עושים מלחמה בלשון

רוביק רוזנטל | 19 בספטמבר 2003

האינתיפאדה השנייה והאירועים שבאו בעקבותיה הולידו אוצר מילים חדש, שעוצב על ידי הצבא ואומץ על ידי התקשורת

באוקטובר 2000 החל שלב חדש בעימות הישראלי-פלשתיני. מבחינת התודעה הישראלית היו השנים עד 1987 מעין כיבוש רדום, השיח הישראלי כמעט לא עסק בעימות ובכיבוש, והם לא ייצרו שפה.

האינתיפדה הראשונה הביאה למציאות הישראלית שיח חדש ומורכב, שבמרכזו נערי האבנים הפלשתינים. ימי אוסלו שינו את המפה הפוליטית והלשונית לבלי הכר: הסכם גורף ודרמטי, ולצידו פיגועים וקורבנות קשים, באמצעות נשק שעדיין לא נמצאה נגדו תשובה מלאה, נשק המתאבדים. מאז אוקטובר 2000 המציאות הזו הפכה חובקת כל. התחום המדיני והתחום הצבאי התערבבו זה בזה; הסכמים, מבצעים ומאחזים קמו ונפלו. נוצרה שיגרה של הבלתי אפשרי. המציאות החדשה דרשה שפה חדשה, וזו אכן התהוותה במהירות, בהיקפים רחבים ובאיכות לשונית מרשימה.

הגורם המניע והמוביל ביצירת השפה החדשה היה צה"ל. לצה"ל אינטרס ברור ביצירת שפה. שימוש במונח מתאים הוא אמצעי לחימה יעיל בעידן של תקשורת המונים מהירה, עצבנית ותחרותית. מונח מתאים הוא זה שמבליט את היכולת ההתקפית והתכנונית של הצבא, ומטשטש ככל האפשר את הדרך שבה הדברים מתבצעים, את התיאור הפלסטי ואת הפרטים הקטנים. המלחמה על פי צה"ל אמורה להיראות נקייה ורציונלית. השפה החדשה מנטרלת מן המלחמה, כמעט לגמרי, כל מרכיב אנושי. במלחמה החדשה אין דם, אין גופות, אין כאב, אין הרס, אין אימה, אין עימות, אין דילמות. יש רק בעיות ופתרונות. היא מתחוללת לכאורה בתוככי מחשב-על האופייני למלחמות המאה ה21-.

צה"ל לא טרח להסתיר את המגמה הזו. קוראים לה מכבסת שפה, והיא אינה המצאה ישראלית. "גם אינסטלטורים משתמשים בביטויים קצת יותר עדינים כשהם פותחים את האיכסה", טען תא"ל גרשון הכהן במסמך צה"לי פנימי שנחשף ב"הארץ". בשלב העימות שהחל באוקטובר 2000 לא היתה מכבסת השפה שירות נלווה אלא אסטרטגיה, חלק מניהול המלחמה. מנהיגי מערכת הבטחון ייצרו מלים וביטויים בקצב מסחרר. אלה נכנסו לשימוש מיידי בצבא פנימה, והוצעו גם לצרכי תקשורת ויחסי ציבור.

השפה הצבאית החדשה אינה קבוצה מקרית של מלים וביטויים, אלא תפיסת עולם לשונית-צבאית, המאפיינת דור שלם של מפקדים. מנהיג השפה של דור מפקדי לבנון היה רפאל איתן דל המלים, העילג, שנטה לדימויים מגושמים. אלה המייצגים את לשון הצבא היום מציעים דמות של מפקד משכיל, מהוקצע ורהוט. השקפת עולמם אולי אינה שונה מאלה של קודמיהם, אך הם משתמשים בכלים אחרים כדי להציגה. הלשון הצבאית החדשה משדרת אידיאולוגיה מקצוענית כנגד הפוליטיות הבוטה של חלק ממפקדי הצבא בלבנון.

מנהיג השפה הצבאית אינו לשונאי צבאי מסתורי, המייצר מלים על פי הזמנה, אלא המפקד הבכיר, איש המטה או השטח. המונחים החדשים הם בדרך כלל יצירות לשוניות מזדמנות של קצינים בכירים. מפקדים מציעים תוכנית פעולה או מגיבים על מצב חדש באמצעות מלה או ביטוי. אלה נזרקים לחלל הצבאי, ואם הם עונים על צורך עכשווי בצורה מוצלחת הם מתפשטים במרחבים צבאיים נוספים. משם הם מגיעים באמצעות התדרוכים לתקשורת, שהופכת אותם נחלת הכלל.

השפה הצבאית החדשה פועלת בתנאים של קונצנזוס רחב, בניגוד לנסיונות מקבילים בראשית מלחמת לבנון. העובדה שמדובר במכבסת שפה אינה מקוממת את מרבית הציבור או דובריו, אלא אפילו נוחה להם. שפת הצבא זוכה לשיתוף פעולה כמעט מלא של התקשורת, המאמצת אותה ברצון ואפילו במעין גאווה עיתונאית: חשיפת מלים כמו כתר וחישוף מעידה שהכתב מעודכן והמלים החדשות הן מידע בפני עצמו.

בתחום הלשוני צה"ל נוטה מאז ומתמיד לאמץ משקלים ולטבוע בתוכם מלים חדשות או להרחיב משמעות של מלים קיימות. בעבר נוצרו מלים רבות במשקל תִפְעוּל (תחקור, תדרוך, תספוק, תכלול וכדומה). במילון הצבאי החדש יש כמה במשקל הסגוליים כמו סֶגֶר, כתר, נתק וכשל, הממתנות את המשמעות הקשה שמאחוריהן. הצבא גילה את הכוח הטמון במשקל פִיעוּל, שם הפעולה של בניין פיעל, המשלב אקטיביות ומקצוענות. כך נולדו סיכול, חישוף, מינוף, מיטוט, פירוק ואחרות. כן מאמץ הצבא פעלים מופשטים מתחומים שונים, כגון עוצמתיות, מידתיות או מוכוונות. מלים שכמעט נעלמו משימוש בעברית הישראלית כמו עצימות והכלה יצאו לפתע ממחבואן.

במהלך העימות המתמשך החלה ונשלמה מלחמת המפרץ השנייה, שתיקרא להלן מלחמת עירק. ישראל נערכה לאפשרות של התקפת טילים, וכך חזרו ללקסיקון מלים ממלחמת המפרץ הראשונה, לעתים בשינוי קל. החברה הישראלית והתקשורת הישראלית היו מעורבות מאוד במהלכי ארה"ב לפני המלחמה ובעת המלחמה, וגם כאן שלט השיח הצבאי. זאת מפני שהצבא היה מקור מרכזי למידע, וגם מפני שהיו קווי דמיון מסוימים בין הסיטואציה העירקית לסיטואציה הפלשתינית, לצד שוני רב. ביטויים מן הזירה העירקית כמו סיכול ממוקד, יעד אסטרטגי, הפצצה כירורגית או אזרחים חפים מפשע היו כבר חלק מן הלקסיקון הישראלי.

מילון המלים והביטויים המובא להלן נשען רובו ככולו על פרסומים בתקשורת, והוא לקוח מדברי אנשי צבא, אנשי תקשורת ופוליטיקאים.

אוכלוסייה של אזרחים חפים מפשע

אוכלוסייה. קבוצה אנונימית של בני אדם הנקלעים למצב שאינו בשליטתם, ישראלים, פלשתינים או עירקים. מלת מפתח בפעילות פיקוד העורף: "אנשי המילואים שלנו, שמכונים 'קציני התנהגות אוכלוסייה', מאומנים לתת מענה לאוכלוסייה". פיתוח: כלל האוכלוסייה.

אופציה. מונח הנפוץ בעיקר בתחום הפיננסי. איום במסווה של תוכנית מגירה. "יש לנו תמיד אופציה לחזור לשטחי A". מוחמד ברקה: "כאשר ראש הממשלה מודיע שאין אופציה מדינית, הוא אומר שיש אופציה צבאית".

אופק מדיני. החלופה לעימות המתמשך. כמו כל אופק, גם כאשר מתקרבים אל האופק המדיני הוא מתרחק.

אזור חיץ. גדר הפרדה עם מכשולים, ואדיות, גבעות, פטרולים, רק בלי גדר. ללכת בלי ולהרגיש עם.

אזרחים חפים מפשע. קורבנות עכשוויים או עתידיים של מלחמה או פיגוע. כשמדובר ביהודים הם יעד אסטרטגי פלשתיני, כשהם פלשתינים או עירקים "נעשה מאמץ לא לפגוע בהם". גירסה פואטית: אזרחים תמימים.

אחריות בטחונית. כדור הטניס של העימות. עובר ממגרש למגרש, ולפעמים עף לכיוון השופט. "עמוס גלעד הודיע כי העברת האחריות הבטחונית על רצועת עזה לפלשתינים מותנית בהתחייבות הרשות להילחם בטרור".

אינתיפדה. השם שקראו הפלשתינים לפעולות ההתנגדות שלהם מאז 87', והוא נגרר על ידם לאירועי שנות האלפיים. נדחה תחילה על ידי הישראלים, אך נשאר כשם מנצח בסוף המירוץ, למרות הוראות המערכת הפוליטית ומליאת רשות השידור לא להשתמש בו.

אינתיפדת אל-אקצה. השם הפלשתיני הרשמי למלחמה, הביס שמות ישראליים חלופיים.

איתות. הפגזות, חדירות, חיסולים וסיכולים במינון נמוך כהכנה לשלב הבא.

אלימות. מלת מטרייה המעניקה לאירועי העימות צביון של עבריינות רחוב. צץ גם בהקשר המלחמות הפנימיות: "רבני יש"ע מורים כי יש למנוע בכל מחיר אלימות כנגד חיילי צה"ל". פיתוחים: אירועים אלימים, פעילות אלימה.

אנחנו נמצאים במלחמה. תשובה קבועה לכל מקרה של תקלה או מהלך שנוי במחלוקת. נשמעת במקרה של פגיעה באזרחים חפים מפשע (ע"ע), אובדן חיי חיילים (תא"ל ישראל זיו, מרץ 2002), וישיבה בממשלת האחדות (פואד בן אליעזר, מרץ 2002).

בהינתן. מונח לוגי-אסטרטגי חדש יחסית, בעקבות given האנגלי, כשהוא בא לפני שם עצם דוגמת given the fact. מעניק ברק לוגי למסר פשוט. "בהינתן האירוע", "בהינתן המצב". אהוב על אנשי מודיעין כמו עמוס מלכא. אומץ כבר בידי הפרשנים.

ביתור. ניתוק הקשר בין שטחים ואוכלוסיות פלשתיניים, במקרה זה ברצועת עזה. מונח מכבסה בעייתי בהיותו בעל אסוציאציות קניבליות.

גבעה. מונח טופוגרפי בעל חשיבות רבה באתוס הציוני, מגבעות שייח' אברק דרך גבעת התחמושת.

גדר הפרדה. מונח מתחום הנדל"ן שהפך מנייר לקמוס פוליטי ללב הקונצנזוס. שודרג לכבוד בית הדין הבינלאומי בהאג ל"גדר למניעת טרור".

גיבוש. תהליך בלתי פוסק של נסיונות להכניס סדר עד הבלגן הבא. "ממשיכים המגעים לקראת גיבוש הפסקת אש", "נעשים מאמצים לגיבוש טיוטת הסכם".

גירוש. אחת המלים היותר טעונות בעימות הישראלי-פלשתיני מאז 48', יצאה מן הארון בהחלטה השנויה במחלוקת לגרש את ערפאת, או בניסוח משפטי: "ערפאת הוא בר גירוש".

גל. פני הים של עזה. שימושים: גל התרעות, גל פיגועים.

הבנות. הסכמות בעל פה, מנוסחות בשפה עמומה, תקפות בתנאי שאף אחד לא חותם עליהן, ושכל צד מבין אותן אחרת. טיוטה (ע"ע), גירסת אודיו.

הגנה דו-שכבתית. מונח מתקופת מלחמת עירק. פטריוט למטה, חץ למעלה.

הודנה. הפסקת אש במסגרת מלחמה פנימית. עוד מלה ערבית שחדרה אל השיח הישראלי: "אבי דיכטר יסע לוושינגטון להסביר לאמריקנים כמה ההודנה מסוכנת".

הכלה, הסלמה, הסתה

הוראות והנחיות. צורת שליטה מעודנת של שליטים דמוקרטיים על אוכלוסייה (ע"ע), היתה בשימוש ישראלי רחב לפני מלחמת עירק.

היערכות. מלת מפתח הנצמדת לכל מה שזז או עומד לזוז. שימושים: היערכות למלחמה, היערכות לנפילת טילים, היערכות מחודשת בשטחים. מעניקה תחושת בטחון: יש על מה לסמוך, נערכים. נגזרת מהשורש הפורה ע.ר.כ. מן העיתונות: "יש לבצע בדרך חד-צדדית היערכות בטחונית חדשה. קווי היערכות צה"ל לא יהיו גבולות בינלאומיים אלא קווי בטחון".

הכלה. עצירת כוחות האויב, עיכובם או ביתורם, הגורמים לו לרכז את מאמציו בחזית מסוימת. תרגום שאילה מהמלה containment שנטבעה בנאט"ו. הוכנסה לשימוש בגוף הסרט ללא הסבר לציבור הרחב.

הכרעה אסטרטגית. נצחון סופי על הפלשתינים. לימור לבנת, בהזדמנויות שונות: "דרושה הכרעה אסטרטגית".

הסדר. היעד הריאלי של שרשרת הסכמים והבנות. המיר את השלום וסיום הסכסוך, שנמוגו בניסוחים של בית משפט לתביעות קטנות. גם ההסדר, כמו אחיו הגדול אופק מדיני, נוטה להתרחק ככל שמתקרבים אליו.

הסכם. שלב זמני בסכסוך, או בפרפרזה מקומית על פרזה בינלאומית: הסכמים הם שלב ביניים בין פיגוע לפיגוע.

הסלמה. אובדן שליטה במצב. היתה נפוצה בראשית אירועי 2000.

הסתה. מאז רצח רבין זו מלת טאבו, אלא אם כן מדובר בהסתה פלשתינית. כולם חושבים שכולם מסיתים, אבל בדרך כלל זה לא לציטוט.

הערכה. סדרת השערות, הנחות ושקלולים, מעובדת תחילה לצרכי מטה, ניירות עמדה לפוליטיקאים, ומגיעה לעוסה לפרשנים ולציבור. חלק מתהליך היערכות ומתפוצתו המרשימה של השורש ע.ר.כ. מן העיתונות: "שר הביטחון החליט בסיום דיון הערכת מצב מיוחדת עם ראשי מערכת הבטחון כי אין עוד חובה ללכת בצמוד לערכות המגן".

התלהמות. מלת מכבסה להסתה (ע"ע). התנהגות של נוער מטומטם או קומץ בריונים. מן העיתונות: "רבני יש"ע יוצאים נגד כל גילוי של התלהמות".

התמגנות. מונח ממלחמת עירק. דוגמה ממלחמת המפרץ הראשונה: הנחת מסיכה על הראש בחדר אטום בקומה העליונה כאשר נופל על הבניין טיל קונבנציונלי.

התנקשות. נכנסה לאופנה לאחר שחיסול (ע"ע) הפכה מלה מקוללת, וסיכול ממוקד (ע"ע) נתפס כביטוי מכבסה שקוף מדי. למלה צליל רומנטי. מתנקשים נכנסים להיסטוריה עם הילה קטנה או גדולה ומשפיעים על מהלכה, בעוד מחסלים מושלכים לזבל.

התראה. צריך להגיד התרעה, אבל הערבוב בין שתי הצורות פשה בכל פינה כתובה.

התרעה. הזמזום התמידי של חיינו, התרעות יש תמיד, והרבה. מספר סוגי ההתרעות הולך ומתרחב. "לא התקבלו התרעות", תרגום מעשי: הפיגוע לא נמנע.

התרעה כללית. יהיה רע, אבל לא נמסר מתי ואיפה.

התרעה ממוקדת. איש גדול עם מכנסיים קצרים צועד במרחב התפר עם חומרי חבלה. חלופות: התרעה ספציפית, התרעה נקודתית.

התרעה חמה. המחבלים כבר בבית מלון, אבל לא ידוע מתי הצ'ק-אאוט.

התרעה סבירה. אם יקרה משהו נגיד שידענו.

חיסול, חישוף, חמוש

חגורת בטחון. אזור חיץ, הגירסה הירושלמית.

חדירה. מונח דו-צדדי. מעבר פלשתיני בודד לשטח ישראלי או כניסת אוגדה ישראלית לשטח פלשתיני.

חומת מגן. השם שניתן למבצע הכניסה לערים פלשתיניות. למרות שלמלה חומה יש צליל דפנסיבי, היא נועדה להיות התשובה הלשונית-אופנסיבית לגדר ההפרדה (ע"ע).

חוסן לאומי. מונח פסיכו-פוליטי נפוץ לעיתות משבר. לא ברור אם זה מה שיש או זה מה שרצוי שיהיה.

חיסול. הריגה מכוונת של יעד (ע"ע). מלה שנכנסה ללקסיקון הצבאי-תקשורתי בסערה, ויצאה בחיפזון עקב האסוציאציות הפליליות שלה. מקבילות באנגלית: whack, do, expose, eliminate. הוחלפה בהצלחה על ידי סיכול ממוקד (ע"ע) והתנקשות (ע"ע).

חישוף. הסרה מוחלטת של עצים, צמחים, מבנים וחלקות חקלאיות לאורך ציר לצרכי התגוננות. מבית היוצר של מכבסת הצבא הבריטי (clearing).

חמוש. קטגוריה חדשה יחסית של פלשתינים: כל מי שנושא נשק. מונח רחב יותר ומחייב פחות מידע מוקדם ממחבל (ע"ע) או מבוקש (ע"ע).

טיוטה. שלב מוקדם של הסכם (ע"ע), בדרך כלל נשארים בשלב הזה. "מתגבשת טיוטה משותפת להסכם הפסקת הפיגועים בישראל".

יכולות. מוצר לשוני חדש ממשפחת רכבים ודלקים, נשמעה רבות במלחמת עירק. לסדאם יש "יכולות מסוכנות" אבל לאמריקנים יש "יכולות טכנולוגיות מרשימות".

יעד. בן אדם או מבנה המיועד לחיסול (ע"ע).

יעד אסטרטגי. בן אדם מאוד חשוב או בניין מאוד חשוב המיועדים לחיסול.

יעד סמלי. מבנה מפורסם אך ריק מתוכן המיועד לחיסול.

כושר עמידה. האח הצנוע של חוסן לאומי (ע"ע).

כיבוש. עוף החול של הסכסוך, מלה ציונית גאה. אחרי 67' הוכתה, נרמסה והפכה מלת צופן לזיהוי אנטישמים ועוכרי ישראל. ב2003- צצה מחדש דווקא מפיו של אריאל שרון.

כתר נושם כירורגי

כירורגי. שם תואר לפעולה צבאית ממוקדת ומדויקת. תוכנית הבסיס של צבא ישראל בערים הפלשתיניות ושל צבא ארצות הברית בעירק, האמורה ליירט מן החלל מחט בערימת שחת. כשזה לא מצליח עוברים למסיבי (ע"ע).

כשמתפוצצים אוטובוסים. הדימוי התקשורתי-ויזואלי הקיצוני ביותר של המצב, השימוש בו לגיטימי ומצמרר אך גם מניפולטיבי. "איך אפשר לדבר על הפסקת אש כשמתפוצצים אוטובוסים?".

כתר. מצור על יישוב פלשתיני. מלה נוצצת לפעילות מייבשת. הצלחה מרשימה של מכבסת השפה הצה"לית.

כתר נושם. מצור עם פתחי איוורור. פיתוח בעקבות הצלחת כתר. נרשמה תלונה מארמון בקינגהם.

לא רלוונטי. רלוונטי.

מאוד. מידת חיזוי, נפוצה בתקופת טרום מלחמת עירק מפי גנרלים זהירים ופוליטיקאים מפוחדים. "יש רמה נמוכה מאוד של סבירות", "הסיכוי שיפלו טילים מאוד מאוד נמוך", "ההערכה היא שזה מאוד מאוד מאוד בלתי סביר".

מאחז. קרוון, אוהל, משפחה ופלוגת שמירה על גבעה (ע"ע) בשטחים. יישוב זמני עם נטייה מוצהרת לקביעות, המצויה גם במשמעות השורש א.ח.ז. נכנסה ללקסיקון לאחר שהתנחלות נתפסה כיישוב קבע, התיישבות כבר אינה מייחדת את מפעלות יש"ע, והיאחזות היא בסיס התיישבותי צבאי.

מבוקש. טרוריסט פלשתיני רם דרג שנעלם מהרדאר של השב"כ. מלה בעלת צליל פלילי עם פזילה להווי המערב הפרוע.

מבצע. מלחמה קצרת טווח והיקף. הותאמה למהלכים לטווח קצר כמו "מבצע חומת מגן" ו"דרך נחושה". הועברה לתחום מלחמות היהודים: מבצע "גבעה חשופה" של צה"ל מול "מבצע מכפיל תשס"ג" של המתנחלים.

מגה-פיגוע. התאומים, הגירסה הישראלית.

מוכוון מודיעינית. נשמע בימי מלחמת עירק, מבית היוצר של עמוס מלכא. תרגום: סיפרו לטייס עם הטיל המונחה איפה סדאם אוכל ארוחת בוקר.

מוּכָנוּת. התארגנות למלחמת עירק על פי מודל מלחמת המפרץ הראשונה: ניילונים, נייר דבק, שישייה (ע"ע). פיתוחים: "מוכנות אישית" (נחיתה זמנית באילת) ו"מוכנות מבצעית" (הפטריוט בהיכון מאז 91').

(ה)מוקטעה. יעד סמלי (ע"ע) הנתון לחיסול סדרתי.

מחבל. מלת מטרייה שימיה כמעט כימי הכיבוש, המתייחסת ללא הבחנה לכל פלשתיני המשתתף בעימות באופן פעיל.

מחבל מתאבד. נשק יום הדין הפלשתיני, בינתיים בהיקפי ייצור מתגברים.

מחסום. מלה ותיקה ששרדה את כל שלבי הכיבוש והעימות. בעיני הישראלים היא מייצגת תחליף עלוב לגדר ההפרדה. בעיני הפלשתינים היא סיפור חייהם, ואף הפכה למלה תקנית בשפתם.

מטרה. יעד (ע"ע) עם ניחוח פילוסופי.

מטרה ענישתית-הרתעתית. יעד מודיעיני אסטרטגי הכולל נוכחות מסיבית של אוכלוסייה (ע"ע).

מיטוט המינוף המידתי

מידתיות. ממשפחת שמות העצם האריסטוטליים האהובה על הגנרלים החדשים, משהו כמו "בל נגזימה". הובאה לצה"ל משפת בתי המשפט שבה היא נפוצה יותר ויותר, כתרגום של proportionality. מתוך דיון צבאי על הפקעת אדמות בשטחים: "מאחר שהצבא המחזיק הוא הקובע האם קיים צורך צבאי, עליו להקפיד כי יישמר יחס של מידתיות בין המטרה שברצונו להשיג והנזק הנגרם על ידי פעולותיו".

מיטוט. מהלך חד-פעמי למיגור, חיסול וחינוק הרשות הפלשתינית וראשיה, הנפרש מאז אוקטובר 2000, ועוד יד הממוטט נטויה.

מינון נמוך. הגדרה כמותית של העימות. האח הלא יומרני של עצימות נמוכה.

מינוף. מלה בתפוצה גואה בין מפקדי אוגדות וחטיבות, מעניקה מגע נמרץ לכל פעולה בנאלית. הגיעה מתחום הכלכלה (leverage), ופירושה קידום משמעותי של תחום מסוים המגלה פוטנציאל. פועל: למנף. "הימצאותה של ירושלים בלב הסכסוך מאפשרת לחיזבאללה למנף את מתח הפיגועים" (אתר "סנט"). ביטוי נלווה: "מנופי לחץ".

מלחמה. מה שמתרחש מאז אוקטובר 2000, אבל לא דומה לשום מלחמה ישראלית בעבר, וגם לא למשהו אחר, וגם לא מצליח למצוא לו שם פרטי ושם משפחה.

מלחמה מתגלגלת. לאף אחד אין מושג לאן, אבל הכל תחת שליטה. הביטוי הוצע כמודל למלחמת עירק, אבל מתאים יותר לאירועים המקומיים.

(ה)מלחמה על הבית. הצעה יצירתית של שאול מופז כשם לאינתיפדת אל-אקצה. לא נקלטה.

מסגרת. מלת מפתח המתאימה לתהליך המדיני בהיבט הישראלי, אהובה על אריאל שרון. אין הסכמים, אין אפילו טיוטות, יש רק מסגרת, ולכן אין על מה לדבר בינתיים.

מסיבי. שם תואר כל-אמריקני: הפגזות מסיביות, כוחות מסיביים, כניעה מסיבית של עירקים, ובקיצור, כל מה שבא אחרי כשלונו של כירורגי (ע"ע).

מסר. נשלח במהלך איתות (ע"ע), פגז בודד או חיסול המרמזים על העומד לבוא. השימוש במלה תפס בהשפעת האינטרנט.

מערך. כל מה שיש לפני שהכל מתפקשש: "מערך חירום", "מערך הכוחות", "המערך הרפואי", "המערך המשולב של החץ והפטריוט", "מערך הגנה". עוד מוצר מצליח של השורש ע.ר.כ.

מְפַגֵּעַ. חלופה נייטרלית למחבל (ע"ע). אהרן דומב: "יורים באותה שנייה אש מדויקת על מנת להרוג את המפגע".

מפת הדרכים. אוסלו לעניים תוצרת בוש-שרון. מינוח קרטוגרפי שנועד לעקוף שאלות יסוד.

מצב. מלת מטרייה ממצה המייצגת את מכלול ההתרחשויות במישור הכללי והפרטי, הבטחוני והכלכלי, הלאומי והגלובלי. אלוף מלכא: "בהינתן האירוע תהיה הערכת מצב, שבעקבותיה ייקבע מה ייעשה בעקבות המצב".

מרחב. שטח המוקצה לשעת חירום, רלוונטי למלחמת עירק, אבל לא רק לה.

(ה)מרחב האינטנסיבי האורבני. גוש דן, לצרכי מלחמת עירק.

מרחב התפר. האח החייט של אזור החיץ (ע"ע).

מרחב מוגן דירתי. חדר מחניק עם ניילון ונייר דבק.

מרחב מוגן קומתי. מקלט לשעת הדחק.

נוער הגבעות. תשובת תנועת ההתנחלות ל"נוער הנרות" עם קריצת משמעות: הם בוכים על העבר, אנחנו מדלגים ומקפצים קדימה.

סֶגֶר. האחות הבכורה של כתר. מלת מכבסה מצליחה לתיאור עוצר.

סגר מונע. סגר עם יחסי ציבור.

סיכול ממוקד. ביטוי חלופי אסטרטגי-דיגיטלי לחיסול, הכולל את עקרון המניעה ואת גאוות המקצוען. האמריקנים אימצו אותו במלחמת עירק.

סילוק. מה שרצו לעשות לערפאת לפני שהוחלט שהוא לא רלוונטי (ע"ע).

עוצמתיות בעצימות נמוכה

עוצמתיות. האחות היהירה של מידתיות. שרירית אך מתוכנתת ומתוחכמת. נכנסה לשפה הצבאית, אך נפוצה בעיקר בשפת הניו-אייג', המוזיקה והמחשבים. שם תואר: עוצמתי.

עימות. הסכסוך, נכון לעכשיו, לעבר, ולעתיד הנראה לעין.

עימות בעצימות נמוכה. המצב (ע"ע) בגירסה משודרגת. עצימות פירושה אינטנסיביות. מלה שנשלפה מהמילון ותשוב לשם במהרה, ההיפך של פַשיטות (אקסטנסיביות).

פיגוע. מלת מפתח המסדירה את הזמן הישראלי. "היה עכשיו פיגוע", "לפני הפיגוע בעפולה", "הפיגוע בדולפינריום", "חודש לא היה פיגוע". דרגות בסדר יורד: מגה-פיגוע (ע"ע), פיגוע המוני, פיגוע רב נפגעים, פיגוע חמור, פיגוע קשה.

פיגוע איכותי. פיגוע בתזמון הנכון ובאפקט המקסימלי, המביא תהילה ופרסום לארגון המתכנן. תרגום שאילה של הביטוי הערבי "עמליה נועיה", חביב על חיזבאללה. אומץ בשיח הישראלי בתיווך קהילת המודיעין. גם: פיגוע אסטרטגי.

פיגוע התאבדות. פיגוע המוני על ידי מחבל מתאבד, בדרך כלל בגבולות הקו הירוק.

פיגוע ירי. פיגוע מן המארב, בדרך כלל בשטחי יהודה ושומרון.

פיגוע לא קונבנציונלי. הסיוט הלא ממומש שהורישה מלחמת המפרץ הראשונה לישראלים בעת מלחמת עירק.

פיגוע מטען. פיגוע באמצעות מטען חבלה, פותח בלבנון, אומץ ברצועת עזה.

פיגוע פלילי. העתקת דפוסי האינתיפדה למלחמת כנופיות עבריינים. נולד לאחר נסיון החיסול של זאב רוזנשטיין.

פיגוע רצח. חדירה של מחבל בודד לבית או יישוב, בדרך כלל בשטחים או בקרבת הקו הירוק.

(ה)פיגוע שנמנע. מציאות הצללים של הפיגועים, זכה לפיתוח סאטירי בתוכניתם של שי ודרור. גירסאות חלופיות: כמעט פיגוע, נסיון פיגוע, פיגוע אפשרי.

פינוי. הורדת יישוב יהודי בשטחים מן הקרקע. בפועל המלה מתייחסת למאחזים (ע"ע), בפרספקטיבה רחוקה יותר להתנחלויות בעומק השטח. במקרא פינוי מתייחסת בעיקר לאויבים ולרשעים, בזכרון ההיסטורי המודרני מדובר בהוצאת אוכלוסייה ממקומה בשעת מלחמה.

פינוי חפץ חשוד. מז'רגון דיווחי התנועה.

פינוי מרצון. חלומו הרטוב של פוליטיקאי ישראלי, לא חשוב מאיזו מפלגת שלטון. ועד רבני יש"ע: "נתפנה ברצון מן הנקודות, ועוד באותו יום נעלה לנקודות חלופיות שיוכנו מראש".

פירוק. חלום מתוק של כל מי שמנסה להזיז משהו באזור ולהתקדם לסיום העימות. דוגמאות: פירוק החמאס מנשקו, פירוק מאחזים, פירוק תשתיות הטרור.

פעולה. מהלך צבאי בודד, מונח ממורשת הפלמ"ח. "הפעולה השיגה את מטרתה".

פעולה ממוקדת. חיסול, חדירה, פינוי. יעיל אך זמני.

פעולה קרקעית. האופציה האחרונה אחרי שהטייסים אמרו את דברם וחזרו לבסיסם. משותפת לאמריקנים ולישראלים.

פעולה רחבה. פעולה ממוקדת שהסתבכה.

פעולה תגובתית. בדרך כלל בעקבות פיגוע. הנכדה המשודרגת-לשונית של פעולת התגמול משנות החמישים.

פעילות. מלת מטרייה חסרת צבע וריח שתחתה חוסים מעשי חדירה, חיסול, מעצרים, חישופים ושיטוחים.

פשע. העברה חלקה של מונח עברייני לפוליטיקה. הדבקת מניעים פליליים לבעלי עמדות מנוגדות.

פשעי אוסלו. הגדרה שנתנו אנשי הימין הרדיקלי למה שנראה בעיניהם נסיון לפתור את הסכסוך עם הפלשתינים באופן הרה אסון.

פשעי מלחמה. הגדרה שנתנו אנשי השמאלית הרדיקלית למה שנראה בעיניהם נסיון לעצור את גל הפיגועים ברחבי ישראל בדרכים לא מוסריות.

פתרון. נשמעת בדרך כלל מיד לאחר המלה אין. "אין פתרונות קסם", מנטרה מקובלת על ראשי ממשלה, בעיקר מן הימין. "אין פתרון צבאי", מנטרה בבעלות השמאל, או מה שנשאר ממנו.

צריבה תודעתית. נסיון לגרום לשינוי יסודי בהבנת המציאות אצל היריב באמצעות מהלכים צבאיים. ביטוי עם קריצה היי-טקית. אהוב על רב-אלוף משה יעלון.

רטרו. שורת מלים ומונחי נוסטלגיה שחזרו לימי הזוהר שלהם, זכו לחשיפה מרשימה במופע יום העצמאות תשס"ב. ביניהם: בנות (יעל אבקסיס: "הבנות מסתערות ונלחמות"); ג'יפ (ותיקי היחידה המתנדבים: "פואד, הג'יפ פה, המחבת, הקפה"), להצדיע (מתן וילנאי: "הצנחנים - רק להצדיע להם") וכן מלות פאתוס שרועננו: מסירות, דבקות, שירות, התנדבות.

שיגומים ברצועת חישוף

רמה. מונח לוגיסטי-מתמטי שאומץ על ידי הגורמים הצבאיים ברמת שימוש מרשימה, בעיקר בזמן מלחמת עירק. "רמת המוכנות גבוהה למרות שרמת הסבירות למתקפה נמוכה מאוד מאוד מאוד"; אלוף מלכא: "אני נשאר עם רמת ספק מסוימת".

רענון. שינון חוזר ונשנה של הוראות והנחיות (ע"ע) שניתכו על הציבור בימי מלחמת עירק, והביאו בין היתר לפתיחה קודם זמנה של ערכת האב"כ או לבדיקה אישית של זריקות האטרופין.

רצועה. פעם זו היתה רק רצועת עזה.

רצועת בטחון. שם נוסטלגי א-לה לבנון למרחב התפר ואזור החיץ (ע"ע).

רצועת ביתור. זה לא המרקיז דה-סאד. זה הקו החותך בין חלקי רצועת עזה בעקבות ביתורה (ע"ע).

רצועת חישוף. מה שנשאר אחרי שעושים חישוף (ע"ע).

שורשי הטרור. מונח פילוסופי המתייחס לרקע הדתי, החברתי והרגשי של הטרור; למי יש ראש לדבר על זה כשמתפוצצים אוטובוסים (ע"ע).

(ה)שטחים. לא מצליחים להיפטר מהם, גם לא בשפה.

שטחי A. מה שנשאר ממובלעת פלשתינית האמורה לשמש מדינה בדרך, שאליה צה"ל יוצא ונכנס "על פי הצרכים הבטחוניים".

שטחים שנויים במחלוקת. הפשרה האחרונה בין שטחים כבושים לשטחים משוחררים, מבית היוצר של אריאל שרון, אחרי שביצע נסיגה חפוזה מכיבוש.

שיגומים. אמצעי הגנה מבטון ופלדה המגינים על צירים. מונח מתחום הבנייה שפותח לצרכים בטחוניים בפיקוד דרום.

שיגרה. יעד אובססיבי מוצהר האמור להיות מיושם בחלון ההזדמנויות הצר שבין מלחמה לפיגוע; וגם "שיגרת מלחמה", "שיגרת חירום", "שיגרת האינתיפדה".

שיטוח. החלופה האגרסיבית לחישוף: כל מה שזז לאורך הציר יוסר.

שישייה. אריזה של שישה בקבוקי מים מינרליים, חלק מפק"ל הקרב העורפי במלחמת עירק, שהפך לסמל הצרכני שלה.

תפיסה. השתלטות על קרקע או בלשון משפטית-צבאית: "תפיסת מקרקעין לצרכים צבאיים". חלופת מכבסה אינסטרומנטלית לכיבוש.

תרחיש. תחביב מועדף של הגנרלים החדשים. תיאור של מה שיקרה על פי מה שכבר קרה.

תשתית הטרור. הדימוי המוביל המציג את הארגונים, המנהיגים, המימון והמשאבים של הטרור כבסיס הקיום שלו. בדרך כלל מוצמד אליו פועל בבניין פיעל: למוטט, לרסק, לחסל. בינתיים התשתית נראית כמו יבלית.

תגיות :
jose mesa; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה