סוכנת האף.בי.איי והפילוסוף המצרי

רוביק רוזנטל | 26 במאי 2019
עזרא תלמור, 1917-2019

מפגש קצוות בין חותני שהלך לעולמו בגיל מופלג וסדרת טלוויזיה אמריקנית הביא אותי להרהר בשאלה שמא יש בכל זאת כוח מסתורי המעביר לנו מסרים מעולמות אחרים

על חטאיי אני מודה, לפחות הקטנים. אני חובב סדרות מתח ומשטרה. בוודאי הבריטיות המושלמות, אבל גם האמריקאיות, למרות שהן כידוע נוסחתיות ומניפולטיביות, אבל כמו כל דבר באמריקה, הן עושות את העבודה.

הסיבה לחשיפה המטרידה הזו קשורה בהשקפת העולם שלי, שהיא חילונית לכל דבר ועניין. לא מאמין בכוחות עליונים המכוונים את חיינו, לא מאמין בקריאות עמומות של הגורל, לכל היותר אני חסיד של הירקלייטוס האפל שטען ש"הגורל הוא האופי". ובכל זאת, לא אחת התרחשו בחיי צירופי מקרים בלתי נתפסים שלפחות הציבו כוכבית ליד האמונה הנחרצת הזו באי האמונה.

ביום שבת נפטר חותני, אבי אשתי עדנה. עזרא תלמור. הוא היה בן 102 ומת מזקנה. לא ממחלה, לא מייסורי גוף. זקנה טהורה. הוא נולד במצרים בשלהי מלחמת העולם הראשונה, היה בין מייסדי ההסתדרות הציונית במצרים, הקים את קיבוץ נחשונים וחי בו עד יום מותו. לצד חייו כאיש קיבוץ מסור פנה גם, בהשראת אשתו המנוחה סשה, ללימודים גבוהים, התאהב בפילוסופיה לגווניה ויחד עם חבורה צעירה הקים את החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה לפני כמה וכמה עשורים. הוא היה פילוסוף ורבָלי, עם תשוקה פילוסופית מתפרצת וקבוצת תלמידים מעריצים. בחורף לימד בחיפה, ובקיץ העביר קווים בשלחין יחד עם גברים צעירים. עד גיל שבעים.

הוא מת בשבת בבוקר. נסענו לקיבוץ ונפרדנו ממנו, ואני שבתי לתל אביב, עבדתי כדרכי מול המחשב השולחני והתפניתי לראות את הפרק האחרון לעונה של אחת הסדרות שנזכרו לעיל ושמה בפשטות FBI, הסוכנות הפדרלית האמריקנית. מגי הסוכנת ואיי. או. הסוכן תופסים את הרעים תוך ארבעים דקות מרגע הישמע הגונג.

בפרק האחרון מגלה מגי מי אחראית לרצח בעלה העיתונאי ועוצרת אותה. מעגל המוות של בעלה נסגר. עמיתיה במשרד מוחאים כפיים. מגי ואיי.או יוצאים לארוחה בשניים. הם נכנסים למעלית. מגי מביטה בצופים, כלומר בי, ואומרת לאיי.או., על פי התרגום: "כמו שאמר אותו פילוסוף מצרי מבריק: החיים נועדו לאלה שחיים". באנגלית זה נשמע טוב יותר: life is for the living. זו הייתה הפעם הראשונה שמגי או כל אחד אחר בסדרה נשמעו מצטטים פילוסוף כלשהו.

הכתוביות עלו, ואני נשארתי שמוט לסת. צירוף מקרים? ברור. אני לא מאמין בשטויות האלה, בקריאות המסתוריות של מי שמנהל לנו את החיים. הכל צירוף מקרים. ואולי בכל זאת? משהו?

דבר אחד ברור. עזרא, הפילוסוף המצרי, במקום שבו הוא נמצא (הוא לא נמצא בשום מקום, כידוע, אלה הבלים שמקורם בניסיון האנושי הנואש להתגבר על המוות), היה חותם על מילותיה של מגי ושל פילוסוף מצרי אחר, מבריק אך נטול שם. החיים – נועדו לַחיים.



תמונה ראשית