ש"ס עפעס יוצאת מזה

רוביק רוזנטל | 12 במרץ 1999

שפת שדרני הרדיו החרדי חושפת אופציה לא מוכרת: הומור עצמי יהודי-ישראלי, ועירוב של אנגלית וסלנג ביידישקייט

כמה וכמה פעמים הפנו את תשומת לבי לעברית המודרנית של שדרי הרדיו החרדי. הקשבתי לכמה תכניות של הגל החדש, לא נפלתי מהכסא, אבל ניתן לומר כי אור מבליח בקצה המנהרה. הגוורדיה הצעירה של השדרים מציעה שילוב בין עברית גבוהה, סלנג, מלים לועזיות מודרניות וגם עילגות פה ושם. היא גם מציבה אופציה של שפה תרבותית סבירה, כנגד העברית הקלוקלת והמקוממת של מחזירים בתשובה דוגמת אמנון יצחק והרבנית קוק. כל הדוגמאות מ"רדיו קול חי".

ידידיה מאיר הוא חרדי המשרת בצה"ל, המתחיל סיפור מעברו בכותרת "סדאם חייב לי שבת". הסיפור, שנועד להוכיח שחיילי צה"ל המתפקרים מתגעגעים בעמקי לבם לישראל סבא, משלב שפה תלמודית, צה"לית ועברית גבוהה. דוגמית:

"בבית המדרש היו קוראים לזה ספק ספק ספייקא, אבל בצבא לא קוראים לזה, פשוט משאירים את זה לשבת" (ספק ספק ספייקא – ספק קל ביותר)"

ובסיפור אחר, משפט הישר מן הרחוב: "ראיתי את הפרצוף שלו, והפרצוף היה מוכר לאללה" (אללה? הלו, זה רדיו חרדי?)

וקצת סלנג ילדים החוצה תרבויות: רכב מסוג מאזדה שעל שמשתו האחורית "מלא מדבקות", ואחר כך רכב אחר שעליו "מלאן מדבקות".

השימוש בסלנג לפעמים מיושן, וכך באותו שבוע אומר מאיר "השיר לא מקורי משהו משהו", והשף כריסטיאן אהרון זרדז ממליץ בתוכניתו של שלומי גולדברג "שישי חי" על "קונפי רגלי אווז עם בצל", ומבטיח ש"כשחוזרים מבית הכנסת אז מחכה משהו משהו."

תחושת דז'ה-וו מיסטית

ידידיה מאיר משחיל בקטעי הקישור גם שפה גלובלית. דווקא בשפה הזו יש ביטוי לקמצוץ אירוניה עצמית שכה-חסרה בעולמם של החרדים. וכך מספר מאיר על "הרחוב האולטרא חרדי סורוצקין" (שימו לב, יש חרדים, יש חרדים יותר, ויש אולטרא חרדים). אחר כך הוא מספר על שיר הנשמע "ממש ממש מוכר" (ניחוח שינקין), כאשר "אתה לא יודע אם הסיבה לכך היא תחושת דז'ה-וו מיסטית" (בושם פריסאי).

הקו הגלובלי בולט מאוד בשפה של שדר חרדי אחר, קובי אריאלי. ראיון שהוא עורך עם רינו צרור שזור שפה מודרנית, סלנג ומלים לועזיות, בעלת אפקט חילוני למהדרין. אריאלי רק צריך לשפר משהו את התחביר שלו. דוגמיות:

"מה מביא עיתונאי תל אביבי, עמוק עמוק בברנז'ה, כמעט באובססיביות להתעסק עם זה?" (זה, כלומר, ש"ס)

"פוסט מורטם כזה, יש כאן מצד אחד אמירה מאוד ברורה, מצד שני תופעות שיוצרות אנטגוניזם" (ברוך השם, אריאלי לא אמר "מחד גיסא ומאידך גיסא")

" פוליטיקה פרופר".

ורק לסיום צץ לו האידישקייט: "מאחורינו בחירות שבהן ש"ס עפעס יוצאת מזה". אזוי.

השפה העדכנית ביותר היא בפרסומות, הדומות כבר בכל מרכיב לפרסומות חילוניות. ואולי מתגלמת שפת הרדיו החרדי, גשר בין עולם האתמול לעולם המחר, בפרסומת העצמית של התחנה הכשרה למהדרין: "עושים רדיו חי – שומעים אייאייאיי".

תגיות :
alexkerhead; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה