האם ניסיתם להציץ ליזיז?

רוביק רוזנטל | 13 ביוני 2003

נחשול תגובות הגיע בעקבות "מזיפורי עד פתח תיקואה", על נפלאות התעתיק ללטינית בכבישי הארץ

אדוני השר. אני יליד הארץ הזאת והמדינה הזאת היא שלי. אני מוכרח לומר לך שאם יש משהו שבוער בעצמותי וגורם לי, יום יום, לתחושת ניכור ובושה, הוא הכיתוב הלועזי של שלטי הדרכים. עשה עם העם הזה חסד ותן הוראה מידית לאמץ כתיב לועזי יותר רלוונטי, ועם ישראל יזכור אותך לדורות כאיש שגאל אותו מהכתובות המבישות והמעליבות הפזורות כמצבות ענק בכל צומת במדינה. גבי גרוס, סביון

מרק בוים: "הטענה שאנגלית היא היום השפה הגלובלית ומוכרת כמעט לכל תייר, נכונה בעיקרה. עם זאת, z כתעתיק של צ' הגיעה לא מלטינית אלא מגרמנית, כמו בשמו של הרצל. כמו כן שמעתי מנחים הולנדיים מודיעים שפלוני מנגן ב"בניו" במקום "בנג'ו", מבטאים כ' בשמות של אנשים במקום ג' וכדומה. בגרמנית ובהולנדית v תבוטא פ רפה, ולא ב' רפה, שהיא הצליל השמור ל-w. כך זה גם בפולנית. אין בכל זה כדי לערער על הצורך בתעתיק פונטי, אלא רק להצביע על הבעייתיות".

משפחת תמרי: "שלושים שנה אנחנו גרים במושב ששמו קדרון ובלועזית qidron. תמיד האשמנו את המישהו 'חסר הבינה' ממע"צ, ועכשיו אנחנו יודעיים שלא בו האשם. אנחנו מתכחשים ל- q וכותבים את כתובתינו kidron, ושבאקדמיה יתפוצצו".

תומר מחיפה: ה- q בראש מלה יוצרת אפקט בידורי. למשל, בכל הקריות, קריית היא בעצם "queer-yat".

מר גרין: "מדרום לרמלה, יש מושב ושמו 'יציץ'. השלט בתעתיק הוא yaziz . האם ניסיתם להציץ ליזיז?"

יצחק לוסטיג, קרית אונו: "לדעתי אין זה נכון לבטל את חשיבות התעתיק הרשמי, ולהחליף אותו בתעתיק פונטי המתאים לאוכלוסיית תיירים אחת בלבד, חשובה ככל שתהיה. בצורה כזו ייווצר תוהו ובוהו, וכל הישר בעיניו יעשה. השילוט הקיים בישראל הוא עדיין קריא לאין שיעור מאשר זה שבצרפת או באנגליה, שבהן הקשר בין הנוסח הכתוב לבין הערך הפונטי מקרי. בכל מקרה, התיירים ימצאו את פתח תקווה די בקלות, כי הכתוב במפה הלועזית זהה לנוסח השלטים".

שתי פנים לקיסריה

עודד פז: "בירידה מכביש 2 לקיסריה יש שני שלטים, סמוכים זה לזה. האחד של מע"צ ובו נכתב קיסריה בנוסח האקדמיה, והשני, של רשות העתיקות, ובו נכתב קיסריה כפי שכל אחד בעולם מכיר דהיינו: caeserea. ראוי לציון כי מע”צ איננה עקבית ופה ושם יש שלטים ברורים. למשל: בשילוט לירושלים תמיד כתוב jerusalem וגם בשילוט לטבריה כתוב . tiberias מן הראוי שתהיה התאמה מוחלטת בין הכתוב במפה ובין הכתוב בשלטים".

שושנה עברון, סעד: "תודה ששיתפת אותי בבידור שבנסיעה ברחבי ישראל, גם אני עוקבת אחרי התעתיקים המשונים האלו - במקום לבכות, אני צוחקת. אבל השיא היה ממש לידינו - בצומת הקרוי צומת סעד עמד שלט כיוון עם השם העברי "נחל עוז". מתחתיו התנוסס השם באותיות לטיניות wadi oz . על איזה וואדי הם מדברים? הרי השם נחל ניתן למקום בגלל היותו היאחזות הנח"ל הראשונה".

ויקטור חלבה כותב: "מע"צ מעתיקה את השמות העבריים לאותיות לטיניות על פי כללי התעתיק האקדמיים הבינלאומיים ששימשו את האנגלים באיות היישובים העבריים (והערביים), במפות שהוכנו על ידי מחלקת המדידות המנדטורית. בעוונותינו הרבים הביטוי שהתקבל בארץ עם חידוש הדיבור העברי בארץ ישראל הוא שיבוש של הביטוי הנכון בהשפעת אחינו היהודים יוצאי אשכנז. צא לבתי הכנסת של עדות המזרח, בהם משמשים לפני התיבה שליחי ציבור מבוגרים שלא "קולקלו" על ידי הביטוי הרווח בארץ, ולמד את ההגייה הנכונה והמבחינה בין ק' וכ' (דגושה), א' וע', ח' וכ', ת וט', ו' נהגית כ-w, וכו'. מצער שהאיות האנגלי נותר המפלט האחרון של ההגיה העברית הנכונה".

אילן הגולש: "ההיגוי הנכון של מילים עם צירי וי' אחריהן כמו 'עין-גדי', 'שדי-חמד' וכו', הינה בעברית תקינה בהגייה הספרדית En-Gedi ו-Sde-Hemed. זו ההגייה שהתקבלה ומשתמשים בה בארץ, להבדיל מן ההגייה האשכנזית או התימנית, כך שגם בהגייה עברית נכונה אין אפשרות להבדיל בין שדי-חמד לשדה-חמד, ואין צורך להאשים את התעתיק הלועזי".

מסתרי רחובות נתניה

ד"ר ניסן נצר: יש אבסורדים גם בשמות רחובות. רחוב יל"ג בנתניה נכתב בתעתיק y.l.g. מעתה כל תייר שיחפש את "ויי-אל-ג'י סטריט" ימצא מיד את מבוקשו.

עמי שנן: "בכלל לא הזכרנו שילוטים כמו באיילון המורים על יציאה ל- rakevet zafon . עכשיו התייר הממוצע יידע איפה לעזוב את הכביש המהיר כדי להגיע לטריין".

יהודה טמיר מבית-אל: "את ירושלים חוצה היום כביש בגין, ובכניסות אליו רשום בעברית "בגין-צפון" או "בגין-דרום". התעתיק האנגלי הוא begin-south ו- begin-north, שמבחינת התייר פירושם "התחל-צפון" ו"התחל-דרום". הערתי על כך כבר לפני כשנתיים למחלקת מהנדס התנועה בעיריה, ושם נאמר לי כי הענין יסודר, אך לשוא. לדעתי צריך להיות כתוב begin rd. – south, וכן begin rd. – north".

דוד בר-שלום: "בביקור אצל בני החייל לפני שבועיים, נראה לי שצדתי את אחד השלטים היותר משעשעים (ראה תמונה). מה בדיוק הם אוכלים שם במפלסים?"

נא להכניס שני צילומים. מתחת למפלסים: "מפלסים, מה הם אכלו?" ומתחת לשני "עיר הדמדומים וחוף האפרסקים, מה הם שתו?"

מלת השבוע: חלוקה

"חלוקה" מופיעה במקרא פעם אחת, אבל את הארץ חילקו כמה וכמה פעמים, בין השבטים לבין עצמם @ "החלוקה" היתה התמיכה של קהילות הגולה ביישוב הישן, היא ניתנה כקיצבה והתקבלה בביקורת גלויה על ידי העולים הראשונים @ ב1908- התלונן פלמוני בעיתון הפרדס: "לא אושרתי להיוולד באשכנז או הונגריה, שחלוקתם גדולה, יליד אחת ערי רוסיה אני, שחלוקתם דלה ורזה" @ תוכנית החלוקה של וודהד הציעה מדינה יהודית מגדרה עד חדרה, החלוקה של 1947 הציעה יותר, אבל דווקא הערבים לא קיבלו אותה @ המלה האנגלית הרשמית לחלוקה היא partition , שפירושו חלוקה פיזית של שטח, בדרך כלל מדינה @ כמו "כיבוש" גם "חלוקה" הפכה למלת טאבו שהומרה בסיסמאות: "אנחנו פה והם שם", "שתי מדינות לשני עמים", אבל חזרה כפי שהיא אל לב השיח, כשם נרדף למדינה פלסטינאית @ סגרו את התחנות לחלוקת ערכות?

תגובה: צ'ופר

תגובות רבות הגיעו על הקביעה-הנחה ש"צ'ופר" מקורו מהפועל הספרדי "למצוץ", ("הזירה הלשונית" 30.5). לדעת רבים מקור המלה הוא בצה"ל. רן מתאר: "בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת-הימים התברר לצה"ל שחסר ציוד חיוני רב. בין הפריטים החסרים היו גם מנות קרב. צה"ל פתח במבצע אריזה רחב היקף, והמצרכים בהם השתמשו במנות החדשות היו איכותיות יותר, וזכו לשם הרשמי, על האריזה, "מנות קרב משופרות". המילה "משופרות" הפכה מהר מאד בלשון החיילים ל"מצ'ופרות": "הגיעו המנות המצ'ופרות?" ובהמשך: "מה עם הצ'ופרים?". ואמנון סירקיס מוסיף: "בתחילת שנות השישים הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מדגם דגמ"ח משופר. בפי האפסנאים השתבש השם מ'דגמ"ח משופר' ל'דגמ"ח מצ'ופר'. כרגיל חולקו בגדים אלו קודם כל לאנשי שלומנו, והאמירה "אתן לך מצ'ופר" הפכה לנפוצה באפסנאות, כאשר משמעותה: "אתן לך פריט טוב יותר". מהר מאוד אבדה המ' ונותר צ'ופר".

תגיות :
Miloslav Rejha; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

יעל לוי
היי, רוביק, לפני שאכתוב את מה שבכוונתי לכתוב (ריחפה עלי רוחו של הגשש החיוור...), אני חייבת להודות לך על התענוג השבועי שהוא "הזירה הלשונית". עוד משהו בנושא המרתק, המרגיז אך גם משעשע של התעתיק העברי בשילוט בארצנו - אני תוהה כבר שנים מדוע בשלטי הרחוב בתל אביב כתובה, באותיות הלועזיות, המילה rehov לפני שמו. הרי מי שלא יודע עברית, לא יבין את המילה "רחוב" גם בתעתיק לועזי... ובנושא קרוב - שם הקיבוץ "עין זיון"... הרי אני ודאי רק אחת מאלפי משועשעים מהאיות הדו משמעי הזה. אני מקווה שחברי הקיבוץ נמנים עם האלפים הללו.
30 במרץ 2017 הגב

הוספת תגובה