זיוני מוח בספירות העליונות

רוביק רוזנטל | 31 בינואר 2002

שלל תגובות על הרשימות שעסקו בסקס העברי ממתגלגלות אל נאומי הפוליטיקאים, כיתות בית הספר, הלכות הקבלה ואפילו חוקי חמורבי; וגם חייה העליזים של המילה 'גוש', וגלגולי הסנאפלינג

הרשימות הקודמות עסקו בשפת הסקס העברי. הראשונה עסקה בהיבט הגברי של הסקס, השנייה בהיבט הנשי, והשלישית באיבר המשוקץ והאהוב על מחדשי השפה. הרשימות הולידו גל תגובות גולשים.

שתהיי בת ע' כבת ז' 

עודד פז מתייחס לשימוש הבעייתי והטעון באות ז' לציון מספר או תאריך. "כתושב באר-שבע בעבר למדתי כי העיר מחולקת לשכונות המסומנות באותיות הא"ב. משום מה אחרי שכונה ו' דילגו ישר לשכונה ח'. דוגמה שנייה: יורם טהרלב סיפר על הופעה של הנשיא בן-צבי באירועי 70 שנה לרחובות. על משקל הברכה: "שתהיה בן ק' כבן כ'" בירך כבוד הנשיא את המושבה הוותיקה לאמור: "שתהיי בת ע' כבת ז'". דרך אחרת היתה להחליף את האות ז' למלים אחרות, לצורכי רמז, כמו בבדיחה על אחת בשם זינה: "אילו קראו לך מינה הייתי ממיין אותך", או הסיפור על משה דיין. מישהי שואלת איפה הוא ועונים לה, "דיונים, דיונים", והיא עונה: "אני יוזעת".

האות ז' היא אכן מוקש קבוע של השפה, בעיקר במהלך הלימודים בבית הספר, שבו כאמור נטועה לנצח "כיתה ז'". בבית הספר בו למדתי בתל-אביב נקראו הכיתות על שם המחנך/ת, וכך התחרו ביניהן "ז' זאב" ו"ז' דימה".

וא-פרופו אותיות, ראשי התיבות הם דרך לאכול את עוגת הטאבו ולהשאיר אותה שלמה. עזרא בינדר כותב: "בענייני התחת יש להוסיף לרשימה את "שווה לתחת", שכונה בראשי תיבות "ש.ל.", שנאמרו בצוותא ובמקהלה. ואילו בצבא היה אתנו יקה נחמד שהתבייש לקלל ומצא תשובה לנודניקים: "ש.ב.ס.ס.", כלומר, "שק בתחת סביב סביב".

איפה שמים את הכומז

מאיר בר-אילן סבור ש"זין" היתה שם לאיבר המין הזכרי כבר בימים קדומים: "בילקוט שמעוני כתוב: "לא תשב לך בלא אשה - עשה תיק לזיין שלך; מי שהוא יוצא לחוץ וחרבו שלופה, סוף השטן שולט בו, והוא מכה לאחד והורגו ומתחייב בנפשו, כך כל מי שיושב בלא אשה וחרבו שלופה יצר הרע שולט בו".

דוד כותב: "בפרשה מעשה העגל מסופר כי העברים תרמו תכשיטים כגון "טבעת, עגיל וכומז". רש"י סבר שמדובר בעגיל בערווה: "כומ"ז - כאן מקום זימה".

יעקב משה אור-יה כותב: "על פי הקבלה, עולם התיקון בנוי בסוד שבע הספירות התחתונות. הזוהר מתייחס לאיבר המין הזכרי כספירה השישית, המשפיעה לכלי המקבל – הספירה השביעית. בפעולה המינית האישה הופכת ל"כלי" מקבל, דהיינו ז', הספירה השביעית. שיבוש הוא להתייחס לאיבר הזכרי כאל זין". יעקב מוסיף כי המושג זיוני שכל (או זיוני מוח) נולד מהמושג הקבלי "זיווגי מוחין", שמשמעו האיחוד וההפריה בין ספירות המחשבה "חכמה" ו"בינה".

יעקב גם אינו מבין מדוע דווקא "כוסית" הינה כה מעוררת מחלוקת. "במה שונה הדבר מהמילה נקבה אשר מגדירה את האישה על פי אותו נקב נוסף שבה?" זו בדיוק קובלנתה של דורית: "אני כואבת את התייחסות אבות האומה כותבי התנ"ך אשר יצרו מילה נוראית כמו "נקבה", המסכמת באופן כל כך ממצה את תפקיד מחצית המין האנושי לשמש נקב לזכר להמשך השושלת". לא נראה שיש במקורות תשובה לקובלנתה הצודקת של דורית. אגב, "זכר" בתלמוד הוא גם שם לאיבר המין הזכרי. בעברית החדשה יש ל"נקבה" גורל מוזר. מחד היא מלה סקסיסטית בוטה ביחס לנשים, וכינוי בוז לגבר, ולכך יש סימוכין במסכת ברכות: "אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עכשיו יאמרו אומות העולם: תשש כוחו כנקבה ואינו יכול להציל". מצד שני "נקבה" היא מלה רשמית ונקייה כשמגיעים לתחומי המדעים והדקדוק העברי.

הבאתי באורלי, שמתי בציונה

השימוש הדו-משמעי ב"לזיין" צץ ועולה בשפה שוב ושוב. המהנדס שאול רוטשטיין כותב: "לפני כעשור פגשתי עמיתה שלי במקום ציבורי והתחלנו לדון בהתלהבות בנושא הזיון המתאים לחדר מדרגות. היה מבדח לראות את המבטים שחטפנו. כמובן שהכוונה ב"זיון" היתה לברזל החיזוק של הבטון המזוין". באותו הקשר מזכיר עודד פז את שייקה אופיר, במערכון על השודד השומר על לשון נקייה, ואומר "אני מנושק" (מלשון נשק), במקום "אני מזוין".

נועם מביאה בשם בני כיתה י"א מגבעתיים סידרת חלופות לענייני משגל. "להביא ב...": "הבאתי באורלי; "לשים ב...": שמתי בציונה; "להיכנס ב...": נכנסתי בציפורה; ו"לפרק את...": "הייתי מפרק את דפנה". והפועל הנפוץ ביותר, יוניסקס: "לעשות טובה ל...": "הייתי עושה לדני טובה...". הקורא דוד מצא באתר "בננות" את הביטוי "כייסתי אותו" – התגובה הנשית היוזמתית ל"זיינתי אותה". דידי מנוסי מזכיר את פועל הסלנג הפלמ"חאי "לזמבר", שפירושו לדפוק על שלל משמעויתיו. "זמבור" פירושו בערבית דבורה, ומנוסי מספר שהוא היה גם כינוי עממי לדגדגן.

יוסי ארנון מזכיר את "הביטוי היפה ביותר וההדדי ביותר: לתנות אהבים". יוסי צודק לגבי יופיו של הביטוי, שהוא שיבוש של הביטוי המקראי "התנה אהבים". השימוש בו נדיר ולא לגמרי ברור הקשר בינו לבין "התנה" במשמעות קבע תנאים. גם "להזדווג" הוא פועל הדדי, אך השימוש בו בעייתי כי הוא מתייחס גם לבעלי חיים, ולכן יוחד בעיקר לביולוגיה.

ולסיום שתי בדיחות עתיקות מקורא בעילום שם: "כשלמדתי בתיכון נשמעה קללה של מורי: "יא חתיכת חמורבי"! הסבר: חמורבי היה המחוקק הראשון, וכבר נכתב בתורה "לא יסור מחוקק מבין רגליך". קללה חלופית: "הלוואי ויישרף לך חול המועד"! הסבר: חול המועד חל בין רגל לרגל".

גושים גושים

האם יוכל גוש הימין להרכיב ממשלה צרה, או שיעמוד בדרכו גוש חוסם למרות ירידתו הדרמטית של גוש השמאל? @ האם ימשיך גוש אמונים להשפיע לאחר הבחירות כמו לפניהן על מהלכיה של כל ממשלה עתידית? @ האם ירוכזו בעתיד התנחלויות מבודדות לגושי התיישבות? @ ומה יהיה גורלם של גוש קטיף וגוש עציון? @ ואיפה תהיה ההפגנה הבאה של גוש שלום? @ ומי אחראי לגושים בדיסה שלי? @ והאם יפלו טילים על גוש דן? @ ולמה אתם חושבים שאני סתם גוש של בשר? שאל הנער בעל תסמונת דאון בתשדיר רדיו @ והאם אנו עומדים בפני גוש איסלאמי שיחליף את הגוש המזרחי שהתפורר? @ ואיך ריכזו ב"החוליה החלשה" כל כך הרבה גושי טמטומת יחד? @ ומה קרה לגוש חירות ליברלים? @ ולאן נעלם הגוש של המפא"יניקים? @ תביא לי מהשוק גוש חלבה

מהיכן הגיע הסנפלינג

בעניין סנפלינג ("הזירה הלשונית" 23.1) כתבו לנו כמה וכמה קוראים. כולם הצביעו על אותו מקור למלה, ולהלן שתי התשובות הנבחרות.

גיורא רמות כותב: הסנפ-לינק ( snap link) פירושו חיבור מהיר (קפיצי) וכשמו כן הוא. משמש בלולאות מטען, חבלי טיפוס וכבלי גרירה. זה תרגום לפינגליש (פלסטינייאן אנגליש) שנוצר על ידי האינטיליגנציה של צה"ל. נכנס לשימוש בארץ עוד טרם חלם מישהו על גלישה בחבלים. כך כונה למשל בשנות ה60 למשל, חיבור האבטחה (בחבל עם טבעת קפיצית) לחבל הבטחון באמוני צליחה.

ואורי אשכול מוסיף: "יש מושג בימאות שנקרא טבעת-חוליה, לחיבור מהיר: snap link. המילה שובשה כנראה על ידי בוגרי חיל ים וימאים לסנפלינג, ומכיוון שאותה חוליה-טבעת משמשת גם לגולשי הצוקים השיבוש הופץ והתקבל".

תגיות :
Pedro Ribeiro Simões; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה