מזיפורי עד פתח תיקואה

רוביק רוזנטל | 23 במאי 2003

השילוט ברחבי הארץ סובל מתעתיק היוצר אי הבנות ומוזרויות רבות

איתן ארבל מכפר אוריה כותב: "חברת מע"ץ עושה עבודה טובה וחשובה בשנים האחרונות, אולם נושא אחד גורם לנו להראות כמו מדינת עולם שלישי, ולהרמת גבות מופתעות מהרבה אורחים המגיעים מחו"ל – עניין שילוט הדרכים ושמות הישובים בלועזית". איתן מביא סידרה ארוכה של דוגמאות שחלקן יפורטו בהמשך. גם אברהם דובדבני תמה. "התעתיק הלטיני", הוא כותב בין היתר, "מעורר תמיהה בעיני יודעי אנגלית בגלל השימוש ב- w בכל מקום שיש בעברית ו' עיצורית שנהגית כ- v אנגלית, ואף יותר מכך, מהשימוש ב- q כתעתיק ל-ק'".

פתח תקווה עיר הצפרדעים

דובדבני וארבל צודקים, ולאורך כל הדרך, תרתי משמע. נסיעה ברחבי ישראל היום היא סוג חדש של בידור. פתח תקווה כמשל: petah tiqwa על פי השלטים נראית ונשמעת כמו עיר הצפרדעים, בעוד שכנתה ganne tiqwa מעלה את התמיהה מדוע יש לגנות את התקווה. ואיזה מלח זורה צרעה, המכונה בתעתיק zora, על פצעינו? מדוע אי אפשר היה לכתוב בשלטים שמות בתעתיק פונטי, שווה לכל נפש בעולם הגלובלי, שעל פיו יכול תייר מחו"ל כמו עמיתו הישראלי להבין לאיזה יישוב הוא נוסע?

התשובה פשוטה ומסובכת. האקדמיה החליטה ששמות היישובים ייכתבו באותיות לטיניות על פי התעתיק הרשמי. הכוונה אינה לתעתיק המדעי השלם אלא לזה קרוי "התעתיק הפשוט". יש לתעתיק הזה ודאי היגיון ותפקידים חשובים, והוא עבר דורות רבים של בלשנים עד שזכה לאישור, אך במבחן התוצאה הוא אינו מתאים לשילוט, מפני שאי אפשר להבין מן השלטים מהו שם היישוב ואיך הוא נהגה.

הצרה הראשונה ודוקרת העין היא השימוש ב- q כתעתיק לק'. המטרה היא להבדילו מכ' דגושה, למרות שהן נשמעות זהות. כ' זכתה ל- k ולק' הוקצתה q. אלא ש- q היא אות נדירה, וההופעה שלה בשלטים בלי צמודתה u מבלבלת, מאחר שהנטייה הטבעית היא לקרוא אותה כמו באנגלית, בשפות נוספות ובמלים לועזיות מקובלות בתוספת תנועת u מובלעת: קוי, קוא וכדומה. קויריית (qiryat) חיים? אליקוים (elyaqim)? קויסרייה (qesariyya)? מאחר שעל פי כללי התעתיק יש להכפיל אות דגושה (הנחייה היוצרת שלל בעיות בפני עצמה), צומחת אפילו מפלצת כמו naqquba, חלק משם הכפר בית נקובה.

כפר יה-ווראדי ומבשרת זיון

הצרה הבאה היא העיצור ו', שזכה לאות w, כדי להבדילו מב' רפויה, למרות שהן נשמעות זהות. W נהגה כשתי תנועות ברצף: או-אה. הוא אינו קיים בעברית, אך קיים באנגלית, כמו גם בערבית. לכן ה- w מתאימה לשמות ערבים הכוללים את האות ואו, אבל בתעתיק לשמות העבריים מלאה הארץ יישובים מוזרים. kefar weradim (כפר ורדים) - יה וורדי! newe ilan (נוה אילן) - תנסו להגיד את זה, ייתפסו לכם השפתיים. פתח תקואה כבר אמרנו? נכון שהיו שם פעם ביצות עם צפרדעים, אוואל בכל זאת!

צרה שלישית היא האות z, המיועדת לשני עיצורים שונים, הנשמעים בהגייה רחוקים זה מזה למרות שיש ביניהן קשר פונטי: צ' וז'. באופן טבעי z נקראת ז', אך מה יעשה התייר חובב העתיקות בהתקרבו לזיפורי? שלא לדבר על האסוציאציות הישראליות הפרועות בכל מה שקשור למלה הקדושה ziyyon. יש לבעיה פתרונות פשוטים. למשל, ts או tz כתעתיק של צ', z תהיה ז'.

צרה רביעית בולטת היא התנועה הכתובה בתעתיק e. ל- e ארבעה תחליפים: צירה חסר, צירה מלא, סגול ושווא נע. אלא שאת השווא הנע הוגים בעברית בצורה שונה במלים שונות. למשל, אחרי מ' (menachem) או נ' הוא ישמע כצירה, ואחר ש' וכ' הוא יישמע כשווא נח. איפה זה בדיוק kefar shemaryahu? לא פלא שעושים תאונות במחלף ההוא. לעומת זאת, כאשר בדיבור נשמעת הי' (כמו במלים בסמיכות בתי- [ת' צרויה] או עין [ע' צרויה]), תופיע ה- e ללא תוספות. המלה עין ביישובים כמו עין גדי או עין המפרץ נכתבת en אף שהיא נשמעת eyn (או (ein. כך ייכתב למשל החלק הראשון בשם היישובים שדה נחום ושדי תרומות בדיוק באותה דרך, כלומר, sede. מדוע לא sde-nahum ו-sdey-trumot?

משמר דוויד ואלוף דביד

השכל הישר מחייב תעתיק פונטי, המחקה במידת האפשר את ההגייה העברית לאותיות המקבילות בשפות הלטיניות השונות, ובעיקר באנגלית. הטענה שיש הבדלים בין השפות הכתובות לטינית אינה תופסת. האנגלית היא השפה הגלובלית, מוכרת כמעט לכל תייר, ואם יש הבדלים בין השפות יש ללכת לפיה. הפתרון הפחות הגיוני הוא תעתיק שאיש אינו יכול לקרוא בשום שפה. ומכל מקום, פרט לשלטי מע"ץ פועלים כל המוסדות המציגים שלטים על פי עקרונות התעתיק הפונטי והשכל הישר. זאת ברחובות הערים, באתרי תיירות ובשלטי הפנייה שמציגים הרשויות המוניציפליות. כך נוסע לו תיירנו מ-mishmar dawid שבשפלה, ומגיע, נגיד, לרחוב aluf david ברמת חן. דוד בבית?

מע"ץ אינה אשמה. היא כפופה על פי חוק להנחיות האקדמיה, ובמקרה זה אפילו תחת מחאה. לפני כמה שנים ביקשו ראשיה יחד עם אנשי המרכז למיפוי ישראל לשנות את עקרונות התעתיק בשמות היישובים, ולהתאים אותם לצרכי האנשים הנוסעים בכבישים. בקשתם לא נענתה. התוצאה מוזרה ודוקרת העינים, ובעיקר, זועקת לשינוי, אם יחזור השכל הישר וינצח, וגם יהיה תקציב.

מלת השבוע: קומזיץ

הקומזיץ, מסימני ההיכר של הקיבוצים, הפלמ"ח ותנועות הנוער שב למקומותינו כל ל"ג בעומר ומשתלב בימי הרטרו @ קומזיץ היא חיבור של שתי מלים ביידיש: "קום", כלומר "בוא", ו"זיץ", כלומר "שב", ויחד, "בוא, שב", הזמנה המאפיינת את האופי הספונטני של האירוע @ הבלשן יצחק אבינרי הציע שם עברי לקומזיץ: "שבנא", כלומר, "שב נא", בעקבות "קום, זיץ". שבנא היה גם שמו של סופר המלך חזקיהו @ גם טוזיג התלמודית הצטרפה לתחרות ונפלה במוקדמות; מקורה פרסי, והיא קיימת גם בערבית. לפי פירוש רש"י טוזיג הוא הקומזיץ התלמודי: "משתה של מריעות שעושים הנערים זה עם זה" @ קומזיץ זכה אף הוא לפועל מרובע: "לקמזץ", ועל כך נכתב: "מאז קומזצו קומזיצים, לא קומזץ עוד קימזוץ שכזה" @ לא עדיף פיקניק?

לשיפוטכם: רננה וקולמוסן

רפי נוימן כותב: "אנשים שכותבים טורים ודעות בעיתונים ובכתבי-עת קרויים בתקשורת פובליציסטים. האם יש מילה בעברית לעיסוק זה?" להלן הצעותיו של רפי: דעתונאי, כלומר, דעתן+עיתונאי; קולמוסן, דהיינו, קולמוס+פולמוסן".

הדעתנים מתבקשים להגיב. עלי מוהר טבע בהקשר זה בטוריו השונים את הצמד החביב "פולמוסאי ובר קולמוסא", המחליפים ביניהם דעות בענייני דיומא.

גוגו כותב: "בשיחה עם הבנות בקבוצתי (דתיות - מסוג "שָמְחֵם") הן טענו שהמילה רווקה היא מילה מבאסת, ונשמעת רע. לכן ישבתי וחשבתי, ועלה לי רעיון שהן אהבו: רננ"ה - רווקה נטולת נסיך החלומות. איך זה? ובטיול בצפון חבר אחד אמר: "תראו את הפרחיה מסביב", כלומר - צמחיה פורחת. יש מצב שזה נכון?"

יש מצב, גוגו, יפרחו מאה פרחים, וכל הרווקות תרננה.

תגיות :
Christian Haugen; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

גורי פלטר
רוביק שלום, שמחתי שנושא השילוט הועלה שוב. אני חולה מהנושא שנים רבות. פעם צוחק ופעם בוכה. ניראה כאילו האקדמיה נועצת בוהן בעינינו כדי שנשים לב לקיומה. אין שום היגיון בשלטים ואף אורח, שאינו קורא עברית, לא יכול לבטא את שמות הישובים. צריך מישהו בכנסת להרים את הכפפה ולשנות את החוק(אם יש חוק הנוגע בזאת). אני בעד תעתיק אנגלי כי רוב המערב מדבר אנגלית. ברכות, גורי
23 במרץ 2017 הגב
ד"ר רידא אגבארייה
מעניין, היותר מצחיק ומגוחך התעתיק לערבית!!!!!!!
02 באפריל 2017 הגב

הוספת תגובה