מילון התקופה

שרית סרי | 09 באפריל 2019

שרית סרי מציעה לנו לעצור לרגע, להקשיב לשפה של הדיבור, ולנסות לפענח את שלל הקודים המילוליים שאנחנו מרבים להשתמש בהם. חלק נכבד מהדיבור העכשווי מורכב מביטויים קשים המתחזים לקלילים, ולחילופין ממילים תמימות שמוגשות בתחפושת של סלנג-חיוביסטי. להלן מילון הדיבור הישראלי, נכון ל-2019

שפת הדיבור שלנו מתפתחת, ובסופו של דבר משקה את השיח הציבורי. היא מתפתחת על קו התפר הדק שבין התעניינות כנה לחטטנות אישית טהורה, בין עזרה הדדית לערבות בנקאית, בין סגירת מעגל לפתיחת משולש, בין מה שנהוג לומר במרחב האישי לבין מה שראוי להיאמר בפרהסיה.  סך החוויות שלנו נע בטבעיות מדאיגה בין 'יש מצב' ל'אין מצב'. מדד הקושי נע בין 'קשוח' ל'מאתגר'.

לכן כדאי לעצור לרגע, להקשיב לשפה של הדיבור, ולנסות לפענח את שלל הקודים המילוליים שאנחנו מרבים להשתמש בהם, ואולי נצליח להפוך ל'גירסה היותר טובה של עצמנו'. זו, בינינו, עוד קלישאה רוחנית שמתרוצצת לה תחת כל רמזור רוחני ורענן.

חלק נכבד מהדיבור העכשווי מורכב מביטויים קשים המתחזים לקלילים, ולחילופין ממילים תמימות שמוגשות בתחפושת של סלנג-חיוביסטי. הסלנג הזה יצא מזמן מהקשרו המקורי והפך לתוקפני, כשהוא מגובה באינטונָציות חמודות אך מתעתעות.

א

איך אני איתך?!

מקור: שאלה רטורית תמימה, נאמרת תוך כדי הבטחה לעשות טובה למישהו, או אחריה.

שימוש: תביעת חיזוק למחווה קטנה.  היא מחליפה את 'סמוך עלי', תוך שהיא מביאה הוכחה ניצחת למערוף גדול.

דוגמא: "דיברתי איתו, ואני שם את הראש שלי שהוא מתקשר אליך מחר ומתנצל. איך אני איתך?!"

בעיה: נאמר לרוב על ג'סטות סרק, 'איך אני אתכם?!', או כפרומו לאיום.

ביטויים קרובים: 'איך אני בשבילך?!' כאן הנימה קצת יותר אישית.

ב

בוא... בואי... בואו...

מקור: בקשה להגיע או להצטרף. הטון המקורי הוא מתמשך ורך.

שימוש: מילה הנאמרת בטון חותך ובצלילי תוכחה, משתלבת בטבעיות בכל חלקי המשפט, כיד הדמיון והאינטונציה החביבות על הדובר, ומשמשת כסבטקסט של 'תנו לי לחַדֵש לכם דבר או שניים'.

דוגמא: "בואו, מה אתם בהלם?? מה אתם מתפלאים שעזבתי את הבית... בואו, היינו נשואים פאקינג 15 שנה – אז בואו".

בעיה: כשהמילה הזאת מגיע לבדה היא אפילו מאיימת. ובואו, הכמות!! הרי כולנו יודעים שלא גיליתם את אמריקה כאן. אז מה-זה בואו.

ביטויים קרובים: 'בואו' על גווניו מזכיר את 'תרגיע' ו'תנוחי' הוותיקים, וגם את 'תקשיב' כפתיח לשיחה רגילה.

ג

גם כן אתה שתהיה לי בריא

מקור: איחולי בריאות כנים לזולת.

שימוש: משפט המכיל ביקורת חצי-סמויה. מגיע בדרך כלל מאנשים קרובים לנו ומבטא ייאוש, הרמת ידיים ו/או אכזבה תהומית ממשהו שעשינו ואינו לטעמם או לדעתם. המשפט נאמר תוך שילוב 'אוייש', ובצלילי פליאה חוזריים. פותח או נועל משפטי האשמה ותוכחה.

דוגמא: "אוייש, גם כן אתה שתהיה לי בריא... איך שכחת לעשות טסט לאוטו? איך? איך אפשר לשכוח? איך, נו באמת"

בעיה: למרות הטון החמוד והסלחני, עדיין נוכחת כאן ארומת הציפייה-אכזבה, מה גם שלרוב זה נאמר דוך בפניו של אותו 'מאכזב'.

ביטויים קרובים: 'דווקא בחור טוב, מסכן'. כאן הביטוי נאמר מאחורי גבו של המאכזב, שנתפס בסביבתו כ'לוזר סדרתי'.

ד

די. לא נכון. לך מפה. רציני?

מקור: הטחה או בקשה ממישהו שיפסיק להציק ולהטריד.

שימוש: תגובת התלהבות ישראלית קלאסית למשמע בשורה ממש מדהימה וגדולה מהחיים, הנאמרת בצלילי אי-אמון בטבע האנושי, וכוללת צרור שאלות רטוריות.

דוגמא:

המבשר בשמחה: "שומע אחי?!... זכיתי בחצי מיליון שקל בלוטו".

המגיב לבשורה: "די, לא נכון. תפסיק. ברצינות? תישבע! סתם אתה אומר עכשיו? באמת? רציני? אתה עובד עלי עכשיו? נו, די, שקרן, לך מפה גם כן אתה והשטויות שלך".

בעיה: התגובה הנ"ל חושפת אי יכולת לפרגן, ואת הפקפוק הישראלי לדורותיו. לאן נעלמו מילות השמחה-תמיכה הפשוטות: 'וואוו / איזה יופי / סחתיין'. אפילו 'וואללה מברוק' סתמי וחסר-חן עדיף.

ביטויים קרובים: 'טעים החרא הזה'. שוב הפוך על הפוך, שנאמר מרוב רצון להלהיב ולהתלהב גם יחד, או לצורך קיטור בצוותא על אכילת מנה עתירת קלוריות.

הערה: מוזר שלבשורות רעות אנחנו מאמינים מיד ללא היסוס. ואפילו מציעים עזרה:

המבשרת רעות: "שומע?! - אח שלי ריסק את האצבע בכדורגל".

המגיב האמפטי: "מה?? מתי? איך זה קרה? אלוהים, רק אתמול ראיתי אותו ברמזור מחטט באף. את צריכה עזרה?"

ה

הזוי / הזויה / הזיה

מקור: דמיון-שווא המנותק מהמציאות.

שימוש: תגובה פנימית או חיצונית לעניין כלשהו החורג מהנורמה, בדרך כלל בהתייחסות לסיפור רגיל ביותר. את הנורמה קובעות הרגשתו ודעתו של המכריז על ההזיה.

דוגמא: "אמרתי לו שניפגש בשבע והוא הגיע בשבע ועשרים, איזה הזיה הבן אדם הזה".

בעיה: שילוב ה'הזיה' על הטיותיה במינון גבוה, שזה הזוי בפני עצמו.

ביטויים קרובים: 'הלם! שוק! הרגת! ריסקת! קברת מצחוק'; צרחות 'פיפי בתחתונים' כביטוי להנאה וצחוק. "אין, הבנאדם הזה קרע אותי מצחוק.... פיפי... פיפי... פיפי בתחתונים הטיפוס הזה".

ו

ולא תגיד היא לא יפה / ולא תגידו הוא טיפש

מקור: הנה אני מבקר ואומר את מה שכולם חושבים ורואים. זו דעתי, ואל תהרסו לי את התיאוריה.

שימוש: נאמר בזמן התמרמרות על אופיים או התנהגותם של בני אנוש סביבנו שאינה לטעמנו, בשילוב חשיפת פרטים הידועים לדובר בלבד.

דוגמא: "הקמצנית הזאת הולכת ברגל במקום לקחת מונית. ולא תגיד אין לה כסף. ולא תגידו היא לא הולכת למספרה שלוש פעמים בשבוע".

בעיה: דעתם של המבקרים חושפת קנאה גורפת בהצלחת האחר. נשמע בטעות כמו פִרגון נטו.

ביטויים קרובים: 'חבל, כי....' +'אני במקומו לא הייתי.....', וכאן נכנס נאום בנוסח "מה אני הייתי עושה במקומו".

הערה: כנראה שזו הגירסה הפוכה בעברית למשפט מיהדות פולניה: "יפה - היא לא", "כסף – אין לו".

ז

זהו - שלא

מקור: שלילה מוחלטת ומיידית של קביעה עובדתית, דעה או התנהגות.

שימוש: הנה אני מבהיר מי החזק כאן בדיאלוג, ומסתבר שדעתי היא הקובעת, ואין דעה אחרת! וגם אם היה נדמה לכם אחרת – מסתבר שטעיתם טעות מרה!

דוגמא: "חשבת שהסתיים השיעור?! – זהו, שלא".

בעיה: נאמר לעיתים, משום מה, עם חיוך-צדדי-שובב.

ביטויים קרובים: 'פחות' / 'בלתי' / אין מצב' / לא יקרה. גירסה מקובלת קרובה: "אז זהו – שלא". גירסה מהופכת: "אז זהו – שכן".

הערה: לרוב נאמר בנושאי טעם או ריח – עליהם יש ויש להתווכח. או לפחות כך נהוג.

ח

חיימשלי

מקור: הצהרת אהבה אישית, פרטית, אינטימית - 18 בסולם ריכטר.

שימוש: בולט בעיקר בתוכנית ריאליטי המקבצת למעלה משלשה אנשים בחדר. הנ"ל מגייסים את 'חיימשלי' כמעט בכל שיחה, גם ובעיקר בזמן ריבים או מלחמות אגו קשות.

דוגמא: "חיימשלי, תיזהרי ממני נשמה! אני דואג לזה שאת מודחת היום מותק, לא יעזור לך כלום חיימי. אין, הקרקס שלך נגמר חיימשלי. נגמר. כפרה עלייך, אני מניאק אם את לא עפה היום חמודה!!"

בעיה: מבלבל את המאזין-הנמען. מצד אחד שומע שהוא חיים של מישהו, מצד שני מעליבים אותו.

ביטויים קרובים: 'אח שלי, אחותי, אבאל'ה', ושימוש כולל בשאר בני המשפחה כגיבוי לאמירה מעליבה כלשהי.

ט

טוב טוב טוב טוב... הבנתי... בסדר

מקור: הבנה עמוקה, הסכמה, הודיה, דבר חיובי, מוסרי, רצוי ומועיל.

שימוש: הכפלת ה'טוב' גורעת ממנו ויוצרת בעיקר זלזול אל מול העומד מולנו. זאת בעיקר כשעולים לנו על העצבים אחרי הבלגה ארוכה. או אז יוצאים להם צלילי ה'טוב-טוב-טוב' שלנו רע מאד.

דוגמא: "טוב טוב טוב, הבנתי, הבנו, קלטתי, קלטנו – חלאס... הנקודה הובהרה סבבה? טוב לך עכשיו?"

בעיה: ריבוי ה'טוב' נשמע רע, ומריח יותר כנעילה אלימה של ויכוח או מחלוקת, כשהוא מסונן על גבול היריקה.

ביטויים קרובים: 'לא הבנתי... רגע, לא הבנתי', נאמר בצליל זִלזול ומשמש גם כהתרסה על פגיעה או עלבון כלפי המעליב או מאחורי גבו;  'יאללה יאללה יאללה... גם כן אתה' ; 'סליחה, בסדר? יופי לך עכשיו? יופי? מבסוט?'

י

יפה נפש

מקור: אציל נפש, עדין ורגיש לסבלו של הזולת.

שימוש: מזה כמה עשורים שהביטוי הנ"ל עזב את בסיסו ולא בשלום, ונתפס כקללה, כתגובת לעג תוך ניסיון סתימת פיות לכל אמירה בגוון הומניסטי שאינה נשמעת 'ציונית-ימנית-פטריוטית'.

דוגמא: "וואלה יופי, הנה התעורר לו עוד צדקן יפה נפש שחושב שיש פתרון לפליטים הסודנים".

בעיה: הביטוי הוצא מהקשרו המקורי בעיקר על רקע דעות ופוליטיקה, ונתפס חס וחלילה ושלום עכשיו כשמאלנות במקרה הטוב, ובוגדנות במקרה המצער.

