רפיק, שפיק, ופיק ותאופיק

רוביק רוזנטל | 02 באפריל 2004

רוב שמות הילדים הערביים הולכים בעקבות הנביא מוחמד ובני משפחתו, אבל יש גם הפתעות, כולל שמות עבריים

אחרי חיסולו של אחמד (שהוא אחד משמות הנביא מוחמד), הוכתר עבד-אל-עזיז (עבד האל רב הכוח) למנהיג, בעוד חאלד (הנצחי) שומר על מעמדו, נסראללה (מגן האל) מפציץ, ויאסר (רווחה ורוב נחת) שומר על שתיקה. עוסמא (האריה) מסתובב במדבריות אסיה וזומם מזימות, ובשאר (המביא בשורות טובות) מחפש את עצמו בארמונות דמשק.

הידיד, החייכן והשפע

השמות הפרטיים הערביים חולפים ליד האוזן היהודית כעדת סינים הדומים זה לזה, והדעה הרווחת היא שלכל הבנים קוראים אחמד או מוחמד, ולכל הבנות פטמה. זו עוד דרך לשכוח שמולנו ניצבת תרבות מגוונת ורבת פנים, ומבחר השמות בה מייצג זאת. בספר הצעות לשמות לילדים ערביים מוצעים כ-2,500 שמות לבנים ובנות, מבחר נאה לכל הדעות. נכון ש-16.5% מהבנים המוסלמיים נקראים מוחמד, וכל ילד מוסלמי רביעי הנולד בישראל קרוי באחד משמותיו של מייסד האסלאם, אבל מיד אחרי השמות האלה התמונה מגוונת, וזאת אפשר ללמוד מעיון במאתיים השמות המובילים של הבנים והבנות שנולדו בשנת תשס"ג במיגזר המוסלמי. תודה לאביאל קרנצלר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לפי עדות הבלשן ד"ר רפיק אבו בכר מכפר סאלם אחוז קטן מאוד, בעיקר בשכבה המשכילה, משתמש בספר השמות שנזכר לעיל. השם ייקבע בדרך כלל בעקבות אדם אהוב במשפחה. רפיק עצמו קרוי כך על שם אחיו, שנפטר בגיל שלוש מעקיצת עקרב.

על פי רשימת השמות עולה תובנה מרכזית: הערבים נוטים לחשיבה חיובית, לפחות כשמדובר בשמות ילדיהם. רוב השמות המוסלמים מבטאים תכונות נאצלות. בין מאה השמות המובילים לבנים אפשר למצוא את חליל (מאהב, ידיד), וסים (יפה), באסם (חייכן), סאלח (טוב) ועוד. לצד התארים יש שמות עצם מופשטים כמו כמאל (שלמות), זיאד (שפע) ועוד. בין הבנות ניתנים שמות רבים יותר לתכונות מופשטות כמו חנאן (רחמים) ומונא (כמיהה), ופחות לבעלות התכונה, כמו אמינה (נאמנה). שמות אלה קיימים ברחבי העולם הערבי, אך יש דגשים וניואנסים בחברות ומדינות שונות.

האריה והאיילה

שמות לא מעטים מייצגים חיות ותופעות טבע. עוסמא, אסד וחמזה הם שמות נרדפים לאריה, רים הערבייה הופרדה בלידתה מאיילה העברייה. הטבע והיופי מלבלבים אצל דימה – גשם שקט, סונדוס – משי, שם יווני המופיע גם בקוראן, ושורוק – זריחת השמש. בניגוד לדימוי ולצפוי בימים קשים אלה, מבחר השמות אינו מעיד על רוח מלחמה מפעפעת, לפחות בין ערביי ישראל. השם פלסטין לבת, שהיה באופנה תקופה מסוימת, בירידה. ג'יהאד, שם דו-מיני, אינו נפוץ, וגם לא נידאל וקיפאח שפירושם מאבק. יש נוכחות לשמות הקשורים לצד הלוחמני של האיסלאם כגון מוהנד וחוסאם שפירושם חרב. אין כמעט הופעה של שמות מנהיגים פוליטיים, והשם יאסר נדיר יחסית. לעומת זאת החלו לצוץ פה ושם סדאמים, ויש נוכחות מרשימה לעודאי (מקום 17) וקוסאי (מקום 63). שני השמות האלה הם מתקופה קדומה, ועל פי אבו-בקר יש היום נטייה לחזור לשמות טרום-מוחמד.

ובכל זאת, נביא האסלאם ומקורביו מובילים בקרב הבנים המוסלמים ללא תחרות. זאת מפני שבכל משפחה יש ארבעה או חמישה ילדים לפחות, והנטייה היא שאחד מהם ייקרא בשם הנביא. פרט לשמות שהוזכרו יש כמה שמות נוספים שניתנו למוחמד עצמו ונפוצים מאוד, כמו מוסטפא (הנבחר) ויאסין. עלי מקורבו ובני עלי חוסיין וחסן נפוצים, וכן עומר (החליף) ובִלאל (המואזין הראשון). בין הבנות מובילה בת הנביא פטמה במקום השלישי, זינב אחותה מסתפקת במקום ה-40, ועאישה, אשתו הצעירה של מוחמד, במקום השבעים. במקום הראשון בין הבנות מופיעה איה, אבל זו לא איה הג'ינג'ית, אלא שורה מן הקוראן, ואחריה עדן. במקום ה-27 – איאת, שורות. אסלאם הוא שם דו מיני נפוץ יחסית.

חרב הדת ועבד האל

שמות אלוהים יבואו תמיד בצירופים, והדבר מזכיר את השמות היהודיים שבהם "יה" ו"אל" יהיו תמיד חלק משם פרטי. הקבוצה הגדולה ביותר מתחילה ב"עבד", שטועים לראות בו, כמו גם ב"עבדול", שם פרטי נפרד, אבל אליו ייצמדו תמיד כינויי האל שמספרם תשעים ותשעה. הנפוץ ביותר הוא עבדאללה, ולצידו עבד א-רחמן, עבד אל-קרים ועוד. שמות אחרים המסתיימים באללה כמו נסראללה או חיראללה אינם נפוצים בין ערביי ישראל. יש גם שמות מורכבים המסתיימים ב"דין", דת. בעבר כיהן בכנסת ישראל סיף א-דין (חרב הדת) זועבי, גדודי עז-א דין (גאווח הדת) אלקסאם עדיין בשטח, ו"אלדין" שהתמערב הוא שם ערבי למהדרין – עלא-דין, אצילות או רוממות הדת.

על פי אבו-בקר המשמעות אינה משחקת תפקיד נכבד בבחירת שם בין הערבים, הצליל כן. שמות רבים הנפוצים בערבית מכילים צלילים רכים, בעיקר אותיות למנ"ר, כמו בשמות היהודיים. במשפחות ערביות רבות יש נטייה לשרשרת שמות בעלי צליל דומה, וכך אפשר למצוא במשפחה חיפנית את הסידרה רפיק, שפיק, תאופיק וופיק. במשפחה אחרת נולדו בשרשרת קאסם, קאדר וקאדי. לאחד מאחיו של רפיק שתי בנות: דינה ולינה, ובמשפחה אחרת נולדו האחיות אחלאם (חלומות) ואבתסאם (חיוך).

בין הערבים המוסלמים הבוגרים יותר אפשר למצוא גם שמות עבריים. משפחה בכפר טורעאן קראה לילדיה יצחק, שרה ודליה. הראשונים מופיעים בקוראן, דליה היא גפן גם בערבית. אפשר למצוא גבר ערבי בשם עמוס, על שם ידיד המשפחה שנפל במלחמת יום הכיפורים. בכפר אחר בשטחים גדלה בחשאי אשה בשם גולדה, שם שניתן לה בימי שלוט הגולדה. אשה ערביה אחרת שמה מרג'לית, על שם מרגלית שהיתה אהובה על גבר ערבי תקופת מה. התופעה, המעידה על נטייה להשתלבות בחברה הישראלית, שולית היום.

תמונת השמות שונה בקרב המגזרים הקטנים יותר ברחוב הערבי, הנוצרים והדרוזים. על כך ועוד – ברשימה הבאה.

