מיהו ישראלי

רוביק רוזנטל | 05 ביוני 2015
הרשימה הופיעה לראשונה במקומון מעריב 'זמן תל אביב'
David Shankbone; Flickr

שני סיפורים מהחיים ותובנות בצידם

על בסיס האִמרה הידועה, אני לא יודע איך להגדיר ישראלי, אבל כשאני רואה כזה אני מזהה אותו. ולהלן שתי דוגמיות.

אני נוסע לתומי ברחובות רמת אביב. גבר גוץ, סמוק פנים, נוהג במכונית אדומה, יוצא ברוורס מחנייה. כמעט נכנס בי. אני מפעיל צופר חירום. הנהג המבוהל בולם תוך הרמת יד מתנצלת. וכאן אני עושה את הטעות הבלתי נמנעת, היד נשארת עוד שנייה על הצופר, והנהג המתנצל מתפוצץ.

"אז התנצלתי", הוא צועק לי דרך הזגוגית. "אז ביקשתי סליחה. מה יש לך אתה. מה אתה מצפצף. יוטפוימט, יה חתיכת חרה. ביקשתי סליחה, לא? לא??"

אכן, ישראלי. לא נורווגי. לא סעודי. לא רוסי. ישראלי של ממש. ועוד סיפור קטן. עם טשטוש הפרטים המזהים, הפעם, אני זקוק למעטפה. המעטפה בתוך מחסן סגור. מישהו נעתר לבקשתי ופותח את דלת המחסן. על השולחן ערימת מעטפות. המחסנאי הנדיב מגיש לי אחת.

"אפשר לקבל רגע עט, רק לרשום כתובת?" אני שואל, והנדיב מתפוצץ מיידית. "עט? מה עוד אתה רוצה. תגיד תודה שקיבלת מעטפה. אתה לא מתבייש, איזה אנשים, אני אומר לך, איזה אנשים".

חפוי ראש אני חולף ליד ערימת עטים המונחת ליד הדלת. אכן, ישראלי. עושה את הדבר הנכון, את מה שמלמדים ג'נטלמן אנגלי לעשות כבר כשהוא כזה קטן. עושה את זה. אבל מה. זה עולה לו בבריאות. ישראלי, אחרי שעשה מעשה טוב, הוא ברנש מסוכן במיוחד. 



תמונה ראשית