סרט, קטע, סיפור

רוביק רוזנטל | 16 במאי 2003

שפת הדיבור חובבת מילים המתארות את אירועי המציאות כחלק מיצירה בדיונית

בשנים האחרונות, אולי שלוש, אולי יותר, הצטרף מונח יסוד חשוב לסלנג הישראלי. הוא נפוץ מאוד באזורי הסלנג הצעיר אבל כמעט לא פרץ לסלנג הכללי, למרות שיש לו תשתית לכך. המדובר ב"סרט".

"איזה סרט!": דיווח על אירוע טראומטי.

"אוכל סרטים": אחד שעובר סידרת אירועים, חוויות או תחושות קשים.

"הבחור בסרט" (דנה מודן על גבר החווה דייט לא מוצלח בתוכנית "בליינד-דייט")

"סרט אימה" (רועי לוי משלים את דנה באותו עניין).

"החיים שלי הם סרט": גורלי הנוכחי אכזר או מוטרף.

"שמעת על הסרט על ההוא שרצח את הילדה שלו?" – העברת מידע על מעשה נורא שהיה באמת.

"התקשרו מבלוקבאסטר וביקשו שתחזיר להם את הסרט שאתה חי בו".

"אחי, אל תשאל איזה סרט", פתיחה לשיחה, במקום "מ'ניינים".

ויש גם "סרט רע" או "סרט מטורף".

שלמה חציר מגדיר באתר "פטפטת" סרט כ"מילה מדויקת למציאות בברדק".

"סרטים" הם לפי חציר "פאראנויות או מצבי מציאות שונים שחווה מי שצרך סם כלשהו, או שסתם אוכל סרטים". חציר קושר את הסרט לשפת הסמים, ואכן מקור המונח הוא "שרוט", צורך סמים בדרגת התמכרות קשה אך הפיכה. "שריטה" במקורה בתחום הסמים היא ההתמכרות לסמים, וגם היא עברה לתיאור פצע או חיים חסרי מנוח בכלל, ויש דרגות: "שריטה עמוקה", "שריטה רצינית". המונח התפרסם, למשל, בסרט עטור השבחים של תומר היימן "תומר והשרוטים". היימן "הגיע אל חבורת נערים שרוטים, שמולם הוא מציג שריטות משלו". במילון הסלנג התל אביב בדיזנגוף סנטר הוגדר: "שרוט: דפוק במידת מה".

החווייה הקשה שעובר ה"שרוט" התגלגלה ל"סרט" ויצאה מעולם הסמים אל הסלנג הכללי. הקשר בין "סרט" ל"שרוט" הוא בצליל המלה, האטימולוגיה שונה. "שרוט" קשור בשורש שרט (או סרט: ש' וס' מחליפים זו את זו) שפירושו חרץ קו דק, ומכאן שריטה, שרטוט וסרטן, החורץ בהליכתו קווים בחול. "סרט" היא מלה תלמודית שפירושה פיסת בד דקה וצרה, מקבילה למלה הערבית "שריט". המונח "סרט" ליצירת קולנוע היא תרגום שאילה של film, שגם פירושה רצועה דקה, של עור או של בד, והודבקה לקולנוע בזכות רצועות הצלולויד. הסרט הפיזי הפך לשם היצירה כולה, באנגלית ובעקבותיה בעברית.

ל"סרט" במשמעות "אירוע", חיצוני או פנימי, יש תשתית בסלנג, הוא מצטרף לכמה מונחים בתפקיד דומה, ובראשם "קטע" ו"סיפור", שלהם כבר ותק מרשים בעברית הישראלית. לאלה מצטרפת גם הקלישאה "זו כבר אופרה אחרת", כאשר "אופרה" מייצגת רצף אירועים או מערכת שלמה. "כבר היינו בסרט הזה" במשמעות "כבר היינו במצב דומה" הוא ביטוי ותיק יחסית. אלי סהר בשידור כדורסל בליגת העל בשבוע שעבר: "גיא גודס כבר היה בכל הסרטים האפשריים".

"סיפור" ו"קטע" מככבים בעברית הישראלית כבר כשלושים שנה במיגוון שימושים:

"איזה סיפור היה לנו": עברנו אירוע מרגש.

"מה הסיפור שלו?": למה הוא מתנהג בצורה כזו?

"יש להם סיפור": הם מנהלים רומן (באסוציאציה ל"סיפור אהבה").

"זה כל הסיפור?", המציאות קטנה מן הדמיון.

"סיפור מהחיים": אירוע דרמטי שהיה באמת.

"סיפור מהסרטים": אירוע אמיתי שזה לא להאמין.

השימוש הרחב ב"סיפור" מושפע מהאנגלית, בה ל”story” מיגוון שימושים וצירופים רחב: פיסת רכילות, אירוע, ידיעה עיתונאית ועוד. ביטויים רבים הכוללים את story הועברו לעברית: סוף הסיפור, זה סיפור ארוך, וביטוי השייך למילון אז (א' סגולה) איז (א' בחיריק) (ראה טור שמאל): story of my life.

"קטע" נפוץ יותר מ"סיפור" ומעט צעיר ממנו. סרט, קטע וסיפור אינן זהות במשמעות. ב"סרט" יש יסוד של טירוף ובלבול, "סיפור" הוא בדרך כלל נייטרלי, "קטע" הוא בדרך כלל אירוע מרגש. הביטויים מוכרים ושחוקים: "היו קטעים", "איזה קטע זה היה", "קטעים אתך", "קטע טוב", "קטע מסריח". להקת הסטנד-אפ מן העבר הלא רחוק "פלטפוס" הטמיעה חרוז: "איזה קטעים פה ואואוו". ביטוי חדש יחסית: "מריצים קטעים": מספרים ברצף אירועים, בדיחות וכדומה. "מריצים" לקוח כאן מטכנולוגיית הווידיאו שבה, כידוע, "מריצים סרט" כשרוצים לדלג על "קטע". קטע יכול להתייחס גם למצב רוח או תופעה. יאיר הניג-לבנת, הבן של, בהעיר: "מאחורי הקלעים יש את כל הקטע שאני לא רואה מספיק את אמא שלי". הצירוף "כל הקטע" מקביל ל"כל הסיפור".

המשותף ל"קטע", "סיפור ו"סרט" הוא היסוד של "מציאות מסוגננת". תיאור האירוע נתפס כבדיון, כחלק ממעשה אמנותי. כאשר אנו אומרים שאירוע שהתרחש הוא "סיפור" אנחנו משמיעים שיש בו דרמה פנימית, התחלה וסוף תוך עיבוד מסוים של המספר. "קטע" פירושו שהאירוע יכול להיות חלק מספר, הצגה או סרט, ויש לו התחלה וסוף ודרמה פנימית. ב"סרט" הגבול בין המציאות לבדיון, בין האירוע והחווייה מיטשטש לגמרי. משפט כמו "החיים שלי הם סרט" או "השרוטה הזאת אכלה הרבה סרטים" מצביע על מעבר דו סטרי בין מציאות ובדיון. סרט, סיפור וקטע הם הנציגים המובהקים ביותר של הפוסט-מודרניזם בשפה העברית, ובימינו הפוסט-מודרניים זו ערובה לרייטינג גבוה ולחיים ארוכים.

מלת השבוע: זמני

כמה זמן יהיה למפלגת העבודה יושב ראש זמני, שהוא כבר מזמן על-זמני @ וזאת 55 שנה אחרי שפורקה הממשלה הזמנית @ שהרי בארצנו הזמני הוא הכי קבוע @ ובינתיים בונים את המדינה העברית פועלים זמניים מסין ורומניה @ ונכנסים לערים הפלסטיניות באופן זמני @ ומורידים באופן זמני מאחזים זמניים @ מדור החדשות של העיתון הנושן "האור" נקרא "זמניה מקומית" @ בימי השיתוף והשוויון בקיבוצים נקראו המתנדבים "זמניים" @ האם תחיית המתים היא מצב זמני או מצב נצחי, שואל הרב יהודה חיון @ האם תוכל מפלגת העבודה להיות בקואליציה ובאופוזיציה בו-זמנית? @ זמנית, למה לא?

תגובה: מילון אז איז

ספי רינצלר מוסיפה מבחר ביטויים שנכנסו לעברית מאנגלית בלי תרגום ("הזירה הלשונית" 25.4), שייקרא מעתה "מילון אז איז", יענו, כמו שזה.

פול טיים ג'וב. עיסוק במשרה מלאה.

פול גז בניוטרל. פיתוח ישראלי על פי שני ביטויים מעולמו של הנהג הגלובלי.

אפגרייד. שידרוג. דב נבון, "הבורגנים": החלטתי לעשות לחיים שלי אפגרייד.

סיסטם. מה יושב עליך? תוציא את זה מהסיסטם.

בייסיקְלי. ביסודו של דבר. מזכיר את "בעיקרון".

סטייט אוף מיינד. הלך רוח.

נו, שיט! קללה בסיסית מלווה בפתיח.

ורחל שווימר נוזפת: "איך לא כללת ברשימה את "אני (א' סגולה) וי (ו' סגולה)"? יש לי חברה שכל סיפור שלה שזור בהמון אני וויים, בעיקר כשיש הפוגה קטנה בשטף הדיבור".

כמה וכמה קוראים טענו ש”bean counter" ("הזירה הלשונית" 2.5), אינו סטטיסטיקאי כפי שנכתב, אלא רואה חשבון. איטה ישראלי, מחברת מילון הסלנג האמריקני-עברי מביאה את המקור להגדרה, הספר “American Slang” בעריכת רוברט צ'פמן. לפי צ'פמן, מונה השעועית הוא "סטטיסטיקאי או פקיד העוסק במספרים במשרד ממשלתי או עסק".

תגיות :
Nicki Varkevisser; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה