רצח נתעב עם גימור מושלם

רוביק רוזנטל | 20 בנובמבר 1998

עיתונאים וגם סופרים דלי סגנון פיתחו עם השנים אוצר של קלישאות בנות שתי מילים: עצם+תואר

זוגות זוגות יורדת משמי העיתונות, הספרות ובימות הנואמים, אם כל הקלישאות, אשר תכונה כאן "הקלישאה הזוגית". בחלל הרטורי עולה "ההתבטאות האומללה" ומשכיחה את "ההתבטאות האומללה" שקדמה לה. מידי שבוע מביאים הנהלות הפיס והטוטו הלוטו נתונים על "הזוכה המאושר". מידי כמה ימים מתבצע "רצח מזעזע", ובאחוזות וויי וקמפ דייוויד ושטוקהולם מנסים להגיע לטיוטות הסכם באמצעות "דיונים אינטנסיביים".

הקלישאה הזוגית בנויה על נוסחה קבועה: שם עצם, שאליו מודבק שם תואר. שם התואר בקלישאה הזוגית הוא בדרך כלל סובייקטיבי, כלומר, מתאר תחושות, אווירה, כמו "מרהיב", "סוער" "מסמר שיער" וכדומה, לעומת שמות תואר המתמקדים בעובדות או בכמויות. שם העצם ושם התואר מוצאים חן זה בעיני זה, והכותבים למיניהם מתחילים להשתמש בצירוף לעייפה, עד שהוא הופך לקלישאה. הצירוף אינו הופך לצירוף כבול תקני (כלומר ניב שהוא ערך מילוני), אלא נשאר במחסן הלא מכובד של הביטויים שנשחקו ובכל זאת משתמשים בהם, מטעמי נוחות או סתם סגנון רע.

לחצים כבדים ואווירה קשה

הפוליטיקה אוהבת את הקלישאה הזוגית, והכתבים הפוליטיים משתתפים בחגיגה. הקלישאה הזוגית מאפשרת להעמיד פנים כאילו אתה מוסר מידע של ממש בלי להתחייב לפרטים הקטנים. קלינטון ונתניהו יושבים כמה שעות טובות באיזה חדר סגלגל? "לחצים כבדים". הדוברים רובין ובושינסקי נראו חמורי סבר מן הרגיל? "אווירה קשה". הולכים לישון בארבע לפנות בוקר? "שיחות קדחתניות". "הטבות מפליגות" למנכ"ל הפורש נשמעות רע עוד לפני שנכנסים למספרים, "התנהגות אלימה" (של שוטרים? של שובתים?) נשמעת עוד יותר רע.

הצירוף "סטודנטיות צעקניות", שנשמע בימי שביתת הסטודנטים מפי אחד מראשי המשטרה, חושף את תפקידה של הקלישאה הזוגית ביצירת ושימור סטריאוטיפים, במקרה זה שוביניסטים. יש גם סטריאוטיפים פוליטיים. פעם דיברו בימין ובמרכז על "השמאל הקיצוני", אחר כך התפשט בשמאל "הימין הסהרורי". לקבוצות השמאל והימין שזכו לכינויים האלה יש השפעה פוליטית, נציגים בכנסת ועוצמה תקשורתית, הסטראוטיפ נשאר.

הקלישאה הזוגית אהובה מאוד במסגרת מה שקרוי "כתבות צבע", והיא דולפת משם גם לידיעות חדשותיות תמציתיות. אפשר ליצור באמצעותה אפקט דרמטי מזויף, אפילו בלי צורך בנוכחות הכתב בשטח. "המון משולהב" (כמה עשרות נערות צורחות בהיסטריה) הכין "קבלת פנים נלהבת" ל"זמר הפופולרי". "מופע מרהיב" שבו מחוללות "צעירות חטובות" ב"תלבושות ססגוניות" נקטע שוב ושוב ב"מחיאות כפיים סוערות" או "צרחות היסטריות". "חטובות" הוא שם תואר פטישיסטי, "ססגוני" היא מלה מיושנת, וכמעט אין משתמשים בה אלא בקלישאות הזוגיות, וכמוה "קדחתני".

