על קצה המזרק

רוביק רוזנטל | 15 בפברואר 2002

שני ספרים חושפים את השפה המיוחדת של עולם מעשני הסמים הקלים, ועוד על "כזה כאילו"

לא ברור אם זה אומר משהו על המצב הישראלי, אבל לאחרונה צצו על מדפי הספרים שלושה ספרים על תרבות הסמים. שניים מהם עוסקים בסמים הקשים, והם "ג'אנקי” של ויליאם ס. בורוז האמריקני ו"קנדי" של לוק דייוויס האוסטרלי. התרגום המעולה של אהוד תגרי הופך אותם לחוויית קריאה מרתקת. השלישי הוא מוצר מקומי העוסק בסמים הקלים וגם טורח בפתיחת הספר להסתייג קטגורית מן הסמים הקשים. את הספר כתב פלוני ע. סטלן והוא נקרא "מגראס עד ג'אראס: מסע בעקבות הקססה". סטלן נשמע כמו שם בדוי, ויש לו פירוש בלשון מעשני הסמים: אחד שאוהב ומרבה לעשן, מלשון סוטול. "סוטול" מקורה בערבית, ובמילון לערבית המדוברת נמצא גם את מסטול: שיכור או מסומם. מ"מסטול" נולד השורש העברי המרובע "למסטל" ו"להתמסטל".

הערבית בכלל פעילה בשדה הלקסיקון הסמים והמעשנים בעיקר במילות יסוד של התחום. חשיש היא מלה ערבית, על שם שבט החששין הרצחני מן המאה ה11-, ומהן התפתחה גם המלה האנגלית assassin, רוצח, וגם hash לחשיש. "כיף" ככינוי לחשיש היא מלה ערבית שפירושה הנאה, וכזוהי ככל הנראה גם נפס, שפירושה בערבית נפש, וממנה הנטיות המפורסמות ניפוס ולנפס. גם קססה, מלה חדשה יחסית ופחות מוכרת, מצלצלת ערבית ומזכירה את קצץ. פירושה: תערובת של טבק וסם קל.

ג'אראס ובום שנקר

בצד הערבית נקלטו בשפת הסמים המקומית כמה וכמה מלים מההודים, כמו ג'אראס כשם לחשיש, קרחנה כשם למסיבת טראנס, בדרך כלל עם סמים, בום שאנקאר כשם לחוויית העישון ועוד. אבל תרבות הסמים העברית היא יבוא אמריקני, וכמעט כל המונחים בעולם הסמים הם אנגליים או מתורגמים מאנגלית. Joint הוא סיגריית סמים מגולגלת, באנג, בעקבות בונג הוא מכשיר עישון וchoke- (חנק) הוא שאיפה עמוקה לסיום העישון. קריז הקיימת בסלנג הישראלי כבר זמן רב לאו דווקא בהקשר לסמים, ומקורה ב crazy האנגלית, מציינת את מצבו של אדם הזקוק נואשות לסם. "ראש" היא בהקשר זה מלה מרתקת ודו משמעית. "תפסתי ראש" ו"ראש טוב" מתארות את תהליך העישון והשפעותיו, ולכן הן נתפסות במשמעות המקורית של "ראש". מסתבר שמקורן דווקא בחפץ ממערך הכלים לעישון, המוגדר כ"כלי קיבול לשריפת הקססה בבאנג". מי שתופס ראש הוא על כן מי שמעשן באמצעות הבאנג. בסלנג האמריקני, אגב, "ראש" הוא שם למכור. משום מה, דווקא בספרים החדשים כמעט אי אפשר למצוא את "טריפ" הישן והטוב. ככלל, כמות המלים המשמשות בסלנג האנגלי לתיאור עולם הסמים היא עצומה, ואלפי מלים זכו להרחבת משמעות המעניקה להן גם משמעות מן הסמים. בעברית התופעה קטנה יותר, אבל היא מעידה על כך שעולם מעשני הסמים הוא מעין מיקרוקוסמוס הדורש שפת משנה שתכסה כל תחום בחייהם.

