וואנס היה לנו דיל

רוביק רוזנטל | 25 באפריל 2003

מקבץ חלקי אך מייצג של מילים וביטויים באנגלית אמריקנית שנכנסו לשיח הישראלי היומיומי בראשית שנות האלפיים, מאייטם ועד קאפ אוף טי

אייטיז. הביסה את "שנות השמונים" המסורבל. מסיבות אייטיז. להיטי אייטיז, וכנאמר לאחרונה, "מילואים זה נורא אייטיז". גם סיקסטיז וניינטיז וכל היתר.

אייטם. סיפור תקשורתי, עם חדירות קלות לעניינים אחרים, בתחרות עם "סיפור" ו"קטע". שמעון פרנס: "השנה אני אתעקש להכליל אייטם אחד שהוא עומק".

אישיו. עניין בעל משקל כלשהו. מלה בשימוש חדש יחסית, בדרך כלל במשפט שלילה: "זה לא כזה אישיו". אפשר גם "אישו".

ג'יזס אני בדאון

בילט-אין. הלימון כבר בפנים. חדש יחסית, נפוץ מאוד, אמור להצביע על עומק מחשבה של הדובר או הכותב. אתר "נוצץ": "לדפנה רכטר יש זוהר בילט-אין".

גוּד. (ו' שרוקה) ביטוי לשביעות רצון חלקית, חצי אחלה. "הבורסה עלתה ברבע אחוז". "גוד".

ג'יזס. מלת הפתעה או כעס. שדרוג של הביטויים החילוניים "אלוהים" ו"גוד" (ו' חלומה).

דאון. נפילה, של מצב רוח או של מצב חברתי ותעסוקתי. מלה בתפוצה רחבה. "אני בדאון".

דֵייט. פגישה או "יציאה" רומנטית. מעשי ומחושב יותר מ"פגישה חצי פגישה" בנוסח רחל המשוררת. בשימוש רחב: "בליינד דייט".

דיל. אומצה סופית על ידי העם הרחב ומרכז הליכוד לתיאור דרכי הפוליטיקה, אבל מככבת גם בחיים, במשחקים ובעסקים. ביטוי שלם מיובא: "איטס א דיל".

דרייב. דחף לפעול, אמביציה ממומשת. מלה חדשה בהתפשטות מרשימה. "חבריו קוראים לזה להט. אנרגיות. דרייב" (סימה קדמון על עמרם מצנע).

הֶז בּין. עבר זמנו, ביטוי חדש בשטח. "אני חושבת שצביקה פיק הוא מה זה הז בין" (עמיחי שלו, ynet).

הארד קור. חזק, מובהק וקיצוני בתחומו. הגיע כשם של סגנון מוזיקה אלקטרונית וחודר לתחומים נוספים.

וואנס. והיה אם, מלת קישור לוגית. חדשה, נשמעת בהיי-טק, בצבא וסתם בחיים. ויהודה צדיק, באותו שדה קרב: "עוד מילה שנכנסה לשימוש הצבאי, בדרגות רס"ן ומעלה, היא מילת התנאי וואנס ((once: 'ואנס נתקלת – הסתער!'. האינטליגנטים משתמשים בתרגום: 'אחת יאשר הרמ"ט את התקן – התפקיד שלך'."

הטאץ' בסדר, הלוק לא משהו

טאץ'. הענקת סגנון או הטבעת חותם, בדרך כלל ביחס לעיצוב מקומות, יצירות, בישול וכדומה. "מרגישים את הטאץ' שלו". מתוך אתר "בילוי": "לונדוני, עם טאץ' של אפלוליות". וגם: מג'יק טאץ', אנרג'י טאץ'.

יו נואו. מלת אוויר חדשה בסגנון עדות מנהטן. מאתר ביפ: "יש לי גם חיים משלי, יו נואו".

לוּק. הופעה כללית, בדרך כלל של דוגמניות, אבל גם של עיתונים ומקומות. עוד בעניין דנה ברגר: "לוק שמשדר הרבה קלאסה".

לייט. לא במלוא העוצמה, המשמעות או הטעם. חדירה מרשימה, מופיעה תמיד כתוספת, בדרך כלל של מוצרים: סיגריות לייט, גרנולה לייט, גירסת לייט של תוכנה. נשמע גם כשם תואר לאנשים או אירועים.

מיינדֶד. נעול על רעיון או קונספט (ע"ע). חדשה מאוד. "וואנס אתה מיינדד לאישיו" (על פי רונן וודלינגר).

מֶן. ביטוי של התרגשות או כעס, בניגון אפרו-אמריקני. אפשר גם "או, מן".

מנג'ר. מאמן כדורגל משודרג. נכנס בקלות מפתיעה לממסד הספורטיבי ולתקשורת, והפך את ישראל לאימפריית סוקר.

נו טיים. במהירות הבזק. ביטוי בחיתולים. "היא תזרוק אותך בנו טיים" (מתוך אתר "בננות") .

סטרייט. נמשך אל בני המין השני. הומצאה על ידי הגאים והגאות לצרכי בידול, הסטרייטים לא התארגנו לחלופה עברית.

הסלב נכנס לסטרס

סטרֶס. לחץ ועצבים בסגנון מערבי. חדשה יחסית. "אני בסטרס". אתר לייפסטייל מציע "טיפול והקלה במצבי סטרס באמצעות גורמים תזונתיים".

סלבריטי. אדם מפורסם ומרוכל. מלה חדשה יחסית בתפוצה מתרחבת. פיתוח מתפשט: "סלב". "ידוען" בת החמש תוצרת האקדמיה מקרטעת מאחור.

פאקינג. מלת אוויר בחדירה מרשימה. "אני פאקינג מעוצבנת על הפאקינג נהג שלא פתח לי את הפאקינג דלת בתחנה".

פֶד-אַפּ. יצא מכל החורים. "אני פד-אפ מכל התירוצים שלך".

פיילוט. גירסת נסיון, בדרך כלל טלוויזיונית אבל חודרת לתחומים נוספים. "מתבשל לו פיילוט בהגשתה של הפסיכולוגית הפרובוקטיבית ורדה רזיאל ז'קונט".

הקאלט של הקונספט

פליז. מלת בקשה משכנעת במיוחד. "אבא, צריך דחוף 200 שקל, פליז!!"

קאפּ אוף טי. מבחן עדיפות, ביטוי חדש ובתפוצה מתגברת. נוסח משולב: "זה לא הקאפ אוף טי שלי". נוסח מיובא מלא: "איטס נוט מיי קאפ אוף טי". תרגום כבד משהו: "זה לא ממש כוס התה שלי".

קאלט. יצירת פולחן. סרט, סדרת טלוויזיה, חומר מוזיקלי, ספר וכו' הסוחפים אחריהם קבוצת אנשים. מתוך ערוץ העוסק במוזיקה: "חומר נדיר, קאלט של ממש!"

קונספט. עמדה עקרונית, רעיון מנחה, בעיקר בהקשרי צריכה. נולדה בעולם הפרסום, ומשמשת לשיווק, עיצוב, מוזיקה ופנאי. צירופים: גיבוש קונספט, הפקת קונספט, קונספט מיושן. "גלידה מגנום יצרים – קונספט חדשני ומסעיר". "מלון קרלטון מייצג קונספט של מלון בוטיק".

רייטינג. רמת פופולריות. הגיעה לארצנו בחסות ערוץ שתיים וזוכה לתפוצה רחבה, בעיקר בעסקי טלוויזיה, חודרת לתחומים נוספים כמו חינוך ואקדמיה (רייטינג של מורים ומרצים), משפט ועוד.

תגובה 1: כהן את לוי

קוראים רבים כתבו לי, בשאלה, תמיהה ואף נזיפה איך יכולתי לקשור בין "אֶת" בקישור שותפויות נוסח "כהן את לוי" לבין et הצרפתית ("הזירה הלשונית" 11.4). הרי "את" פירושו גם "עם", כבר במקרא. יוסף, למשל, "היה רועה את אחיו בצאן" (בראשית לז). בכל רבדי העברית נפוצות מאוד נטיות "את" במשמעות "עם" כמו "אתו". מילון אבן-שושן קושר באותה דרך את השימוש ב"את" בשותפויות.

נכון, ולא נכון. "את" במשמעות "עם" ללא הנטיות היא מלה ארכאית, ואינה בשימוש כלשהו בעברית החדשה. לא סביר שדווקא אנשי עסקים ובעלי חנויות, שתמיד הושפעו משמות ומבנים שאולים (למשל, "אצל יהודית" או "אצל פיני בחצר" בהשפעת chez הצרפתית), יאמצו אותה. נוסף לכך, בשפות המשפיעות הקישור בין שותפים אינו "עם" אלא "ו", מה גם ש"עם" אינו לגמרי סימטרי והוא מבטא הייררכיה מסוימת בין השם הראשון לשני. דוד שחם, שהקים לפני כיובל שנים את משרד הפרסום "צור את שחם" אומר שבאותם ימים היה ידוע ש"את" מקורו צרפתי. הקישור בין "את" השותפות ו"עם" הוא הכשרה לשונית בדיעבד.

תגובה 2: זה או זאת

יוסף בלכר כותב ביחס ל"מה זאת אומרת" ("הזירה הלשונית" 11.4): "אין זה נכון לקבוע טוטלית ש"מה זאת אומרת" היא הצורה הנקבית היחידה למי ששואל פירושו של דבר מסוים. יש גם "מה זה אומר". הדבר תלוי בצורה ובאופי העניין הנדון. למושגים נקביים (תופעה, התנהגות, התרחשות) נכונה הצורה הנקבית "מה זאת אומרת". למושגים זכריים (דיבור, נאום, פירוש) צריך להשתמש ב"מה זה אומר".

"מה זה אומר" הוא אכן ביטוי עכשווי מקביל ל"מה זאת אומרת", אך אין הבחנת מין בשימוש בין הביטויים. במדור התייחסתי ללשון חכמים שבה השימוש הסתמי היה תמיד בנקבה.

תגובה 3: קור כלבים וקופים

הקורא אלכס כותב כי הביטוי "קור כלבים" ("הזירה הלשונית" 11.4) מקורו בביטוי רוסי במשמעות זהה: ציון של מזג אוויר חורפי בלתי נסבל. הגייתו ברוסית sobachiy holod . תודה אלכס! באותו עניין מספר טום רטיג על ביטוי אסקימוסי: "ליל שלושת הכלבים". לילה קר במיוחד, שבו מכניסים שלושה כלבים לאיגלו לחימום. ואילו אבישי ליוביץ' מביא מאוצר הלשון היידיש של סטוצ'קוב את הביטוי "אן עברה א הונט ארויס צוטרייבן"- פשע לגרש כלב החוצה. בקטע מיומנה של גליקל האמל שפורסם בהארץ לאחרונה נכתב כי "מזג האויר בלילה היה כזה שגם כלב אסור לגרש מן הבית".

ד"ר יוסי רימר כותב באותו הקשר כי הביטוי Cold enough to freeze the balls of a brass monkey מקורו ככל הנראה בצי של הוד מלכותה. Monkey היה סוג של תותח ו-monkey balls היו פגזי התותח, שעמדו על פלטה המצופה פליז brass)), והיא נקרא brass monkey. בלילות קפואים התכווצה הפלטה, הפגזים התפזרו ומכאן הביטוי.

תגיות :
JR; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

מיה
לגבי וואנס: יותר מפעם אחת שמעתי אותה כך - "פעם ש..."
19 במאי 2016 הגב
ֿאילנה שוהמי
יופי של 'אישו'.. כל האיטמס מעניינים ורלבנטים . במיוחד המאמר מההרצאה של אלישע, ומסביר הרבה קונפליקטים במיוחד בישראל בעיקר בדור שממשיך להאמין באידיולוגיות של אמת לשונית אחת ושל נכונות. אז יפה ההדגשה בסוף של השפה מובילה אותנו ולא אנחנו אותה! אלא מה עדיין קורה בבתי ספר ובמבחנים ובמשרד החינוך? ?......לא חדר. קריאה מעולה לתלמידים וגם בקורסים ברב לשוניות..תודה .אילנה
26 בינואר 2017 הגב
אביבה
Once פירושו "ברגע ש"
26 בינואר 2017 הגב
אסף רוזנטל
יש מי שיצדיק את השימוש ב״אמריקאית״ בחוסר ביטויים בעברית, יש מי שילהג תוך שימוש עילג ב״אמריקאית״ כדי להיות מקובל , יש מי שיעשה זאת מאחר ו״כך מקובל״ בסביבתו , ואני טוען כי זו הפיכת שפה יפה ללהג עילג מהווה הפגנת חוסר ידע, חוסר ידע פרושו ב ו ר ו ת ! לכן : ״האמריקניזציה״ של העברית נובעת מבורות תהומית וטימטום עמוק ...
26 בינואר 2017 הגב
גבי שחר
התגובה של אסף רוזנטל קיצונית ומוגזמת. המאמר של רוביק רוזנטל מתייחס לחדירת האמריקאית לשפתנו אבל אינו מתייחס לנוכחות המסיבית של הלטינית במחוזותינו. מדוע פרופורציה (חצי) לגיטימי ופרופורשן - טמא? יחדה ונגדה היו נסיונות כושלים לעברת את קואליציה ואופוזיציה. זו עובדה גם אם אינך אוהב אותה. אז למה קואלישן ואופוזישן פסולים? מסכנים ילדי ישראל הצריכים, במקרים רבים, להכיר שלוש גירסאות של מילה - עברית, אנגלית ולטינית. אולם, בעוד האנגלית היא שפה חיה וחיונית, הגירסה הלטינית לא משרתת שום דבר מועיל. לכן, באותם מיקרים בהם אין חלופה עברית מקובלת, אני בעד שימוש בגירסה האנגלית בעדיפות על-פני הגירסה הלטינית.
27 בינואר 2017

הוספת תגובה