העיר העצובה ביותר בעולם

רוביק רוזנטל | 13 ביוני 2018
צילום: עדנה רוזנטל

מכל המקומות הנפלאים שראיתי באיטליה לא אשכח את ל'אקווילה, שהפכה לעי חורבות לפני תשע שנים, ועדיין מייחלת לשיקום

תיירות היא כידוע גם מלכודת. אתה הולך למקום שעליו ממליצים, פוגש את האתר הצפוי, בטקסטים שקראת עליו מכינים אותך לחוויה עוצרת נשימה, אבל משום מה הנשימה לא נעצרת. תיירים הם אנשים עייפים ושבעים.

טיול באיטליה צופן אותה מלכודת. איטליה היא כמוסה מרוכזת של עבר מסחרר. בכל פינה צצים כפרים על צוקים בלתי אפשריים, כנסיות מכל המינים, דרכי נוף יפהפיות. לכל כפר קטן יש "צ'נטרו איסטוריקו", שבו אפשר למצוא זה על גבי זה שרידים מהתקופה הרומית ומבנים ורחובות ימי-ביניימיים. מצד שני, ככל שהמקום מרשים יותר, עולה מפלס התיירים, הרעש והצפיפות. צפיפות יש לנו בארץ הקודש, ובשפע. אתרים מבטיחים מתגלים לעיתים כרוב מהומה על לא מאומה. באשר לאוכל – מלכודות תיירים כבר אמרנו? כדאי מאוד לדעת לאן הולכים, אוכל איטלקי הוא כמו אוכל יהודי – או נפלא באיכותו, או סתמי עד איום ונורא.

כל זה לא חל על הפנינה שבכתר. פירנצה. לשם אפשר להגיע שוב ושוב, ולא לִשבוֹע. ברומא נפלנו לעומת זאת על שביתת פתע. לכך קראה ידידתנו "החוויה הרומאית".

אלא שלפעמים צצה לה החוויה ממקום לא צפוי, חוויה אנטי תיירותית, אבל דווקא היא צורבת את הנפש. באחד הימים כיווננו את פנינו לעיר ל'אקווילה - l'aquila, בירת מחוז אברוציה. מה שמשך את הלב הוא הנוף של האפנינים הדרומיים, שמורות הטבע והכפרים הקטנים שבדרך. ידעתי של'אקווילה נפגעה ברעידת אדמה לפני שע שנים, אבל זו לא הייתה הסיבה לנסוע לשם.

ואז הגענו אל העיר. תשע שנים חלפו מרעידת האדמה שהרגה 300 איש והפכה 65,000, כמעט כל תושבי העיר, לחסרי בית. עיר תוססת, עתיקה, מושכת תיירים, הפכה לאתר בנייה, ודווקא במרכז ההיסטורי שלה. מבנים בני מאות ואלפי שנים קרסו אל עצמם, למעשה בלתי ניתנים לשחזור. בתי העסק נסגרו. תייר אחד או שניים שוטטו לצידנו, כנראה בסיור כנסיות כלל-איטלקי. הכיכר מלאה דחפורים. המסעדות סביבה הפכו לבתי קפה לעובדים זרים המכלים את זמנם בבירה ופיצה.

במשרדי חברת השיקום פגשה אותנו מהנדסת איטלקית, מוצאה מפרס, שמחה מאוד לפגוש ישראלים. "בהתחלה סייעו לנו מהממשלה", אמרה, "אחר כך באו עוד ועוד רעידות אדמה, ואנחנו נשארנו ללא מימון, ללא תוכנית. הפכנו לעיר עצובה, ולא רואים את הסוף. מפה של העיר? בכיכר יש מבנה שהיה פעם מרכז מידע לתיירים. הוא בטח סגור". הוא היה סגור.

ליד מזרקה ופארק הסמוכים לחומת העיר מצאנו סוף סוף משרד לתיירות. פקידה רדומה הביטה בנו בהפתעה מהולה ברחמים, נראה שהיינו הראשונים לפקוד אותה בשעת הצהריים הזו. היא עטה עלינו במפות וחוברות.

ל'אקווילה, העיר העצובה ביותר בעולם. מכל המקומות (הנהדרים) שראיתי באיטליה, אותה לא אשכח.



תמונה ראשית