנא, שנא/ וכך עברו עלינו חמישים שנה/ אולי מיום ליום, בין אור לעננה/ נובטת לה תקווה רעננה." בגלל קרבות בין חברות תקליטים (שמר וגוב היו חתומים בחברות שונות) לא הועלה הביצוע הזה על דיסק עד היום. הוא הוקלט גם בידי הכל עובר חביבי ובידי דורית פרקש, אך לא זכה להצלחה רבה.

איה הארץ הישנה של פלשתינה? 

במלאת חמש שנים לרצח הלחינה אחינועם ניני את "הסתיו בלעדיו" למילים של נתן יונתן. השיר מאזכר שירים שונים הקשורים ברצח רבין: שיר הרעות, שיר לשלום, האיש ההוא, ואף שיר הפינג'אן. הנה כתבת חדשות שנעשתה על תהליך כתיבת השיר, ובסופה השיר עצמו:

השיר שבעיניי הוא טוב ביותר שנכתב על הרצח, מסתתר באלבומה הכפול של ריטה "תפתח חלון" משנת 99'. המלים של איתן נחמיאס-גלס, ללחן של קייטנו ואלוזו. במקור הברזילאי נקרא השיר "קז'ואינה". אצל נחמיאס-גלס הפך השיר ל"קונצרטינה פלשתינה". שטף ‏סוריאליסטי של מראות מנופי ארצנו ‏המוביל אל הבית האחרון ובו המילים החריפות:

"הביטי שם, אדם אוחז אקדח הוי אמא - 

ולב אחד מפסיק לפעום פתאום ראי נא 

ודף של שיר מוכתם בדם אדם, אלי נא 

איה הארץ הישנה של פלשתינה? 

הלילה רד כמו קצב של גיליוטינה 

ואיך נוכל עוד להמשיך, הגידי אמא? 

כשאיש לאיש יניף חרבו תהא רוטינה 

בארץ אהובה שכבר לא נכירנה. 

יוני אילת הוא זמר, שחקן ובמאי. שוחר זמר עברי. בשנה האחרונה יצאו יוני אילת ורוביק רוזנטל במופע: "בוא שיר עברי" – על השתקפות השפה העברית במוזיקה הישראלית


1
מאמרים קודמים