ישנו האבסורד הזה של הצעירים היום

רוביק רוזנטל | 02 ביולי 1999

תרגום של טקסטים ושל ביטויים אמריקניים לעברית יוצר מוטציות לשוניות מעוררות חלחלה

בכל פעם שמגיע לידיי ספר יעץ, מדע פופולרי או הגיגים על העולם בנוסח "איך תקנה ידידים, תעשה כסף ותצוד בלונדיניות", אני נתקף חרדה. לפתוח או לא? אם לא אפתח, שמא אחמיץ את שורת החוכמה שתשנה את חיי? ואם אפתח, האם לא אכנס לתסמונת פוסט-טראומטית מסוג שאותו אפרט להלן? חסרות לי טראומות בחיים?

אז אני פותח, הסקרנות הזאת תהרוג אותי פעם, והפוסט-טראומה מתעוררת. עברית אמריקאית. אחד המוצרים הירודים, החולניים והמצמררים יותר של העברית החדשה.

זה עושה הרבה שכל

מדובר בענף של העברית שראשיתו בתרגום, אבל הוא בהחלט אינו מצטמצם לתרגום אלא פושה בכל חלקה טובה, בשפת הדיבור, הכתיבה, הפרסום והשיח הטלוויזיוני. משהו רע מתחולל במעבר מן האנגלית בנוסחה האמריקאי אל העברית, מעין מוטציה. מה שנשמע באמריקה טוב או "בסדר" נשמע רע מאוד בעברית. ויסלח לי שלמה בן עמי, דמות כה אירופאית, שכאשר נשאל על אפשרות מסוימת בענייני קואליציה נתפס בתשובה "זה עושה שכל". הוא אמר זאת בגמגום מה, בהיסוס, אבל אמר. גם אתה, בן עמי? מה רע ב"זה נשמע הגיוני"? או "זה מתקבל על הדעת"? איכה לא נדלקו בך (וברבים אחרים) נורות אדומות לפני שהוצאת מפיך את היצור הלשוני הקלוקל הזה, שמקדונלד לידו הוא סטייק פילה משובח. שהרי בעברית "עושה" הוא פועל קונקרטי. הוא עונה לשאלה "מה אתה עושה"? - אני עושה רהיט. אתה עושה מעשה נכון. אנחנו "עושים אהבה", ביטוי אנגלו-אמריקני שכן נקלט בשפה ובצדק. אבל אף אחד לא "עושה" שכל, ואותו "רעיון" שעליו נאמר כי הוא "עושה שכל", ודאי אינו עושה שום דבר.

"זה עושה שכל" הוא תרגום מילולי של It makes Sense שהוא ביטוי כל-אנגלי, לא רק אמריקאי. תרגומים מילוליים של ניבים מועדים לפורענות. לפעמים זה עובד, לעתים קרובות זה לא עובד, מסיבות שונות. למשל "לקחת צד" (במקום "לנקוט עמדה" או "לתמוך בעמדה X") או "נקודה חלשה" (במקום "נקודת תורפה" או "חוליה חלשה"). מכל מקום, מעברי ניבים הם שאלה חוצה לשונות, ובאנגליה יצא לאחרונה ספר שלם של מעברי ניבים מוזרים בשם הביזארי "Sky, My Husband" . מה זה? כאשר אשה צרפתיה נתפסת במיטה עם מאהב היא אומרת בבהלה Ciel, Mon Mari,, שפירושו המילולי הוא "שמיים, בעלי הגיע". את האנגלים זה מצחיק.

משהו שאיננו יכולים למתוח עליו

הוצאת מחברות לספרות הוציאה לאור את הספר "על המשמעות של כל זה" של המדען הנודע ריצ'רד פיינמן. פתחתי לאחר ההתלבטות לעיל, והטראומה שבה ותקפה אותי. פיינמן הוא מדען דגול שאינו מתנזר מפופולריזציה של המדע, אבל המתרגם, יונתן פרידמן, שבוי לגמרי באנגלית האמריקאית, ונעדר את תחושת העברית המינימלית הדרושה כדי להעביר את הטקסט משפה לשפה.

להלן דוגמת יסוד: "ישנו האבסורד הזה של הצעירים היום, השרים על כלבי ציד ואוכלי אדם סגולים, משהו שאיננו יכולים למתוח עליו ביקורת כלל אם הטעמים שלנו במוסיקה שונים וישנים יותר" (63). את הגוויה הזו צריך לנתח ולהשאיר מבותרת לעד במכון הפתולוגי.

"ישנו האבסורד ", אבסורד איננו שם עצם, הוא הפשטה לוגית, הוא פרשנות. אפשר לטעון שעניין מסוים הוא "אבסורד". אי אפשר לטעון ש"האבסורד ישנו", ואילו "ישנו האבסורד" אינו ראוי למאכל אדם.

"האבסורד הזה", האמריקנים ממלאים את המשפטים שלהם במילים "it" ""that ו"”this, בעברית הם הופכים כולם ל"זה" הנורא, קללת העברית שיובאה היישר מבתי הקפה של מנהטן. הספר "המשמעות של כל זה" מרופד ב"זה", כולל בשם הספר, בתדירות שלא היתה מביישת שיחת יאפים בשינקין. בעמוד 73, למשל, מופיע "זה" 14 פעם, שהם 5% מכלל המילים בעמוד.

"האבסורד הזה של הצעירים היום" – סליחה, האבסורד הזה שייך למישהו? למי בדיוק? הוא בוודאי לא "של הצעירים". השימוש הנלוז ב"של" (שוב מתוך משמעויות ושימושים נרחבים של OF האנגלי) הוא אמריקניזם המגויר לחלוטין שלא כהלכה.

דוגמה לשימוש דומה ב"של" ממקום אחר בספר: "העניין של דגימה סטטיסטית וקביעת תכונות של אנשים" (83). "העניין של" הוא מכה לשונית נפוצה. אבל במשפט הזה נכנס לתמונה עוד אחד מאבות החטאת של העברית הלועזית הקלוקלת: שם הפעולה. "דגימה" ו"קביעה" הן שמות פעולה, כלומר, הפשטות של פעולות הנעשות בידי בני אדם. באנגלית כמו בגרמנית ובצרפתית נוהגים להשתמש בהפשטות מסוג זה כנושא המשפט. בעברית זה נשמע רע, מפני שביסודה העברית היא סיפור על אנשים שעושים מעשים, ולא על פעולות המתקיימות מעצמן וזוכות לחיים משלהן.

"משהו שאיננו יכולים למתוח עליו ביקורת" – "משהו" בעברית היא מלה כללית המייצגת תחושה, עניין או שם עצם שזהותו עמומה וקשה להגדיר אותו. באמריקאית שלפנינו הוא משמש מעין מלת קישור המתייחסת לדבר המוגדר היטב.

"איננו יכולים למתוח עליו ביקורת כלל" – "כלל" מודבק למלים שלפניו כמו טלאי על ישבנו של ליצן.

טעמים שונים וישנים

"הטעמים שלנו שונים וישנים יותר" – מה זה "טעם ישן"? אפשר לומר על טעם ש"עבר זמנו", ש"יצא מהאופנה", "עוצב בזמנים אחרים" ואפילו "מיושן". אבל "טעם ישן?!" באנגלית "old" פירושו גם זקן וגם ישן. בעברית המשמעויות מתפצלות. שן, שן, צריף ישן.

והמשפט כולו, 27 מלים מפותלות זו בזו שצריך לקרוא אותן כמה פעמים כדי להבין למה התכוון המשורר. ולהלן הצעה חלופית: "הצעירים היום שרים על כלבי ציד ואוכלי אדם סגולים. זה נשמע אבסורדי, אבל אנחנו, שהטעם שלנו במוזיקה שונה בתכלית, ועוצב בדורות קודמים, איננו רשאים למתוח על כך ביקורת". מכופתר? או.קיי. על הבסיס הזה אפשר להתחיל בשיפורים. אבל זה לכל הפחות משפט בעברית, לא באמריקנית.

יש, כמובן, מתרגמים טובים, גם מאמריקאית, כמו דוד שחם ואחרים. תענוג לקרוא את תרגומי פיליפ רות וסלינג'ר, למשל, אבל על מרבית הספרים, בעיקר אלה שאינם ספרות יפה, רובצת קללת המשפט הקלוקל, שהרוח הזרה של שפת המקור נחה עליו. הקללה הזו מאיימת על העברית יותר ממאה שמות מסעדות באנגלית, בוטיקים בצרפתית וחומוסיות בערבית, הזרועים מדיזנגוף ועד פלורנטין.

תגיות :
LOST IN SPACE; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

מלטה זה כאן

01 בדצמבר 2006

אוכל סובב עולם

13 בספטמבר 2002

וואנס היה לנו דיל

25 באפריל 2003

תגובות

דליה יאירי
וגם העברית הלכאורה תקנית שלנו , אותה מנסים לטעת בנו , בעיקר בתשדירי הפרסומת, מעצבנת... זה יכול להישמע כך ''הבוקר, כשקמתי ממערכת השינה שלי, לקחתי לי זמן לחטוף קפה, ויצאתי מפתרון הדיור שלי לאיוונט. לא שכחתי לקחת אתי את הבוק שהכנתי מראש, למרות שרועי ואני כבר לא. ... האמת - המכנס שלי לא התאים ללוק הכללי , אבל הנעל כיסתה את הפשלה. ----
27 באוקטובר 2016 הגב
תלמה הורביץ
אותי הכי מעצבנים הביטויים "זה מרגיש לי...""זה מרגיש כמו" ושאר אחיהם. כאילו שה"זה" הזה יכול להרגיש משהו.
02 באוגוסט 2017 הגב
תלמה הורביץ
אותי הכי מעצבנים הביטויים "זה מרגיש לי...""זה מרגיש כמו" ושאר אחיהם. כאילו שה"זה" הזה יכול להרגיש משהו.
02 באוגוסט 2017 הגב
אהרון
״ביסודה העברית היא סיפור על אנשים שעושים מעשים, ולא על פעולות המתקיימות מעצמן וזוכות לחיים משלהן.״ להיפך. העברית נוטה להציג את האדם כמושא (קורבן!) של פעולות שונות. הדוגמה הקלאסית היא כמובן היעדר הפועל have והשימוש ב״יש ל...״, דהיינו, משהו מתקיים בעולם ומשליך עליי. וקיימים כמובן עוד, כמו בא לי (ולא אני רוצה), נירָלי (ולא אני חושב), חם לי, נשאר לי, נגמר לי, כואב לי, הכלב מסתובב לי בין הרגליים.
02 באוגוסט 2017 הגב
עמי להב
ומה דעתך - תרגום של blackout כושי החוצה?
02 באוגוסט 2017 הגב
שומר הסף
נוווווו הרי על-פי הגישה שלך (רוביק ) זה סלנג וסלנג הוא (על פי גישתך) ״התפתחות של השפה״, כך גם השימוש העילג בלעז מיותר שכשמטים אותו על-פי חוקי העברית זה עילג עוד יותר: ״טקסטים״ , ״טראומות״ ודומיהם , כאשר משתמשים בלעז במקום מושגים בעברית מתחילה ההיתדרדרות לכוון של ה״סלנג״ (שאותו אתה מקדם), אמריקאית היא אנגלית מקולקלת ולכן ממילא מי שמנסה לתרגם אמריקאית יעשה זאת בלהג עילג , אם לא תיתמוך בסלנג אולי יהיה סיכוי לסכל גם עברית-אמריקאית עילגת ...
02 באוגוסט 2017 הגב
גבי שחר
יכול להיות שרוביק של 2017 הוא לא אותו רוביק של 1999?
02 באוגוסט 2017 הגב

הוספת תגובה