הארי פוטר והליגה בכדורסל

רוביק רוזנטל | 03 באוקטובר 2015
Karen Roe; Flickr

מה קרה לכדורסל הישראלי, ומיהו האיש שאסור להזכיר את שמו

פרופסור דמבלדור הביט עמוקות בעיניהם של הארי, רון והרמיוני.

"זה היה מזמן", אמר דמבלדור בקדרות. "אתם עוד לא הייתם כאן. כולם דיברו עליה. היא היתה יפה ותוססת".

"זה היא היתה מה זה פצצה של דבר", הוסיף האגריד. "זה כל הזמן רק עליה הם דיברו בעיתונים וככה".

"זה משהו כמו קווידיץ'?" שאל הארי לתומו.

"דומה, רק בלי מטאטאים", הסביר דמבלדור כשהוא בורר את מילותיו, "ועם כדור אחד".

"ומה היה כל כך מיוחד בזה?", חקרה הרמיוני.

"אנשים אחזו בכדור וריחפו לגבהים", פירט דמבלדור ולראשונה מזה מאה שנה נצצה דמעה בזווית עינו. "זכורני בעונת 1992-93 את  איש הקרח הצפוני מביס את השדים הצהובים במו ידיו. לא אשכח את ארל דה פרל הגדול, ואת הקרבות העקובים מדם אדום באוסישקין".

"ואתה בטח שרואה בעיניים את תנחום שיש לו כזה אף גדול עם משקפיים", התלהב האגריד, "ואת המיקי-מוטי רצים ככה ביחד ומוסרים כאילו יש להם עיניים בתוך הגב, ואיך שהקטן הזה, עדי, היה מנצח בידיים שלו כל מי שעשה את הטעות שלו ובא אל ירושלים".

"הליגה בכדורסל", אמר דמבלדור, "היתה היהלום שבכתר, הפנינה שבאפר, וממנה צמחו ובאו הטובים והאמיצים".

"אז מה קרה לה?" שאלה הרמיוני בסקרנות.

"אירעה לה תופעה נדירה", אמרה הפרופסור מקגונגל. "אנחנו הקוסמים קוראים לה "פרזנטוס וירטואליס".

"פרזנטוס וירטואליס", חזר אחריו רון בהשתאות.

"זאת אומרת שהיא ככה עוד כל הזמן פה", התנדב האגריד להסביר, "ואתם חושבים שזה אמיתי מה שאתם ככה רואים, אבל זה רק נדמה שהיא ישנה ובאמת היא לא ישנה".

"אתה מתמיד מסבך כל דבר", אמרה הרמיוני מהירת התפיסה. "תגיד פשוט שהיא כבר לא מעניינת אף אחד".

שלושת המורים ושלושת תלמידיהם עמדו דוממים בחצר הוגוורטס. הארי היה הראשון לשבור את השתיקה המעיקה.

"מי גרם לזה?" שאל הארי. "מי כישף אותה ככה?"

האגריד נבוך.

"זה הבן אדם הזה שהוא אסור להגיד את השם שלו", אמר לבסוף.

"למה", כעס רון. "למה אסור אף פעם להגיד את השם שלו?"

"כי הוא נוקם תיכף ומיד", הסבירה הפרופסור מקגונגל. "ויש לו צורות איומות של נקמה".

"והוא יש לו הרבה כסף הוא", נהם האגריד בזעף. "ומי שהוא חושב יכול לבטל את הכישוף ושהליגה הזאתי תחזור לחיים אז הוא תיכף קונה אותו".

"כולם פוחדים ממנו", סיכם דמבלדור. "הוא נועץ בך מבט ואתה מחוסל".

"לאחרונה הוא נראה מחייך בספטמבר 1940, אבל זה היה לפני שהוא נולד", אמרה פרופסור מקגונגל.

הרמיוני נראתה נמרצת מתמיד.

"תעשה משהו, הארי", אמרה. "רק אתה יכול עליו. ניצחת את וולדמורט, חיסלת את סיריוס בלק, השכבת את הדוד שלך המוגלגי, זה קטן עליך".

הארי הביט בה במבט נוגה. "אני אשתדל", אמר. "אבל אל תבני על זה. יש דברים שהם מעל לכוחו של הארי פוטר הגדול. באים לשחק קווידיץ'?" 



תמונה ראשית