יש לו פפטצ'ה

רוביק רוזנטל | 09 במאי 2003

השמות העבריים שניתנו למחלות הגיעו ממקורות מגוונים, מהמקרא ועד תרגום חופשי לשמות לועזיים

בהלת הסארס עדיין נוגעת בשולי חיינו. שם המחלה הוא ראשי תיבות של Severe Acute Respiratory Syndrome - תסמונת מצוקה נשימתית חמורה. המגיפה שקדמה לה, איידס, נקראה גם היא בראשי תיבות קליטים שהפכו נחלת הכלל ולא זכו לתרגום עברי. בגלובלי כמו בגלובלי: אותו שם לאותה מחלה ברחבי הגלובוס. דווקא כאן, בתחום המחלות, העברית הצליחה לא רע, בזכות משקל המחלות שנטבע כבר במקרא, משקל פעלת (פ' פתוחה, ע' סגולה, ל' סגולה). מה יקרה למי שלא ישמע בקול אלוהים? ראה דברים כ"ח: "יככה אדני בשחפת ובקדחת ובדלקת". מן המשקל הזה נטבעו ונקלטו וחודשו שמות רבים בעברית החדשה. ראשית אותו פסוק, "ידבק (י' פתוחה ב' צרויה) אדני בך את הדבר" חושף את מקור הפועל "להדביק" במשמעות "להעביר מחלה". זה לא סלנג. זה מהתורה.

צפדת, פלצת, והמחלה ההיא

ראש ממציאי שמות המחלות היה הרופא אהרון מזי"א, שגם חידש את "אחות" ו"חובש". מזי"א הותיר לדורות הבאים את קצרת, שעלת, גזזת, עגבת, גחלת (היא האנטרקס), גרענת, בצקת ומתנת. על אלה נוספו מחלות רבות ובראשן השפעת, תרגום חופשי של אינפלואנצה האיטלקית, שנקראה כך כי ראו בה מחלה הנוצרת בהשפעת הכוכבים. עווית שרירים נקראה כווצת, מחלת האבנים בכליות נקראה חצצת, ואילו על מחלת הטטנוס (המוכרת היום בעיקר על שם החיסון כנגדה) התכתשו הצפדת והפלצת. בפסוק הנזכר מספר דברים הובא עוד משקל למחלות, פעלון (פ' בחיריק, ע' קמוצה), בצמד "שדפון וירקון", וממנו נגזרו בין היתר שגרון, שגדון (הפרעה בחילוף החומרים) ושטיון (הידרדרות זיקנה).

כמה מחלות מרכזיות אינן נגזרות משני המשקלים, כמו "שבץ" המקראי, ו"סרטן" שהוא תרגום שאילה. שם בעל החיים הקרוי בעברית סרטן באנגלית הוא crab, בעקבות הגרמנית. cancer הוא באנגלית שם המחלה וגם מונח אסטרונומי, חוג כוכבים ומכאן שם אחד המזלות. הקשר בין השניים באנגלית נוצר בעקבות הלטינית, שם משמעות canker היא משולשת: בעל החיים, חוג הכוכבים, והמחלה. מחלת הסרטן נקראה כך על דרך הדימוי של התפשטות הגידול לאחיזת מלחצי הסרטן. בעברית שבו והתאחדו שלוש משמעויות "סרטן" בדומה ללטינית: החוג האסטרונומי, בעל החיים והמחלה. בסלנג האמריקני, אגב, נקראת מחלת הסרטן “the big C". בחוגים המקפידים על לשון נקייה, כגון חוגי החרדים, היא קרויה "המחלה ההיא".

18 סוגי קדחת

"קדחת" המקראית הפכה מלת-על לכל מחלה שיש בה חום גבוה, באשר קדח פירושו בער. מן השורש ק.ד.ח. נגזרו גם אקדח במשמעותו המקראית (אבן אדומה הנראית כבוערת, מקבילה לקדאח הערבית שפירושה אבן אש) וגם אקדח במשמעותו העכשווית, שחידש בן יהודה: כלי הפולט אש. הלקסיקון הרפואי השלם מאת אסתי אנגל מצביע על 18 סוגים של קדחת, בכיוונים שונים. קדחת השחת היא אלרגיה, קדחת הביצות היא המלריה שהפילה חללים רבים בין החלוצים, והפכה שם נרדף לעוני, רעב וחוסר מזל, בעוד קדחת צהובה היא מכלול תופעות, ביניהן צהבת.

הדלקת, בת זוגה של הקדחת, נולדה משורש שמשמעותו דומה: דלק פירושו בער או התחמם. הלקסיקון הרפואי השלם מצביע על 124 סוגי דלקת, אך המפורסמות ביניהן מוכרות דווקא בשמן הלטיני. "דלקת גת" אינה אלא סינוסיטיס, "דלקת תוספתן" היא אפנדיציטיס, ובלשון העם אפנדיציט. דלקת קרום המוח היא מחלה זיהומית ששמה ידוע לציבור, אך לצידה מחלות המוכרות רק לתלמידי רפואה כמו דלקת החלחולת, דלקת מפרקים ספחתית שעלולה לגרום לגומות בציפורניים, דלקת עילית האשך, דלקת עצה וכסל, ודלקת שק הדמעות.