ביטויים קרובים: מתיפייף / מתחסד / מתנשא / תל אביבי-בועתי / שמאלן-סמולן / מִשתכנז.

כ

כן, לא (להבדיל מ'לא, כן' – שזה סיפור אחר לגמרי)

מקור: כן = הסכמה למה שנאמר / לא = אי הסכמה למה שנאמר.

שימוש: לאחר סיום דבריו של מישהו מגיע ה'כן, לא' ומודיע: אני אמנם מסכים עם דבריך, אבל אני יכול לנסח את זה הרבה  יותר טוב או מדויק.

דוגמא: "כן, לא... ס'תומרת כן צריך להתנתק מהשטחים – אבל לא ככה".

בעיה: המינונים. השימוש שכיח בעיקר בוויכוחים פוליטיים, דווקא בין אנשים בעלי אותה דיעה, ונאמר עשרות פעמים בדקה.

ביטויים קרובים: 'לא, כן' – שפירושו: אני אמנם לא מסכים איתך אבל היי, כן הקשבתי לך.

ל

לא תאמינו מה ש... (קרה/הלך/היה)

מקור: שיתוף תוך בהלה או התרגשות במשהו גדול ועצום שהתרחש כביכול. הדגש הוא על ה'כביכול'.

שימוש: פתיח שנאמר באינטונציה גרנדיוזית, ונועד בסך הכל לרכז את תשומת הלב הציבורית, עקב הידיעה שתיכף מישהו יזנק עם תוכן אסוציאטיבי משלו, ויזרוק את הנושא הישיר והמושא העקיף לסל המיחזור של הפרפראות הזניחות.

דוגמא: "יוווו, לא, אתם לא מאמינים את מי פגשתי היום באמצע הרחוב... את ריקי מ-ד' 3".

בעיה: שימוש במילות שלילה כדי להלהיב ולהעלות נושא או סיפור לא ממש מרתקים.

ביטויים קרובים: 'אין אין אין.. אין דברים כאלה – אין!!' –מסיים בדיחה, שיחה או תיאור שלא התרוממו לשום מקום מעניין.

מ

מפחיד (בקטע פירגוני ומאדיר)

מקור: גורם למישהו להרגיש פחד. מדאיג. מעורר דאגה.

שימוש: הודעה על משהו טוב קיצוני. האדרת סיטואציה.

דוגמא: "וואווו איזו עוגה אלוהים אדירים – יצא לך טעים מפחיד".

בעיה: יש גבול כמה הפחדות ופחד אפשר להכיל במהלך שיחה אחת. מפחיד... אבל 'לפנתיאון'.

ביטויים קרובים: ביחד או לחוד: 'הלם / שוק / מעלף / פסיכי / מטורף / הורס את הבריאות / נדיר / עצבני / קטלני / צרחות /  משהו בן זונה' / בא לי למות.... לא, את רואה את זה את מתה.

וכמובן התיאור-פירגון התמוה: 'ברמות' – רק שלעולם לא מפרטים באילו רמות? גבוהות?? נפתלי? מנשה?

והטרנד העכשווי: 'סוּפֶּר' -הגדלת רגשות בענייני דיומא: סופר נהנינו, סופר מרגש... מדכא, סופר שיקי...  ו'אני סופר מבינה אותך'.

נ

נדיר

מקור: משהו שקורה לעיתים רחוקות.

שימוש: נאמר על אמירה או חוויה מינורית כדי לפרגן או כדי לרכז את המאזינים.

דוגמא: "וויי... איזה שמלה היא לבשה למסיבה – נדיר!" / "איזו מסיבת בת מצווה הם הרימו – נדיר".

בעיה: האירוע היה רגיל והשמלה שהיא לבשה למסיבה רגילה לגמרי. נקנתה באחת מחנויות המותגים ויש לפחות עוד עשרים  כמוה על הקולבים.

ביטויים קרובים: אחד ה.... + אם לא ה..... / מאמם / גאוני / נסיך, נסיכה / שלמות – ביטויים שיש אינפלציה בשימוש המוגבר  בהם על פארש.

וגם: 'הצגה'- טוב, זה הגיוני לעלות מדרגה אחרי תקופה ארוכה שכולם כאן 'חיו בסרט'.

ס

סוג של

מקור: מעין, משהו דומה ל... / בערך.

שימוש: בעיקר הקטנת הדבר האמיתי + הסתייגות מהנאמר, ותיאור שלו כנכון בחלקו: 'היא סוג של יפה' – כלומר, סטנדרטית לגמרי.

דוגמא: "זה היה סוג של התנצלות "= רק לדעתו של המתנצל / "סוג של רומן" = סטוץ / "הם סוג של נתנו לי תשובה  חיובית" = כנראה שלא קיבלתי את התפקיד.

בעיה: מעטר משפטים בתחילתם / אמצעם / סופם עד שהדבר האמיתי מתערפל לגמרי: "הוא לקח אותי לסוג של צימר, ושם  הגישו לנו סוג של ארוחת בוקר מפנקת, ואז הוא סוג של הציע לי נישואים".

ביטויים קרובים: כאילו / יעני / ככה וככה .

ע

עף על עצמו

מקור: בעל הערכה עצמית מופרזת: השתחצנות, התלהבות מעצמו יתר על המידה.

שימוש: לרוב זה נאמר כגנאי מאחורי גבם של המתעופפים על עצמם, לדעתם של המאבחנים.

דוגמא: "ההיא חושבת שהיא נסיכת-על – עפה על עצמה שאין דברים כאלה" / "ההוא עף על עצמו – מי ישמע איזה גאון הוא" / "ההם – עפים על עצמם – אפשר לחשוב שהם בני אצולה מאנגליה".

בעיה: כל ביטוי קטן של אהבה או פרגון עצמיים מתפרשים מיד כאהבה עצמית מוגזמת.  הלוואי על כולנו להתעופף על התחת של עצמנו. זה היה חוסך מאיתנו ללכת לסדנאות העצמה וקוצ'רים שבעצם מעודדים אנשים להעריך את עצמם יותר ולאהוב את עצם היותם.

ביטויים קרובים: מחזיק מעצמו / מתה על עצמה / חולה על התחת של עצמו / לא סופר אותנו / לא רואים אף אחד ממטר.

תזכורת: 'יש עליו' ו'אין עליו' – זה אותו דבר.

פ

פרפקציוניסט

מקור: אדם השואף לשלמות / פֶדַנט / דקדקן.

שימוש: צורך של אדם להיות מושלם או להצטייר כקפדן, בענייני עבודה, למידה, תחזוקת בית או תפקוד כללי.

דוגמא: "מה אני יכול לעשות שלקח לי חודשיים להגיש את העבודה – אני פרפקציוניסטית בכל מה שאני עושה – אין, אני לא מכיר ולא יודע אחרת".

בעיה: אם מישהו אומר את זה עלינו – זאת מחמאה. אם אדם מעיד על עצמו ככזה – זו יכולה להיחשב כמחמאה עצמית,  לרוב -שלא לצורך - ככתוב: אין הקפדן מעיד על עיסתו.

ביטויים קרובים: ביטוי חמוד: 'יורד לרזולוציות', ביטוי פחות חמוד: 'אובססיבי'.

צ

צעירה לגילך

מקור: מחמאה לאשה הנראית טוב ביחס לגילה הכרונולוגי.

שימוש: נאמר לרוב לנשים שעברו את גיל 33 וחצי.

דוגמא: "וואוו... מה עשית? רזית? בוטוקס? – לא יודע... את נראית צעירה לגילך"

בעיה: המחמיא בא עם כוונות טובות, אבל מכיוון שברוב המקרים הוא אינו יודע את גילה של המוחמאת, יוצא שהוא בא לברך ויצא מקלקל.

ביטויים קרובים: 'מה בשבילך ילדה?' - נאמר ע"י מוכרים בחנויות שמתחנפים אל בנות חמישים פלוס.

ק

קטע טוב (או בגרסתו המתחסדת: בקטע טוב)

מקור: פרק זמן או התרחשות שקרו בהם דברים טובים.

שימוש: דרך לסגור סיפור שלא התקבל באופן אליו התכוון הדובר. מעין תוספת מרככת לרכילות שהרחיקה לכת, שנועדה להבהיר שלמלכלך ראיית עולם חיובית.

דוגמא: "אחי, נהיית מה-זה חפרן,  אבל בקטע טוב".

בעיה: ריח הגינוי עדיין נישא באוויר כשה'בקטע טוב' נאמר... כשברור לכולם שאין כאן אופציה לסיבוב פרסה.

ביטויים קרובים: ולא ממקום שיפוטי / ואני לא בא ממקום של ביקורת.

ר

רצח (במובן המחייה והיפה של הביטוי)

מקור: הריגת אדם במזיד.

שימוש: ביטוי להנאה גדולה. מחליף את צמד המילים 'עד מאד' הישן והטוב, ומגיע בעיקר בזמן רצון להבהיר עד כמה נהנינו / התפעלנו / התאהבנו /נפרדנו / התלהבנו.

דוגמא: "הדוגמנית הזאת יפה רצח" / "בואנ'ה האוכל יצא לך טעים רצח".

בעיה: כמו שאין בעברית תרגום טוב למילה 'באסה' – כך נדמה שנגמרו המילים הנרדפות לעונג / אושר / הנאה / פרפרים,  עד שלפעמים שיחת הנאה נשמעת כמו תיאור של טבח המוני.

ביטויים קרובים: קורע / קורע לגזרים / ריסקת / הרגת אותי עכשיו יא קורע / נהנינו בטירוף.

הערה: נשאלת השאלה בתוך שדה הקרב הזה: הצחקת וגם רצחת?

ש

שאלוהים יסלח לי אבל

מקור: בקשה מאלוהים שיסלח על חטא, פשע או התנהגות לא נאותה.

שימוש: פתיח להכפשה.

דוגמא: "שאלוהים יסלח לי... אבל לבחורה הזאת אין טקט ומודעות עצמית בשקל".

בעיה: הפותח במשפט הנ"ל יודע שכל היושבים באזור ערניים לעובדה שהוא מכין אותם למחלקת לשון הרע.

ביטויים קרובים: אל תערבו אותי בזה, אבל... / לא שבא לי לרכל, אבל (ואחרי ה'אבל'מגיע מונולוג רכלני מהגיהינום).

הערה: יש היפוך מתוק וחיובי לנ"ל: "הרבה דברים אפשר להגיד עליו, אבל...." כאן מגיעה הצהרה מסנגרת על המרוכל.

ת

תקופה

מקור: פרק זמן בחיי אדם או בהתרחשות.

שימוש: תיחום קשיים על פי זמנים עלומים שברור וידוע רק לדובר עצמו.

דוגמא: "אל תשאל איזו תקופה עברה עלי... לא שעכשיו זו תקופה קלה... ועוד חודש מחכה לי תקופה הו הו.. מה זה לא פשוטה".

בעיה: קושי בהגדרת ה'תקופה'. כנראה שכל רגע נתון (זה שחלף / שהווה / שיהיה) כשר להגדרת המצב כ'תקופה'. נדיר למצוא  את המילה הזאת בשילוב מילים כייפיות וטובות כמו 'וואללה... עוברת עלי תקופה ממש ממש טובה".

ביטויים קרובים: כל הביטויים ששייכים ללוחות הזמנים: שניות נצח, דקות ארוכות, שעות על גבי שעות.... ימים... חודשים .. שנים.

אז  כולנו עברנו תקופה, והופ, לא שמנו לב, והיא עברה לה. והנה אנחנו בפיתחה של תקופה חדשה. ו... "השאר?! – היסטוריה (שידועה לדובר בלבד)".

שרית סרי  היא סופרת, יוצרת, שחקנית, קריינית, מדבבת, בלוגרית.  מחברת הספרים 'תהיו בקשר' ו'היוצר פינת החופר' בהוצאת 'עם עובד', יוצרת הסדרה  'מילון הדיבור הפנימי' בטלוויזיה החינוכית,  מקיימת מפגשי אומן על כתיבת הומור, וסדנאות העשרה-קומית לילדים על מילים הומופוניות בעברית

 


1
תגיות :
תמונה ראשית
מאמרים קודמים