מושיקו מלך הצמיגאים

רוביק רוזנטל | 06 בפברואר 1998

ספירת מלאי וביקורת של עשר מילים שחידשה האקדמיה ללשון

מקבץ המלים החדשות שהוציאה האקדמיה ללשון עברית בשלהי 97' עורר הדים רבים יחסית, ואלה כבר חדשות טובות. הקלישאה המקובלת היא שמלים שממציאה האקדמיה הן מגוחכות, אנכרוניסטיות כבר ברגע היוולדן ואין להן שום השפעה על השפה. הדבר הזה כבר מזמן איננו נכון. האקדמיה למדה עם הזמן את סודייצור המלים, ונראה שהיא הולכת בדרך נכונה. בסך הכל, האקדמיה היא היום עוד אחת מיצרניות המלים בעברית החדשה, לצד הרחוב, הצבא, העיתונות, הספרות והאוניברסיטאות. הסיבה לכך שמלותיה לא נקלטות היא שיש שובע כללי ממלים חדשות, נושא שעליו עמדתי במבוא לספר.

על מנת לעודד את האקדמיה בדרכה הברוכה מציעה "הזירה הלשונית" את הערכותיה על עשר מן המלים החדשות. "הזירה" תבחן את המלה החדשה, את כושר התחרות שלה עם המלה הקיימת בשוק, ואף תציע מכשיר שיווקי, כלומר, איך לגרום לכך שמלה אכן תיכנס לשימוש. כפי ש"הקלטת הלוהטת" של ביבי ביססה סופית את נצחונה של ה"קלטת" על ה"קסטה", כך במחשבה נכונה או לפחות קצת מזל יכולה כל מלה להיכנס לנצח בטיפול מתאים.

"חמרמורת", תחושה לא נעימה בבוקר שאחרי שתיית אלכוהול

מלה בגיזרה נכונה, כלומר, זו המיועדת לתחושות גופניות לא נוחות שאינן מחלה, כמו סחרחורת וצמרמורת. השילוב של המלה עם המלה הקדומה "חמר" שפירושה יין הוא הברקה של ממש. באחד העיתונים הוזכרה המלה "זַנֶבֶת”, חידוש של רות בונדי ב"החייל האמיץ שווייק", חידוש יפה אבל מכניס את התופעה למשפחת המחלות האמיתיות.

תחרות: "הנג אובר" האנגלי יושב חזק בעולם הפאבים, אם כי המלה מסורבלת משהו ולא נוטפת מפינו בקלות.

טיפ שיווקי: להיכנס לשיר באירוויזיון, ממילא חייבים לשיר שם בעברית. למשל, "תפסתי חמרמורת, / עכשיו אני בצורעס / בלי פחד ובלי מורך / אומר לך שוב: אמורה!".

"שלטוט", מעבר מהיר בין ערוצי טלוויזיה

שילוב של "שלט" שנקלט במהירות כמלה עברית לremote contrel- עם "שיטוט". משתלבת בקבוצת השורשים המרובעים שבהם מכפילים את אות השורש האחרונה ויוצרים אמירה מתוחכמת, כמו "שבריר" או "להטוט".

תחרות: לא קלה. המלה האנגלית "זאפינג" היא מלה חמודה שנקלטה וכבר השתלבה בעברית באמצעות הפועל "לזפזפ".

טיפ שיווקי: קרטל של מבקרי טלוויזיה התומך במלה. יורם ברונובסקי כתב, למשל, "תוך כדי שלטוט ברגעים המשעממים של פופוליטיקה".

"מיקר", מתקן למים קרים

מלה פשוטה שהיתה יכולה גם להיכנס לשפה בלי עזרת האקדמיה. גם דומה למיחם, גם כוללת כמוהו את המשמעות (מים קרים).

תחרות: לכאורה קלה. "קולר" האנגלית לא ממש נקלטה. תחרות בלתי צפויה באה דווקא מהתיאור המלא של המתקן: "יש פה איפשהו מתקן למים קרים?"

טיפ שיווקי: להתחבר לשערוריית מין. למשל, אילו היתה פרשת "הקלטת הלוהטת" מתפתחת בכיוון הנכון, היא היתה נשמעת כך:

אהרונוב: היתה לך פרשיית אהבים?

ביבי: היה משהו כזה.

אהרונוב: איפה ומתי, אם אפשר, אדוני ראש האופוזיציה?

ביבי: על יד המיקר. רק רצינו לשתות קצת מים קרירים.

"צמיגאי" במשמעות מתקן תקרים

מלה לא רעה המכניסה את המקצוע הנחות האפוף ריחות גומי מעיקים לחבורה הנכבדה של העיתונאים והדיסקונטאים. יש לבלוע את ה"אלף" (כמו חקלאי) וכך נוצרת כאן מלה נחמדה של שתי הברות: צמי-גאי.

תחרות: "פנצ'רמאכר" שייך ליידיש ולאסוציאציות הגלותיות שלה, ובכל זאת מעמדו איתן.

טיפ שיווקי: הפנצ'רמאכר הראשון שיכתוב על שערי מוסכו "מלך הצמיגאים" יסחוף את השוק ויבסס את "צמיגאי" לנצח.

"ידוען" במשמעות אדם המוכר בציבור

מלה בעלת צלצול נעים הבנויה על רעיון נכון. החולשה העיקרית היא ש"ידוען" לוקח את הפרסום החברתי ברצינות רבה מדי, והופך אותו למעין מקצוע או מעמד חברתי רשמי, דוגמת "יצואן" או "לאומן".

תחרות: "סלבריטי" נפוץ מאוד בשימוש, למרות שהמלה מסורבלת ומעצבנת, ויש לה בעיה בריבוי – "סלבריטאים" נשמע איום, "סלבריטיס" אנגלי מדי. מהלך הגנתי מובהק הוא הקיצור "סלב". "מפורסתם" היא מלה חביבה וחתרנית, האהובה בעיקר על המקומונים.

טיפ שיווקי: להיכנס לרב מכר של רם אורן, למשל, "נפילתו של ידוען".

"מגדר", במשמעות קבוצת אוכלוסייה ספציפית, מתייחס בעיקר לנשים

מלה עתיקה שקיבלה חיים חדשים בימי הפוליטקלי קורקט. במשמעותה הבסיסית היא מתייחסת לכל הגדרה של תת-אוכלוסיה על-פי מין, גזע או מוצא. החשיבה התצורתית נכונה, "מגדר" מזכיר את "מקטע", "מחלק" ועוד.

תחרות: "ג'נדר" היא המלה הבינלאומית. העולם האקדמי הישראלי המציא את מגדר, העולם האקדמי יקבע את גורלו. הדמיון הצלילי בין השתיים משפר את סיכוייה של "מגדר".

טיפ שיווקי: להקים קתדרה למדעי המגדר.

"סמליל", סמל גרפי החוזר על עצמו

הרעיון הלשוני דומה לזה של שלטוט, כלומר, הכפלת האות האחרונה של השורש ("סמל"). ובכל זאת, שלטוט היא מלה קולעת, סמליל נשמע מוזר ומעצבן משהו.

תחרות: המלה הבינלאומית "לוגו" נהדרת, פשוטה להגייה ונפוצה. הבעיה שלה היא בהטייה ובריבוי. "לוגואים" כבר נשמע רע.

טיפ שיווקי: להכריז על תחרות בינלאומית לעיצוב סמליל למכבייה הבאה (במחשבה שנייה, טיפ גרוע).

"זונֶה", זונה ממין זכר

לכאורה פתרון נכון ופשוט, יש אופָה ויש אופֶה, יש זונָה ויש זונֶה. אלא שהמלה נשמעת רע, והיא גם אינה חדשה. כבר בשנות החמישים נהגו לומר לבנים: "זונֶה אחד" (וגם, "חתיכת זון"). זה לא נקלט בשפה התקנית כי זה נשמע כמו קללה של ילדים וככה זה יישאר.

תחרות: בעצם אין, ולמרות זאת המלה לא תיקלט. ג'יגולו התייחד לתת-מקצוע של בן לווייה לנשים מבוגרות. "יצאן" כזכר של "יצאנית" נשמע שיבוש של "יצואן". מה עם "פָּרוץ"?

טיפ שיווקי: רב מכר של רם אורן: "הזונֶה והידוענית".

"נְסוּעָה", מרחק נסיעה

גזרת המלה נפוצה יחסית, גזרת "פעולה", הכוללת מלים במשמעויות שונות כמו "נבואה" (מה שעושה הנביא), "שדולה" (קבוצת משדלים). אלא שחסר בנסועה אלמנט המרחק, והיא נשמעת רע.

תחרות: "קילומטרז'" הבינלאומית יושבת לבטח על המשבצת הזו למרות שהמלה מסורבלת. כל עוד אין תחליף ל"קילומטר" לא תוחלף "קילומטרז".

טיפ שיווקי: להודיע שמי שמצהיר על נסועה מינימלית בשבת זוכה לפטור ממס הכנסה ומחזור תפילה חינם.

"מִזְכֶּה", אשראי

מלה רעה ממש. המלה הבינלאומית קרדיט, שמשמעותה הבסיסית "אמון" התפצלה לתת משמעויות. אחת מהן היא "אשראי" העברית, מלה שאין צורך להחליפה. אשראי, שהשתלטה על שפת הבנקים ועולם העסקים, מקובלת גם במשמעות של אמון אישי, אבל כאן היא קרה מדי, ועדיפים עליה "אמון" או "הכרת תודה".

תחרות: מאחר שכאמור, קרדיט היא מלה טובה, נוחה ומשומשת היטב, ואשראי משלימה אותה כראוי, יש להניח ל"מזכה" להיעלם בשקט.

טיפ שיווקי: אם כלו כל הקיצים אפשר לבקש מדוד לוי. נניח שהוא יחזור פתאום לחיקו של הליכוד, ובנאום הבא לאומה נשמע אותו אומר: "החלטתי להעניק לנתניהו ידידי מז-כה, אני חוזר, מז-כה על מהלכיו המדיניים רבי המעוף".

תגיות :
abhi; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה