לטוס עכשיו

רוביק רוזנטל | 03 באוקטובר 2015
הרשימה הופיעה לראשונה במקומון מעריב 'זמן תל אביב'
JD Hancock; Flickr

חרדות הטיסה לא נעלמות, הן רק מתחלפות

עמדתי לטוס לאירופה. סיפרתי על זה לכמה חברים.

"נהדר, נהדר, תבלה".

ה"נהדר" הזה הריח לא טוב.

"למה, מה לא בסדר? מה הבעייה?"

"לא, כיף לך, באמת, אנחנו ממש מקנאים בך".

"כולה טיסה, מה קרה? ולמה אתם לא טסים לחג?"

השתררה שתיקה, ואז קראתי את מחשבותיהם של השותקים.

"תראה, אחרי מה שקרה במגדלי התאומים"...

זה מה שהם חושבים. כל-כך בנאלי. הרי המצב בדיוק הפוך, כמו אותו נוסע שעלה על מטוס עם פצצה, כי לפי הסטטיסטיקה לא יכול לקרות שיהיו שתי פצצות על מטוס.

רגע, למה בכלל שתהיה פצצה על המטוס?

 או הסיפור הטיפשי הזה על "אל על" שמוכרת סכינים בדיוטי פרי על המטוס. תארו לכם שהמחבל הכי איכותי של בן לאדן עולה על מטוס "אל על" כדי להיכנס בעזריאלי ומבקש סכינים מהדייל עם מגהץ האשראי, ואומרים לו, "אדוני, בדיוק נגמרו הסכינים, אולי בושם? יש לנו מושק אוריגינל".

רגע, ולמה שמחבל של בן לאדן יעלה על מטוס אל על? מישהו ירשה לו? ולמה זה מעסיק אותי? אני בכלל לא טס ב"אל על".

אבל הנה, נוסע איראני הגיע לישראל  בטיסה של "אייר קנדה" ועבר אפילו את הדיילת בטחון קרקע, ששאלה אותו "ארזת לבד? מישהו נתן לך משהו בדרך למטוס? חומייני אולי?".

וחומייני הרי כבר בכלל איננו. מזמן איננו.

לא, אין מה לפחד מטיסה. זו היסטריה עולמית שתעבור. מה כבר יכול להיות?

אני באמת מרחם על הנוסעים האלה שנכנסו לתאומים, האמת היא שממש שלשום חלמתי פתאום שאני תקוע שם, בירכתי המטוס יחד עם כל הנוסעים, וכולם בוכים וצורחים כשהם רואים את המגדל מתקרב אליהם, ויודעים שזהו, שאין מה לעשות, והגופה של הטייס מונחת על הרצפה...

אבל התעוררתי. סתם חלום. אני בכלל נוסע לאירופה. ובכלל ידוע שטרוריסטים לא חוזרים על אותו תרגיל פעמיים. כי עכשיו לא נותנים להם לקחת סכינים למטוס, ומסתכלים בשבע עיניים על כל מי שנכנס למטוס. ואם כן, הם מחכים, שנה, שנתיים, עד שכולם שוב נרדמים בשמירה.

טיסה זו עדיין השיטה הכי בטוחה לעבור ממקום למקום. סטטיסטית. אפילו אחרי התאומים. וגם אומרים שיותר אנשים נהרגו שם במעליות מאשר במטוסים. אז מה, לא ניסע במעליות?

מצד שני, סטטיסטית המטוסים של התאומים לא נחשבים, כי סופרים רק מטוסים שסתם התרסקו כי היתה תקלה. כך שאם המטוס יתרסק זה יהיה בסדר גמור מבחינה סטטיסטית, כי מזמן לא נפל מטוס גדול, עם הרבה נוסעים, סתם ככה.

אלא אם כן הוא מטוס מהעולם השלישי.

אבל למה שתהיה תקלה?

ואולי לא יהיו בכלל נוסעים במטוס ויתנו לי סוף סוף, פעם ראשונה בחיים, שידרוג למחלקת עסקים, ויגישו לי סטייק אנטריקוט לארוחת הבוקר, ואני אוכל לפשוט את הרגליים ולהירדם, ולשכוח, ולנחות ולצחוק על כל הפחדים החדשים האלה ועל כל אלה שמוותרים על הדברים הכי טובים בעולם כי הם פוחדים לטוס, ולהבין שהסיפור של התאומים היה אפיזודה חולפת, ובן לאדן עכשיו מתרוצץ על ההרים ואין לו זמן לתכנן פיגועים. אני כבר ממש מחכה לטיסה הזו.

מצד שלישי, עוד כמה ימים הטיסה חזרה. 



תמונה ראשית