את האלמנט אני לא מחשיב לך

רוביק רוזנטל | 18 ביולי 2003

שפת המוסכניקים מורכבת משני חלקים שאין ביניהם מפגש: המונחים הרשמיים והז'רגון המקצועי

"או. קיי.", אמר לי שלמה המוסכניק, "אז עכשיו אני אומר לך, ושלא תגיד שלא אמרתי קודם, שצריך להחליף חגורת טיימינג. אתה לא רוצה, לא נעשה. אבל זה על אחריותך".

"מה זה חגורת טיימינג?" שאלתי את שלמה.

"זאת חגורת שמחברת את החלקים של המנוע..." שלמה המשיך בהסבריו והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים שחגורת טיימינג יעשו, ויעלה כמה שיעלה, וששפת המוסכניקים היא נכס כלכלי יקר מפז, כי אף אחד לא מבין על מה הם מדברים.

שפת המוסכניקים היא חלוצת האנגלית בעברית. לא יידיש, לא ערבית. אנגלית. היא לא נוצרה בימי "הכפר הגלובלי" על ידי נערי בועה עגולי משקפיים, אלא נולדה ספוגה ריח דלק ושמן מכונות בפי אבות אבותיהם, גברים שחורי אצבעות ומוכתמי חולצה. יחד עם חיילי המנדט, והג'יפים והמשאיות של הצבא הבריטי שהחלו להיטלטל בדרכים בשנות העשרים, הגיעה גם לארץ הקודש אנגלית המוסכים, ונשארה אתנו עד ימינו. לצידה, ואולי בעקבותיה, דידתה שפת המוסכים העברית. כמעט לכל מונח אנגלי הומצא שם עברי, והיום חיות זו לצד זו שתי שפות. זו שבקטלוגים ובחשבונות המוסכים, בדרך כלל בעברית, וזו של החיים, בדרך כלל באנגלית.

ל"קלאץ'" על פי מילון המונחים של האקדמיה משנת 67' ניתנו שני שמות במשקל "מפעל" (מ' פתוחה פ' שוואית ע' צרויה) האופייני למכשירים: "מצמד" ו"מזווג", מצמד נשאר. פלאג, המוכר בצורת הריבוי שלו "פלאגים" נקרא "מצת", והסטרטר "מתנע". חלקי מנוע אחרים עברו שיבוש קל או קשה, הקרוי במקומותינו גם "פינגליש", פלסטיניאן-אינגליש. "אגזוז" הוא שיבוש של exhaust, בעברית קוראים לו מפלט. "ברקס", כידוע, היא צורת יחיד המבוססת על הריבוי האנגלי של בלמים, brakes, והיא זכתה גם לריבוי עברית: ברקסים, ממש כמו עמיתתה הקולינרית "בורקאסים". "אקס" (א' קמוצה) הוא היגוי עברי של axle, סרן, סרן אחורי נקרא "בקאקס". מוצר פינגליש טיפוסי הוא "פנצ'ר", שיבוש של puncture, ממנו נגזר גם שם הפועל "מפונצ'ר". למי שלא יודע, בעברית קוראים לזה "נקר". כשיש פנצ'ר עולים על "ג'ק", הוא "מגבה". ראש וראשון למוצרי הפינגליש הוא "אמברקס", שיבוש של handbrake, בלם יד, שזכה גם לגירסה פלשתינאית במערכון "הנהגים" מאת דן בן אמוץ: הנד-אברקס (א' סגולה).

