כל המוליד מילה חדשה הרי הוא כנוגע בנצח

רוביק רוזנטל | 03 במאי 2002

כמה גילויים ותובנות לשוניות בעקבות "סיפור על אהבה וחושך": מה חשבה מורה זלדה על מילים בעברית, למה כעס אביו של עוז על השימוש במילה 'לסדר', איזו מילה העיפה את עמוס עוז מנאום של מנחם בגין ועוד; וגם: מהי הקפאה, ומתי יוצאים למבצע

ספרו של עמוז עוז "סיפור על אהבה וחושך" הוא ספר מלא וגדוש, כתוב היטב וסוחף לקריאה, ונוסף על כך אפשר ללמוד ממנו הרבה על העברית בישראל של הימים שסביבם נסב רוב הסיפור, שנות הארבעים, שבהם, כותב עוז, "היה מחסור גדול במלים. העברית לא היתה שפה די טבעית, ודאי שלא שפה אינטימית" (15).

למילה נהמה יש קול עבה ונמוך

אביו של עוז, אריה קלאוזנר שהיה מלומד לא מוערך דיו לבלשנות וספרות דיבר בשפה מיוחדת במינה. כשעמוס היה חוזר מלוכלך היה אומר לו: "רום מעלתו שוב הואיל להרעיף עלינו הערב מלוא המסדרון בוץ מן הרחוב: ככל הנראה, למטה מכבודו של כבודו לחלוץ את נעליו בפתח כפי שמקפידים אנחנו, פשוטי העם, לעשות כל ימות הגשמים" (298), והיה לו גם הומור של לשונאים: "במדינה שלנו הכל מזופת – חוץ מאשר הכבישים" (445).

דוד אביו של עוז היה ההיסטוריון הידוע יוסף קלוזנר שבין היתר המציא מלים רבות וחשובות, ביניהן ירחון, עיפרון וקרחון וחולצה וחממה וצנים ומטען וחדגוני ורבגוני וחושני ומנוף וקרנף, ועוז קובע בעניין זה כי "כל המוליד מלה חדשה הרי הוא כנוגע בנצח" (77).

סיפור הלשון המרגש ביותר הוא אודות המשוררת זלדה, מורתו ואהבתו הגדולה של עמוס הילד. "ללעג, כל לעג שהוא, קראה מורה זלדה בשם רעל, לשקר קראה נפילה או שבירה. לעצלות קראה בשם עופרת, ולרכילות – עיני הבשר. הגאווה נקראה אצלה חורכת כנפיים והוויתור ניצוץ" (327). זלדה גם לימדה אותו כי "אוושה היא מילה לוחשת, צרימה היא מילה חורקת, למילה נהמה יש קול עבה ונמוך ולמלה צליל קול עדין והמילה המיה הומייה" (336).

ומי מזיין את ממשלת בן גוריון?

שימושים רבים מאז נשמעים היום מוזרים או משעשעים. לשידור חי ברדיו קראו "שידור קולח" (401), ועל דופן הקטרים נכתב "עלול להתלהב" (54), כלומר, "דליק". הסלנג הצברי של אותה תקופה יצר מתח משמעות בשימושי המלים בין הדורות. עמוס התפוצץ מצחוק כשאמרו בדאגה על מישהו בחוג המשפחה ש"הוא נמצא במצב מפליץ", או התלוננו על הדודה קלרה שהיא "תמיד מחרבנת צ'יפס" (15). מצד שני, אביו של עמוס "היה מזעיף פנים בכל פעם שהייתי משתמש במלה "לסדר" – אחר כך הבנתי שבשנות השלושים "לסדר" פירושו היה להכניס אותה להריון בלי להתחתן" (15).

כשהיה כבן 13 נכח עוז בנאום של בגין באולם אדיסון, לעיני קהל צופים מעריץ ובגין נשא את דבריו:

"הנשיא אייזנהאואר מזיין את משטרו של נאצר!

כל העולם כולו מזיין יומם ולילה את אויבינו הערבים!

ומי מזיין את ממשלת בן גוריון?

לו אני הייתי ראש הממשלה כעת – כולם, כולם היו מזיינים אותנו!! כולם!!!" (480).

עוז פרץ בצחוק, סבו אלכסנדר הוציא אותו באוזניו מהאולם וכך נפרד עוז סופית מהמחנה הלאומי.

עוז גדל בסביבה של עולי רוסיה ששילבו מלים רבות ברוסית בשפת הדיבור שלהם. לסבא אלכסנדר היתה עברית משובשת, שזורה בביטויים ברוסית שחלק מהם נקלטו בסלנג העברי. "הרגל נקרא בפיו ריגול, הממשלה נקראה פרטאץ', והעם – עוילם גוילם" (144). הוא נזכר בימים בהם "הייתי בסך הכל רק צ'ודאק קטן. נו, לא, לא, בשום אופן לא הייתי מסתכל את האשה כמו איזה פסקודניאק" (143). לסבתא שלומית, לעומתו, היה מעין סלנג אריסטוקרטי, וכשהגיעה לישראל קבעה כי "הלוונט מלא מיקרובים" (41).

הצורעס האלה הן מין צרעת

עוז מספר בהרחבה על הדיונים הסוערים בקרב מחדשי השפה על אופייה ועתידה. ליידיש קרו ז'רגון וסלדו ממנה, אם כי היו לה שימושים. "את המלה צרות ביטאו אצלנו ביידיש, 'צורעס', ובהעווייה של בחילה ועוקצנות, שהילד ידע כי הצורעס האלה הן מין צרעת" (18). יוסף קלוזנר דן במעמד הלשון העברית "אשר הז'רגון מכאן והלעז מכאן עומדים עליה לכלותה" (67) אבל הוא הסכים עם אליעזר בן יהודה "שבא אצלי פעם אחת בשבת בבוקר ואמר לי שמע נא, קלוזנר, הלא אתה ואני יודעים כי סוד חיותן של לשונות חיות צפון בכך שהן קולטות מלים ומושגים כמעט מכל הבא ליד ומעכלות אותן על קרבן ועל כרעיהם" (72).

ולסיום, מדרש שנשא האב לילד עמוס קלוזנר, ככל הנראה כדי לחזק את בטחונו העצמי: "בעברית, שתדע לך, כל דבר ששתי האותיות הראשונות שלו הן ע' וק' כמעט בלי יוצא מן הכלל זה סימן שהוא עסק ביש. שים לב: עקום ועקשן, עקה ועיקוף ועקץ, עקלתון ועקידה ועקוב ועקלקל ועקר ועקרב וגם אתה עצמך, רום מעלתך, ודאי שמת לב לכך שראשי התיבות של שמך הם ע"ק". (350).

מילת השבוע: הקפאה

התוכנית הכלכלית כוללת הקפאת שכר במגזר הציבורי @ לאור פרשיות ההימורים תובעים בהתאחדות את הקפאת הליגות בכדורגל @ בית"ר ירושלים תסתפק בהקפאת כל הירידות @ מצרים הכריזה על הקפאת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל @ דו"ח מיטשל תובע הקפאת ההתנחלויות @ עובדי משרד הפנים בירושלים החליטו על הקפאת העיצומים לנוכח המצב @ שלטונות המס הודיעו על הקפאת הליכי האכיפה והעיקולים עד אחרי החגים @ נשקלת הקפאה מוחלטת של החקיקה הפרטית בכנסת @ לבג"ץ הוגשה עתירה התובעת לאפשר הקפאת זרע של חיילים @ אירופה שוקלת הקפאה של התקשרויות כלכליות ותרבותיות עם ישראל @ תא ההקפאה במקררי העניים בישראל יהיה השנה ריק מהרגיל @ ועוד אומרים שהאזור עומד לפני התלקחות

תגובה: מלחמת המינים

אורי הייטנר מתייחס לשאלה האם "חומת מגן" היא "מלחמה" או "מבצע" ("הזירה הלשונית 26.4). "לדעתי נכון לראות ב"חומת מגן" מבצע במלחמה, המתנהלת כבר שנה וחצי, בדומה למבצעים כמו "דני", "נחשון" ו"חירם" במלחמה השחרור".

הקורא אסף מוסיף לדיון במושג "יזיזים" במדורים האחרונים, על פי זכרונו מימי רווקותו: "כשידידים חשים בדידות בהעדר בן-זוג קבוע הם עוברים לעיתים למצב צבירה של 'יזיזות', ואחר כך שואלים 'מה עשינו?". הקורא גיא מדווח על המונח האמריקני המקביל ל"יזיזים": Booty Call – הזמנת ידיד או ידידה לסקס. Booty בסלנג האמריקני פירושו ass וגיא מתרגם את המונח לעברית: "קריאת תחת".

תגיות :
Marjolein Benard; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה