מילון המילים המיותרות

רוביק רוזנטל | 30 באוגוסט 2002

הבלשנים קוראים להם "סמני שיח" או "קשרים ריקים", הם מאפשרים לארגן את המחשבה, אבל אינם מוסיפים להבנת הנשמע

בעצם, הרשימה הזו עוסקת, למעשה, במלים שבסופו של דבר פשוט אפשר בלעדיהן, ולמען האמת, אין להן תפקיד, ואגב, כולנו מדברים ככה, ואם יורשה לי, בעיקר פוליטיקאים, ובוא נאמר ככה, בינינו, גם עיתונאים. ובקיצר, מלים מיותרות. הקורא הנאמן יורם בר מציע לקרוא להן "מלות אוויר". קניתי. להלן מילון (חלקי, מן הסתם) של מלות אוויר, הגירסה העברית. לקרוא ולשכוח.

אגב – וגם: דרך אגב. שיטה לאמר דברים חשובים בלי להתחייב. אהוב מאוד על פואד בן אליעזר, חביב גם על מתן וילנאי: (בעניין הגדר) "דרך אגב, אני לא הייתי תולה את האשמה בשר האוצר במקרה הזה. הכסף זה לא הבעיה".

אז – אם כל המלים המיותרות מאז נולדה העברית החדשה. אז מה? אז אמרתי.

אין ויכוח על כך ש.. – כנראה שיש ויכוח, ועוד איך.

אין להכחיש כי.. – צורה מפותלת להציג עניין בלתי נעים.

אין ספק ש.. – הספקות ממלאים את חלל האוויר. אלי ישי: "אין לי שום ספק שאדם שיודע שישללו לו את האזרחות שלו, אין לי ספק שהדבר הזה ירתיע"

אפעס – מלת האוויר האידישאית המובילה, יצאה מהאופנה פרט למתחמי החרדים

אקדים ואומר – חכו חכו מה יבוא אחרי ההקדמה. גירסה עממית: קודם כל...

בהחלט – חיזוק למי שבהחלט לא בטוח בדבריו. דובר אגד: "היעד המרכזי של אותם מפגעים מרצחים, התחבורה הציבורית, בהחלט ימוזער ככל שרק ניתן."

בוא נאמר ככה – גירסה עממית של "יש לציין". אפשר גם בסוף המשפט. "שיחקתי אותה, בוא נאמר ככה".

בינינו – אינטימיות המכסה על דלות החומר.

במאמר מוסגר – "אגב" למתקדמים.

בסופו של דבר – אז למה לא אמרת את זה קודם? משתמש סידרתי: סילבן שלום: "בסופו של דבר אנחנו לא נאפשר למתקפה הזאת בסופו של דבר להצליח".

בעיקרון – תוספת מדעית-פילוסופית. "בעיקרון אני מוכר לך העגבניות האלה בשתי שקל".

בעצם – ניתנת להסרה ללא נזק כמעט מכל משפט. שלמה אהרונישקי בעקבות פיגוע: "בעצם בסוף השבוע לא היתה לנו התראה ממוקדת".

בקיצור – מבוא לחזרה מיותרת על טקסט ארוך מדי ממילא. גירסה ביידיש: "בקיצר".

ברצוני להדגיש – קדימה, חביבי, תדגיש, העם מחכה.

האמת היא ש.. – אל תאמינו לאף מלה. שמעון פרס: "האמת היא שבשיחה שלי עם מובארק כמעט ולא הותקף ראש הממשלה, הדבר היחידי שהוא אמר שהוא לא מאמין שיש לו תכנית". גירסה אלגנטית: "למען האמת". גירסה עממית: בסוף משפט. "לא בא לי עליך, האמת". "כל העולם אנטישמים, האמת היא".

הרשו לי... – שאלה רטורית מתיפייפת של נואמים. ואם לא נרשה? גירסה למתקדמים, אהובה על מראיינים מנומסים: אם יורשה לי...

זה לא בדיוק פוליטיקלי קורקט, אבל.. – ללכת בלי (תקינות פוליטית) ולהרגיש עם. גירסה נוספת: "היום לא באופנה לדבר על זה, אבל ציצים מוכרים, אין מה לעשות"

חשוב לאמר ש.. – אז תאמר.

יש לציין כי.. – אתה כבר מציין, נודניק. גירסאות משנה: יש להבין כי... יש לזכור כי..

כאילו – מלת אוויר סדרתית שכבר נדונה לעייפה. הכל כאילו, יעני ישראבלוף. גירסה חרדית-יידית: חמאיין

כביכול – כאילו, הגירסה התלמודית.

כידוע – אם זה ידוע, למה להגיד? גירסה מתחנפת: "כל מי שעיניו בראשו מבין ש..."

כמובן – מה כל כך מובן? למי מובן? פרט ונמק.

לא הייתי נדרש לנושא אילולא... – איזה מאמי, ממש לא נעים לו.

למותר לציין כי.. – סליחה? מציין או לא מציין?

למעשה – למעשה אין לי מושג למה אמרתי את המלה הזו. אהובה על שלמה בניזרי, ולהלן דוגמיות משיחה אחת בערוץ 10: "פה אנחנו רואים שלמעשה המדיניות שלנו, אפשר לאמר, נכשלה"; "מדינת ישראל היא למעשה כולה פיגוע אחד גדול"; "ביקרתי משפחות של פצועים בבתי חולים. זה למעשה אנשים שחרב עליהם עולמם". גירסת היידיש למאמינים: למעייסע

לעניות דעתי – הו, צניעות מאוסה. פיתוח מבריק: האצלת הצניעות לצד ג'. דוד מגן: "נציב המים מנהל כראוי את ענייני המים, לפי עניות דעתה של ועדת חקירה פרלמנטרית".

מן הסתם – סתם, סתאאאם.

ממש – ממש לא.

סביר להניח – אקדמאים אוהבים את זה. מאוד זהיר מצידם.

פשוט – בכלל לא פשוט. מלת אוויר בתפוצה הולכת וגוברת, אהובה על שדרי ספורט. מקובלת מאוד על כבוד הנשיא. מאיר שטרית על גוש שלום: "זה פשוט גייס חמישי בתוכנו. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת".

תסכימו אתי בוודאי ש.. – קודם נשמע, אחר כך נסכים, או קיי?

מלת השבוע: סייען

מלה חדשה, ככל הנראה פרי רוחו של השב"כ, שהחליפה את משת"פ שהזדהמה ואת "שטינקר" הוותיקה שהדיפה תמיד ריח רע @ באופן חריג השימוש ב"סייען" חל על שני הצדדים: סייען של מחבלים וסייען של השב"כ עובדים באותו מקצוע @ המלה הקרובה "סייע" ובעיקר "סייעת" מתייחסים למקצועות יותר פופולרים: שתי סייעות פיליפיניות נהרגו בפיגוע במירון; סייעת שיניים היא האסיסטנטית של הדוקטור @ ארגוני הסיוע הבינלאומיים מנסים לעשות משהו בשטחים, ולא תמיד מקבלים סיוע @ "סיעה" היא מלה תלמודית נחמדה שפירושה חבורה, "סיעתי" זכתה בעברית החדשה לקונוטציה נחמדה פחות @ בסייעתא דשמייא

תגובה: הסרן יוחאי

בעניין "מדד הדאו-ג'ונס" ("הזירה הלשונית" 9.8), כותבת אלפא אלשיך שבכל הקשור לשמות מקומות דווקא נהוג לציין ה' הידיעה לפני שם פרטי בסמיכות: "נהר הירדן, אגם הכנרת, הרי הגליל, מורדות החרמון, חצי המנשה ועוד". נכון, אם כי בכל אלה ה' הידיעה הפכה חלק משמם: 'החרמון מלא שלג', "ליישב את הנגב". "בוא ניסע לטייל בְנגב" נשמע כמו פרודיה על שפת הייקים. באותו עניין כותב אבי כהן: "שים לב איך העברית המדוברת מיידעת שמות עצם בסמיכויות מיודעות: 'שר הביטחון ביקר בטייסת הקוברה'. ואם נישאר בצבא - רק הדרגה 'אלוף' מקבלת יידוע לפניה, ללא שום סיבה הגיונית: "מפקד פיקוד צפון, האלוף גבי אשכנזי, וכו'", אבל לא נשמע: "מפקד הפלוגה, הסרן יוחאי".

תגיות :
jes; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

תמי
במקום עבודתי, למען האמת, על כל משפט שני - שככה יהיה לי טוב, אומרים שניים מן האנשים: "לצורך העניין". ואני - בינינו - נוקעת נפשי מכך.
13 בדצמבר 2014 הגב
גדון ניב
רציתי להגיב, אבל "חבל על הזמן" הרי הכל "כלאם פאדי,
20 באוקטובר 2016 הגב
רוני רייך
לרוביק שלום, אני מוסיף למילון המילים המיותרות עוד שתים, שלדעתי הן נפוצות ביותר: המושלת בכיפה היא: תֵּרֵה. אני מניח שאתה חושב שהתבלבלבלתי, אבל היא פותחת את כל אחת מתשובותיו של כל פוליטיקאי בראיון רדיו/ טלביזיה. בעברית תקנית הוא אמור היה להתחיל תשובתו ב: "ראה....", אבל זה למעלה מהשכלתו הלשונית, והוא פונה בלשון עתיד "תראה..." במקום הציווי. אבל להגות אל"ף קשה עליו, אזי הוא ממיר אותה ב "תרה..". המילה השנייה הפותחת משפטים רבים היא "בואו..." שמשמשת כל מי שמזמין מאן דהוא להשתתף בדבר זה או אחר. אני מניח שהיא התגלגלה, אולי, מ "בוא וראה..." (או בשעת הדחק, לפי הנ"ל, "בוא תרה...". מצדי אפשר היה להחליף את הפנייה הזו ב "הבה ו..." ויש ודאי עוד אפשרויות.
24 בנובמבר 2016 הגב

הוספת תגובה