נבצע עשר דקות הפסקה

רוביק רוזנטל | 05 ביולי 2002

הפועל לבצע השתלט על כל חלקה טובה בצבא ובאזרחות, ומהיכן הגיעה אלינו טיפת חלב

הפאזה הנוכחית של חיינו אינטנסיבית מאוד, ויש לה נציג לשוני נפוץ והיא המלה "מבצע". במשמעות הגבישית מבצע (באנגלית: operation) הוא פעולה צבאית יזומה, למטרה מוגדרת, כגון "מבצע אנטבה", או "מבצע חומת מגן", ויש מבצעים שהם חלק ממלחמה כמו מבצעי מלחמת הקוממיות. יש מבצעים שהם מלחמות קטנות, כמו מבצע ליטני, או מבצע שלום הגליל שהתעקש להפוך למלחמה גדולה. לעומת זאת "פעולת כראמה" לא עלתה לדרגת "מבצע", אולי בגלל שנכשלה. המונח העכשווי "מבצע מתגלגל" הוא אוקסימורון המאפשר למנהיגים לפעול צבאית ללא הגדרות של זמן, מקום ומטרה.

כעין סמל לכל המודרניזמים

"מבצע" גלש לתחום האזרחי, כדוגמת "מבצע הקש בדלת", ובהתפתחות מאוד ישראלית אל תחום הצרכנות, ל"מבצע מכירה", זה הקרוי באנגלית sale. אבק היוקרה הצבאית דבק בכל הורדת מחירים שיגרתית, וכך אנחנו חיים במדינה שבה יוצאים חיילים ל"מבצע דרך נחושה", ובדרך עוצרים לקנות פלאפל ב"מבצע": מנה פלוס שתייה, 10 ש"ח.

"מבצע" הומצאה על ידי איתמר בן אב"י, וכבר מרגע לידתה היו לה נטיות כיבוש, ועל כך כתב הבלשן יצחק אבינרי: "חידוש זה הוא כעין סמל לכל המודרניזמים החדשים, ומדשדשים בו עד בלי סוף. הקהל עצמו מרגיש בכך ומשתמש במבצע בדרך היתול לכל מיני פעולות ומעשים, וגם לחוסר מעשים". בצה"ל נולד ממנה שם תואר: "מבצעי", המעניק הקשר קרבי לשורת שמות עצם: פעילות מבצעית, תעסוקה מבצעית, תאונה מבצעית ואפילו "כשל מבצעי", כפי שהוגדר על ידי צה"ל מקרה חטיפת החיילים בידי החיזבאללה. קצין המבצעים הוא הקמב"ץ, שהפך מונח אזרחי במוסדות שונים, וכך הפך הלוחם יהודה משי-זהב לקמב"ץ העדה החרדית. בפולקלור הצבאי הדביקו לקמב"ץ פירוש חדש: "קם בצהריים". מ"מבצע" נולד רק לאחרונה מונח חדש, "מיבצוע", שפירושו, כפי שכותב הקורא המילואימניק עמי, "הפיכת דבר למבצעי", לדוגמא: "יש תהליך של מיבצוע אמל"ח ביחידות". תהליך דומה חל, למשל, על המלה "מסמך" שהולידה את "מיסמוך".

"מבצע" נולד מהשורש ב.צ.ע. ל"ביצע" בפיעל יש במקרא שתי משמעויות: "חתך" פיזית, ו"הוציא אל הפועל". בלשון חכמים פירושו של "ביצע" הוא פישר, בעיקר בדיני ממונות, ובכל המקרים המשמעות קרובה: הביא לידי גמר. לגבי "בצע כסף" הדעות חלוקות. יש קושרים אותו למשמעות היסוד, גזירת נתח כספי, מה שקרוי בלשון העם "חתך קופון". יש שקושרים אותו למלה הערבית בצ'אעה, שפירושה סחורה.

חרדת ביצוע והוראות המאמן

גם "ביצע" הוא פועל מתפשט, והיא מחליף בעברית הישראלית מלים כלליות כמו "עשה", "השלים", "חולל", ומלים ספציפיות כמו "ניגן". נראה שלשון הצבא המשימתית השפיעה כאן, ועל כותב אלעד ואן גלדר: "כבר שנים רבות שבצה"ל "מבצעים תרגילים", נדרשים "לבצע תורנויות מטבח", ומשתמשים בפתיח "שימו לב מה הולך להתבצע עכשיו". באתר האינטרנט של פיקוד העורף נכתב שבמקרה של רעידת אדמה בישראל, "סביר להניח שיתבצע סיוע בינלאומי", והשיא היה כאשר בישרו לנו באימון שעכשיו "נבצע עשר דקות הפסקה". ואן גלדר המום גם מהדרישה הפוסט-מודרנית "לבצע תספוקת".

"ביצע" נפוץ בתיאורי הספורט שבהם מבצעים כל דבר: כדורים חופשיים, קרנות, עבירות, חילופים וכמובן את "הוראות המאמן". בתחום הכלכלי מבצעים עסקות נדל"ן, הזמנות וכדומה. בתחום המיני ידועה "חרדת הביצוע", תהליך פסיכולוגי מעגלי המוביל לאין אונות. בתיאור עקרונות הטנטרה מומלץ לגברים "להשתחרר מהצורך להוכיח את עצמם ב"ביצועים", ומהעול הרובץ עליהם בתפקיד "המפיק", "הבמאי" ו"המבצע" של האקט המיני". בעניין זה תירגם פעם עורך הארץ המנוח גרשום שוקן פסוק שמאוד מצא חן בעיניו מתרבות הסיקסטיז: "בצעו אהבה, לא מלחמה".

ביצועיזם ועכשוויזם

"ביצוע" נתן השראה לאפרים קישון שיצר את הפקיד הנמרץ "האדון בר-ביצוע". "ביצועים" היא אמנם צורת הריבוי של "ביצוע" אבל יש לה מעמד של מלה עצמאית, שמשמעותה performance - מכלול היכולות הממומשות של מכונה או אדם. "אני רוצה לראות ביצועים" הצבאי פירושו, "אני רוצה שתעמדו במשימה בצורה מושלמת". על מכונית מסוימת נכתב שהיא מצטיינת ב"מעטפת ביצועים רחבה". "חקר ביצועים" הוא תחום במנהל עסקים. "ביצועיסט" הוא מי שמצטיין בהוצאת תוכניות לפועל, ו"ביצועיזם" היא תפיסת עולם המקדשת את העשייה. "ביצועיסט" נוצרה בתהליך הפוך לתהליך שבו נוצרו מלים רבות בעברית. בדרך כלל לוקחים מלה לועזית ומדביקים לה סיומת עברית (כמו "פסיכולוגיה"), כאן לוקחים מלה עברית ומדביקים לה סיומת לועזית נוסח "עכשוויזם" או "משיחיסטי".

בגליונות נושנים של "לשוננו לעם" התווכחו הלשונאים אבא בן-דויד וראובן סיוון ויכוח סוער על "השימוש הנפרז" ב"ביצוע". בן דויד דרש להישאר במשמעות המקורית המקראית של "ביצע", כלומר, "עשה את המעשה האחרון". סיוון טען שאין לעצור את התפשטות השימוש של "ביצע" לתחומי עשייה רחבים. כמו בעניינים רבים ניסה אבא בן דויד לעצור התפתחות לשונית טבעית באמצעות טיעונים לוהטים. מצד שני, לא מוכרחים להתאהב במבצע הכיבוש המתגלגל של "ביצע". יש עוד מלים בים.

תגובה: איזה פספוס

בעניין השורש "פספס" (28.6) מספר דידי מנוסי שבשנות הארבעים הסביר לו אחד ממוריו שהפועל "לפספס" בא מ"אפס", ובמקביל נכנס ללשון הדיבור כמלה אונומטופאית, המתארת את שריקת הכדור שאינו פוגע: פססס. הקישור בין "אפס" ל"פספוס" בעייתי, מה גם ש"איפוס" ו"להתאפס" מבטאים היום דיוק בקליעה למטרה. ההסבר הצלילי נשמע סביר. הגולש אליחי אברהם מושון מתאר בדרך ציורית משהו את התיזה הצלילית: "כדורים ומשגורים מהירי עוף חולפים בסמיכות יתר, ובשריקה מדומה משמיעים פסס המרמז על החטאת המטרה כחוט השערה". יוסף בלכר ומוטי קליינמן קושרים את "פספוס" ל"פוס", הפסקת משחק. לגבי מקורו של "פוס" יש שתי דעות. חיים כץ כותב כי הוא בא מצרפתית, בה pouce פירושו: אגודל, אותו מניף ילד צרפתי כשהוא רוצה להפסיק לשחק. יוסף בלכר טוען שהוא התגלגל מ-pause - הפסקת בגרמנית. ההסבר הצרפתי נראה לי סביר יותר.

תגובה: עוד טיפת חלב

בהמשך לענייני טיפת חלב (28.6) כותבת ד"ר ציפורה שחורי-רובין כי מקור השם הוא צרפתי: goutte de lait, כשם תחנה שהוקמה לראשונה בפריז בשנת 1890, וסיפקה חלב פרה מפוסטר לאימהות שלא יכלו להיניק. תחנה זו היוותה דגם לתחנות שהוקמו בעקבותיה ברחבי צרפת, בארצות הברית, באנגליה ובגרמניה. לישראל היא הובאה בידי נשות הדסה, שהקימו ביוני 1921 "תחנת התייעצות לאימהות ולנשים הרות". בתחנות הייעוץ האלה הותקנו במטבח מכשירים פרימיטיביים לפיסטור החלב, הוא הפך לתחנה לחלוקת חלב לילדים נצרכים, וזכה לשם "טיפת חלב" על פי המונח האמריקני, המתורגם כאמור מצרפתית, Drop of Milk. בהדרגה הפך השם שהוקצה למטבח לשם התחנה ושירות הייעוץ כולו.

תגיות :
Marc Dalmulder; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

רון ביברמן
אוי... טרם התאוששנו מנזקי בביצוע ואנחנו תחת מתקפת הייצור. אין כבר יצירה בארץ הזאת, רק ייצור. מייצרים רעיונות, מייצרים חוויות , מבצעים אינטימיות רחמנא ליצלן, לא עושים כבר שום דבר, אפילו לא מבצעים, רק מייצרים, בכל תחומי החיים. כמו שאמרו פעם - עם הפנים אל הייצור. ומה שמתסכל, שומעים את זה מפי אנשים משכילים, שידועים כדוברים רהוטים. כן, אני יודע, התפתחות השפה וכו', אבל לדעתי לקחת מילה תקנית בעלת משמעות ברורה, ולההשתמש בה כתחליף למילה ברורה אחרת בעלת משמעות אחרת (כמו ייצור במקום יצירה) זהו שיבוש שפה, ובמקרה הטוב - מיותר!
25 ביוני 2016 הגב

הוספת תגובה