גלגולי המילה שמתחילה בזין

אריה אולמן | 10 ביוני 2020

ד"ר אריה אולמן מתחקה על גלגולי האיבר שזכה להיקרא על שם האות השביעית, ומביא ממצא מפתיע: מהיכן הגיע אלינו הזרג

מניין הגיעה לעברית המילה 'זין' בהוראתה המינית?

השערות על מקור המשמעות האנטומית של המילה 'זין' הובאו במחקרים על הסלנג של פרסקי וספן, ונשארו בגדר השערות, עד שהתפרסם מחקרם של דוד אסף וישראל ברטל. הם הוכיחו ש'זין' היא לשון נקייה, האות הראשונה של המילה 'זנב', והיא תרגום שאילה מיידיש. בשפת יידיש המילה 'שוואנץ' שפירושה המילולי זנב, חדלה מלציין את הזנב, ומשמשת כמעט רק במשמעות "איבר המין הזכרי". אלה ההוכחות שהם מביאים, הדוגמאות ממאמרם:

  • יהודה ליב בן-זאב ב"שיר עגבים" כותב בסוף המאה השמונה עשרה: "ואומר: שימי נא ידך תחת ירכי/ ואת הילד הזה הוליכי/ ועשי כאשר עם לבבי/ שלחי ידך ואחזי בזנבי".
  • במילון של ספיוואק ויהואש "כל המלים העבריות [...] הנמצאות בשימוש בלשון יידיש" (1911) מובאת המילה 'זנב' גם במשמעות "איבר הזכרות".
  • בעיתון ההומוריסטי "אחשדרפן" בפורים תשע"א (1911) מסופר על הרפתקאותיו של איבר המין הזכרי ב'משפחת זנבוני'.

המילה 'זנב' הסתתרה כבר באמצע המאה התשע-עשרה תחת שם האות הראשונה שלה - "זין":

  • יהודה ליב לוין בשנת 1910 נזכר שבצעירותו החסידית בחורים צעירים "כינו אותו ז..ן".  
  • דב סדן סיפר שבתחילת המאה העשרים בני הישיבה הצעירים בעיר ברודי אמרו על טיפשים "ער איז א גרויסער זין" [הוא זין גדול].
  • שלמה רובין כתב בשנת 1909 שמלמדו "היה ז… גדול".

עליהן אפשר להוסיף עוד, כי דן בן-אמוץ מביא עדות על כך שבשנת 1920, שֵם האיש "ז. צבעוני" היה נושא ללעג הילדים הקטנים של תל-אביב.

החלפת מילה "לא פומבית" בשם האות הראשונה שלה נעוצה בן השאר במסורת הרוסית. עד המהפכה הקומוניסטית היה נהוג לקרוא לאותיות האלף-בית הרוסי בשמותיהן העתיקים. למשל, האות Д (נהגית "ד") נשאה שם dobro (טוב), והאות M - שם myslete (אתם חושבים). האות X (נהגית "ח") של האלף-בית הרוסי הייתה ידועה בשם "חֶר" (משמעות השם הזה נשכחה במרוצת הדורות).

שם איבר המין הזכרי נחשב בתרבות הרוסית למילה הגסה ביותר מכל מילות השפה, והמילה הגסה הזאת מתחילה באות "חֶר". לכן כבר במאה התשע-עשרה היה מקובל לדבר על "חֶר" זכרי. עם הזמן גם המילה "חֶר" נעשתה לא מקובלת בחברה המנומסת, והוחלפה בלשונות נקיים אחרים. בדיבור העממי הרוסי שמות איברי המין שגורים ביותר בקללות, לשם הדגשת הרגש ובכלל בכל דיבור בלתי פורמלי. מזאת משתמע שהיהודים שחיו באימפריה הרוסית ידעו שאפשר להחליף את שם האיבר הזכרי בשם האות הראשונה שלו.

את האטימולוגיה 'שוואנץ' - 'זנב' - 'זין' הביא רוזנטל ב"במילון הסלנג המקיף", ומאז אין טעם להזכיר השערות ישנות על צורת האות המזכירה את איבר המין, על "הנשק הגברי" ועוד.

ומה עם הסיפורים על המצאתה של המילה 'זין' על ידי תלמידי גימנסיית "הרצליה" בתל-אביב, כפי שמספר אלמגור, או על ידי חבריו של ראובן סיוון בבית הספר הירושלמי "תחכמוני" בשנת 1922 כפי שמזכיר גרוס? - זה וזה כתחליף המילה 'זרג'? זאת יכולה להיות התפתחות עצמית או טעות הזיכרון.

ראינו שהמילה 'זין' הייתה טאבו כבר במאה התשע-עשרה. נגזרותיה הוחלפו ב"לשון נקייה" בתחילת המאה העשרים. כך כותב אברהם שלונסקי בשיר "תה ואורז יש בסין" משנת 1922, שיר שמוקדש כולו ליחסים בין בחורים לבחורות): ...כָּל הַיּוֹם כָּבַשְׁנוּ כְּבִישׁ/ זֶה מְעַט לֹא נוֹחַ,/ כּי בָּעֶרֶב (עֵסֶק בִּישׁ!)/ לְטַיֵּל אֵין כּוֹחַ". מובן שהפועל "לטייל" מסווה כאן פועל אחר הנגזר מהמילה 'זין'.

מסתרי הזֶרֶג ותרבות המזרח התיכון

ראובן סיוון טען שבני כיתתו המציאו את המילה 'זין' כתחליף ל'זֶרֶג'. כך סבור גם פרסקי. המילה הזאת מסתורית היא. כמעט ואין עדויות לשימושה, ולא ברור גיזרונה. פרסקי אומר שהיא "אולי" נגזרה מ"זֶרֶק". ספן מביא השערה נוספת: מן המילה "גֶּזֶר", מפני שגזר בצורתו ובחוזקו מזכיר את איבר המין הזכרי, רמז לשורש 'זקר' שממנו הפועל 'הזדקר'. כל אלה ניחושים מאוחרים.

מצאתי בינתיים רק דוגמה אחת לשימוש מעשי במילה "זרג", בשירי העלייה השנייה של בן אמוץ: "בואי לגן היֶרֶק/ ואַראה לָך זֶר…/ אל תחשבו דברים גסים:/ זר פרחים נחמדים".

שירי עם היתוליים בסגנון "אל תחשבו דברים גסים" הם בוודאי בבואה של המסורת הרוסית. הנה התרגום המילולי (עד כמה שאפשר) של כמה פזמונים רוסיים דומים:

"אני יושבת על הספסל/ ונותנת לכולם…/ אל תחשבו דברים גסים:/ לפצח גרעינים".

"נסע ליריד איוואן הממזר/ ושם תמורת שלוש קופֵּיקות/ הראה לכולם את הזֶר.../ זרעונים שהוא אכל".

אבל כל זה לא מספק לנו תשובה לשאלת מקור המילה 'זרג'. כדי להשיג אותה, נחזור לסיפורים על המצאת המילה 'זין'. לפי גבריאל צפרוני, היא החליפה את המילה 'זוּבִּי'. זהו הצירוף הערבי 'זִבְּ שלי'. zibb הוא שם איבר המין הזכרי בערבית המצרית. בערבית הסורית המילה הזאת נהגית zubb - זוּבּ. 'זוּבִּי' מתועדת עד היום בסלנג הישראלי. שם אחר לאותו איבר אנטומי בערבית המדוברת הוא zubur, המילה הידועה גם כן בסלנג, וגם היא מתחילה באות זין. מילים רבות מהערבית המדוברת, בגרסה המצרית או הסורית, נכנסו לעברית המדוברת מתחילת הציונות. ועכשיו נביא מילה ערבית נוספת, אשר יכולה גם כן לציין את איבר הזכרות, וגם כן מתחילה באות זין.

גם בתרבות הערבית יש כללי הלשון הנקייה. כך, לפעמים מכנים את איבר המין הזכרי 'נחש'. הנוהג הזה מקביל במדויק לשימוש ביידיש האוקראינית שבה 'שלאנג' (נחש) מציינת גם כן לפעמים אותו איבר. אחד הנחשים הידועים והנפוצים במצרים, בסוריה ובסעודיה הוא 'זארוּק', בהגייה המצרית עם המעבר q -> g שמו zerig, שהוא Psammophis schokari (אַרְבַּע-קַו מֻבְהָק) או Psammophis aegyptius (אַרְבַּע-קָו מִצְרִי), נחש החולות הארסי. ההגייה המצרית התפשטה גם מחוץ למצרים. החברה הסעודית Al-Zarook השיקה את רכב השטח שלה בשם Zarook Sand Racer, אך בין חובבי המכוניות הוא ידוע בשם Zerig.

הגברים היהודיים מרוסיה שהגיעו לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים ידעו שיש להם 'זנב' שהוא גם 'נחש'. הנחש הנפוץ בין המסוכנים והמסוכן בין הנפוצים שהם פגשו בארץ החדשה היה zerig. טבעי הוא שהם קראו 'זֶרֶג' לאותו איבר זכרי. המילה קיימת בלשוננו גם עכשיו, ואף הולידה נגזרות, אלא שברוב השימושים הוא הוחלפה על ידי שם האות הראשונה שלה: "זין".

ביבליוגרפיה

פרסקי, דניאל. ניצני העברית העממית. לשוננו ה (א), תרצ"ג, עמ' 93 - 95.

ספן, רפאל. דרכי הסלנג. 1963

ספן, רפאל. מילון הסלנג הישראלי. 1965

רוזנטל, רוביק. מילון הסלנג המקיף. 2005

בן-אמוץ, דן; בן-יהודה, נתיבה. מילון עולמי לעברית המדוברת. 1972.

בן-אמוץ, דן; בן-יהודה, נתיבה. מילון אחול-מניוקי לעברית המדוברת. 1982.

אסף, דוד; ברטל, ישראל. גלגולו של זנב: מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי. לשוננו לעם מד,ב (תשנ"ג), עמ' 73 - 79.

אלמגור, דן. ז' של ויזתא. ידיעות אחרונות, מוסף "7 ימים", גיליון פורטים תשל"ט (9.3.1979).

גרוס, יעקב. הקרב על הזין, פרק ז'. כל עיר. 28.9.1990

בן-אמוץ, דן. הכול על הזין. חדשות של שבת 8.7.88. עמ' 81 - 87.

שלונסקי, אברהם. פיזמון. "כתובים", 6.10.1926, עמ' 1 (בשינוים - "שירי ארץ ישראל", יודישער פערלאג, ברלין / הוצאה עברית בע"מ, ירושלים, 1935 /1947, עמוד 79).

Badawi; Hinds - A Dictionary of Egyptian Arabic (2009)

Elihay - The Olive Tree Dictionary: A Transliterated Dictionary of Conversational Eastern Arabic (Palestinian) 2007

ד"ר אריה אולמן הוא איש האקדמיה ללשון העברית


1
מאמרים קודמים

עושים אהבה בלשון

19 באוגוסט 2020

הלהט"בים

21 ביולי 2020

מעשה בשקית

11 במאי 2020