בהינתן יכולות ההתמגנות

רוביק רוזנטל | 28 במרץ 2003

סדרת מילים וביטויים שהביאו ימי מלחמת הסקאדים של חורף 2003

אוכלוסייה. קבוצה אנונימית של בני אדם הנקלעים למצב שאינו בשליטתם, בדרך כלל ישראלים, הכפופים להנחיות (ע"ע) והוראות (ע"ע). פיתוח: "כלל האוכלוסייה".

אזרחים תמימים. הקורבנות העכשוויים או העתידיים של המלחמה, שתמיד נעשה "מאמץ לא לפגוע בהם", במקרה זה עירקים; פיתוח משפטי: "אזרחים חפים מפשע".

בהינתן. מונח לוגי-אסטרטגי חדש מבית היוצר הצה"לי. אהוב מאוד על עמוס מלכא: "בהינתן האירוע", "בהינתן המצב", ואומץ כבר בידי הפרשנים. לאחר גירוד קל נחשף תרגום מעצבן ומיותר של given האנגלי.

בונקר. חיבור אסוציאטיבי איתן בין סדאם חוסיין והיטלר.

דיווח. מזון מעובד דל קלוריות שמגישים הדוברים למיניהם לתקשורת הרעבה, ובאמצעותה הוא עובר ללא עיבוד ל"כלל האוכלוסייה".

הגנה דו-שכבתית. זה לא שמיכת פוך. לפי תא"ל דורי, זה פטריוט למטה, חץ למעלה.

הנחיות. צורת שליטה מעודנת של שליטים דמוקרטיים על "האוכלוסייה" (ע"ע).

הוראות. צורת שליטה כנ"ל, אך פחות מעודנת.

היערכות. כל מה שזז; נציג ראשון לשורש המוביל במלחמה הנוכחית, ע.ר.כ. (ע"ע).

היצמדות. טלטול מביך וחסר תועלת של ערכת האב"כ בדרך למכולת, לעבודה או לדייט.

הערכה. תיאור העניינים כאשר אין למתאר מושג מה קורה. עיין ערך ע.ר.כ.

התמגנות. הנחת מסיכה על הראש בחדר אטום בקומה העליונה כאשר נופל על הבניין טיל קונבנציונלי.

יכולות. מוצר לשוני חדש מבית היוצר של "רכבים" ו"דלקים"; לסדאם יש "יכולות מסוכנות", אבל לאמריקנים יש "יכולות טכנולוגיות מרשימות".

כירורגי. החלום הרטוב וחסר הסיכוי של בוש: לשלוף את סדאם מעירק עם סיכת מנתחים, לרחוץ ידיים ולחזור לשחק גולף; וראה "מסיבי".

למיטב ידיעתי. אין לי מושג.

לפי הספר. השתלשלות העניינים ביום הראשון של המלחמה; מהיום השני מתחילים לכתוב ספר חדש. שדר אמריקני: "בחיים הדברים הולכים לפי הספר, במלחמה משחק הקלף המשוגע".

מאוד. מידת חיזוי. "יש רמה נמוכה מאוד של סבירות". "הסיכוי שיפלו טילים מאוד מאוד נמוך". "ההערכה היא שזה מאוד מאוד מאוד בלתי סביר".

מוכוון מודיעינית. סיפרו לו איפה סדאם אוכל ארוחת בוקר; עוד משולחנו של עמוס מלכא.

מוכנות. (שורוק בווים, קמץ במ') – מאורגנות (שורוק בו' השנייה) למלחמה הקודמת: ניילונים, ניר דבק, שישייה (ע"ע). פיתוחים: "מוכנות אישית" (אני באילת כל השבוע) ו"מוכנות מבצעית" (הפטריוט בהיכון מאז 91').

מופע אורקולי. פטריות באוויר וזיקוקין בשלל צבעים; גירסת דיסני למלחמה.

מידע. שיקלול מושכל וחסר שחר בין שמועות (ע"ע), הנחיות (ע"ע), ודיווח (ע"ע).

מערך. כל מה שיש לפני שהכל מתפקשש: "מערך חירום", "מערך הכוחות", "המערך הרפואי", "המערך המשולב של החץ והפטריוט" (תא"ל דורי); עיין ערך ע.ר.כ.

מלחמה. מה שמתרחש בקומה התחתונה של המופע האורקולי.

מלחמה מצולמת. השלב הראשון במלחמה, כאשר היא עדיין מתנהלת לפי הספר (ע"ע).

מלחמה מתגלגלת. לאף אחד אין מושג לאן, אבל הכל תחת שליטה.

מסיבי. שם תואר כל-אמריקני: הפגזות מסיביות, כוחות מסיביים, כניעה מסיבית של עירקים, ובקיצור, כל מה שבא אחרי כשלונו של ה"כירורגי" (ע"ע).

מצב. החותם הישראלי על ההתרחשויות; מלכא: "בהינתן האירוע תהיה הערכת מצב, שבעקבותיה ייקבע מה ייעשה בעקבות המצב".

(ה)מרגיע הלאומי. דג קר וסמוק פנים המדבר בשפה של מזכר צבאי, ומשרה בטחון ברמה (ע"ע) של ערכת אב"כ.

מרחב. מקום לשעת חירום; פיתוחים: מרחב מוגן דירתי, מרחב מוגן קומתי

(ה)מרחב האינטנסיבי האורבני. גוש דן (על פי תא"ל דורי).

סיכול ממוקד. יישום מכבסת המלים הישראלית על מלחמת המפרץ.

ע.ר.כ. השורש המוביל את חיינו, וכדברי תא"ל דורי: "המערכת המקשרת את המערך הישראלי והמערך האמריקני ערוכה לכל מצב"; אפשר גם: "נערכה הערכת מצב והוחלט לפתוח את ערכות האב"כ כדי להיערך לבאות".

ערכת אב"כ. כלי מגן מסיבי (ע"ע).

רמה. מונח לוגיסטי-מתמטי שאומץ על ידי הגורמים הצה"ליים ברמת שימוש מרשימה: "רמת המוכנות גבוהה למרות שרמת הסבירות למתקפה נמוכה מאוד מאוד מאוד"; "אני נשאר עם רמת ספק מסוימת" (מלכא).

רענון. שינון חוזר ונשנה של "הוראות", "הנחיות", פתיחה קודם זמנה של ערכת האב"כ (ע"ע), וניסוי אישי של יעילות זריקות האטרופין.

שחרור. כיבוש עירק.

שיגרה. יעד אובססיבי מוצהר האמור להיות מיושם בחלון ההזדמנויות הצר שבין מלחמה לפיגוע; וגם "שיגרת מלחמה", "שיגרת חירום".

שישייה. שם נרדף למים.

שמועות. מידע טרי

תגובה: הביא אותה בבניון

בהמשך לדיון בהתפשטותו של הפעל 'הביא' ("הזירה הלשונית" 14.3) כותב ראובן מרחב: "הפעל 'הביא' במשמעות נתן, מסר, נמצא בשימוש זה מזה שנים רבות, אולם לא היה מוכר במשמעות זו בכל הארץ. כשהגעתי מחיפה לתל-אביב בסוף שנות הארבעים שמעתי לראשונה את הביטוי 'תביא' במשמעות 'תן'. נראה לי שמקורו של הביטוי הוא ערבי. בערבית ספרותית קיים הצירוף "ג'אא ב", שתרגומו "בא עם", ומובנו הביא, במשמעות של נשא, מסר, נתן. הפעל נהגה בערבית מדוברת כ"ג'אב".

יהודה צדיק מוסיף: "הבאתי אותה" לציון "הצלחתי" נשמע גם בתבנית "הביא אותה ב"+ שם בעל תפקיד מייצג. למשל: "הביא אותה בבניון" (הבקיע שער), "הביאה אותה במיקי חיימוביץ'" (עשתה פן), "הביא אותה באילנה דיין" (תיחקר אירוע), "הביא אותה בקטורזה" או "הביא אותה בדחקה": סיפר בדיחה.

תגיות :
Al Jazeera English; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

הוספת תגובה