המורה לנשימה אוהבת פסיק

רוביק רוזנטל | 04 באוקטובר 2002

אמרו לכם לפני ויו חיבור אסור לכתוב פסיק אם זה ככה, ומוכרח לכתוב פסיק אם זה ככה וככה. הכל זה שטויות במיץ, כן, תסלחו לי שמה במשרד חינוך. פסיקים ונקודות זה לא בענין של חוקים. זה בעניין של לנשום

תלמידים יקרים, היום נדבר על פיסוק.

לא לצחוק. זה לא אסקימו לימון פה. זה לא גס. פיסוק זה נקודות ופסיקים, כן, משהו מאוד רצינית.

אמרתי לו, לנשום יש לך זמן?

אני יודעת מה אתם חושבים. פיסוק זה כאב ראש בשביל בחינה. לקרוא ולשכוח. לפני ויו חיבור אסור לכתוב פסיק אם זה ככה, ומוכרח לכתוב פסיק אם זה ככה וככה. הכל זה שטויות במיץ, כן, תסלחו לי שמה במשרד חינוך. פסיקים ונקודות זה לא בענין של חוקים. זה בעניין של לנשום. פעם היה לי תלמיד, היה ממש איינשטיין, באמת, נותן לי עבודה שלו, אני קוראת ומרגישה אני נחנקת, בלי פסיק ובלי נקודה אחד! אמרתי לו, מה קרה, בובי, אמר לי, לא היה לי זמן. אמרתי לו, לנשום יש לך זמן?

עכשיו אתם חושבים השתגעתי. חושבים אני ממציאה לכם משהו כמו החוג ליוגה, שאפשר לישון שמה באמצע לימודים. זה לא. מה אני מתכוונת זה אחר לגמרי. בן אדם כותב במחברת זה כמו בן אדם מדבר, נכון? עכשיו, דיבור זה לנשום, כן, רק ברעש, נכון? אז זה למה בדיבור לא צריך פסיקים ונקודות? כי אתה פה עושה פאוזה, שם נותן קצת ווליום, נגמר משפט, לוקח אוויר. אבל על הנייר אין פאוזה ואין ווליום. יש פיסוק. אז פיסוק זה הנשימה של הכתיבה. פרשטייט?

אז עכשיו תשכחו חוקים מה למדתם, ותחליפו הדיסקו כמו שהנכד שלי אומרת, ותלמדו הכללים של המורה לנשימה נכונה, ואל תפחדו ממי בודק לכם בחינות. גם הוא כבר לא זוכר החוקים של משרד החינוך ושל אקדמיה. באחריות.

אמרתי לו, מותק, יש לך אסטמה?

כלל ראשון: נשימה נכונה זה לתת לאוויר לצאת ולתת להיכנס חופשי, לא להפריע, כן? פסיקים שמפריעים לרעיון לזרום, לזרוק אותם. פסיקים יותר מדי, כל רגע פסיק, זה לא טוב לעצבים. בא אלי פעם איזה תלמיד, כל שתי מלים הוא כותב פסיק. כל כך נבהל מהחוקים איפה צריך לשים שלייתר בטחון שם בכל מקום, לפני כל ויו ולפני כל שין. אמרתי לו, מותק, יש לך אסטמה?

כלל שני: יש שתי פאוזה לנשימה. פאוזה קצרה, פסיק. פאוזה ארוכה, נקודה. עם זה תעבדו. איפה שצריך רגע להפריד בתוך המשפט, יש חצי רעיון חדש, אינפורמציה חדש, פסיק. איפה שנגמר הרעיון או הסיפור, נקודה.

כל כך פשוט? תשאלו הגרמנים. בין נקודה אחד לשני ריצת המרתון. מגיעים לנקודה, שכחו המסכנים איפה התחילו. בדרך אין כוח, נגמר אוויר, שמים פסיק בשביל לעצור עשרים פעם. אז לא לשכוח הנקודה, אבל גם לא לשבור עם נקודות יותר מדי, זה אסטמה למתקדמים. באמצע, באמצע. בשביל של הזהב.

מתי כן סוגריים? בשטויות קטנות

רגע אחד, זה הכל? ואיפה כל הסימנים אחרים שהמצאנו כל כך הרבה? אז פה יש לי בשבילכם הפתעה. איפה שאפשר, תורידו. לא צריך. למשל, פעם היה הדבר הזה של שלוש נקודות. איזה תרח מספר בדיחה משהו משהו, שם שלוש נקודות שתדעו שזה בדיחה. מה קרה? או הסיפור מצחיק או שלא. מי שכותב שלוש נקודות, תשימו אותו במוזיאון. עם מסגרת.

ועכשיו אני מלמדת אותכם חוק שהמצאתי. קוראים לו "חוק סמיילי". מה זה חוק סמיילי? זה הדבר הזה: עושים סוגר, נקודותיים, וקו באמצע, יוצא פרצוף: (-:. זה נחמד מאוד בתור ציור, אבל מי צריך את זה בשביל לכתוב?

סוגריים זה כאילו לכתוב רעיון, אבל להגיד לכם, זה לא בדיוק שייך הנה, לא כל כך חשוב.  מספיק נקודות ופסיקים, תאמינו לי, תנסו תראו כמה זה יפה. מתי כן סוגריים? בשטויות קטנות. אברהם (בייגה) שוחט. בעצם, גם שם אפשר בלי. בעניין נשימה אני אומרת, סוגריים זה כמו לקחת רגע אוויר והופ, לחזור לנשום. מה זה פה, צוללת?

נקודתיים באמצע משפט זה גרעפסלע

אחרי סוגריים בסמיילי בא קו מפריד. לא להתבלבל עם מקף, שגם אתו משתמשים באינפלציה, מחברים כל מה זז. קו מפריד, שעכשיו מתחיל רעיון חדש, אוטוטו תקראו, תיכף נגמר הרעיון, עוד קו מפריד, עכשיו נחזור לדרך שלנו, למשפט. אז אני אומרת, ושיהרגו אותי הפרופסורים באוניברסיטה כאן במקום, כל הסיפור הזה של קו מפריד זה בשביל לעלות על עצבים. קווים מפרידים הורגים המשפט סופנית. יש רעיון לגמרי חדש? תעשו משפט חדש. משפט קטן מתעקש להישאר במשפט הגדול? פסיקים. קו מפריד זה כמו פיהוק. נושם, אבל לאט לאט.

ונקודותיים? או איך אומרים שמה ב"ודייק", נקודתיים, זה טוב בשביל יוסי תביא רשימה מהמכולת: לחם, גבינה וזיתים ותשים בכובע, כמו בבדיחת קרש. לתקוע נקודתיים באמצע משפט, תסלחו לי זה גרעפסלע. לא צריך. תאמינו לי. פסיק מספיק. לנשום חברה, לנשום, לזרום.

ותזרקו לי את סימני הקריאה האלה. מה זה, אסיפת בחירות? סימן קריאה סתם ככה באמצע משפט סימן שהמלים לא עובדות, אז תכתבו מלים יותר טובות. וסימן שאלה בסדר, אבל רק שבאמת באמת יש שאלה, כן? ומישהו פה יכול להסביר לי מה זה "נקודה פסיק"?

אני השיעור גמרתי, ומצידי שישימו אותי בבית סוהר.

מילת השבוע: בכיר

מקור בטחוני בכיר הודה, שהמבוקש הבכיר מוחמד דף, מבכירי החמאס, נשאר בחיים @ "בכיר" הפכה למלת היסוד של ההייררכיה העברית, היפוכה של המלה הנמצאת בשימוש פחות, "זוטר" @ "בכיר" הוא במקורו המקראי "מבוגר יותר", בדומה לאנגלית בה senior המקורי הוא "מבוגר יותר", שהתפתח כמו בעברית למשמעות "בעל דרגה גבוהה יותר" @ "בכיר" הוא הגרון העמוק הקולקטיבי של התקשורת לדורותיה, אלמוני וסמכותי כאחת @ הסגל הבכיר באוניברסיטה לא ממש מפרגן לסגל הזוטר @ הסמנכ"ל הבכיר בחברת היי-טק הוא לא סתם סמנכ"ל @ ובערוץ 2 התקיים ריאיון בלעדי עם "קוסמטיקאית בכירה" @ בכירי הממשל נפגשו עם נציגי הסגל הדיפלומטי הבכיר @ הוועדה למינויים בכירים אישרה את מינויו של מאיר דגן לראש המוסד, בכירים במוסד הביעו תרעומת @ אז מה יהיה עם שכר הבכירים?

תגיות :
Uqbar is back` flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יוסף הלחמי
לרוביק שלום, אני מבקש להעיר ולהאיר כאן בקיצור לשימוש בשם "ראינוע", כמובא במאמרך "אופנוע (28.10.2014). טעות שגורה היא שהשם "ראינוע" הוא מראשיתו כינוי עברי ל"סרט אילם". הוא נודע ברבים ביום ראשון ביוני 1900, בידיעה על הצגת סרטים בירושלים ("הצבי"). הידיעה מציינת בפירוש שראינוע (אז ראינע) הוא תרגום ישר מסינמטוגרף הצרפתי. לפניו (1897, "השקפה") תרגם אב"י קינטוסקוף, של אדיסון, בשם כתבנע. חיים הירשנזון חלק על אב"י והציע "צלמי התנועות". בראשית שנות ה-20 למאה ה-20 הציע זאב ז'בוטינסקי "צלמונע" (כמו מלך מדין). סרטים היו אילמים במובן זה שהשחקנים לא דיברו בהם מעל הבד, אולם הם לא היו דוממים. היה ליווי של מוזיקה, אפקטים קוליים, קריינות ואפילו דיבור חי סינכרוני מול הבד. כשבא לעולם פס הקול האופטי (1925) ראו שלומי אמוני השפה העברית המתחדשת צורך לקבוע שם למדיום החדש, דוגמת ה-Talkies האנגלי (הניגוד ל-Mute). הצעה אחת הייתה "שמענוע" (ק"י סילמן או איתמר בן-אב"י), שהופיע בעיתונות ב-1929-1930. הצעות אחרות היו ניבנוע, צלילנוע, סרט קולני. בסופו של דבר ניצח השם "קולנוע", שבעצם הוא מקביל ל- Talking Motion Pictures, המורכב מתוספת של יסוד הקול לMotion Pictures -. עם שנכנס קולנוע לשימוש נתייחד ראינוע לסרט שקדם לו הוא האילם. בברכה נאמנה, יוסי הלחמי אתר "בית הסרט העברי"
24 באפריל 2015 הגב
זיו עדאקי
מקסים! יש לי פנים חדשות (אז קצת מתלהבת :-) למה אי אפשר לשתף שם - שכולם ייהנו?
23 בנובמבר 2017 הגב

הוספת תגובה