איך אני נראה איך

רוביק רוזנטל | 07 בדצמבר 2001

משפטים הפותחים וסוגרים במילה או צירוף זהה יוצרים אפקט של דיבור עממי, ספר תפילות חדש ואת מי חותכים לחתיכות

אורית טנא, סטודנטית ירושלמית, שלחה לפני כמה חודשים שאלה אודות מה שכינתה "משפטי סנדוויץ'", נוסח "זו ארץ זו", "אילן בחור טוב אילן", "ים אתה אוהב אותי ים", "אני פחדן אני" ועוד. לאלה יש להוסיף את משפט הסנדוויץ' העברי המוביל "זה נוער זה?" תוצרת אברהם שפירא. משפטי הסנדוויץ' הפתיעו אותי כאשר צפיתי ביום שישי האחרון ב"סאלח שבתי" של אפרים קישון. אחרי עשר דקות ניתן היה כבר לזהות את טכניקת המשפטים המובילה של קישון: משפטי סנדוויץ', בעיקר מפיו של סאלח שבתי עצמו, הוא חיים טופול. להלן מיקבץ מייצג:

זה מקצוע יפה זה...

מה, מה יש פה מה?

בן שיהיה, את שומעת? בן!

אני סנדלר אני.

איפה יש בית, איפה?

איך אני נראה איך?

הכל באמת הכל זיפת, הכל.

אף פעם לא יהיה לי שיכון אף פעם.

וסנדוויץ' רב שכבתי: "אין עבודה אין שיכון אין שום דבר אין".

קישון שם בפי טופול צירופים רבים המתחילים ונגמרים ב"זה", כמו "זה זיפת זה", "זה מקום יפה זה", "זה נכון זה" ו"זה מה זה?". רוח הסנדוויץ' מורגשת גם במשפט כמו "אני אין לי נסיון בזה", או "אם יש לך צדק בלב שלך".

צריך להבין את שימוש היתר הזה במשפטי סנדוויץ' כטכניקה של אפרים קישון ליצור את הדמות (הסטריאוטיפית והקריקטורית) של סאלח שבתי. לכאורה העודפות הזו היא עילגות, אבל באמצעותה יוצר קישון מעין פואטיקה עממית, ומעניק לשבתי ה"פרימיטיבי" סגנון משלו.

היסוד הפואטי במשפטי סנדוויץ' בא לידי ביטוי פה ושם בשירה, בעיקר אצל משוררים ששפתם קרובה לשפת הדיבור. כך בשירה של יונה וולך, שאף הולחן ומושר על ידי נורית גלרון: "וזה לא מה ש/ ישביע את / רעבוני לא / זה לא / מה / שיניח את / דעתי / לא / זה לא זה". (שירים, עמ' 23). כאן השימוש במבנה הסנדוויץ' מתוחכם וחל על שתי מלים: "לא" ו"זה". בשיר אחר היא משתמשת במשפט הערש הידוע "שן, דובי, שן" (הבובה של גוגול, שירים, 87). אצל נתן זך אפשר למצוא שירים בהם הוא משחק בצירופי מלים חוזרים בתוך אותו שיר, כמו בשיר "כל הבזבוז הזה", צירוף הפותח וסוגר את השיר ומופיע בתוכו פעמים רבות נוספות (כל החלב והדבש, 24). ובשיר המפורסם "בעולם" (לא קשה ולא רך, נא להכיר: נתן זך) מצוי משפט הסנדוויץ' הנאה "כך גם כך". משפטי סנדוויץ' אפשר למצוא בפזמונים כמו "תן, תן פה, תן תרומה פה, תן עוד תרומה פה, תן", של רביעיית מועדון התיאטרון, ואף בפזמון המפורסם על הנרי השמיני: I’m Henry the eight’s I am, Henry the eight’s I am I am. של להקת מתבודדי הרמן. בתיאבון.

שפת התפילות

בונה תירוש הוציא בהוצאת "כתר" ספר מיוחד במינו: "שירי העני ממעש", אוסף נבחר של תפילות המוגשות כשירה. תירוש ניגש אל התפילה כאל טקסט כמעט חילוני, טקסט של שיחה, ובאמצעות החלוקה לשורות והעימוד הוא גואל עבור מי שאינו מכיר את התפילות טקסטים שכל אדם יכול לדבר אותם ולזהות את יופיים בלי ההקשר הדתי. יותר מכל נחשפת בקובץ תכונת היסוד של העברית: הפשטות. יש בשפת התפילה זרימה הטבעית בין לשון הדיבור והשפה הכתובה דווקא בדרך השיר.

ריבונו של עולם, / אני שלך וחלומותי שלך / חלום חלמתי, ואיני יודע מהו / יהי רצון מלפניך / יי אלוהי ואלוהי אבותי / שיהיו כל חלומותי עלי / ועל כל ישראל, לטובה, / בין שחלמתי על עצמי, / ובין שחלמתי על אחרים, / ובין שחלמו אחרים עלי. (מתוך תפילה בעת ברכה הכוהנים במוסף יום הכיפורים, עמ' 103)

המקור לשירת השיחה הוא ספר התפילות הגדול מכולם, ספר תהילים, שממנו אין תירוש מביא דוגמאות אך מזכיר אותו במבוא. הנוסח המקובל בתהילים מצטיין גם הוא בזרימה השוברת את הגבול המלאכותי בין הכתיבה והדיבור:

שמעה תפילתי יהוה / ושוועתי האזינה / אל דמעתי אל תחרש / כי גר אנוכי עמך / תושב ככל אבותי / השע ממני ואבליגה / בטרם אלך ואינני. (לט 13-14)

ונתן זך, החילוני כל כך, דיבר אל אלוהים באותה שפה:

שיר מפויס. אלוהים, אילו / ניתן לי בהפוגה, כמו הערב, לפעמים, / לשיר גם שירים מפויסים, לחלות / את פניך, להאיר את עיניך לכל / תולעיך, באשר הם זוחלים, אהובים / ולא אהובים, מפויסים / ולא מפויסים, אלוהים / ולא אלוהים. (כל החלב והדבש, 39).

אוניברסלי וקולוסלי

אהרון רוטנברג שואל מה מקור המלה "פקופלי" (במובן של גרוע עד מאד, ביש, "המצב שלו פקופלי"). "איני מצליח למצוא אותה בשום מילון עברי או לועזי". לא צריך לחפש, אהרון, המקור נמצא בכל סרט אמריקני סוג ג' בערוץ הסרטים: על fuck off שמעת? משמעותה בדרך כלל "להתחפף", אבל היא נשמעת כקללה גסה בכלל, ובעברית הפכה לשם תואר רב חן אם כי לא כל כך שימושי היום. ועל כך מביא דן בן אמוץ במילון העולמי (הכרך השני, מ1982-) דוגמה מעולם החייל העברי: "המצב פקופלי. אין חתיכה אחת בכל הגדוד".

הדייסה שיצאה מהאף

יחיאל קדישאי, המזכיר הנאמן של מנחם בגין, התייחס לדיון שנערך במדור על הניב "יצא מהאף", ניב מקראי שזכה משום מה לתווית של ניב דיבורי עממי ואפילו "נמוך". קדישאי שלח לי את הספר האוטוביוגרפי "לילות לבנים" והפנה אותי לעמוד 114. בגין הכיר היטב את התנ"ך, ונזכר בו כאשר ישב במעצר בברית המועצות. האסירים הכריזו על שביתת רעב לא עקב רעב, אלא, ולהלן ציטוט מן הספר: "אנו כלל לא הכרזנו על שביתת-הרעב שלנו: היא "הוכרזה" בנו, היא קמה בקרבנו, היא פרצה החוצה מנחירי אפנו. בגין מצטט את הפסוק אודות השליו מספר במדבר ומספר: "הנ.ק.וו.ד. לא האכילנו לא מן ולא בשר. הוא האכילנו דייסה. --- דייסה. רק דייסה. כל יום דייסה. --- ותצא לנו הדייסה מאפנו ממש, פשוטו כמשמעו, במובן המוחשי, במובן הגופני של המלים". השביתה, אגב, הצליחה, ו"מאז שביתת הרעב בלוקישקי אכלנו שני ימים בשבוע מרק כרוב, וחמישה ימים בשבוע מרק דייסה. ניצחנו".

מילון הישראלית: חותכים וחתיכות

בתקופה האחרונה צץ מונח חדש בעיתונות הספורט, והוא מופיע אפילו בכותרות ראשיות : "לחתוך", במובן "לפטר" או "להוציא שחקן מן הקבוצה". וכך קראנו ש"גלאם צפוי להיחתך מאשדוד תוך שבועיים", ו"בני הרצליה תחתוך את קני ויליאמס". השימוש הזה מושפע מהשימוש האמריקני במלה cut המשמשת גם לפיטורין, ובכלל יש הקבלה לכל אורך הדרך בין cut לבין "לחתוך". שתיהן משמשות גם לפעולה הפיזית של "גזירה וכריתה" וגם לשימוש המטפורי במיגוון רב מאוד של תחומים. הפעם היחידה שבה מופיע "חתך" במקרא הוא בספר דניאל במשמעות של חריצת דין, והמשמעות הזו קיימת עד היום הן במשמעות של "קבע גזר הדין" והן במשמעות כללית יותר של "החליט". "חתך מישהו" פירושו גם פיזי, היכה אותו בנמרצות, וגם מילולי: "לא נתן לו לגמור לדבר". בתחום הניווטים "חתך" משמש במשמעות "קיצר דרך". ואם לחזור לעיתונות הספורט, יש לשימוש החדש שלה ב"חתך" סימוכין מלשון חז"ל בצירוף "חתך פרנסתו של.."

הדיון ב"חתך" מחזיר אותי לאחת החידות של הסלנג העברי לדורותיו: מקור המלה "חתיכה" לבחורה מושכת, מונח שיצא מן המחזור, אבל נשאר דווקא כאשר עבר שינוי מין ל"חתיך". האסוציאציה היהודית-תלמודית מביאה אותנו ל"חתיכה ראויה להתכבד" לפי מסכת חולין, אבל זה לכל הנראה חיזוק לשימוש הישראלי העכשווי ולא מקורו. המפתח האטימולוגי כאן הוא ככל הנראה לא ב cut אלא ב- piece. באנגלית העתיקה נהגו להשתמש בpiece- ככינוי מזלזל לאדם בכלל ולאשה בפרט. הביטויים הרלוונטיים בסלנג האנגלי המעודכן, שסביר שהגיעו אלינו כמו מלים רבות באמצעות חיילי המנדט, הם piece of ass וגם piece of meat - "חתיכת תחת" ו"חתיכת בשר", לציון בחורה מושכת. מהביטוי המלא נותרה ה"חתיכה". תקינות פוליטית אף פעם לא איפיינה את יחס הגבר העולמי והעברי לנשים.

תגיות :
Alpha; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה