15 שניות תהילה

רוביק רוזנטל | 03 באוקטובר 2015
הרשימה הופיעה לראשונה במקומון מעריב 'זמן תל אביב'
Ian Burt; Flickr

חמש עשרה הדקות של אנדי וורהול הולכות ומתכווצות, וכולם רוצים ליהנות מהן

אז זהו, נגמר הקיץ, ואם החשבון נכון, לא נשארו זנבות. הכל נסגר.

הראל מויאל קיבל את כוכב נולד נגד ההוא, מה שמו, הצפונבון ההוא עם השם שאי אפשר לבטא. צחי איראני קיבל דוקטורט לצחוק והפיל את הצמד ההוא, או השלישייה, והבחורה ההיא, נו, שעכשיו ארז טל לקח אותה, לוי משהו?

קוקי וצוקי זכו בגמר הגדול של "סוף הדרך" ששם זוכים במטוס פרטי מתנת ארקיע, אחרי שגברו על מוקי ונוקי שהיו אגואיסיטים גדולים והפילו את שוקי ולוקי בתרגיל מלוכלך.  רוני ודנה זכו בקרב צמוד בדירה במודיעין וכבר מנהלים עליה ביניהם קרב ירושה, כשהם מביסים את הזוג  דני ורונה שבדרך חזרה מתבוסתם המחפירה עברו ברבנות לרישום גירושין. הזוג שצילם את הילדה שלהם טובעת באמבטיה וניצלת ברגע האחרון ניצח בגמר "הסרט הביתי הביזארי" את הקשיש שתיעד יום בחיי הפיליפינית שלו.

כן, זה היה הקיץ, ומי אומר שבקיץ לא קורה כלום. וכך  ללא תרועת חצוצרות הולך ומתגשם חזונו של אנדי וורהול בשינוי קל. לא עוד עולם שבו לאחד יאה תהילת נצח כל ימיו ולשני נשייה ושיכחה. כל אחד בעתיד יזכה לחמש עשרה דקות תהילה, אמר וורהול. והוא צדק, אם כי לא דייק. זמן התהילה הולך ומצטמק, ובקרוב יגיע ל-15 שניות. הטלוויזיה גילתה סוף סוף את הפוטנציאל ברעיון של אנדי והבינה עד כמה הוא נפלא,  ועד כמה הוא מתאים לימינו.

פעם היו סופרים גדולים, נצחיים, אחד בדור. היום כל 15 שניות – רומן חדש, סופר חדש, כתבת שער, גיחה לרבי המכר, ויאללה הביתה. יש תור.

פעם היו תוכניות מופלאות, מאריכות ימים, מיתולוגיות. שלושה בסירה אחת, ניקוי ראש, זה הזמן. היום כל 15 שניות, זאת אומרת, עונה מיוני עד ספטמבר, "פורמט" חדש, "טאלנט" חדש, סטנדאפיסט שהפך כוכב ודוחק את מגיש הטוק שואו שהצליח לשרוד שתי עונות רצופות רק מפני שמישהו שם נרדם בשמירה.

פעם, לפני שייבאו את המלה "סלב", היו סלבריטאים רבי שנים שלא עזבו את מדורי החברה מנערות ועד שיבה. היום אורך החיים של סלב הוא כאורך החיים של  כותב מדור הרכילות, שנה שנתיים והביתה, להתחתן, דרוש בשר טרי.

ומה אתם יודעים. פעם היו מנהיגים. ארוכי חיים, עתירי פרשיות, רבי כנסות וממשלות. כל ילד הכיר אותם והזדקן אתם: בן גוריון, בגין, אשכול, באדר, וילנר, שרת, וההיא, נו, גולדה. והיום? איתן שלגי ואילן כבל, דוד פרץ ויעקב סוויסה, עוזי כהן ואחיו, רק נכנסו לכנסת – והיא מתפזרת. רק קיבלו תיק, והם נעלמים. חלק מהם יעברו כנסת שלמה אפילו בלי 15 השניות שלהם, פשוט לקח זמן עד שלמדו את חוקי המשחק, ומאיפה משתין הדג של מערכות החדשות, וכבר נעלמו. טוב. תגידו שמעון פרס, תגידו אריק שרון. זה בטעות. שכחו אותם, אחד בחציית התעלה, השני בדימונה.

עם יקר, ילדים, נוער. 15 שניות תהילה, זה מה שתצליחו להשיג, וגם על זה תצטרכו לעבוד קשה. יש אודישנים, יש נפילות, יש רגעים שתרצו להתאבד, אבל אם תגיעו למימוש חזונו המעודכן של וורהול, הכל כדאי. יהיה מה לספר לנכדים. אני, תגיד סבתא שרית לנכדתה, הייתי מועמדת לכוכב נולד, וראו אותי בתוכניות הראשונות שרה את "הלוואי" 15 שניות בדיוק, עד שריקי גל הפסיקה אותי. ואני, יגיד סבא מומי לנכדו, עמדתי שמונה שניות מאחורי הגב של ביבי נתניהו בשידור חי במרכז הליכוד, וקיבלתי עוד שבע על תנאי בהמתנה בשדה התעופה לגל פרידמן, אבל חתכו את זה בעריכה.

ולך, הראל (מויאל!) חביבנו, קח עצה, התנדב לפעולות ההתנתקות. את השיר שלך (מה זה היה?) ישכחו מהר, אבל אם תצליח להיכנס לסי. אן. אן. גורר מתנחלת בשערות תזכה לתהילת עולם. ומה תקבל המתנחלת? 15 שניות גג.

 



תמונה ראשית