לשורה ארוכה של מונחי רכב יש שם מקביל עברי שאינו מוכר כמעט. "בודי", שלד המכונית, הוא "מרכב", "קרטר" הוא "בית ארכובה". בתוך סידרת המלים באנגלית צצו גם כמה מלים משפות אחרות. דווקא תא המטען והמוסך זכו לשמות צרפתיים, "בגאז'" ו"גראז'", שמהן נגזרה גם המלה האנגלית המקבילה. המלה המקראית מוסך מן השורש ס.כ.כ. פירושה מבנה שיש עליו גג, בדומה ל"גראז'" שמשמעותו המקורית "מבנה מכוסה". לשתי המלים הוצמדה הסיומת היידישאית "ניק" לציון בעל המקצוע: מוסכניק וגראז'ניק. המגבים זכו בשם גרמני-יידישאי: "וישרים". "טמבון" מקורו במלה התורכית באותה משמעות tampon, והוא זכה לשם עברי נאה וחדיר יחסית: פגוש. "וינקר", שפירושו המילולי "קורץ" הואר כינוי סלנג למנורת האיתות. הגרמנית הביאה גם את הביטוי "שלייף סופפים", השחזת שסתומים, שהונצח בקללות הנהגים של דן בן אמוץ: "שיעשו לך שלייף סופפים במעיים, חתיכת טייר מפונצ'ר". "טייר" חי בשלום ליד "צמיג" עד היום הזה.

דיפנציאל וקולקטור

האקדמיה ויתרה על תרגום לכמה מונחים חשובים בין חלקי הרכב, וכך מרופד מילון המוסכניקים הרשמי בקרבורטור, אלטרנטור (קרוי גם "מחולל זרם חלופי"), דיפרנציאל, צילינדר, רדיאטור (לצד הצורה החלופית "מקרר"), קולקטור ועוד. לעומתם נותרו כמה מלות יסוד בעברית ללא מתחרים: מנוע (אבותינו אמרו "מוטור"), הגה, גלגלים, מושבים ושמשות אינן זקוקות לתרגום. "גיר" משמש כשם עברי לכל מערכת ההילוכים. ל"הילוך" הבודד אין בשימוש מלה אנגלית מקבילה, אבל בשפת הדיבור מנצח אותו "מהלך" בהליכה. בכל מקרה, "טיימינג" איננו מופיע עדיין במילון האקדמיה, אבל בחשבון שקיבלתי הוא מופיע בשתי צורות. בהגדרת ההזמנה מדובר על "רצועת תזמון", ובחלקים שהותקנו ברכב כבר מדובר על "חגורת טיימינג".

לא רק המכונית עצמה נוסעת באנגלית, למרות שבדרך כלל חתומות עליה היום חברות יפניות או אירופאיות. גם תהליך הנסיעה וסביבת החיים של הנסיעה מוקפת אנגלית. כדי להשיג רשיון נהיגה עושים "טסט" עם "טסטר". נותנים "גז" או "פול גז", אם צריך נוסעים "רוורס", תופסים "ספיד" (זה לא הכדור ההוא מהסמים), ומשתדלים שאיזה "טרפיק" לא יתקע לנו "רפורט" (דווקא מלה בצרפתית). למכונית הפרטית קראו פעם "פרייווט", בתקופה שלמעטים היה רכב. "מונית" ו"טקסי" חיות בדו-קיום. מול המלה הישראלית "בנזין", שבאה מן האיטלקית, משתמשים האנגלים במלים אחרות: פטרול, גזולין וגז. במסגרת ההתעלקות על הייקים טענו פעם שראשי התיבות של חברת "פז" הם "פנזין וזולר".

שפת המוסכים העמומה יצרה פולקלור ערמומי. בהכשרות הפלמ"ח היו שולחים את החבר'ה החדשים בהכשרה להביא מן המוסך "קונפייטר", והמהדרין ביקשו שיביא גם "סמיצ'יק" או "פיסטינים", שמות חלקים חסרי משמעות. פיסטין הוא ככל הנראה שיבוש של "פיסטון", כלומר, בוכנה. וכל אלה התגלמו במערכון הגששי "קלאראשו", המתמקד בביקור במוסך.

- כמה זה יעלה?

- מה היה לנו? פלגים, פלטינות, ואת האלמנט אני לא מחשיב לך.

- אז כמה זה?

- ככה וככה.

שלמה דווקא החשיב לי את האלמנט. וזה עלה ככה, ככה וככה.

לולב, גובתה וכוש

גג זחיח - גג נפתח

גובתת סיכה – תיבת שמן, גובתה בתלמוד: צינור

הנע של גלגלים קדמיים – הנעה קדמית

כוש (ו' בחולם) –מוט, מלה תלמודית, תרגום ל- spindle

לולב –(ו' בחולם) בורג, מלה תלמודית, תרגום ל- bolt

מגורת דלק –(ו' בשורוק) מיכל דלק

מחצת המנוע (ח בחיריק צ' דגושה ופתוחה) –לוח שעונים, תרגום ל- dashboard

עממור (ע' פתוחה, מ' דגושה וקמוצה, ו' בחולם) – מעמעם אורות, dimmer

עגלה - שם למכונית בראשית המאה הקודמת

צמיגאי – פנצ'רמאכר, מחידושי האקדמיה בשנות התשעים

קסווה - שקע שבו נתון מסב, מלה תלמודית, תרגום ל – bushing

קבריולית – מכונית עם גג נפתח, הלא היא הקבריולט.

אגזוזן בניוטרל

דימויים מעולם הרכב:

אגזוזן – הומו מהטיפוס הגברי

אוברול – שיפוץ כללי פיזי ונפשי

אין לו ברקסים – פועל בלי מגבלות

בדק שמן - שגל

בניוטרל – בלי התקדמות ממשית

בקאקס – אחורי האשה, בסלנג מאצ'ו קדמוני

ברוורס – בתהליך נסיגה

גלגל חמישי – לא משתלב, ובפולקלור הפנויים: רווק בחבורת נשואים

להעביר מהלך –להתחיל לפעול ביתר מרץ

למלא את הבטרייה (או המצברים) - להתחדש

לעשות סוויץ' – לשנות כיוון

לתדלק - לאכול

מנוע – כינוי לאיבר המין הנשי

ניקוי ראש – חשיבה מחודשת

סקנד-דרייוור – דמות משנית

על הג'נטים – במצב נואש

פול גז בניוטרל – פעולה נמרצת אך עקרה

פנצ'ר – תקלה, הריון בלתי רצוי

פרונט – חזה נשי, בסלנג מאצ'ו קדמוני

שחקן קלאץ' – (בכדורסל) שחקן המצטיין בדקות ההכרעה של המשחק

תגובה: עיין ערך מלחמה

אבי כהן כותב בצדק כי "הודנה" יש לכתוב בסיומה בה', מקורה בערבית הספרותית והיא מלה בנקבה שפירושה שביתת נשק והפסקת אש. וילי אליאס מציין ש"הודנה" היא הפסקת אש במובנה הפשוט, אך מקורה בשורש הערבי ה.ד.נ., שפירושו "הסכים להפסקת אש בלי שהתכוון לקיים אותה". אילן מתייחס ל"פיגוע איכות" שהוא תרגום של המונח הערבי "עמליה נועיה", ומקורו בתופעת הפיגועים של תקופת הפתחלנד. השימוש הערבי בו תלוי במשתמש". רותם ענבר כותבת על "בהינתן" כי "איני יודעת כמה זמן משמש מונח זה את הפרשנים ואת הגנרלים למיניהם, אך במתמטיקה משתמשים במונח זה רבות. למשל: "בהינתן תנאי התחלה, ניתן למצוא פתרון פרטי למשוואה"; "בהינתן פונקציה, ניתן למצוא את השיפוע בנקודות המבוקשות". ותיקון: השם הפלסטיני לאינתיפדה הוא, כמובן, "אינתפדת אלאקצא", ולא כפי שנכתב.

תגיות :
Flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

גבי שחר
לגבי סרן, בהרבה מוסכים הסרן היה בקאקס, ולכן היה למכונית גם בקאקס קידמי.
28 במאי 2015 הגב

הוספת תגובה