אוריה ואבנר עם קארין ואלינור

רוביק רוזנטל | 20 במאי 1999

מדגם שמות הילדים באשכול גנים בתל אביב מלמד על מכלול המגמות המתרוצצות בנתינת שמות במעמד הבינוני האשכנזי

בשנות השמונים גילינו בזעזוע שהרבה הורים, הרבה מאוד, נותנים לבניהם שמות דו תרבותיים, כאלה שיוכלו לעבוד טוב גם מעבר לים. הוצפנו אז ב"קרן" ו"שרון". בינתיים זרמו הרבה מים בבתי היולדות, מגמות התחלפו, ומן הסתם הרב תרבותיות באה גם כן לביטוי במערך השמות של הישראלים החדשים.

280 השמות המובאים כאן כבסיס לניתוח והגיגים אינם מידגם מייצג בשום פנים. אלה שמות הילדים ההולכים ל"אשכול הגנים" במרכז תל-אביב, ילידי 1995-1993. אפשר ללמוד מהם בביטחון מסוים על נטיות נתינת השמות במעמד הבינוני העירוני. רוב ההורים בגן הם בעלי מקצועות חופשיים, ואני לא בטוח שביבי יבחר בגן הזה למפגש הורים אוהד. אי אפשר ללמוד מהם על שמות בני העולים מרוסיה ובוודאי לא על השמות בנתיבות. בכל מקרה, מנהלת הגן הדסה בן-דרור שיתפה פעולה, והמסקנות החלקיות הללו מרתקות בהחלט. והכי חשוב. הבן שלי לומד בגן הזה. וקוראים לו ארנון.

איתי, עמרי ואיתמר

השם המוביל בין הבנים הוא איתי. 6 ילדים קרויים בשם הזה באשכול הגנים. איתי הוא אחד הגיבורים של דוד ושמו מופיע בדברי הימים, ומבחינה זו הוא מאפיין את המגמה המובילה בקריאת שמות לבנים, עד כמה שזה נשמע מפתיע. שמות מהתנ"ך, אבל של "גיבורי משנה". 85 מתוך 160 בנים באשכול קרויים בשמות מהזן הזה.

אף אחד מהאבות, דהיינו אברהם יצחק ויעקב, שמותיהם של סבינו וסבי סבינו, אינו מיוצג באשכול. יש משה אחד (שקוראים לו בין הילדים מושיקו) ואהרון אחד ודוד אחד. מכל בני יעקב, שפעם הציפו את בתי הספר, ראובן ושמעון וגד ויהודה ואפרים, יש רק נציג אחד, "דן". לעומת זאת מופצץ גן האשכול בשופטים, מלכים מדרג שני, גיבורי חיל, הורים של ובנים של ידוענים מהתנ"ך. לחמישה ילדים קוראים עומרי (בלי ועם וי"ו), לארבעה נדב (הבן של אהרון), 4 איתמר (עוד בן של אהרון), ורק ארבעה יונתן, שם שנדמה שהציף את המדינה.

שמות תנ"כיים מיוחדים ונפוצים הם, למשל, עילי (עוד אחד מגיבורי דוד), על שמו קרויים שלושה ילדים, 2 אוריה, וגם יותם ואבנר ורם וחגי וישי וערן ועידו, אחד לכל אחד, וכמובן, ארנון, שבמקורו אינו אדם אלא נהר מקראי השוצף עד היום. השמות האלה רצים כבר שניים-שלושה דורות ונראה שהם התשובה הצברית להמוני אברהם, יצחק ויעקב ומשה שהגיעו מן הגולה ושניתנים עד היום על ידי החרדים. יש בהם שילוב של מסורת תרבותית ומקומית עם הישראליות החדשה.

נעמי, נעמה ותשע גאיות

אצל הבנות בקטע התנ"כי העניין מסובך קצת יותר. יש מעט שמות נשים בכלל בתנ"ך, וחלק מהן פשוט אינם ראויים למאכל אדם, נוסח זלפה וערפה ומחלה וחולדה (סליחה אם פגעתי במישהי). מתוך מעט השמות שנותרו נעלמו, כצפוי, שמות האמהות, לא רבקה ולא רחל ולא לאה, וגם לא הגר ויהודית ודבורה. באשכול הגנים שולטת ברמה נעמי (5 בנות) וגם שתי נעמה, שהיתה האמא של המלך רחבעם, ושלוש תמר (פלוס תמרה אחת ותמרי אחת), ושלוש נועה, בת צלפחד, שתי יעל ורק ענת אחת (שבתנ"ך היא דווקא גבר) ורות אחת. איפה מיכל ומרב? יצאו מהאופנה.

חמישית מבנות האשכול נושאות שמות תנ"כיים, ואותו סדר גודל נושאות שמות בעלות צליל לועזי. זה בהחלט אומר משהו, אבל מה שמפתיע, מדהים ומרתק הוא כיוון השמות. השם המוביל באשכול הגנים בין הבנים והבנות גם יחד הוא לא פחות ולא יותר, גאיה. שבע בנות נושאות את השם הזה, ואם זה לא טרנד, אז תקראו לי אורלי קסטל בלום. במבט ראשון השם תמוה. במבט שני הוא אחלה שם, קרם דלה קרם. יש לו צליל יווני קוסמי, מאחר שגאיה היא האלה היוונית הקדומה ביותר, היא היקום. יש לו צליל הודי, יש עיר קדושה בהודו בשם הזה. ויש לו גם צליל ישראלי, סתם, הנקבה של גיא (שכמוהו יש באשכול ארבעה). ואגב, יש בארצנו (אם כי לא באשכול הגנים הנדון) גם בנים בשם גאי, אבל עם גרשיים: גא"י, ראשי תיבות של "גור אריה יהודה". ולא תאמינו, יש בגן גם קאיה אחת, ולפני שנה היו באשכול שתיים נוספות, וחוץ מזה שמדובר במכונית קוריאנית בצרות יש למלה גם כאן משמעות של אלה מן המזרח. יש עוד שמות עם צליל של מסתורין, בניגוד לטרנד האנגלוסכסי. זואי (דו מיני, יש בת אחת ובן אחד), סקאי, אסתר, אמבר וקרול, כולם בנים למשפחות ישראליות לכל דבר. הדסה מוסיפה שלפני שנה צצו שתי בנות בשם קָדן. באבן שושן לא שמעו על השמות האלה.

יש גם טרנד סלאבי, שתי בנות ישראליות לכל דבר בשם אנה ואחת נדיה. יש כמובן עדיין שמות עם צליל אנגלוסכסי כמו לין ואלינור וקרין, ויש אפילו טומי. כך בין הבנים, אחד שון, וליאם (רמז, לא השחקן מרשימת שינדלר, אבל בן של שחקנים), ואילאי שנשמע כמו ההוא מהתנ"ך אבל נכתב אנגלוסכסית. והשם האנגלוסכסי-עברי הנפוץ תום (3 בנים).

הקבוצה המובילה בין הבנות היא מה שאני מכנה "שמות חדשים קלסיים", כלומר, כאלה שנוצרו במאה הזאת אבל תופסים כבר כמה דורות מקום כבוד בכל כיתת בית ספר, ולא רק בלב תל-אביב. 40 מהבנות וחמישית מהבנים משתייכים לקבוצה הזאת. המובילה בין הבנות היא רוני (שש בנות) ויש גם רון אחד בין הבנים. יש חמש אלה וחמש מאיה (עם ובלי אל"ף), כאשר חייבים להודות שלשמות האלה יכולת הסתגלות יפה לכפר הגלובלי. יש גם ארבע נגה (שם נפלא ועמיד בפגעי הזמן) ושתי ירדן ואשרת ושני וליאורה, וקצת פחות נפוצים (אבל אני אישית מכיר נשים גדולות בשם הזה) אליה ורונה ומורן, וכמובן, יסמין. בין הבנים בקבוצה הזו מוביל, כאמור, גיא, אבל יש גם עמית (4) ורועי (4) ואורן (2) ועומר (3) ובן (2) וזיו (2) ועוז ואייל, שמות לכל עת.

שוני, טוהר ודביר

לצד הקבוצה הזו בולטת קבוצה חזקה אבל לא לגמרי יציבה של שמות שעדיין לא הפכו לקלסיים, שמות עבריים חדשניים שעוד לא עמדו במבחן הזמן. בולטים ביניהם אופק ועידן ואלמוג וסתיו, שני ילדים על כל שם. יש הרבה הברקות בקבוצה הזו, להורים המחפשים "משהו שונה": דביר, שוני (זה לא שון, זה פשוט שוני), לירן, רֵע (רצוי לנקד, הורים יקרים), נוה, ולקינוח הבנים טוהר וגביר.

אצל הבנות הדמיון היוצר של ההורים עובד ביתר עוצמה, והתוצאות נאות לאוזן. יש שתי בר ושתי אייר, ונויה ושקד, ולצידן שירז, והילה-לי, ושנהב ושירן, ואורטל אחת (אבל בלי מורטל) ודריה וספיר ועוד כהנה.

השאלה האחרונה העומדת לבדיקה כאן היא שאלת היוניסקס. עד כמה יש היום שמות המתלבשים על שני המינים. הקבוצה התנ"כית כאן בנחיתות, יש בשמות התנ"כיים מעין צופן המגדיר שם לגבר ולאשה, ובכל זאת אימצו כמה הורים שמות תנ"כיים זכריים והפכום לשמות ילדות. אז יש באשכול בן אופיר ובת אופיר (ולא אופירה), ויש בן יובל ובת יובל. השם היוניסקסי הנפוץ ביותר הוא דניאל, שמקורו תנ"כי אבל נראה שהניחוח הצרפתי שלו הפך אותו שם נחשק לבנות, וכך יש באשכול 8 דניאל: 4 בנים וארבע בנות. גבריאל יש רק אחת, אבל בת. עדן, אף הוא שם תנ"כי, רשום על ילקוטיהם של ארבעה בנים ושתי בנות.

השמות החדשים-קלסיים יצרו פוטנציאל מוגבל של שמות דו מיניים. בולטים בהם עמית (4 בנים ובת), וגל (3 בנים ובת) ושחר (שתי בנות ובן) צמד של נעם וצמד של אור. לטל (שתי בנות) אין במקרה מקבילה בין הבנים.

בשמות החדשניים יותר הגבולות נפרצים כמעט לגמרי, בן לידור ובת לידור יש בגן, וגם בן נוי ובת נוי. שמות רבים שימושיים לשני המינים, הן מידע אישי והן מבחינת הצלצול, אבל הם מיוצגים בגן רק על ידי ילדים ממין אחד: אלמוג, ים, סתיו, מעיין, רותם, לירן, אדר, שקד, ספיר ועוד ועוד, ובעצם, כמעט כולם (או כולן). מה אני אגיד לכם, אני מת על השם הזה, ארנון.

תגיות :
Gari ngo; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

עמליה חקל
"בשם קָדן". היתה לי תלמידה בשם שצלצולו כזה, אך שמה נכתב ב-כ', והיא נמצאה מסבירה לכל תמה שהיא קרוייה על שם הפרח שיש לו אשכול פרחים בצורת כד. אחד השמות האכסטרווגאנטיים ביותר שנתקלתי בהם היה הֶל, בתקווה שמדובר בצמח התבלין ולא בגהנום.
28 באפריל 2016 הגב

הוספת תגובה