רבותי, ההיסטריה חוזרת

רוביק רוזנטל | 03 באוקטובר 2015
הרשימה הופיעה לראשונה במקומון מעריב 'זמן תל אביב'
Nick Hubbard; Flickr

זיכרון עתיק של רגע מפעים שבו קפצנו לבריכה בכיכר מלכי ישראל ועלינו על מפה

- נו, מה אתה אומייר?

- מה אני אומייר?

- אתה לא מתרגייש?

- ממה אני צריך להתרגייש?

- נו, מזה, מהאיך קוראים לזה, פיינל פור.

- פיינל מה?

- פיינל פור.

- למה אני צריך להתרגייש?

 - זה רגע היסטורי, לא?

- למה זה רגע היסטורי? מה כבר  קרה? ווס הרצך פיינל פור?

- זה לא מזכיר אותך נשכחות?

- נו מה זה כבר צריך להזכיר לי?

- וירטון, זה אומר לך משהו?

- וירטון? מה זה וירטון? משחת גילוח?

- אוי אתה סנילי. שאני אעשה לך רמז?

- נו אזוי תעשה לי רמז.

- טקצ'נקו.

- טקצ'נקו? זה היה הדיקטטור שמה מרוסיה שרצה לזרוק פצצת אטום?

- אוי אתה  סנילי. שאני אתן לך עוד רמז?

- אזוי תיתן לי עוד רמז, מה יש להפסיד.

- מיקי מוטי, זה אומר לך משהו?

- מיקי מוטי? זה נשמע אזוי כמו חברת הובלות. פעם עברתי דירה עם שני חבר'ה מבת ים, קיבינימט, גנבים, אחד קראו לו מיקי...

- אוי אתה סנילי. שאני אתן לך עוד רמז?

- אזוי תיתן לי עוד רמז. שיפלו עלי השמיים. מה כבר יהיה?

- אנחנו עלמפה ואנחנו נישאר עלמפה, זה מזכיר לך משהו?

- בטח, שככה יתפוצץ לי השכל, זה ככה מדבר הסוס הזה, נו, מהפרסומת.

- אוי אתה סנילי. שאני יגלה לך?

- אזוי תגלה לי, מקסימום אני יתאבד, מקסימום ינשרו לי כל השערות פה במקום.

- זוכייר איך קפצנו למים בכיכר מלכי ישראל?

- זוכייר, זוכייר, אבל לא זוכייר למה.

- צסק"א, זוכר?

- זוכייר, זוכייר, היא אכלה משהו, התקלקלה לה הקיבה משהו. מה אכלה לא זוכייר.

- אותה. אכלה אותה.

- שאני אתפוצץ! שתיפול עלי קטיושה כאן כרגע, אוי אני סנילי, אוי אני אידיוט, תרביץ לי כאן תיכף ומיד. אוי המים היו מסריחים. אוי היו קטעים.

- קטעים? מה קטעים? אף אחד לא אמר אז קטעים.

- אוי, מיקי למוטי מוטי למוקי, אוי איזה ימים זה היו, אח? אח?

- נו, אז אתה לא מתרגייש?

- ממה יש לי להתרגייש?

- היום זה היום.

- מה יהיה היום?

- פיינל פור. צסק"א. ההיסטוריה חוזרת.

- באמת? איך לא שמתי לב. מיקי מוטי יהיה?

- יותר טוב. פרקר  למקדונלד, מקדונלד לפרקר.

- באמת? אני ממש מתחיל  להתרגייש.

- הפמן מטביע בדנק אדיר.

- הפמן זה הסוס? סליחה, הברודי? מה הוא יגיד?

- הוא לא מדבר, רק מקלל שופטים.

- ויהיה המאמן הזה, איך קראו לו, קליין? קליין?

- יהיה, מה זאת אומרת, מדבר במיקרופון ואומר כל רגע מה יהיה, ואז אתה יודע שיהיה ההיפך.

- באמת? אני מתרגייש, אני ממש מתרגייש. ותגיד לי משהו, יהיה גם הקטן הזה? גריפין? זיסמן?

- יהיה הקטן הזה ממגדל-עמק, שרפ.

- מתרגייש אני. ותגיד לי דבר אחרון, מישהו, מישהו שהיה שם במקום הזה, איך אתה קורא אותו?

- וירטון.

- שיהיה. מישהו שהיה שם יהיה גם היום באיך אתה קורא לזה?

- פיינל פור.

- שיהיה. מישהו שהיה שם יהיה עוד פעם?

- בטח.

- מי? נו מי?

- הנפלד.

- הנפלד! אוי אני אידיוט! אוי אני סנילי!

- אז אתה מתרגייש?

- אני מתרגייש. עוד איך אני  מתרגייש. הבאת הכובע?

- הבאתי.

- הבאת הצעיף?

- הבאתי.

- הבאת הבגד ים?

- הבאתי.

- אז שלוש ארבע.

שניהם יוצאים יחד לרחובות תוך כדי ריקוד צ'רדש, ומצטרפים להמוני החוגגים בקריאות קצובות:  "הו הא, מה קרה, צסק"א אכלה אותה".



תמונה ראשית