שלונסקי, עושה הלהטים של השפה העברית

רוביק רוזנטל | 15 במרץ 2016

משנות השלושים של המאה הקודמת ועד שנות השישים שלטה ברמה שלישייה מפוארת: נתן אלתרמן, לאה גולדברג ואברהם שלונסקי. אלתרמן היה מעין "משורר המדינה", לאה גולדברג לא זכתה עדיין לאהבה ולהערכה בהן היא מוקפת היום. שלונסקי היה הרוח הסוערת של השלישייה, חד לשון, בר אוריין, מתרגם בחסד, יוצר יצירות ילדים ייחודיות ומשורר. מן השלושה השירה שלו נחשבה 'נכונה', עמוקה אבל נראה במבחן השנים שהיא נגעה פחות בנפש הישראלית מזו של עמיתיו. בשדה השפה לא היו לו מתחרים. גאון שפה, להטוטן שפה, חדשן וחסר גבולות, ועל אלה גם זכה לכינוי ההיתולי לשונסקי. את החידושים הלשוניים שלו פיזר בתרגומיו, מאמריו, שיריו וספרי הילדים שלו. לצד בן יהודה וביאליק, שלונסקי הוא מחדש המילים הפורה והמצליח ביותר בתולדות העברית החדשה.

חזרזיר צמרירי מתפלמס עם הקופאית

מילון חידושי שלונסקי מכיל אלפי מילים ומטבעות לשון שנאספו בידי יעקב כנעני. חלק מהחידושים הם פיתוח משני של מילה קיימת, על אחרים יש ויכוח האם הוא המחדש הראשון, ויש כמובן מילים רבות שלא נקלטו בשפה. ואולם, רשימת המילים שנקלטו, בהסתייגות שצוינה לעיל, מרשימה ואינה נופלת מקודמיו לא בכמות ולא באיכות. בולטת כאן גם תרומתו לעולם החי והצומח, וכן לשפה הצבאית. גם שפת הדיבור זכתה לכמה וכמה ביטויים שליחם לא נס.

אבובן * אבחנה * אִגרוף * אגרופן * אהיל * אותת * איגוף * אידה * איוּן * אימהות * אימתני * איתנות * אִכלס * אכפתי * אלמוניות * אִמלל * אנפית * אפודה * אפיין  * אפיפית * אִפסן * אפסנאות  * אפרורי * בוגדני  * גונדר * גיבוב * גלישה * גמלוני * גשש * דַבּור * דַבֶּרֶת * דגיג * דהוי * דו סטרי  * דון קישוטי * דִרְדֵר * הדהים * הימר * הפגיז  * הצגת בכורה * השוויץ * התאקלם * התפלמס  * התקף * ויסות  * זהו זה  * חבוב * חדקן * חופמי * חזרזיר * חיזור * חלילן * חספוס * טיפטיפה * טרקטורון * יסעור * ירגזי * ירכית * כדורת * כותפת * כמו כלום  * כנעני   * לאומנות  * לכסן  * מאובן * מגלשיים * מגררת * מותק (ככינוי חיבה) * מחוך * מטווח * מטח * מטלה * מִטְעָן * מַטְעֵן * ממשק * מערכון * מפגן * מצוף * מרבץ * מרגש * מרדף * נגד (צבאי) * נקר (ציפור) * סבולת * סבכי * סגין * סובלנות  * סיבי * סייף * סכינאי * סִפְסֵר  * עגורן  * עוקצנות * עַלְעָל * ערפילית * עתודות  * פִבְּרק * פומית * פעלול * פעלתן * צהלול * צופר * צללית * צמיג (תואר) * צמרירי * צנים * קהילתי * קופאי * קטנוני * קיבעון * קינון * קשוח * קשקוש  * ראשן * רב אמן  * רובאי * ריבוד * שבשבת * שוויוני * שמך (דג) * שרירותי * שתיין * תאוותן * תאורה * תהליך * תזמר * תכנון * תמחיר * תמנון * תסביך * תסרוקת * תעשיין * תפאורה * תפרחת * תפריט * תצליל (אקורד) * תצרוכת * תרשים  * תשתית * תת-מקלע *

דקדוקי אניות בדרך אגב

שלונסקי חיבב מאוד את המשחק הלשוני הנפוץ במטבעות לשון. לצד כמה תרגומים מוצלחים כמו "אורח לרגע רואה כל פגע" הוא נהג לשנות מעט מטבע לשון נפוצה, מ"אחיזת אוזניים" ועד "זד משחת".

צירוף מקורי

צירוף שלונסקאי

אורח זמני רואה הכל (יידיש: אַ גאַסט אויף אַ ווײַל זעט אויף אַ מײַל)

אורח לרגע רואה כל פגע

אותה אשה בצעיף אחר (יידיש: די זעלביקע יענטע נאָר אַנדערש געשלייערט; וגירסאות קרובות בשפות אחרות)

אותה הגברת בשינוי אדרת

אחיזת עיניים (מן המדרש)

אחיזת אוזניים / אחיזת חושים

אין מתווכחים על טעמים (אנגלית וצרפתית, בעקבות אמרה לטינית)

על טעם וריח אין להתווכח

בוּקה, מבוּקה ומבוּלקה (נחום ב 11)

הומה מהומה ומהולמה

בן נעוות המרדות (שמואל א' כ 30)

בת נעוות הפתיות (טיפשה מופלגת)

דקדוקי עניות (מסכת עירובין)

דקדוקי אניות (משחקי אגו)

דרך אגב (לשון ההשכלה, בעקבות 'אגב אורחא' התלמודי)

דרך עגב

הפלא ופלא (ישעיהו   כט 14)

הפרא ופרא

הרף עין (בעקבות מסכת ברכות)

הרף אוזן / הרף כנף

התנה אהבים (בעקבות הושע ח 9)

התנה אגבים (עשה דברים כבדרך אגב)

חתימת זקן (מסכת בבא מציעא)

חתימת קרחת / חתימת כרס / חתימת שיבה

טובים השניים מן האחד (קהלת ד 9)

שמחים השניים מן האחד

כרסה בין שיניה (ראש השנה ב ח)

כרסו בין שיניו (גבר שמן)

מצא חן בעיניו (בראשית ו 8 ועוד)

מצא חן באוזניו

מצוות אנשים מלומדה (ישעיהו כט 13)

מצוות מחמאה מלומדה

עוד אבינו חי (בראשית   מג 7)

עוד בחורנו חי

פיק ברכיים (נחום ב 11)

פיק יד /  פיק כנפיים / פיק כפיים / פיק מוח / פיק ראש

שד משחת (בעקבות גרמנית: Teufelskerl)

זד משחת

תאווה לעיניים (בראשית ג 6)

תאווה למעיים / תאווה לנחיריים

סטירותיים ואצבעתיים

שלונסקי נהג ליצור מילים חדשות באמצעות משחקי יצירה שונים.  הוא חיבב, הרבה לפני דוד אבידן, חיבור שתי מילים לאחת, חלק מהחיבורים נכנסו כמילים לגיטימיות לשפה. ביניהם: יומטוב * אדומחום * אורצל * איכשהו * איפהשהו * אפעלפיכן * אינסוף * דוקרב * דושיח * חדשיח * חמצמר (חמוץ-מר) * יושבראש * רבצדדיות

שלונסקי חיבב מאוד משחקי הקטנה מסוג 'חזרזיר', וכן הכניס לשפה את 'טיפ-טיפה', המזכירה בצלילה את הביטוי הצרפתי באותה משמעות tout petit peu.  וגם: מַגַּפגַף, מִכְנַסְנָס ועוד.

חיבה מיוחדת נטה שלונסקי לצורות זוגיות, ובכל פעם שבה כתב על זוג כלשהו, נוצרה צורה זוגית חדשה. למשל: סופתיים * סטירותיים * מרפקיים * אצבעתיים. בשיר "הידעת איך בנגב" כתב: "רגב-רגבותיים".

 

גועליציה ופרסטיטוציה

משקל המחלות שאותו קידם מאוד אהרן מזיא, דרבן את שלונסקי ליצור מחלות נוספות. ביניהן יַשֶנֶת, נחרת (מחלת הנחירה), צווחת וצרחת. את 'דברת’ חידש בספר "עלילות מיקי מהו": "איך פשטה מחלה ממארת, שקוראים לה הדברת". שלונסקי חידש גם את ‘אגבת’, מחלת הזלזול, ‘רפרפת’, מחלת השטחיות, ו’הסהסת’, מחלת שתיקה. ב"אני וטלי לארץ הלמה" הוא מתלונן כלפי טלי: "אין קץ לשאלת שלך".

ולקינוח, משחקי עברית-לעז משובחים. בנימין גלאי כתב: "במערך הסוציאליסטי שלנו מנה שלונסקי שלושה שלבּים: 'פועליציה', 'גועליציה', 'מועליציה'". החידוש הזה אינו מופיע במילון חידושי שלונסקי. פרַסטיטוציה היא מילה שמצביעה על להיטותם של אנשי ספרות לקבל פרסים, ברמז שקוף ל'פרוסטיטוציה', זְנות. דב סדן מספר: "ישבו ודיברו על סופרים השקועים באומנותם והמרוחקים מהחיים הממשיים. אמר מישהו: 'אלה התיישבו להם על האולימפוס'. אמר המשורר אברהם שלוֹנסקי: 'אל תקרי עוֹלִימפּוֹס אלא יוֹרדִימפּוֹס'".

בעלת בשרים אדומת לחיים

שלונסקי נקט יוזמה חופשית מרחיקת לכת בתרגומיו, חידש בהם מילים ומטבעות לשון, לעתים מעבר לידע של הקורא, אפילו הקורא המשכיל. כך בתרגום לסיפוריו של יצחק בבל, שזכו אחר כך לתרגומים נוספים. ההשוואה מרתקת.

אברהם   שלונסקי, 1969

נילי   מירסקי, 1987

חמוטל בר   יוסף, 2008

כלך אצל   התוגר

לך לעזאזל

עוף לי מהעיניים

הבל גמור

הבל גמור

שטויות במיץ

מתאווה אני לחסלו

אני רוצה לחסל אותו

בא לי לגמור אותו

מרומו של תורן יורקים הם

הם מצפצפים צפצוף ארוך

זה לא מזיז להם כלום

בעלת בשרים אדומת לחיים

(לא תורגם)

שמנתוזה עם לחיים פורחות

להדם

אצבע משולשת

תשכחי מזה

עכשיו הסטנוגרפיסטיות שורצות כדגים

קצרניות צצות עכשיו כמו פטריות

יש עכשיו קצרניות כמו זבל

תקיעה גדולה תקעו בפרצופנו

חטפנו כהוגן בפרצוף

אכלנו אותה

ממזר הכלבים

בן כלבה

בן זונה

שהייה ופהייה של מיאוס

סחבת מאוסה

 סחבת מגעילה

אם מסלקים הרי הַתֵר הרצועה והך בכפתור. סוף פסוק

אז קום, שבור את הכלים ופרוץ את הגדרות. חסל

אם יסלקו אותו, אז שברו את הכלים ולא משחקים. נקודה

מעשה קונדסים

מעשה שטות

קשקושים

ממושקפים שכמותכם

אתם, הממושקפים

אתם המשקפופרים

פצפץ היטב פצפצתי

המשכתי לשסף בכל עוז

המשכתי לכסח לא רע בכלל

אטנף מחלצותיהם

אטנף להם את גלימות הכהונה שלהם

אקרע להם את הצורה הקדושה

כל המהומה הזאת

כל המהומה הזאת

כל הבלגן

למן הבוקר

כבר מהבוקר 

 על הבוקר

תמהוני שכמותו

של התמהוני

של הקוקו ההוא

על באמת ועל בצחוק

הספר המכונן "עלילות מיקי מהו" הוא כולו להטוט לשוני שלעתים קשה לעקוב אחריו. בספר הזה, המיועד לילדים, לא התבייש שלונסקי לשלב מילות סלנג רבות (מודגשות על ידי, ר.ר)ולשחק בהן.

"בא ינשוף עגול עיניים, ונתן לו בשיניים"

"הוא פשוט... מה יש לומר?/ אייזן!/ אייזן – ונגמר"

"ואני אומר: אחי/ הוא הכי-הכי-הכי"

"שמיום השוויצו שוויצים/ לא הושווץ עוד שוויץ כזה"

"כי ראו שם איזה זיפת/ שטיפשים קוראים לו 'ליפט'"

"שמיום חירבון חירבֵנו/ לא חורבן חירבון כזה"

"זה היופי/ שבטופי/ לנו לא כדאי!"

 

"איינס, צווי, דריי, פיר/ מנדלה שתה קפיר/ הוא שבר את הבקבוק/ וקרא 'אינָאלַבּוּק'"

"כך שכבו שניהם בשקט/ מיק ומיקה המפונדרקת"

"אם על באמת אסור הוא, / לא אסור הוא על בצחוק"

"יש לו זפת אָלָקֶפָק!/ וכרבולת – יופי חי!"

"כי מדוע זה יכעס/ אם גם היא מין שומן-פס?"

"אם תרצו / אז תאמינו/ לא תרצו / אז שין-קוף-ריש!"

  • "מה'זתומרת מה'זתומרת? מהז'תומרת זאת אומרת זאת אומרת"

    (אני וטלי בארץ הלמה)

  • "שוֹרַבָּר עם שוֹרַבֶּרֶת, שימפנזה עם שימפנזֹאת"

    (עלילות מיקי מהו)

  • "כשאשה בוגדת לראשונה זוהי קרן היסוד. כשהיא בוגדת בדרך קבע, זוהי קרן קיימת"

    (משיחות בעל פה)

  • "גם לתפילות - תפרחת ושלכת, גם ליבולים מגיע יום אחרון"

    (יום אחרון)

  • "לכל חי עלי יבשת נשלח אצבע משולשת, ונייחפה ונצפצפה על הכול"

    (המנון החברה טראסק)

  • "דבר לא לשכוח עד דור עשירי, עד שוך עלבוני, עד כולם, עד כולם"

    (נדר)

  • "ורואים: אם היא נרגזת, אז סימן שהיא אווזת; אם רואים שהוא נרגז, אז סימן שהוא אווז"

    (עלילות מיקי מהו)

  • "אני עומד על המשמר וממתין לראות איך ייפול דבר"

    (משיחות בעל פה)

  • "תכול המטפחת, קורטוב של נחת ויתגשם החלום"

    (תכול המטפחת, על פי יעקב גאליצקי)

  • "הלבישיני אמא כשרה כתונת-פסים לתפארת, ועם שחרית הוביליני אלי עמל"

    (עמל)

תגיות :
From Wikimedia Commons, the free media repository תמונה ראשית
חושבים שאתם מכירים מישהו העונה להגדרה גיבור שפה? המליצו לי! הציעו גיבור חדש