מול השמחות האלה קיים ארסנל שלם של קלישאות זוגיות לאירועים קשים, כמו "מחזה מצמרר" ו"אירוע מסמר שיער", או קלישאה הלקוחה מידיעות חדשותיות ומודעות זיכרון, "אבל כבד". זו דוגמה אחת מני רבות לקלישאה הזוגית שבה שם התואר פשוט מיותר. "אבל כבד" מניח אפשרות שקיים "אבל קל" או "אבל לא כל כך כבד". הצירוף "קרב עקוב מדם" מניח שהיו קרבות שבהם זרם קטשופ. כמוהו "תאונה מחרידה", כאילו יש תאונה עם הרוגים שאינה מחרידה. ומה זה "אונס אכזרי"? יש "אונס לא כל-כך אכזרי"? "רצח נתעב" (שנעשה בידי "רוצח מתועב"), יוחד במקומותינו לרצח של יהודים בידי טרוריסטים ערבים, ובעניין זה יש קונצנזוס משמאל לימין. רצח המבוצע בידי יהודי הוא, ככל הנראה, לא ממש מתועב.

עורך דין ממולח ופוליטיקאי משופשף

גם עולם הפרסום אוהב קלישאות זוגיות, שתפקידן לבלף את הצרכן בדרך קלה ומהירה. הקופירייטר במיטבו יחפש תמיד דרך לשנות קלישאה כדי ליצור הפתעה ועניין. באותיות הקטנות חוגגת עדיין הקלישאה הזוגית החבוטה. וכך ניתן לגלות בתיאורי מכונית חדשה "טכנולוגיה מתוחכמת" (המתקן לנעילת גלגלים מותאם גם לנסיעה בקוטב הצפוני), "איבזור מפנק" (אפשר להעמיד כוס קפה ליד הנהג), "גימור מושלם" (בדגם הקודם הגימור לא היה מושלם, סליחה), ו"מחירים אטרקטיביים" (98,990 ש"ח לקסארה 1.8 אוטומטית, שעלתה רק לפני חודש 80,900).

השימוש בקלישאה הזוגית משרת סטריאוטיפים ונפוץ מאוד כאשר עוסקים בבעלי מקצוע. עורך הדין הוא תמיד "ממולח", והפוליטיקאי הוא תמיד "משופשף". בשני המקרים הסטריאוטיפ כולל חנופה וקריצה, כלומר, אנחנו יודעים שעורך הדין והפוליטיקאי הם בני זונות, אבל אנחנו רוצים אותם כאלה. לעומת זאת העיתונאי (מקצוע משוקץ בדרך כלל) הוא משום מה, בנוסחת הקלישאה הזוגית, "חרוץ". לאחר כל שביתה הסתדרותית קם מאן דהוא ומדבר על "עסקן אפור", נניח, אמיר פרץ, המעז להפריע לסדר התקין. "עסקן אפור" היא קלישאה מקוממת במיוחד, מאחר שהיא נוטלת את שארית הכבוד מנציגי הציבור. מיהו שותה תה זה לעומת "איש העסקים המעונב"? למרבה השמחה יצאו "מחויט" ו"מטורזן" מן האופנה.

כמה קלישאות זוגיות הפכו כבר לצירופים כבולים, מה שלא עושה אותן בהירות ותקינות יותר. "מעשה מגונה" (מילולית, מעשה הראוי לגינוי, כלומר, פויה) הוא צירוף בלשון נקייה המתייחס למעשים מזוהמים שעושה אדם בוגר בגופו של אדם אחר. "נסיבות טרגיות", שלאחרונה איבד מזוהרו, מכסה על התאבדות, וברובד עתיק יותר ניתן למצוא את "תרבות רעה", שפירושה שהילד לא עושה בדיוק מה שההורים ציפו ממנו.

סעודה דשנה ושפתיים בשרניות

תיאורי נוף וטבע זוכים לטיפול הקלישאה הזוגית המסוגלים להפוך חווייה אסתטית לעינוי לשוני. "נופים קסומים", "מראות עוצרי נשימה", "אזורים נידחים". השמש תמיד "קופחת", הערפל תמיד "כבד" והגשם תמיד "טורדני". פלוני מתענג בארוחת הקלישאות על "סעודה דשנה" שבה מוגש לו "תבשיל ריחני", "פרי עסיסי", הוא מקנח ב"כוס תה מהביל", ופונה בעליצות ל"ליל אהבה סוער".

אחד התחומים שזכו לטיפול אינטנסיבי של הקלישאה הזוגית הוא תיאורי גוף והתנהגות אנושית. כאן ניתן ליצור ללא קושי באמצעות רצף קלישאות זוגיות קטעי סיפורת מטוסים ללא הפסקה. סתם נסיון: "הנערה המצודדת בעלת שפתיים החושניות הביטה בעיניים בורקות בצעיר השרירי שנעץ בה מבט חודר. בעלה, גבר במיטב שנותיו, בעל כרס משתפלת, שיער סתור ומבט כבוי, שמר על שתיקה רועמת. הצעיר חשף את שיניו הצחורות והעלה חיוך רחב על פניו. האשה פרצה בצחוק מתגלגל. לפתע נשמעה צרחה מקפיאת דם ואחריה בכי מר. מפינה חשוכה בקרן הרחוב האפלולי עלה ריח של גופה מרקיבה". מי שנדמה לו שקרא תיאור דומה באיזה רב מכר אינו רחוק מהאמת.

ומי שרוצה לדעת איך ייראו הקלישאות הזוגיות של מחר, מוזמן להאזין לאחד מגדולי היוצרים בשפה העברית דהיום, "השדרן הפופולרי" זוהייר בהלול. דוגמה עדכנית, לאחר "בעיטת עונשין מושלמת" של "הצעיר המוכשר" יוסי בניון: "הדיוק – מילימטרי, הבעיטה – לייזרית, הכדור – ברשת".

תגיות :
Tom Newby; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

איך אני נראה איך

07 בדצמבר 2001

מחלקת קטועי הגפיים

18 בינואר 2008

כשהארי אהב את אמליה

17 באוגוסט 2012

תגובות

אסף רוזנטל
בזמנו התלוננתי לועדת השמות לחיות על השמות הזוגיים בעיקר כאלה בהם השם השני הוא כפל של השם הראשי כמו: חיוויאי-הנחשים , יאורית-מיצרית, ודומיהם , נאמר לי ע׳׳י ד׳׳ר ארבל כי ״כך יאה״ שכן זה נותן נופך לשם , האמנם ?
10 באוגוסט 2017 הגב
גדעון פלוסר
וכמובן, מעולם הרפואה: כאבי תופת (תמיד, תמיד) בדיקת דם פשוטה (גם כאשר יש צורך במכונות של מיליונים וימי עבודה ארוכים כדי להגיע לתוצאה..)
11 באוגוסט 2017 הגב
אהרן בלום
קראתי את כתבתו של אהרן מוריאלי ( לקסיקון השמות ) ,נראה לי שיש באפשרותו לפתור לי כמה דילמות ,אני נכד למייסדי ראש פינה שבאו כולם מרומניה ( בעיקר מ-מוינשט ,גם מ-פלויישט ,מ-יסי ומ-בוטושן ),שאלה ראשונה ,בין שאר שמות המשפחה עלתה משפחה בשם בוקששסטר ,האם שם זה מתייחס לצמח או אילן מסוים ? ,שאלתי השנייה ( בעיקר תמיהתי ),95 % משמות המשפחה של המייסדים הם שמות גרמניים או אוסטריים ,כגון גרינברג , רובינשטיין ,פיינשטיין ,ברנשטיין ,גולדשטיין, רוטנברג ,וידנפלד,שניידר,רוזנפלד ואחרון מאוד לא ברור למה, השם בלום (שם משפתחי ), שם זה נשאו חמש משפחות מייסדים שאין ביניהם קרבה משפחתית ,( אף לא שם אחד רומני כגון צ'ובטרו) לכשבגרתי שמתי לב לתופעה זאת ולא נותר "היסטוריון " מבין המייסדים שיסביר זאת, אולי למוריאלי פתרונות ?
24 בינואר 2019 הגב

הוספת תגובה