עושים סקס בלשון

רוביק רוזנטל | 03 בינואר 2002

מסע בעקבות שפת הסקס הישראלית, תחנה ראשונה: איך השתלטו "זין" ו"לזיין" על שפת הסקס הישראלי, ומה זה אומר עלינו

בשבועות אלה משודרת בערוץ 8 הסידרה "סקס ישראלי" שבה אני צץ מידי פעם על המרקע. כמה מידידי הטובים זקפו גבה על כך שאני מנבל את פי בשידור לעיני כל האומה. אז הנה תשובה לשונית הולמת: זין, כוס, למצוץ ותחת הן חלק מן השפה העברית לדורותיה, ובמקום לברוח מהן ראוי להיישיר אליהן מבט, ואולי ללמוד מהן משהו.

תחכמוני או הרצליה?

ככל שהופכים בשפה המינית מזדקר פועל אחד שחדר אל השפה והשתלט על כל היתר, והוא מקבץ המלים הנגזרות מהשורש זי"ן מקורן בשם המוביל לאיבר המין הזכרי, "זין", שעל גילו יש ויכוח, והוא הביס בדרכו שורה של מתחרים לא קלים ממקורות שונים, כמו "שמוק" היידי, "זובי" הערבי, "זרג" מראשית המאה הקודמת, "פרמשתק" התלמודי שמקורו פרסי, "שופכה" המקראית, "פין" המעין-מדעי בהשפעת penis. כמעט כולם נעלמו. "זין" שרד. אחת הסיבות להצלחת המלה היא קירבתה הסמנטית והצלילית למלים הנפוצות זונה, זנות ולזנות, למרות שאינן מאותו שורש. דן בן-אמוץ חיזק ומיסד את מעמדו של הזין העברי בדרכו המיוחדת.

איך נולדה המילה? קיימת טענה נפוצה שהוא נולד מהדמיון בין האות ז' ואיבר המין הזכרי, אבל הטענה אינה משכנעת, מה גם שבמצבו הטבעי הוא דומה לעיתים לקוצו של י'. אחרים רואים בשם זין דווקא עידון של שמות אחרים שנתפסו בשעתו בוטים מדי. בעברית הישראלית היא תועדה, על פי דן אלמגור, לראשונה ב- 1911 מפי תלמידי גימנסיה הרצליה, שרצו לעדן את המלה "זרג", שהיתה נהוגה אז, ולכן בחרו באות הפותחת שלה. הבלשן ראובן סיוון טען ש"זין" הומצא דווקא על ידי ילדי בבית הספר תחכמוני שבו למד. ישראל ברטל ודוד אסף גילו במאמר ב"לשוננו לעם" ב-1994 ש"זין" נולד בתקופת ההשכלה, כדרך לעדן את הכינוי היהודי לאיבר המין "זנב". משה שפרבר מביא דוגמאות מן הספרות הרבנית חסידית מהמאה ה13-, בה נכתב, למשל: "ז' לשון זנות ומזון וכלי זין, ובכולן כתיב הן לשון שביעה". אגב, זין הוא גם אחד משמותיו של אלוהים, על פי המדרש: "זין, זה שמו של הקב"ה שהוא זן ומפרנס כל יצורי כפיו בכל יום ויום, מקרני ראמים ועד ביצי כנים".

ההספקים של עומר ברנע

הצלחת "זין" התבססה לאחר שהוליד את הפועל הנפוץ "לזיין". בדרך כלל הוא מה שקרוי "פועל יוצא", המחייב מושא, כפי שאמר הדוגמן בן ה-18 עומר ברנע ב"עיתון תל-אביב": "זיינתי כבר אלף נשים וזה לא עשה לי טוב". לצידו אפשר לשמוע את הפועל ללא מושא, כמו "זיינתי למכביר" מתוך "מקס ומוריץ בעיר הגדולה", "מת לזיין", או בדרכה של קארין ארד במניפסט "המין הנשי", "זה לא שאתם לא מזיינים מעולה". בכל השימושים האלה המעשה המיני נתפס כפעולה של הגבר, והאשה צריכה למצוא את מקומה על ידי אימוץ או השתתפות במלים הנגזרות מאותו שורש. "זיון" הוא השם המוביל למשגל ואומץ על ידי שני המינים. קארין ארד: "אשה שרוצה זיון רק לשם הזיון – משקרת".

צורת התפעל, "להזדיין", מבטאת לכאורה הדדיות, אך היא נוכסה בעיקר על ידי נשים: הגבר "זיין את...", האשה "הזדיינה עם". אורלי רבינוביץ, שאינה מאמינה בפמיניזם כשמדובר בסקס כותבת באתר האינטרנט ביפ: "אני לא רוצה לקיים יחסי מין, אני רוצה להזדיין". ביטוי הגנאי "מזדיינת" נשמע כמעט רק כלפי נשים. פה ושם אימצו נשים את "זיינתי אותו" כעמדה של תפיסת שליטה וכהתרסה נשית, אבל מקור הפועל, האיבר הזכרי, נוכח ברקע השימושים האלה ושומר על עמדת הדומיננטיות של הגבר במעשה המיני.

אנחנו דור מזוין

ל"לזיין" שתי משמעויות אחרות, שמקורן במקרא: לצייד בנשק, ולקשט. המשמעות הראשונה יצרה קישור בין שני מוטיבים ישראליים: החייל המצויד בנשק, והגבר השוגל. "לזיין" המינית, גם בהשפעת זו הצבאית, עברה הרחבת משמעות כדימוי לפעילות אלימה או התעללות. "לזיין" פירושו גם "להערים על", וגם לגרום למישהו נזק, "לזיין לו את הצורה". ב"אנחנו דור מזוין" של אביב גפן "מזוין" משמעותו "מקולל". הקשר הלשוני והאסוציאטיבי בין "לבצע אקט מיני" לבין "להערים" או "להתעלל", הקיים גם בשפות אחרות, אינו מקרי: הזיון נתפס כמעין התגברות של הגבר על האשה בדרכי עורמה כדי "להשיג אותה", או כפעולה אלימה לכל דבר. כפל המשמעות הזה חל גם על שתי מלים אחיות של "לזיין": "לתקוע" ו"לדפוק", המשמשות גם למעשה המיני הגברי-דומיננטי, וגם לפעולות של אלימות, התעללות והולכת שולל.

מול סידרת הפעלים הללו מציע דווקא המקרא את החלופה ההדדית: "לשכב". הפועל מופיע במשמעות זו עשרות פעמים, לעתים כ"לשכב את" המקביל לפעולה הגברית, לעתים כ"לשכב עם" או "אצל", או בצירוף "משכב דודים". הפועל "שגל" במקרא יוחד למשכבי זימה ולכן הורו לקרוא אותו "שכב". בעברית החדשה שפר גורלה של שגל, כמלה גבוהה למעשה המיני, כאשר "משגל" נחשבת מלה נקייה ומשמשת כמונח מקצועי. המונח הייעוצי-רפואי המקובל והמעצבן הוא "לקיים יחסי מין", אבל שני הביטויים המנצחים לאופציה ההדדית הגיעו מן האנגלית. "לעשות סקס" הטכני, והביטוי המנצח "לעשות אהבה", המדיף ניחוח עתיק-מתוק של שנות השישים, בגירסה הישראלית: עושים אהבה, וגם מלחמה.

מילת השבוע: שינוי

אמנון רובינשטיין הקים את שינוי ב- 74', ומסרה ב- 76' ליגאל ידין ב"תנועה הדמוקרטית לשינוי" (ד"ש), וקיבלה חזרה במסגרת "שינוי ועוצמה", ורץ רץ עד שנבלע במרצ ומסר את שינוי לפורז ב- 97', שמסר לטומי לפיד ב99-' @ השורש ש.נ.ה. במשמעות החליף, חי בשלום עם ש.נ.ה. במשמעות הפוכה: חזר על עצמו @ "מה נשתנה" המשנאי קובע כי "בכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי"; רק במאה ה12- החליף "כולנו מסובין" את הצלי, בכתבי הרמב"ם ואחרים @ הביטוי "אותה הגברת בשינוי אדרת" שניסח שלונסקי בא לעברית מיידיש, והוא מצוי גם ברוסית ובאנגלית: The Same Bess in a Different Dress” " @ "לשם שינוי" יובא מאנגלית, for a change @ עידן השינוי בעסקים: שינוי אסטרטגי מתבטא בשינוי ארגוני, ועל "שינוי יעוד הקרקע" מתכתשים הקיבוצים והקשת הדמוקרטית @ אני ואתה נשנה את העולם? איינשטיין וחנוך אמרו את זה קודם? לא משנה

תגובה: חג המולד

בהמשך לדיון בחג המולד, עומדת בעינה החידה מאין הגיע עניין הלידה ליידיש, ואלם הוא נמצא בשפות אחרות בנתיב הלטיני. והרי הממצאים, ותודה לקוראים. באיטלקית חג המולד הוא natale, בעקבות nat הלטיני ו-nativity האנגלית. בצרפתית נקרא חג המולד Noël, המשמש כשם פרטי של גבר. המילון האטימולוגי הצרפתי של רובר מגלה שגם הוא הגיע היישר מnatale- האיטלקי-לטיני, וזאת בתהליך פונטי: רצף תנועת A גרם להיעלמות ה T וכך נוצר Naal, ובתהליך נוסף: Noël. היעלמות דומה אפשר למצוא בספרדית, בה נקרא חג המולד Navidad, וכנסיית המולד Natividad. שנה טובה.

תגיות :
ketrin1407; flickr תמונה ראשית

הוספת תגובה