איך הפכה העברית (כמעט) לשפה הרשמית של ארצות הברית

ד"ר עודד ניב (נימקובסקי) | 14 במרץ 2018

התנ"ך והעברית שזורים בעולם הסמלים של ארצות הברית, בכתובות, סמלי אוניברסיטאות ודגלים. רעיונות התנ"ך זוכים לאזכור ולהשראה בחוקה האמריקנית

 

תארו לעצמכם: ראש ממשלת ישראל נואם בקונגרס האמריקני – בעברית, ללא מתורגמן, וקהל הסנטורים וצירי בית הנבחרים קוראים ומריעים לו, בקריאות הידד בעברית.

לכאורה – חלום בגבעת הקפיטול. אך לאמיתו של דבר, גם זה היה אפשרי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. שכן, ראשוני המתיישבים של ארה"ב שקלו להכריז על השפה העברית כעל הלשון הרשמית של ארצם.

כמו יציאת מצרים

אכן, השפעתה של השפה העברית הורגשה כבר בתחילת ההיסטוריה האמריקנית. בשנת 1620 עשתה את דרכה מאנגליה לאמריקה אוניה ששמה "מייפלאואר". על סיפונה היו 102 פליטים פוריטאנים שנמלטו מאנגליה, שהייתה נתונה לשלטון הכנסייה האנגליקנית, מחמת רדיפות דתיות.

לפני שעגנה סופית בפלימות רוק, ב-21 בדצמבר, שהתה האוניה במשך 41 יום במקום שנקרא היום פרובינסטאון. בכף קוד החליטו נוסעיה להכין את "האמנה של מייפלאואר", כעין חוקה למושבה פלימות. תוך כדי דיונים על תוכן האמנה, עלתה שאלת השפה הרשמית העתידה לתושבי המושבה. השפה העברית, שפת התנ"ך, הנערץ כל כך על הפוריטאנים, זכתה לעיון רציני.

לראשוני המתיישבים בניו-אינגלנד, בחופה הצפוני מזרחי של ארה"ב כיום, לא היה כל קשר עם יהודים, אולם הם האמינו באלוהי העברים, והתנ"ך היה להם מקור לא אכזב של אמונה ושל תורת חיים. את אנגליה, שבה נרדפו קשות, הם המשילו למצרים. את מלך אנגליה השנוא עליהם, ג'יימס הראשון, השוו לפרעה. חציית האוקיאנוס האטלאנטי בדרך לאמריקה נמשלה בעיניהם לחציית ים סוף על ידי בני ישראל.

בבית הקברות הישן ביותר של אמריקה, הנמצא בבארינג היל, ליד פלימות במדינת מאסאצ'וסטס, קבור ויליאם ברדפורד, מושלה השני של המושבה. על מצבת הקבר חקוקות שלוש מילים עבריות: "יהוה מעוז חיי" (תהילים כז, א). ברדפורד, שלמד עברית בכוחות עצמו, עשה כן, לפי דבריו, "כדי להבין את יסודות הרוח". כתב היד המקורי של "ההיסטוריה של מטעי פלימות", שאותה כתב ברדפורד, מכיל גם עמודים אחדים של ציטוטים מן התנ"ך – בעברית.

מאב לבת - ולבעל

במושבה פנסילבניה לימד ג'יימס לוגאן, סוכנו של ויליאם פן, מייסד המושבה, את בתו לקרוא תהילים בעברית. היה זה בעלה של אותה בת, אייזק נוריס, שבחר את הפסוק מן התנ"ך, החקוק על "פעמון החירות" בפילדלפיה: "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" (ויקרא כה 10).

בראשית ימיה של אוניברסיטת הארווארד כללה תכנית הלימודים קריאה יומית בעברית. ג'ין דאנסטר, נשיאה הראשון של האוניברסיטה, עודד במרץ רב לימודים אקדמיים בעברית. מתוך ששת הנאומים שהושמעו בטקסי הסיום של הארווארד בשנת 1642 דנו שלושה בנושאים עבריים.

גם סמואל ג'ונסון, נשיאה הראשון של אוניברסיטת קולומביה, אמר כי "מיד אחר שהילד למד לדבר ולקרוא  היטב אנגלית, מן הראוי להתחיל עמו בלימודי עברית, אם כל השפות וצחות הלשון".

לא ייפלא אפוא, כי בחותמות הרשמיות של שלוש מבין הוותיקות שבאוניברסיטאות אמריקה מצויות מלים עבריות. על סמלה של אוניברסיטת ייל מופיעות המילים "אורים ותומים", על גבי תמונה של ספר תנ"ך פתוח.

אורים ותומים

בחותמת של קולג' דארטמות, שנוסד ב-1769, מופיעות המלים: "אל שדי". המילים "יהוה" ו"אורי אל" מופיעות בחותמתה של אוניברסיטת קולומביה.

ספר התהילים של מושבת מפרץ מאסאצ'וסטס – הספר האנגלי הראשון שראה אור באמריקה – הופיע ב-1640, והכיל גם פסוקים רבים בעברית. הספר, שהיה תרגום של תהילים מן המקור העברי, היה מספרי התפילה המקובלים והפופולאריים ביותר אצל המתיישבים הראשונים של ניו-אינגלנד.

כוכבים בצורת מגן דוד

מייסדי ארה"ב ראו דמיון רב בין מאבקם לעצמאות לבין יציאת מצרים. בשנת 1776, כאשר הקונגרס האמריקני מינה את בנימין פרנקלין, תומס ג'פרסון וג'ון אדאמס כאחראים לתכנון החותם של האומה החדשה, הם הגישו רישום של פרעה, יושב במרכבה פתוחה, כתר לראשו וחרב בידו, והוא חוצה את מי הים, ברודפו אחר בני ישראל. קרני אור מעמוד האש מאירות את פניו של משה על החוף, שידו מושטת לעבר הים. הכתובת על החותם אומרת: "המורד בעריצות – שומר מצוות אל".

גם ברישום אחר, שהוכן בידי תומאס ג'פרסון, תוארו בני ישראל הנודדים במדבר בהנהגתו של משה. ברישום הסופי, שאושר בשנת 1782, נראה נשר חוסה בכנפיו על המגן האמריקני. מעל לראשו של הנשר, כעין הילה, צוירו 13 כוכבים שייצגו את 13 הארצות הראשונות של הברית – והם ערוכים בצורת מגן דוד. סמל זה הוא עד היום הזה החותם הרשמי של ארה"ב, והוא מופיע על מסמכים ממשלתיים, על מדליות, על שטרי כסף (שטר הדולר), מעל לכניסות של בנייני נציגויות דיפלומטיות ועל המדים והסמלים של הצבא והצי.

בשנת 1862 העניק אברהם כהן משיקגו לידידו, הנשיא שזה עתה נבחר אברהם לינקולן, דגל משי של ארצות הברית. על הדגל רשומה כתובת עברית מימי יהושע: "חזק ואמץ, אל תערץ ואל תחת, כי עמך יהוה אלוהיך בכל אשר תלך".

דגל המשי לינקולן 2

לפי "חוקת משה"

התרבות העברית תרמה רבות גם לעיצוב החוקה והמשפט האמריקניים. בשנת 1642 כתב ויליאם ברדפורד, מושלה של המושבה פלימות, במכתב למושל מושבת המפרץ, כי "תורת משה היא קו מנחה נצחי ובלתי משתנה למושבה". החוקות של מושבת מפרץ מאסאצ'וסטס ושל פלימות וקונטיקאט התבססו על התנ"ך, והחוקה של ניו-הייוון, שנוסדה בשנת 1638, מכילה ציטוטים רבים מן התנ"ך.

בעת ההתקוממות נגד המלוכה האנגלית, היה המטיף ג'ונתן מהיו מבוסטון מלהיב את ההמונים, בצטטו את קובלנותיו של שמואל הנביא נגד המלוכה.

בשנת 1775, עם תחילת המהפכה האמריקנית, פנה סמואל לאנגדון, נשיאה של אוניברסיטת הארווארד, בקריאה לקונגרס של מושבת המפרץ, שיאמצו להם את חוקי ישראל האזרחים כדוגמה ומופת, שעל פיהם אפשר לבנות מערכת משפטית מודרנית.

עזרא סטיילס, נשיא אוניברסיטת ייל, מצא כי הממשל האמריקני הוא "בבחינת הגשמתה של הנבואה העברית". כך אפשר, אולי, להסביר את הידידות האמיצה, שנקשרה לאורך השנים בין ארצות הברית לישראל. כך או כך, אפשר להיווכח, כיצד נתגשמו אף בחופי "העולם החדש" דבריו של הנביא ישעיהו: "כי מציון תצא תורה".

ד"ר עודד ניב (נימקובסקי) שימש כעיתונאי ואיש יחסי ציבור. ספר שיריו השני "צא מהים, ילד, כבר מאוחר" יצא לאור ב-2015 בהוצאת 'מטר'


1
תגיות :
תמונה ראשית
עוד בנושא
מאמרים קודמים