מאיר אריאל, האלכימיה של הלשון

רוביק רוזנטל | 04 בפברואר 2015

מאיר אריאל ממשיך לצמוח ולהתעצם כאחד מגיבורי התרבות הישראלית גם שנים לאחר מותו. אריאל לא היה רק זמר נפלא ומלחין הבוקע את הלבבות אלא איש השפה, מגדולי השפה של הזמר העברי. הוא עִדכן אותה וסובב בה בין השפה הגבוהה והסלנג, המקרא והמדרש והביא פניני לשון שלא ניתן לחקותן. 

הדרך לפנתיאון התרבותי-מוזיקלי-לשוני של אריאל לא היתה קלה. לפני שנות דור הוא נחשב אמן שוליים. נכחתי בהופעה שלו בתיאטרון הסימטה. היינו אולי עשרים, שלושים איש. הוא עמד עם גבו לקהל עטוף צעיף נשים ורוד גדול, הסתובב והשליך את הצעיף בתנועה של חשפנית מבוישת ושר ושר ושר, וכל שיר היה התחלה חדשה. זו הייתה המוזיקה שרציתי לשמוע. אלה היו המלים שלא באו משום מקום ידוע. זה היה הקול החם, הקורא לקשר ואומר בדידות רבה בעת ובעונה אחת. זה היה מאיר אריאל כולו, שאין בו שמץ של פוזה, ששר אמת תמימה ומורכבת כאחת, לא מודעת להיותה אמת.

בעיני אריאל הוא אלכימאי לשון, וממש לא אכפת לי מה אומרים אנשי המדע על האלכימאים.

לחשושיות בשעות הטרם: חידושי מילים וצירופים

אימתן ואפלול. אימתני ואפלולי: "היה פעם גבר אימתן ואפלול, בעין שמאלו צמח לו תבלול" (אולה-בבו)

זולֵלָה. יצור מפלצתי: "תעמולה זדונית ביותר, של מין זוללה  שרוצה להביאנו לשפיכות דמים רבתי" (אומרים שנעשה צפוף על הרפסודה)

טֶקֶס בישבן. גינוני כבוד מופגנים: "הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן, אני נכנס לאט עם הרבה טֶקֶס בישבן" (טרמינל לומינלט)

 

 

יִתְלַהֲדֵם. ייעלם, יתברר שלא היו דברים מעולם: "שאל את נפשך להירדם, תוך תקווה שזה יתלהד"ם" (שפריץ חרוזים ללואיז)

לבנונית. ישבן חשוף: "יום אחד הוא צץ ממעבה מחלפותיו, ואז כולם ראו לו את הלבנונית" (ארול)

לחשושיות. התלחשויות: "גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב, בינינו מתפתחות לחשושיות" (אגדת דשא)

מה העניינַיִים? מה העניינים, מה קורה?: "אני שואל: 'היי, מה הענייניים?' היא בחיוך עונה לי: 'שום דבר'" (אגדת דשא)

נידופת. שאריות קרינה שהתנדפו: "ועוד עם סרח העודף, זוהמת השארית, נידופת קרינה עם אימת האחרית" (מה חדש במדע)

ערגונות. הגדרתו של אריאל למילה היתה 'תשוקות שפיציות': "זרעי קיץ נישאים ברוח, מעירים זיכרונות, מעוררים ערגונות" (זרעי קיץ)

שעות הטרם. לפנות ערב: "אך השכונה הגישה את ליבה עם המשקה והכריכים בשעות הטֶרֶם" (ליל אהבה עם אזרחים)

שתגלניות. שתדלניות סקס: "מצמיד אלקטרודות, אפילו מזמין שתגלניות להרצות בוועידות למין!" (מה חדש במדע)

יונתי שוב בחגווי הסלע: אריאל והמקורות

מהו בוץ? עפר ספוג רטיבות. כך גם הבן-אדם: עפר הארץ, שנאמר, כי עפר אתה, ומעפר לוקחת

הבן-אדם אינו אלא

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב

בראשית ג 19

רודף צדק ג'ימי ודין רודף שלום, נפגשים להם בבאר האדום

צדק צדק תרדוף

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף; סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ

דברים טז 20 תהלים לד 15

מרחב קצר מהשתרע, הו ארץ ארץ עקובה

שיר תת-מודע זמני

כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס

ישעיהו כח 20

הנה ימים באים, אומר ברנרד, ובאה קשיותי ברכותך, ורכותי לקשיותך תיאנח

ברנרד ולואיז

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה', וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע

עמוס ט 13

שאלו על לב ירושלים, שאלוה לשלומה, אבנים בלב ירושלים, כיכר השוק הומה

מדרש יונתי

שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ

תהלים קכב 6

אל תעוררו ואל תעירו, שנאה שלא תחפץ; רק תצא אותה כבר לא יחזירו, לא רב, לא שר, לא שץ

מדרש יונתי

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ

שיר השירים ב 7

יונתי שוב בחגווי הסלע, מרטט הנץ מעל, ובסתר מדרגה לבֶלַע, נפער פי הנפתל

מדרש יונתי

יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה: הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ

שיר השירים ב 14

אומרים שכל הנחלים הולכים אל הים הפתוח; לא כל הנחלים גם מגיעים אליו, יש כמה בלי מוצא

בס בבלון

כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת

קהלת א 7

וכמו שדלת אחורית זריז עם אסורות, על אחת כמה וכמה שהוא קל עם מותרות

דלת אחורית

וציוונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין

בבלי כתובות ז ב

אך אבא בשם אומרו: תעזבהו יום, יעזבך יומיים, העגלה נוסעת אין עצור

נשל הנחש

אמר רבי שמעון בן לקיש: "במגילת חסידים מצאו כתוב, יום תעזביני – ימים אעזבך"

ירושלמי ברכות ט יד ד

לשקול בדחיפות חיובית: אריאל של מאה הסגנונות

שפת עורכי דין:

"שאלתי אותו מהר, אם עוד יש מקום לשקול בדחיפות חיובית, דחיפות חיובית ביותר, את יציאתי המקדמת לאלתר מזה החלום, והעברתי המידית לחלום אחר" (דמוקראסי)

שפת כתבים מדיניים:

"הגשנו לכם בום על קולי בחסות המועצה לביטחון לאומי שוטף" (דאווין של שיר מחאה)

שפת הייטקיסטים:

"מוזרמת אלקטרוניקה, מוזרקת נתונים" (חיית הברזל)

שפת חקלאים:

"רק תעבור עליו עם הדיסקוס ההידראולי-פניאומטי הֶבי-דיוטי של שיניצקי" (הבן-אדם אינו אלא)

שפת עולם העסקים:

"חתיכת בוץ עם חוש מאוד מפותח להוציא זהב מברארה – נרשמתי בשוק ההון המאובטח כחברה שמייצרת חרא" (זנב הלטאה של שיר המקצוע)

סלנג יידישאי:

"קיבלת משבצת, א-נו תוציא ממנה המרב" (בס בבלון)

סלנג ערבי:

"איצקי חש חץ הנמהר, לחלץ דאוואווין על השטיח הרך" (דאווין של שיר מחאה)

"סחתיין עליך אולֶה בֶּבּוֹ!" (אולה בבו)  

סלנג מצ'ואיסטי:

"אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה, ועכשיו אני מתגעגע" (נשל הנחש)

 

 

סלנג ילדי שנות החמישים:

"תגיד בטח בטח צנון ורתח" (דאווין של שיר מחאה)

סלנג שנות השבעים:

התכנסו להם כמו יוצאי יערות, גזעיים אחד אחד ילידי גבולות" (גומרים על אופנוען)

שפת שיחה:

"היכנסי כבר לאוטו וניסע, בואי נצא מהסרט הזה, תפסיקי לבכות, נדבר בדרך" (היכנסי כבר לאוטו וניסע)

שמש באה צהריימה: משחקי דקדוק

"אומרים שכבר די צפוף על הרפסודה המתפוררת-התפורר!" (שמעתי שאת נמצאת)

"רץ בחזרה סוויסאירה להספיק את טרמינל" (טרמינל לומינלט)

"שמש בוקר באה צהריימה, בא הימה צבע דבש טהור, לילה בגניבה בא – הנחיריימה" (סוף עונת התפוזים)

 

 

"גימלאים, שלומעלייכמיסטים, בוגרשוביסטים, בן-יהודאים גאים, ואפילו נס ציונאים" (אצל ציון)

"בטנים במסדרון, תחתים בקבינט, אין זכר לריח מדווחת הז'נט" (בטנים ותחתים)

"שוב נרדמת לי על פואֶנְטָתִי, שיצאה כמו פסיק אחרי האפס" (שואף לאפס)

  • "הלומי פטישוֹני כסף סמויים, אצים-רצים מפקדי רצודים מהבהבים" 

    (חיית הברזל)

  • "מה הבן-אדם בסך הכול – חתיכת בוץ מתוחכמת, עפר הארץ, בלול בתכול, ספוג לחלוחית מופנמת" 

    (זנב הלטאה של שיר המקצוע)

  • "עכשיו... כבר יותר קל... הלחץ על העין השטופה, השלופה, הקלופה, הצלופה, הדלופה, הפרופה, הטרופה, השרופה, הצרופה הגלופה" 

    (טרמינל לומינלט)

  • "עני ורש ומרושרש, מביט בנשל הנחש" 

    (נשל הנחש) 

  • "שלוחת ירך, פרופת ברך, זרוקת דרך" 

    (דאווין של שיר מחאה)

  • "אני לא מפחד למות, אני רק מת מפחד" 

    (דוקטור התחכמות)

  • "גחליליות סטייל צחוקים סגולים בהיאחזות הנח"ל מלכישוע" 

    (דאווין של שיר מחאה)

  • "הכניסיני אחותי כלה. שעשועים – אני לפנייך, געגועים – אני אלייך, תעתועים – אני עדייך" 

    (מיומנו של חוזר בתשובה)

  • "שיר כאב עובר ושב, איזה מזל – אני שר עכשיו; כאב כל פעם חוזר, אז אני שר עכשיו – אולי זה עוזר" 

    (שיר כאב)

youtube תמונה ראשית
חושבים שאתם מכירים מישהו העונה להגדרה גיבור שפה? המליצו לי! הציעו גיבור חדש