הלשון של מעשני הסמים, כמו המלים המציינות הן את החומר והן את הפעולה, היא לשון שקופה, לא רומנטית ואפילו מכילה שיפוט עצמי. בדוגמאות שמביא לקסיקון הסוטול מבקש מישהו "לגלגל שאכטה", "להתניע ג'וינט", אחר "סוחב" (כדימוי לפעולת השאיפה של הסם) או "מוריד סחיבה", שלישי "מוריד ראש" או "דופק ראש" ואחר "מפרק קססה", כלומר, גומר את סיגריית הסם. "היי" שהוא כמובן high האנדלי משמש לתיאור התחושה הטובה שמעניק סם כלשהו, אבל בהכללה ניתן להבחין באמצעות השפה במעמד השונה של הסמים הרכים והקשים. לסמים הרכים נבחרות מלים רכות כמו grass או "עשב" למריחואנה ו"כיף" לחשיש. "חסה", "שוקולד" ו"פטרוזיליה" הן מילות צופן שנועדו להסתיר את קיום הסם מאוזן האויב, כלומר, המשטרה. ככל שהסמים קשים יותר שמותיהם קשים יותר. ה"לבן" לציון קוקאין והירואין מקורו ב white-האנגלי, וזו מלה נייטרלית. לעומתה ג'אנק שפירושו זבל הוא שם כולל לסמים הקשים, וכמו shit שגם הוא שם לסמים קשים, הוא מכיל עמדה ברורה ביחס למה שעושה הסם לבן-אדם. "פטיש" הוא השם האוסטרלי להירואין. מכאן הג'אנקי, המכור לסמים קשים. ב"ג'אנקי" עושה הכותב, המדבר על חייו שלו, הבחנה בין "המעשנים" לבין "הנרקומנים", ומבהיר שלהיות ג'אנקי אינו עניין של הנאה או בילוי, אלא דרך חיים שאין בה לא הילה ולא אושר. המכורים או אלה שבתהליך התמכרות זוכים לתארים קשים כמו קרוע, מחוק, שפוך, דלוק (מכור לאקסטזי), וההתמכרות או חוויית סמים חריפה ומתמשכת נקראת גם סריטה, התפחמות, תקיעה, שגעת וזעזעת.

כייסי שיכורים

"ג'אנקי" מביא שורה של מונחים לשוניים המפרטים את הפולקלור של המכורים הכבדים, חיים שבשולי עולם הפשע, הנעים בציר מעגלי ומייאש: השגת כסף, בדרך כלל בגניבה, קניית סם, הסנפה (שאיפה דרך האף) או הזרקה לווריד (והחלופות הקשות יותר כשהווריד אינו קולט יותר: דרך העורק העמוק, או בהזרקה תת-עורית), סוטול וחוזר חלילה. הסנפה מקורה בפועל האנגלי snuff , שפירושו המקורי "להריח טבק", והוא עבר גיור כהלכה לעברית. על קנדי היפה מספר לוק דייויס שהיא "הרגישה שאם להסניף זה טוב, אז להזריק יהיה פי מיליון יותר טוב". בעולם הזה יש כמובן "פושרים" ו"דילרים" העוסקים בסחר, אבל ככל שמעמיקים בו מגלים את המיץ של הזבל. "כייסי שיכורים" הם נרקומנים הגונבים את כספם של שיכורים, "פלופ" הוא שיכור המוטל ומחכה שיגנבו ממנו. ה"זולה" היא מחבוא לסם, ומשמעותה לקוחה מעולם הפשע: מקום מחבוא לרכוש גנוב. "לנקות את הזולה" פירושו לגנוב סם ממחבוא של מכור אחר. שני הספרים מביאים גם תחושות של מכורים מיד לאחר לקיחת הסם. "אפי ועיני החלו לדלוף, בגדי היו ספוגי זיעה. הבזקים לוהטים וקרים פילחו את גופי כאילו דלת כבשן נפתחה ונסגרה" (ג'אנקי 50) ואילו כדורי הבנזדרין "יורדים לך לבטן והולכים שם מכות" (שם, 35).

כל זה, על קצה המזרק. העולם הלשוני של מעשני הסמים, הן “המעשנים" והן "הנרקומנים" עשיר מאוד, אבל ניתוח תוכן של המונחים הרבים והמפורטים, שרבים מהם מתארים אותה תופעה או חומר, מגלה עולם מוגבל מאוד, פיזיולוגי עד כדי הקאה, וריק. במקרה הטוב, כיף. במקרה הרע, שיט.

כזה כאילו (1)

הקורא בן כותב: בהמשך לדבריך על "כזה כאילו" אני אכן סבור שגם "כזה" וגם "כאילו" הם אכן תרגומים של like אבל שניהם אינם מעבירים את מיגוון השימושים של המלה הזו. את השימוש העודף במלה מדגים השיר של הזמרת מון זפה, בתו של פרנק זפה, המייצגת את תופעת "נערות העמק ("Valley Girl") של שנות השמונים.

Like my mother like makes me do the dishes / It's like so GROSS... / Like all the stuff like sticks to the plates / And its like, it's like somebody else's food, y'know / It's like GRODY... / GRODY TO THE MAX / I'm sure / It's like really nauseating / Like BARF OUT / GAG ME WITH A SPOON

ודוגמה להשלמה, היישר מהפרק האחרון העונה של סדרת המופת "הסופרנוס". בנו של טוני מבשר לאחותו על מות מי שהיה חברה ג'קי ג'וניור: he is like dead. . התרגום הולך בעקבותיו: הוא, כאילו, מת. ג'קי ג'וניור, למותר לציין, מת ממש. לא כאילו.

כזה כאילו (2)

יונת אדמוני מודה בעקבות דברים שכתבתי במדור הקודם כי גם היא חוטאת לפעמים בשפת ה"כזה כאילו קטע". "אין בכך פסול אם זה במידה, אך השימוש בממדים שתופסים תאוצה גם כאן, יש הרגשה שתופעה זו באה על חשבון עשירות השפה. אני עובדת כמורה, והביטוי להידרדרות השפה אצל תלמידים גם הוא קשור בביטויים אלו, ובמקביל כאשר אני משתמשת בשפה קצת יותר גבוהה או מליצית יש לי הרגשה שהתלמידים מאבדים אותי". גם גידי יהלום נוזף בי על שכתבתי על התופעה העגומה הזו, בעיניו, בעליצות לא מובנת. בעניין העליצות, גידי, חיינו מלאים עצב גם אם לא נסתער בכל התחמושת נגד "כזה כאילו קטע". לגופו של עניין, השפה שבה אנחנו מדברים "במרחב הציבורי" אכן הולכת ומידלדלת, עניין רציני שלא כאן המקום להיכנס לעומקו, אבל אשמח לתגובות בנוסח "למה זה קורה", או "מה אפשר לעשות".

שהדי בקוראים

לא יבשה הדיו מעל דפי המדור הקודם וכבר הוצפתי במסרים בדרגות שונות של נזיפה על מה ולמה השמטתי בדיון על "שהיד" את הביטוי המקראי הארמי "יגר שהדותא" מבראשית לא, והזכרתי רק את "שהדי במרומים". כמו באיוב, גם בבראשית פירושו של שהדותא הוא עד, והפסוק המלא אומר: "ויקרא לו לבן יגר שהדותא, ויעקב קרא לו "גל-עד". זה כמובן נכון אף ידוע, מסיבותי שלי נמנעתי לבוא עם רשימת מצאי מלאה, אבל אני מסיר את הכובע לקוראי הנאמנים והקפדנים כל כך. אבישי לוביץ' הוסיף לכך פסוקים מלשון חכמים העוסקים במעמד המיוחד שיש למותם של צדיקים. הראשון קרוב לרעיון השהיד שבמותו מעיד על החיים, מירושלמי, מסכת שקלים: "אין עושים נפשות לצדיקים; דבריהם הן הן זכרונם". נפשות, מציין לוביץ', פירושו מצבות.

תגיות :
epSos .de; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

מארס
והנה המילון השלם לעברית המדוברת בקרב הסטלנים: http://www.cannabook.net/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA/
15 בנובמבר 2014 הגב

הוספת תגובה