תנו לנו מילים מרגיעות

אבי גבורה | 14 באפריל 2020

הקורונה הכניסה את כולנו למצב של אי ודאות וחרדה. אין צורך להעצים את החרדה באמצעות מילים דרמטיות. מילים פשוטות וניטרליות עשויות לתרום להרגעת הציבור החרד

האנושות כולה והישראלי בתוכה נקלעו למשבר שעד היום לא נראה כמותו, לפחות במאה השנים האחרונות. אויב בלתי נראה גורם למחלה שאנחנו לא יודעים עליה דבר, ומנהיגנו מתבקשים לקבל החלטות קשות בדבר התנהלות המדינה בעת מצוקה שאין לנו כלים מוכנים מראש להתמודד איתה.

משום כך אנו נסמכים על התקשורת יותר מתמיד. התקשורת ואנשיה עושים עבודה מדהימה, ואנו כציבור צמאים לשמוע כל פרט וכל מידע שיש להם להעביר לנו. בלי המידע הזה אנו די אבודים וחסרי אונים. לתקשורת תפקיד חשוב לא רק בהעברת המידע וההנחית, אלא גם בתיווך המצב ויותר מכך לשפה שאותה אנו נוקטים בעת הזו יש משנה תוקף.

*

אני עוסק במילים ובמשמעויות של מילים, ולמשמעויות אלה השלכות עמוקות על התרבות והחברה שבה אנו חיים. בטור קצר זה אני רוצה להדגיש את כוחן של המילים להשפיע על מצב החרדה והלחץ. כולנו נמצאים במצב מיוחד ואנו ניזונים מן התקשורת כך שהדרך שבה מתקשרים לנו את ההתפתחויות במשבר הקורונה היא בעלת חשיבות רבה. גם את השפה העברית ניתן לגייס למאבק, אם נבחר להשתמש בעושר הלשוני שלה.  

ברור לכולנו שלא ניתן לדווח דְרָמָה כמו זו שמתחוללת היום בניטרליות. אך גם אם אי אפשר לדווח בניטרליות, לא תמיד יש הכרח להעצים את הדרמה. לכל אולפן טלוויזיה מגיעים פרופסורים לרפואה ומומחים לכלכלה, והמנחים באולפני החדשות מבקשים מהם בזו הלשון: "האם תוכל לומר לציבור דבר מה מרגיע?", ואני שואל איך אפשר להיות רגוע ואיך אפשר להירגע כשאנחנו כל הזמן מותקפים בניסוחים מפחידים, מאיימים ודרמטיים, למשל:

-        מספר החולים זינק.

-        מספר המתים באיטליה הכפיל את עצמו.

-        מספר הנדבקים מטפס.

-        מספר הנדבקים חצה את קו האלף.

-        וגם: ככל הנראה, מספר החולים יחצה מחר את רף האלפיים.

-        מספר המובטלים מזנק וחוצה את קו החצי מיליון.

-        מומחי הכלכלה טוענים כי אם יחליטו על סגר מוחלט, הכלכלה בישראל תקרוס.

-        הווירוס תוקף וגובה קורבנות בכל העולם.

כל אחת מן הכותרות האלה משפיעה על החיים של כולנו באופן דרמטי. הניסוחים הללו מבשרים לציבור שסוף העולם הנה מגיע. אני מבקש להתעכב מעט על הבחירה, שהיא לפעמים מודעת ולפעמים לא, להשתמש במילים זינק, מטפס, חצה. השימוש במילים האלה מאפיין בדרך כלל את השדה הסמנטי של הספורט. בהקשר של מחלת הקורונה הוא מקבל משמעות שלילית ומאיימת. כאשר איש תקשורת שאנו סומכים עליו, בדרך כלל, משתמש בניסוחים הללו ומוסר לאוזננו מידע המתפרש בהקשר המחלה כמידע מאיים, אנו מאמינים שלווירוס הזה יש כוחות משל עצמו. הוא באמת מזנק, מטפס, תוקף וחוצה. איך אפשר באמת להירגע?

זה גם המצב עם השימוש במילה המאיימת 'אם', המבשרת את סופה של הכלכלה בישראל באמצעות הפועל 'תקרוס', המזכיר קריסה של בניין רב קומות. באופן דומה, כאשר כותבים "הווירוס גבה קורבן נוסף", מעניקים למחלה יכולות דמיוניות, אשר בוודאי גורמות לחרדה רבה יותר מאשר נוסח כמו "לדאבוננו, ישראלי נוסף מת כתוצאה מהמחלה".

דוגמה נוספת היא אחת הכותרות ב"מעריב אונליין", 21.3.2020: "מניין הנדבקים זינק ל-833". בהמשך הכתבה מופיע הפועל 'עלה': "מניין החולים בנגיף הקורונה בישראל עלה היום (שבת) ל-883". נתון זה מלמד שאפשר להימנע ממילים שיש בהן כדי להעצים את הדרמה ולהפחית את רמת החרדה. אני מאמין שלו היה הדבר נבדק באמצעים מדעיים-רפואיים, היה מתקבל הממצא הבא. קוראים שנחשפו למשפטים כדוגמת: "מניין החולים זינק ל..." היו מפתחים יותר תסמיני חרדה ולחץ נפשי מאשר קוראים שנחשפו ללשון ניטרלית בנוסח "מניין החולים צפוי לעלות מחר".

נכון, אין מנוס מלהשתמש במילה 'התפרצות', אבל נראה לי שדי לנו בה. מה גם שדבר מתפרץ רק פעם אחת באופן נקודתי. מגיפה, למשל, אינה מתפרצת מספר פעמים ביום. במילים אחרות, אין צורך להעצים את הדרמה בשימוש יתר של מילים המעוררות הקשרים שליליים ומאיימים. המצב עצמו מעורר אימה וחוסר אונים בקרב הציבור, ואני מציע דווקא בעת הזו לנקוט לשון מרגיעה יותר, גם כשמדווחים על דבר שאיננו מרגיע כלל ועיקר.

*

אנו נמצאים במלחמה שבה האויב אינו ידוע, הסיטואציה מאיימת כי אנו חוששים מדבר שהוא בלתי נראה, ונדרשים לקבל החלטות במצב שטרם חווינו כמותו, ועל כן נדרשים אלה המתווכים לנו את המצב להשתמש בשפה שתזכיר לנו אפילו את שפת הילדים. מבוגרים כילדים – כולנו חוששים.

אני קורא לאנשי התקשורת, שאני מאמין בכל ליבי כי הם עושים עבודתם בנאמנות למען הציבור, להוסיף לכותרותיהם מילים שיש בהן כדי להוריד את רמת החרדה ואת רמת הלחץ בציבור מפני הלא ידוע. אני מציע להשתמש במילים ניטרליות יותר גם אם הדבר קשה. במקום "מספר המתים זינק.." אפשר לומר או לכתוב: "מספר המתים עלה ל..". ואפשר לדווח כי "המדינה פועלת בכל כוחה ...", "הממשלה עוקבת באדיקות אחר הנעשה בעולם...".  

כולנו יודעים כי למילים יש משמעות, והן יכולות להשפיע. הן מעצבות את חיינו, את התרבות ואת החברה שבה אנו חיים. אני מציע לגייס גם את כוחן של המילים לטובת הציבור בימים טרופים אלה.  

ד"ר אבי גבורה הוא מרצה בכיר בחוג ללשון העברית, המכללה האקדמית בית ברל 


1
מאמרים קודמים

עושים אהבה בלשון

19 באוגוסט 2020

הלהט"בים

21 ביולי 2020

מעשה בשקית

11 במאי 2020