בשנים עברו נהגו לקרוא לכאב גרון "אנגינה", למרות ש"אנגינה פקטוריס" אינה קשורה לגרון, היא השם הלטיני לתעוקת חזה. הווי החלוצים חידש שמות מחלות שהביאו דוברי היידיש, ואלתרמן שימר כמה ממחלות היהודים הללו בשיר 'לי לה לו פפטצ'ה', פפטצ'ה היתה שם לשפעת המלווה בחום: "באתי אל הדוקטור וורטלוס / ונודע לי סוד כמוס, / יש לי הכסנשוס, או קורצשלוס / בקיצור – מחלה של סוס.// אז שילמתי לו בנחת / ובלי צער לירות שתיים / לו היתה לי גם קדחת / זה היה שווה כפליים / חיבקתיהו, נישקתיהו / ורקדתי קוקרצ'ה / ואחר שעזבתיהו /- יש לו פפטצ'ה". הכשנסוס, למי שאינו יודע היא "מכת מכשפה", תיאור הולם לגב תפוס. השפעת עצמה נקראה בפי כל בעקבות היידיש "גריפה" (פ' דגושה).

כמו בתחומים רבים, ככל שנקפו השנים נטה הדובר הישראלי לקבל פחות ופחות שמות עבריים וכך הפכו האדונים אלדסהיימר ופרקינסון תושבי קבע בשפת הבריאות הישראלית, כמו גם מחלת קרויצפלד-יעקב שיש סברה שהועברה על ידי מחלת הפרה המשוגעת. פחות מוכר הוא החבר הירשפרונג, שעל שמו תסמונת העצירות מלידה.

ובימינו אנו? התיאור הנפוץ ביותר למחלה היום הוא "יש לי וירוס", כלומר: אני מרגיש על הפנים, טמון עמוק מתחת לשמיכות, ואין לי, או לרופאים, מושג מה יש לי. לא, זה לא סארס, תודה. אולי בפעם הבאה.

מלה השבוע: מפה

מפת הדרכים הפכה ההצגה היחידה בעיר, מי זוכר שהמנטרה של הפוליטיקאי רק לפני כמה שנים היתה "אני לא רוצה לצייר מפות" @ מפה במשמעות אריג המכסה את השולחן או לצרכי ניגוב הגיעה לעברית התלמודית מן הלטינית, אבל לדעת האטימולוגים הלטינית לקחה אותה מהשפות השמיות; מן השורש נוף, מעבר מצד לצד, נולדו המלים נוף, להניף, לנפנף ועוד; הנ' במלה מנפה שפירושה "בד שמנפנפים בו" נבלעה בפ' וכך נולדה מפה @ העברית החדשה הלכה בעקבות האנגלית, שהלכה בעקבות הביטוי הלטיני mappa mundi – בד שעליו מצויר העולם, וכך הפכה "מפה" לתרשים גיאוגרפי @ ולכך התכוון המשורר טל ברודי בשירו בן האלמוות: אנחנו על מפה, ואנחנו נישאר במפה (ב' שוואית) @ או לפחות על מפית

תגובה: את במובן שטרודל

בענייני את השותפות ("הזירה הלשונית" 18, 25.4) כותבת עדי קורן: "et במקורו אינו צרפתי אלא לטיני. שלטי-כותרת של בתי-עסק עם סימן זה נפוצו לא רק בהשפעת הצרפתית במאה ה19- בארץ-ישראל, אלא בכל אירופה. ל-et אפילו יוחד לכך הסימן המיוחד &, שהוא קומבינציה של שתי האותיות E ו-t, כשם ש-@ הוא קומבינציה של e ו-a. המקור הראשון של @ היתה המילה האנגלית each, ורק אח"כ הפכה ל-at, כמו בשמות הנהוגים באינטרנט".

במאמר על תולדות הסימן @ באינטרנט נכתב כי הוא אומץ לראשונה לשימוש הזה על ידי אחד ריי טומלינסון בשנת 1972. הסימן זכה לשרשרת שמות ססגונית, ביניהם מאכלים כמו שטרודל ולאפה בעברית, ודג מלוח בצ'כית. בדרום אפריקה, גרמניה והולנד הוא קרוי זנב קוף, בדנית חדק הפיל או זנב החזיר, בצרפתית שבלול קטן, ביוונית ברווז קטן, בהונגרית תולעת, בטיוואן עכבר קטן, בפולנית חתול קטן או אוזן חזיר, ובטורקית, פשוט, אוזן.

תגיות :
Internet Archive Book Images photostream; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יוסף הלחמי
לעניין מחלות ושמותן ~קראתי ונזכרתי ~~ מטיוטת תסריט לתכנית "לשון במקום הנכון", "דבר עברית והבראת!" בטלוויזיה החינוכית הישראלית (בהשפעת אפיזודה בספר "שלושה בסירה אחת"). חולה לשון אתמול בטלוויזיה כאב עלי ראשי. הלכתי לרופא והוא בדק אותי. כתב קצת בלטינית והרבה חשב עד שלבסוף חשף את ממצאיו: אתה חבר יקר, אתה חולה מוזר. יש לך: אבבת, אבקת, אדמת, אורת, אזלת, בהקת, בהרת, בצקת, גדמת, גזזת, גרענת, דהמת, וגם... חזרת! את הרופא שלחתי מיד לעזאזל ולרופאה מהרתי, אולי שם אתרפא. כתבה קצת בלטינית והרבה חשבה עד שלבסוף סיפרה את שגילתה: אתה חבר יקר, אתה חולה מוזר. יש לך: חצצת, טמבלת, יבלת, כלבת, נזלת, עצבת, עקמת, פחמת, פלצת, צהבת, צלקת, צפדת, קצצת, קמטת, קעשת וגם... קצרת! אל ועד הלשון אז חשתי לעזרה. פניתי למנהל לשאול מה כאן קרה. אמר לי בששון, אתה חולה לשון, אתה חולה בכל מחלה, ישר מן המילון: יערת, מתנת, עששת, רעלת, שחפת, שעלת וגם... פטפטת! 1979
09 במרץ 2017 הגב
אהובה אילן
ולמה שכחתם איך אומרים באיטלקים @
09 במרץ 2017 הגב

הוספת תגובה