או קיי 1: יוונית ואינדיאנית

כמה וכמה קוראים טוענים ביחס ל-OK ("הזירה הלשונית" 19.3) שאין ידיעה מוסכמת מהיכן צץ הביטוי. עופר דגן כותב: "באחת המלחמות סימנו את ההרוגים במספר, ובאות K כקיצור של kill. כאשר המצב היה טוב והיו "אפס הרוגים" נכתב o-K ומכאן OK". הסבר נוסף שהוא מביא: "מקור המילה הוא קיצור מהביטוי היווני Ola Kala, הכל בסדר". הקוראת דליה טוענת שמקור הביטוי במלה האפריקאית Okeh מתקופת סחר העבדים. אותה מלה מיוחסת גם לניב האינדיאני צ'וקטאו מתקופת מלחמת האזרחים. במסגרת הנסיונות לצוד את מקור הביטוי הועלה שמם של הביסקוויטים שאכלו החיילים במלחמת האזרחים (Orrin Kendall), נזכר שם נמל בהאיטי בשם Aux Cayes, וצ'יף אינדיאני בשם Old Keokuk .

או קיי. 2: שיבוש מכוון

ובכל זאת מתאחדים החוקרים הרציניים, כולל יוצרי המילונים אוקספורד וובסטר, סביב גירסה אחת, שהובאה במדור. במחצית הראשונה של המאה ה-19 היה נפוץ בארה"ב שעשוע של שיבוש כתיב מכוון. לשיבוש Orl Korrect יצרו ראשי תיבות, OK, ומכאן החל הביטוי להתפשט, והוא גם מתועד. בעיתון "בוסטון מורנינג פוסט" מופיעה במרץ 1839 ידיעה על אחד מר יוז שהוא ""OK – all correct. אז גם נערך מסע הנשיאות של מרטין-ון ביורן, שכונה Old Kinderhook על פי עיר מוצאו. תומכיו חיברו בין ראשי התיבות של הכינוי לראשי התיבות של השיבוש. באותה תקופה נוצרו ראשי תיבות משובשים נוספים, כמו Oll Wright - OW (הכל בסדר), KY - Know Yuse (אין טעם), אבל רק OK שרד, הפך בינלאומי, ונחשב הביטוי הנפוץ ביותר בכל הזמנים.

תגובה: שינחות ושיפול

בסוגיית החלופה העברית "פלורליזם" ("הזירה הלשונית" 19.3) טוען יוסי משוש שיש לה מלים תואמות כמו פתיחות, רבגוניות. ניצה וולפנזון ממליצה על הצעתה של פרופ' מרים בן-פרץ מאוניברסיטת חיפה, שהציעה לקרוא ליהדות פלורליסטית ''יהדות רבת-פנים''. ואריה גל חותם: "זה אירוני, אבל העיברות ההולם ביותר ל"חינוך יהודי פלורליסטי" הוא "חינוך יהודי רבני".

להיפוכה של שידרוג מובאות כמה הצעות. יוסי משוש מציע "מִדרוּן". אילן בלאט מציע "שִנחוּת". ואילת כותבת: "כשהייתי בצבא, ההפך מלשדרג היה לשדרג לאחור".

בעניין "פאנל" מציין אבי גבעון שלמשמעות "צוות מגיבים או מומחים" קבעה האקדמיה ללשון לפני שנה את הביטוי "חבר דיון". הארכיטקט שמחה אפק מוסיף כי פאנלים בתחום האדריכלות והבנייה הם "שיפולים" או "שיפולי ריצוף". עורך הדין שלמה תוסיה כהן כותב כי הביטוי העברי ל"פרילאנס" בתחום דיני העבודה הוא "משתתף חופשי".

ד"ר צפורה שחורי-רובין מציעה: "לקורא ששאל מה פירוש המונח "מנילה", ניתן לראות בד מנילה במוזיאון ארץ ישראל, בביתן הצומח".

תגיות :
DFID - UK Department for International Development; flickr תמונה ראשית
פוסטים רלוונטים בנושא

תגובות

חיים גיא
בעניין השמות הערבים: התעתיק העברי של השם הוא אסאמה (אוסאמה) ולא עוסמא, כיפאח ולא קיפאח, פאטמה ולא פטמה. השמות חסן וחוסיין וגם עלי נפוצים מאוד, מטבע בדברים, בקרב השיעים. השם (והמילה) 'רים' קרובים לדעתי, למילה העברית 'ראם'
19 בספטמבר 2016 הגב
גיורא מזרחי
מה משמעות השם ודיע
13 בנובמבר 2016 הגב

הוספת תגובה